חיווי אופטימלי לגירוי חיצוני של סובייקט המשקלל תמהיל של פיזיולוגיה, אינסטינקטים מוטמעי תודעה, על פי סט ערכים תרבותיים, תקשורתיים, סוציולוגיים, ובקרה רציונלית דינמית.
אתמול אמרתי לבן של חבר,
שאביו,
לו, לאב, אני מייחס יותייר יכולת ממה שהוא מייחס לעצמו,
בפועל,
המיר את קבוצת הייחוס הסוציולוגי
בקבוצת השיוך.
והיה ונגזר עליך להתפש על ידי סביבתך כ
והייתה לך האפשרות לבחור,
מה 'נורא' יותר,
איך מעדיף פחות להתפש?
אשמח למענה
מוסף הארץ, ליברמן – נייט, הילו גלזר 30/1/2015
מה ז'תומרת?
נורא אוהבת? להשוויץ בספרי דוסטוייבסקי?
קשירת ה'אבל' לרתיעת סביבתך מעקבי הזהב הגבוהים?
התמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית?
האם מבחין בכמיהת הרצון לאישור, אי-נוחות הרתיעה?
כשבת אחותי הקטנה ביקרה בניו יורק, היא דווחה שברכבת התחתית הפסיקה לפחד ממנה.
להמשיך לקרוא דימוי עצמי א־סימטרי
הפער, החור השחור, במרחב האישיותי המשולש של שלושת הקודקודים:
מוציא ממני, תגובתית, בעיקר ורבלית, רשעות, שלעתים ברמה שמביכה את עצמי.
להמשיך לקרוא משולש בום טרח בוינג
לכל אחד יש עניין בסדר. רב, מועט, חיובי שלילי.
להרף המחשבה, ניתן להניח שכל אחד מעדיף את היות הסדר על היעדרו, ולא כן הוא.
ישנה מין 'טביעת סדר' המאפיינת את כמיהתו, רתיעתו, צרכיו, התניותיו, רתיעותיו, מאופן תפישת אינדיבידואל את מגוון הגירויים המונחים לפניו במרחב.
בכלל זה כמובן, לתשומות שהוא מקצה ליצירתו, לשימורו, או החשש מהפרתו.
את אלה שמעדיפים את הבהירות המוחלטת, שלא יכולים לשאת את הידיעה על היררכיה לא ברורה או מבנה שסידורו בלתי נהיר, וכן את אלה שמעדיפים את האפרוריות הבלתי מאבחנת שמאפשרת להם תנועה נוחה יותר בסדר רופף.
ראיתי את מי שתובע סדר, ונהנה מהילת 'מסודר', כשבעצם הוא מחצין את חוסר יכולתו-
ולכן הוא צרכן סדר במובן הצרחני של המילה לא הסנכרוני שלה. להמשיך לקרוא העניין בסדר המופר
להרגיז? זה מרגיז? זה כאילו, כמו מישהו ששם על עצמו חגורת נפץ להרוג עצמו, לפגוע באחרים, ברכוש? להמשיך לקרוא הסמלה – אווילות שקולה
אני נוטה לחשוב
שתפישותיי, הן הדבר השני הכי מעניין אותי אינטלקטואלית.
הראשון, הכי מדליק אותי הוא
התייחסות מאתגרת, סותרת, מערערת אותן.
הרבותא בהתפרצות תגובתית רגשית
היא,
חשיפת אותנטיות תפישותיו, עמדותיו, העדפותיו,
חפה מכיסויי עידון השפה, מגיוס תשומות הסתרת האותנטיות בחסות ההשהייה.
אמפטיה היא הבעת אישור והזדהות חיובית, מתi לגיטימציה לתחושות האחר.
ככאלה, שמרנים לעתים, תופשים עצמם כערכיים יותר, שכן סרים למרות אינסטנציות גבוהות יותר מאשר אשם או גופי אכיפת חוק, אלא גם של כוחות עליונים מוסריים.
להמשיך לקרוא סלפי תפישתי, הארות
שאיילון אישי על העדפות בסוגיות תפישות אישיות פוליטיות, אֱמוניות-רציונליות, חברתיות.
מראָה, מראֶה – כרצונך – בקמץ או סגול, אולי פנס – להחלטתך – לסט תפישותיך האישיות.
לא סומך על עצמי שאפתה אותך למלא את הסקר – הליברלׂאמטר, עד תומו.
כלומר סומך על עצמי שלא אעורר בך עניין למלא אותו,
ועליך שלא תתפתה.
עם זאת, מציב גירוי שמהווה ראי, מראה, לממלא את השאלות הבאות, ולחזות בבואה הנשקפת.
אם תמצא/י לנכון, אנא מלא/י מה וכמה שתמצאי לנכון, בבחינת עדיף לקבל את שמלאת מאשר לא לקבל כלל.
כל עת שלשונית הסקר פתוחה על המסך, ניתן גם אחרי השליחה לערוך לשנות או להמשיך את השאלון.
