להמשיך לקרוא אחריות הורית, חינוכית
זה הכרת הפוגע בהורדת רמת חיי אחר.
להכרה זו, יש תכלית-
מבקש מחילת האחר מבקש שבעצם האחר יימנע מלהתייחס אליו כמי שפגע בו. להמשיך לקרוא סליחה
השלושה התדיינו על מהות הבהמה:
אם רואה מישהו ומשים עצמי כ-לא,
יש להניח שגם הוא הבחין בי
והתעלם. להמשיך לקרוא הדדיות א', מתעלמת
בקפה, אחת מיושבנותיו משתעשעת עם בתה הפעוטה בכאילו שש-בש.
הבת מעיפה את הקוביה בחוסר מיומנות ודעת.
"בואי נחפש את הקוביה, כדי שסימצ'ו (בעל הבית), לא יכעס."
לא כדאי לחנך את הילדה שהסיבה לעשות משהו או לא,
הוא קידום העצמי ולא דמוניזציית אחר?
יום אחד שאל החכם יעיש אלפסי את אשתו צ'ארנע-ריבקע,
או שמא היה זה רב' הרשל'ה בער את אשתו אלגרה-פורטונה,
לא זוכר, זה היה מזמן, להמשיך לקרוא אהבה, רוטינה, עשייה וטקסים
לתמיהת חבר מז'אנר מאוד מאובחן,
איך זה ששורד עם אשתו, ששייכת לסוגה מאוד מאובחנת אחרת, מציע:
"לעת עתה, דומיננטיות וקטור הבניה המולקולרית של אשתך גדולה מוקטור הפירוק הגלובלי שלך."
שרף לי בחורתחת.
הפרוקטולוג הנחה לדרגש, על הצד, להפשיל ולפסק.
חדר, חתר, הציץ, מישש וחרץ: "טחור."
שיערתי. "מתי ייעלם?" שאלתי.
"לא יודע", אבחן, "הוא שלך."
האם המעיד על זמנו כיקר בעצם, לא מעוניין להקצותו לאחר?
לתהיה 'מי אתה ש…' תעליב, תוריד ערך או סתם תפגע מתבקשת התשובה, ש'השואל הוא שהסמיך.'
נראה, שמי שנצמד לפרוטוקול התנהגותי מאובחן, נתפש כפרסונה איכותית יותר ממי שלפני צומת החלטה, מקבל החלטה איך להתנהל, בכל אירוע מחדש.
לפני שאשקר לאחרים,
רוצה לדעת האם אני משקר לעצמי.
[או לפחות לשאול את עצמי האם אני עושה זאת.]
בעוד שאני יכול, עלול, לשקר לאחרים בנסיבות שונות ומשתנות
– בפיתוי למקסם רווח או מחשש להפסד –
אין סיטואציה, סיבה, תנאי, מקום או זמן, שאני רוצה לשקר לעצמי. להמשיך לקרוא בין יושר ליושר אינטלקטואלי
רמת התכנות גבוהה.
התנהלות נבחנת 'מובנת' רציונלית באמצעות תודעת פרטים מבקרים אחרים, שאינם בתיאום תקשורתי אחד עם אחר.
גם אם המבקרים היו מתנהלים באופן שונה, רציונל ההתנהלות מובן. ההתנהלות תוכר כסבירות, שכן יש עניין של טעמים שהם מחוץ לסבירות, או מדרג שונה של סדרי עדיפויות. להמשיך לקרוא סבירות
חתירה לניסוח תפישת מציאות, בעיקר בהיבטים ערכיים, במנותק מהשלכות אישיות.
"יושר אינטלקטואלי נדיר,
לא בשל מחסור בו,
אלא, כי אין לו ביקוש."
ערך נדיר-
לסובייקט יש רק את כליו התודעתיים שלו לתפישת מציאות שנחווית על ידו.
אובייקטיביות מוחלטת לא תתכן, מעצם תפישת המציאות הסובייקטיבית.
לכן, מלת המפתח 'חתירה' ליושר אינטלקטואלי.
הפחתת ערך של דובר לעצמו יכולה להתפש כחתירה ליושר אינטלקטואלי. עם זאת, ייתכן, שבהפחתת ערך נקודתית אחת, מושגת תפישת ערך אחרת.
כך ייתכן, ניתן לאתר את החתירה ליושר אינטלקטואלי מול בוטות המנעות.
על אף התפישה הערכית המיוחסת לו,
מופעי חתירה ליושר אינטלקטואלי נדירים, שכן
סיבות המנעות מחתירה ליושר אינטלקטואלי:
"אני עובד בשביל האמת שלי, או האמת הכללית. לא יודע, אני מניח שיש הבדל ביניהן."
אברי גלעד, "ליידי גלובס"
מוסף הארץ 11 בדצמבר 2015, עמוד 14
מערכות יחסים בין-אישיות הינן ביטוי-קצה להתנהלות היצע וביקוש:
חיווי פיזיולוגי ממערכת החישה, או רעיוני – סנטימנט – אצל אורגניזם בעל תודעה*, טרום תמלול.
* בעל תודעה, כדי להחריג מכניזמים עם אמצעי חישה מערכת הפעלה מאפשרת עיבוד או תגובה.
מה העדפתך, בהינתן שהכרחיות המיידיות והמהירות לא קיים, האם
♠ להגיב לחיווי רגשי בתצורתו הראשונית באמצעות אינסטינקט,
או,
♣ לאחר עיבוד רציונלי וידע מוקדם אצור?
מרכזת את מכלול החיוויים הנקלטים בתצורתם הראשונית מהחושים – טעם, מישוש, ראייה, ריח, שמיעה.
את המידע הנקלט מאחד או יותר מהם, התודעה
שיתוף בגחמות בנהזוג הן ביטוי לאינטימיות.
הבעיה בהכללות היא לא בניסוחן ובשימושן, אלא, ביישום שגוי:
