בעקבות אירוע יחידני, גדול, מובהק,
כל עמדה מִתְחָזקת בהתאם ל'בית המדרש' ממנה מגיעה.
אני למד שלהרתעה ככלי נגד טרור אין ערך. להמשיך לקרוא מות ההרתעה
יש שיחות בהן אני נוקט בדיאלקטיקה שלא תואמת את ערכי האסתטיקה שלי, מתייג כ'תרגיל מלוכלך', לערכיי:
אני מצביע על שיוכם לבית המדרש הסוציולוגי של עמיתיהם לתפישה.
בדרך כלל, מי שאני 'מתווכח' איתו הוא מהצד השמרני, אמוני לאומי.
אלה- על הספקטרום, בין היתר, יש להם כמה מאפיינים מעניינים: להמשיך לקרוא תרגיל מלוכלך
שלא לנקוט ב'הגדרה'.
תפישת עולם –
ניסוח יחסים
בין מִדרגי ערכים
רעיוניים,
שמנחים התנהלות
בסוגיות פרט־חברה.
טעיתי.
עד היום, עוד מעט 40 שנה, זוכייר ומתחרט על כך.
הוא נעלב.
זוכר את מבע עיניו התכולות, נעכר.
מכיוון ש'אין עם מי לדבר',
והשהייה שלנו בשטחים ממיטה על ישראל יותר צרה מאשר תועלת,
יקרה מדיי, בנפש, בכסף, בכוח אדם,
יש לבצע נסיגה חד צדדית, בהסדר מול האמריקאים. להמשיך לקרוא נסיגה חד צדדית
לא,
לא דחוף לי לדבר,
למעשה, העדפתי היא להאזין.
רק שיהיה מעניין-
מלמייד, מחדייש, מצחיק.
את מה שיש לי לומר-
כבר שמעתי
לצערי- מכיר. מצ'עמיים.
emotion sweatshops
סדנאת הזעה.
ביטחון בקידום חיובי של מצב,
או בעמידה בהרעת תנאים, לאור,
הערכה רציונלית של יכולותיו, משאביו ותנאי מציאות נתונים,
בהתפתחות רציונלית, אורגנית.
ייחול אישיותי אינהרנטי, מתמיד, למציאות טובה יותר,
שלא נסמכת על התפתחות אורגנית סבירה, ניתנת לחיזוי התפתחותי,
אלא, על התערבות כוח עוצמתי עליון, משנה מציאות, כולל אמונה אופטימית מתמדת,
בקידום המצב.
אופטימיות זו היא סוג של חיווי מצוקתי,
נחשב כאופטימיות,
ולדעתי- פסימיזם רציונלי שמטופל באופטימיזם אמוני.
מי שמעביר שיער מצד לצד,
כדי לכסות קרחת,
בעצם,
חושף חולשה,
רגשי נחיתות.
השקרנות הכאילו קטנה הזו
היא,
לדעתי,
רפלקציה שקופה לשקרנות אישית, אישיותית, אופיינית, מהותית יותר,
וכן נטייה להסתרה.
בפגישה עם חביירים עלתה סוגיית מינוי רן ברץ, כראש יחידת ההסברה במשרד ראש הממשלה.
חבר התייחס לנושא כ- "סוף מעשה במחשבה תחילה."
בהמשך, סיפר בהרחבה,
שכשבנו חגג 13,
הורשה לפתוח חשבון פייסבוק.
ביום שפתחו, האב הסביר לבנו בהרחבה – 'כל מה שתכתוב שם, בבוא היום, עלול לשמש כנגדך.' להמשיך לקרוא מינורי בחינוך אפקטיבי
בגדול,
מה מצריך יותר משאבים
אני מנסייח קלישאות.
הראשון להודות בכך.
מה זו קלישאה?
אז אני שומייע ש'נתניהו פיצח את הגנום הישראלי'. להמשיך לקרוא נתניהו פיצח את הגנום הישראלי
צפיתי בדייוויד בלאט בפורום מאמני NBA, מתייחס לסוגייה כדורסלית, מעלה שאיילה-
"כשחביירים נפגשים, איך נקבע מי משלם את החשבון?" ועונה-
"ההוא שמתעקש לשלם."
בחיים, בכלל, ככלל, התנייתית, רציונלית, רגשית, מעדיף לשלם על התנהלותיי, את הוצאותי באשר הן. יותר טוב לי. במכלול.
בשל
וכן
מבקייש את עזרת הציבור,
או לפחות של הנמען הקורא, בבקרה. להמשיך לקרוא בקרה
ביחסים בינאישיים
אותה תכונה ייחודית, נדירה, מוקצנת,
שגרמה לאחד להתפעל, להימשך לאחר,
בהמשך, על ציר זמן,
ביטוייה, הם אלה שימאיסו את בעליה על הכבר-לא-מתפעל.
פתולוגיה התנהגותית –
התנהלות אנושית מובחנת*, (חזרתית, בהינתן תנאים דומים), אופיינית ומוכרת לבעליה ולסובבים החשופים לה,
נתפשת כ
♠ ניתנת לריסון ושליטה עצמוניים,
♣ ושלילית על־פי צפיית וחיווי הנחשפים לביטוייה.
הלוקים בה, לרוב, מודעים להתניית התנהלותם – הן לגירוי המפעיל והן לנזק שתוצרי ההפעלה מסבים להם ולסביבתם.
עם זאת, הם דבקים ביישומה בשל מציאתם בהתנהגותם מענה, היגיון פנימי, רציונל,
סיפוק יצר או צורך מיידי בסיטואציה שנקרתה מקומית.
בכך ההתנייה, דפוס ההתנהלות מתוחזק, נשמר ומוטמע – להלן הפתולוגיה – לאורך זמן.
מלים אינן יוצרות הוויה.
במקרה הטוב, מלים
אוחזות מציאות,
מתארות אותה,
מניעות לפעולה
ומתקשרות אותה לתודעות עמית.
במקרה הרע, מלים
באמצעותן נוצרות פיקציות,
בשל
מתוקשרת הלאה
מעצימה את ההטעיה התודעתית,
ואת ההתעיה.
אנא בטובך,
הביאי, הבא, ערך;
בקריאתך,
כל הערה תתקבל בברכה,
כל הארה באסירות תודה,
כל תובנה בהערכה רבה. להמשיך לקרוא אנא, ערך בבקשה
