נברנות מולקולרית: תפישת מציאות כמופע מקומי בודד, נתפש, נטול ייחוס או הקשר.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי לוחכי מולקולות
Divided We Stand מענה של של פרופסור ידידה שטרן ל-אורי משגב
15.11.2018 להמשיך לקרוא פרופ' שטרן, אולי טועה לבטח מטעה
אין אלא רוח אחת;
התפתחות הרוח היא מהלך התקדמות אחד –
עיקרון אחד, אידיאה אחת, אופי אחד, והוא-הוא המגיע לידי ביטוי בעיצובי הצורה למיניהם.
לזאת אנו קוראים רוח הזמן
הגות מרשימה – מבין כל מילה, לא מבין את הרעיון.
במרחב פרט––חברה––ריבון ישנן שלוש נקודות התייחסות ארכיטיפיות: להמשיך לקרוא קונסרבטיביות, 'פרוגרסיביות' ו'מה טוב לי כעת'
מזל טוב, מרגיש קרוב אליך מספיק, רוחש לך הערכה אינטליגנטית כדי לשלוח אליך מסר זה.
הַזְמְנָתִי לחתונתך נחלקת לשלושה:
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6512869
הארץ, 29/9/2018
פרופסור שלמה אבינרי נובע מדיסציפלינת הלאומיות האקדמית נוסח המחצית השניה של המאה העשרים.
גדי טאוב מגיח מהז'ורנליזם הפופוליסטי העכשווי. להמשיך לקרוא פרופ' שלמה אבינרי: שתי הטעויות של גדי טאוב
מוצא מקום ראוי לישבניי – פלוצריאדה עם מחשבים. ברקלי(ת), גרפיקה אנושית מרצדת מכל רחבי הקשת המראה, הלבוש והסטייל.
הולך לשירותים ומבחין בשלט – 'שירותים לכל המגדרים'.
בין הנושאים שבעת זו מפרידים בין רפובליקנים לדמוקרטים פרוגרסיביים בארה"ב, נמצא גם עניין המגדר; האם מגדרו של אנוש הוא מה שנולד איתו, או נתון לבחירה אישית.
בין ההיבטים הפרקטיים של הנושא נמצאים השירותים: מי, היכן?
כאן, כבמקומות רבים בקליפורניה בכלל ובאיזור המפרץ בפרט, מעוז פרוגרסיביות עד התבדרות, מתמודדים עם הסוגיה על ידי תיוג השירותים כמעורבים, לכ-ו-ל-ם, ללא הבדל, מין.
נפלא. אני בעד; שיהיה מי כזה, ומי כזו, ומי שהחליפו, ומי שגם וגם, ומי שלא ולא, ומי שאולי, ובערך. הכל טוף.
עוד היבט כלבוש, אבזרים, מכוניות, פייסבוק, שיח, הקצנה של איך הסובייקט מבקש לנהל איך ייתפש בעולם. עניינו, אל לחברה להכנס לשם פרקטית.
מה שפחות טוב, לי, 🙄 , הוא, המקום, שבמסגרת תרבות הייצוגיות מציע brewed coffee כבמחירי אספרסו. באופן מובחן, מאובחן, וכמאפיין התנהלותי משחקים עם הייצוגיות, כדרך חיים.
חזרה ל-דיקמן איפה אתה?
ארבעה יהודים מְסֵבים אה? איך תחבתי את המילה 'מסבים' בבית הכנסת או במועדון הגולף – לא זוכר, מתנאים בהצלחות ילדיהם.
"הבן שלי, מייקל", מתחיל ג׳ייקוב מהקונפקציה, "סיים עריכת דין בקולומביה. שותף בפירמה גדולה. הוא מאוד מצליח, עד כדי כך, שקנה לחבֶרָה שלו שעון זהב."
"יפה לך ג'ק" מחמיאים לו.
תפסה אותי סערת מבול בעקבות כשל 'דילמת הגשם'.
רוכב כעשרה מייל בטפטפת שמתעצמת לגשם, שמסלים לסופה. עצרתי להעביר את הרגישוידה, טלפון, דרכון וכסף לארגז חסין רטיבות וממשיך לשוט.
המחסה הראשון שרואה זו חנות עם רחבת חניה אליה נכנס. רטוב. פוגש אח ואחות בשלושימים. היא לקחה את התבונה היופי והחריצות והוא… לא נשאר לו דבר. במשך שעה ומשהו של סופה מטריד אותם במחקרים אנתרו-סוציולוגיים.
להמשיך לקרוא אינדיאנים אמריקאיים
על פניו, לעיני המתקהות, כשאני נחשף למי שעוסק, מטפל, בזהותו, הייתי מצפה שיחדד את ייחודו, את אישיותו, יפצ'פץ' את הממד האינדיבידואלי שבו.
