הבחירות לנשיאות- מוסד לטעמי מיותר,
זימנו התמודדות בין שתי דמויות,
שכל אחת לא באמת עיניינה, אותי, כשלעצמה.
ותצריף שתיהן, בסיטואציה זו, יצר סינתזה מרתקת*.
להמשיך לקרוא ריבלין שטרית לנשיאות
אחלה סדרהנהניתי מצפייה בזגורי אימפריה. שילוב של
התוכנית 'בובה של לילה' במהותה, היא פלטפורמת הומור טריבונות של אוהדי כדורגל בז'אנר הקומץ מהיציע המזרחי (בית"ר ירושלים, אצטדיון טדי) עם התאמות מתבקשות והכרחיות לקהל מגוון מעט יותר של לייט נייט בערוץ ספורט. להמשיך לקרוא בובה של לילה
לחזק יש אפשרות לתת.
לחלש נותרת האפשרות לקחת.
והבונוס: תלות.
בלא מודעותי לאמירתו זו של ברטראנד ראסל,
בשמונימים, אחזתי בתחושה, ש
יותר ממה שמישהו רוצה להרע לאחר
הוא מעדיף לגרום טוב לעצמו.
קישרתי את אמירתי זו לתפישתי את הסכסוך במזרח התיכון, (אי)היכולת ו(היעדר)הנכונות לפותרו על ידי שני הצדדים.
כלומר, השינוי הוא בתפישתי איך אנשים תופשים את טובתם, לא בתפישתם, שנותרה ללא שינוי.
תפישת ה'טוב' המצרפי של שני הצדדים כעת, תוצאתית לפחות, לא היוותה, לא מהווה פלטפורמה שהובילה להסכם.
כעת, אני פסימי בהערכתי את סיכויי הצלחת הגעה להסדר וולונטרי בין הצדדים.
טיפול בבעירת הבעיות האקטואליות בעתיד, ייתרו את בעיית הסכסוך כפי שאנחנו מכירים אותה כיום.
ככזו, הסכסוך בתצורתו הנוכחית כעת יהפוך לתת-סוגיה מבחינת חשיבותו בעתיד, ויהיה נתון להשפעו של בעיה עתידית אחרת שתכיל את בעיית הסכסוך הנוכחית.
טי – כמעט שלושים – עלה לארץ בנערותו מחברהעמימלשעברסטאן.
בדרכו פגש את אָה, ממטרופולין מוסקבה.
דבקו האחד בשניה.
בצבא שירת בקצה המובחר, בהמשך למד. בכוח הנחישות, עם סנטר למטה.
אָה למדה, עבדה, ניהלה. התחככה עם התחכום, עם מצח למעלה. להמשיך לקרוא מינורי בתלישות החיים וקשיחות הסוציולוגיה
כשאני נחשף לגילויי אהדה ספורטיבית עמוקה- אני נגעל.
במקרה הקל, רואה בכך התכנסות, אד-הוק, מלאכותית, מזויפת להתנהגות מאובחנת, חברתית, כאילו חמודה, שהמכנה המשותף היא ההתנהגות המשותפת המאובחנת והלא אורדינרית.
במקרה הכבד, רואה בהשפעה של אהדה נידפות אישיותית שמוצאת נחמה בסממני התנהלות מופרכים זהים. להמשיך לקרוא אהדה שרופה
מכיר משהו ירוק בחוץ, אדום בפנים, יש לו גרעינים של אבטיח ולא עושה גע גע גע?
מה זה, מפלגה ש להמשיך לקרוא גע גע גע
כינוס מאורעות או פרטים לכדי מכנה משותף.
באמצעות הכינוס ניתן לנבא על מאורע או פרט דומה לאלה שעליהם מערך הכינוס. להמשיך לקרוא הכללות זה לא הכל
חבייר, ה-מ' של הנורמטיבים, מחובר היטב בכל נימי נפשו וקשרים מיטיבים עם הממסד של שנות ה- 60 והשבעים, שעם המערך הציבורי המקיף אותו התמרכז לכיוון הקידמה, התנועה והעתיד, שההפרקטיקה והאינטפרטציה שלו מביאים אותו למשט שמתנאה בו בנוסח- 'ראשת ממשלה אישה תהיה משהו מועיל וטוב יותר' ולא מבין שבעצם מתכוון ליחצ"ן ליברליות, ולמעשה הפיץ אפליה מגדרית, אם כישור של ראש ממשלה כולל ג'נדר. להמשיך לקרוא מינורי בכשרות
סוחב חברים מבית הספר, לא מתנועת נוער.