אז זהו שלא! להמשיך לקרוא אוקסימורון זהות פרט
בפרבריה המנומנמים של ארצות הברית בהם עיקר התנועה היא צאת וחזרת תושבים לבתיהם ורכבי השירות המאפשרים את חיי פרברי השינה, הצמתים אינם מרומזרים.
להסדרת התנועה, וביטחון הנוסעים
להמשיך לקרוא יצר לב האדם… מנעוריו
תפישת אחר, תובנה, מחוץ לסיטואציה, עצמאית, מערערת סדר קיים לטובת סדר תפישתי שאינו נשען על ציווי נכפה או מסורת מוחלת גם אם בלתי מודעת, ניתנת לבחינה ולהפרכה לוגית-רציונלית-היררכית, שתקפותה אינה תלויה בפרטיקולר מנסח,
היא מהות תפישה פרוגרסיבית.
קונסרבטיביות נבנית על קונסטרוקטים, רומנטיות שרירותית נבראת מומצאת, מסתמכת על התכנסות הזדהותית קולקטיביטית, נשענת על התנרמלות תפישתית, אינה מכירה בתובנות מהסוג המערער, לכן, מתעלמת מהן במקרה הטוב, נלחמת בה במפיציהן ובאחוזים בהן אם נתפשות כמאיימות על הסדר.
נתניהו גלגל את סוגיית מימון הגנתו ליועץ המשפטי לממשלה.
אינני דן כאן, לא במוסר ולא במשפט.
כן, בתווית. על כסף.
בדרום אמריקה הישראלים תכליתיים – רצים מאטרקציה לטרק, משווים מי עשה יותר וכמה, והאם הצליח לשלם פחות.
בדרום אמריקה ההנעה לפעולה נובעת מהחוץ, בהודו יותר פנימי, בדרום אמריקה יותר סימוני √, אגו והשוואות.
ניב, תום, עדי, יאיר, שי ניסים ורובי במונאר לואטה, הודו להמשיך לקרוא מוצ'ילריי המזרח vs דרום אמריקה
בהתייחסות לגזענות אנשים נחלקים למי ש-
כך, יש מקרים שא' ו-ב' מהרשימה הקודמת מתבטאים באותו פרט,
ולכך, שתי שאלות:
אניח שהתשובה לג', היא ג' ברשימה הראשונה.
עימות אלים בין יישויות שאינן פרט, כולל לפחות צד אחד אוחז בתפישת הזדהות קולקטיביסטית, צביונית, שנוגדת חופש פרט.
פרנסיס פוקוימה, בספרו The End of History and the Last Man, 1992, גרס שקריסת ברית המועצות מסמלת את קריסת האידיאולוגיות, וחתירת בני האדם למימוש דמוקרטיה ליברלית במתכונתה האירופאית והצפון אמריקאית תוך יישום עקרונות הקפיטליזם והשוק החופשי. להמשיך לקרוא טעותו של פוקוימה
בין התכנסות לנורמטיביות
לבין שאיפה לסבירות.
בצפייתם במשחקים,
נורמטיבים, חותרי התכנסות הזדהותית קולקטיביסטית,
צופים בגילויי הלאומנות הנספחת למונדיאל – החל מאוהדים צבועי דגל, ועד מהומות במרכזי ערים,
ונהנים, כך אני משער, פעמיים: להמשיך לקרוא מונדיאל גילויי לאומנות
לד.ז. המxימה,
רב המרחק בין אהדה ספורטיבית לבין התכנסות הזדהותית.
רב המרחק עד היעדר קשר לוגי, אלא מלאכותי עד מקרי.
"ספורט ההמונים אינו משחק, אלא פולחן, בו הנתינים חוגגים את כניעתם/ כפיפותם."
מניח, שהתכוון לאהדה.
העניין שיש בתחרות ספורטיבית.
לפרסונה יש עניין בספורטאי או בענף מסויימים.
יש מי שאוהד כדורגל, יותר מאשר כדורסל, ונטול כל אהדה לבדמינטון וכמובן ריבוי אינסופי של ווריאציות.
להמשיך לקרוא אהדה ספורטיבית – התכנסות הזדהותית
קבעתי – איזה קבעתי, נעניתי להזמנה – עם ר'ישל'ה בנמל יפו, לקפה של שבת בבוקר.
האיש נאה, בעיניי, כאל יווני,
גמיש לשינויים, גירויים, תגובתי כפסל שיש איטלקי,
עם יכולת דחיית סיפוקים כשל קיסר רומאי,
ובה בעת עם יכולת כלכלית לסיפוקם א-לה אוליגרך רוסי פוסט סובייטי.
מוצץ לתינוק –כאופנוע לר'ישל'ה – כשיהיה צעיר יהיה וולנטינו רוסי. להמשיך לקרוא מינורי בקוץ ובמסמר