ראיתי אז קולים. פורצי מסגרות, בריבוי פרצות וגיוון.
מסתכל על חלקם היום: אלה הפרומים – פרומים, מחוץ לגריד. עצוב משהו.
אחרים, כל כך במסגרת, שיש להם סימני נעצים שמכסים את שריטות ההורמונים שגעשו:
חולמני הרפתקאות, במעשה – חתרני שימור רוטינות. להמשיך לקרוא איפה הם הקולים עם ההורמונים הגועשים
משחר ההיסטוריה,
מבניית מקדשים קולוסליים עד הנחתת אדם על הירח,
האנושות מתפעמת
מגילויי יישום תגובה רציונלית, כבירה, מרהיבה,
לגירויים חסרי יישום רציונלי
שהומרו לתמלולים היררכיים רציונלית.
במדרגות ביתי, השכן סיפר לי שבנה של בעלת הבית של שנינו תומך נלהב במחאה החברתית, כלומר מתלונן בלהט על יוקר המחייה. להמשיך לקרוא מינורי במחאה החברתית
מבין, כעת, למה אוסטרליה מהווה יעד משאת מהגרים;
את אמריקה היה צריך להקים,
כעת' הכלכלה שם לא משהו,
גישת החיים היא שאולי הכל אפשרי, התגמול כייף, אבל וואלה, צריך לעבוד בשביל זה, 'מחנה עבודה' קראנו לה – לא משחקים.
אוסטרליה כבר שם, חיה, נינוחה, לא בועטת, מתפנקת, מתנהלת בחן בריטי, בתוך סטרוקטורת סדר גרמני, בחופש אינדיבידואלי אמריקאי, בוגרי קולוניות הגליית העונשין של האימפריה הבריטית. להמשיך לקרוא אוסטרליה – ג'ירפה
אלוהים (מה זה?) קיים, כמו הפחד, החרדה, השמחה… בתודעת מי שמקיים אותו.
אם קיימת תפישת מציאות שאינה שוללת, כלומר מחייבת, השפעה של מחשבה על המציאות מעבר לתודעת האוחז בה,
שלא באמצעות תיווך פיזיקלי-
זו מהות אמונה.
האל הוא תמצות ייחוס תכונות כוחות מטפיסיים אלה. להמשיך לקרוא מענה למצביע ממורכז
מספר המקצועות שנוספו במאה החמישית (לשיקולך אם לפני הספירה או לזו שאחריה) ביחס למאה הקודמת לה, כך משער, זניחה אם בכלל, לא התווספו טכנולוגיות משמעותיות שהוסיפו מקצועות חדשים
בין המאה החמש עשרה לשש עשרה, המצאת הדפוס הוסיפה מקצועות והתמחויות פריפריאליות מגוונות. להמשיך לקרוא מקצוע הולך ונעלם
לא רואה עצמי 'ליברל'.
יתרה מזו, בדיעבד, מפתיע עצמי, הייתי מצפה מעצמי להיות פחות שמרן ממידת השמרנות האינסטינקטיבית וזו שהפעלתי בפועל.
קלוד מטפל כמעט שני עשורים בקטנועיי. הוא לא צרפתי. גם לא מרוקני. עיראקי. קטן קומה ונאה באותה מידה. "המשכילים אצלנו בעדה נתנו לילדיהם שמות צרפתיים" הוא מבאר, מציין את אנרי, אחיו הגדול, בעליה של גלריה לאמנויות בניו יורק.
יחסינו מפלרטטים בין תקשורת רוויית חן ואינטליגנציה רגשית שלו, המייצגת חברות, לבין זו שלי, הצייקנית שלא נוטה לשיתוף פעולה כזה, מסתייגת. להמשיך לקרוא מינורי בניחום