בין פרקים יש אפשרות לפרוש באמצעות מענה לשאלה ושמירת השאלון.
מכאן, נוטש את שפת שני המינים ונשאר עם 'זכר'.
כישרון – פגיעה במטרה שאחר לא מצליח לפגוע.
גאונות – פגיעה במטרה שאחרים לא רואים.
ווריאצייתי העברית לאמירתו.
שופנהאואר
טיפול ישיר בתחושת אחר,
לא במציאות – יקר ומסובך יותר, ששינוי בה יגרום לשינוי אורגני בתחושת אובייקט אחר.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מפצ'פצ'י סנטימנט כביטוי לדאגה
"רבים מעדיפים להקדים ולבצע מטלות", קובע המאמר, שפורסם בגיליון חודש מאי של כתב העת Psychological Science. אנשים הלוקים בתופעה מזדרזים לענות על מיילים חסרי חשיבות ולשלם חשבונות הרבה לפני מועדם. "זו התנהגות לא רציונלית", מציינים כותבי המאמר, אבל לטענתם היא מעידה על השיטות שאנשים נוקטים כדי לא להרגיש שהם מוצפים במטלות.
במאמר מפורט ניסוי שנערך באוניברסיטת פנסילבניה אשר בדק את הדרך שבה אנשים מקבלים החלטות הקשורות למאמץ גופני. הנבדקים שהשתתפו בניסוי התבקשו לשאת דלי פלסטיק לאורך סמטה, כאשר עליהם להחליט אם ברצונם ליטול לידיהם את הדלי בתחילת הסמטה ולשאתו עד לסופה, או ליטול לידיהם דלי אחר שהונח סמוך לסוף הסמטה, לצעוד כמה מטרים ולהניח אותו.
כדי לאשש את ממצאי הניסוי ולהיטיב להבין את ההתנהגות המוזרה, המנוגדת להיגיון לכאורה, ביצעו החוקרים עוד שמונה ניסויים שבחלקם מולאו הדליים במטבעות. להפתעתם, על אף כובדם של הדליים, גם הפעם העדיפו הנבדקים ליטול את הדלי הקרוב אליהם ביותר ולסחוב אותו לאורך הסמטה – תוך מאמץ מיותר.
ההשערה שאליה הגיעו החוקרים בניסויים השונים היא שבני האדם מעדיפים להשקיע מאמץ פיזי משמעותי כדי להימנע ממעמסה נפשית ומחשבתית. ד"ר רוזנבאום ציין במיוחד את המאמץ שאנשים משקיעים בניסיון להימנע מלהעמיס על "זיכרון העבודה". זיכרון העבודה הוא יכולת מנטלית חיונית אך מוגבלת, המשמשת בני אדם לביצוע מטלות מיידיות. הנבדקים שהקדימו ליטול לידיהם את הדלי נמנעו מהצורך לזכור לעשות זאת בהמשך. בכך הם פינו את מוחותיהם כדי שיוכלו להתמקד במטלות אחרות.
המחקר עוזר להבין בין היתר את סוד קסמם של יועצים וקואצ'רים, המעודדים אנשים לרוקן את תיבות המייל שלהם ולסיים לבצע כל מטלה ברגע שהיא צצה, טריוויאלית ככל שתהיה.
לביצוע מיידי של מטלות יש חסרונות בולטים אשר באים לידי ביטוי במיוחד בעידן הדיגיטלי, כך סבור אלן קסטל, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה. טלפונים סלולריים, מחשבים ומכשירים דומים מאפשרים לבעליהם לבצע זרם מטלות בלתי פוסק, וקשה להתעלם מהם בגלל הדחף רב העוצמה להשלים את ביצוע המטלות מיד.
"יש פיתוי תמידי לענות מיד לאי־מיילים ולשיחות טלפון", אומר קסטל. לדבריו, "אנשים שעסוקים תמיד בסימון וי על מטלות ברשימות אין־סופיות אכן מצליחים להשתלט על משימותיהם – אבל הם לא מבצעים את המשימות החשובות". לפי המחקר מאוניברסיטת פנסילבניה, ברור כי המאמץ המושקע בביצוע מיידי של "מטלות קטנות" עלול לגרום לבזבוז זמן יקר וכוחות לא מבוטלים.
אני נמנה על אלה.
רואה בכך סוג של עצלות מבורכת.
כלומר, כשהזמן הכי זול עושה את המטלה, וזאת כדי
עם המאמר שאכן, לעתים מילוי המטלה התבררה כמיותרת, לעתים כיקרה.
שההתנהלות הזו לא הצדיקה את עצמה, נראה לי שעזרה לשמור על ניקיון תודעתי ובסך הכל יותר זול מהאלטרנטיבה.
לא ברור לי מאיזה רציונל או מקור נגזרה המסקנה-
אנשים שעסוקים תמיד בסימון וי על מטלות אין־סופיות מצליחים להשתלט על משימותיהם – אבל לא מבצעים משימות חשובות
כך שלא מסכים עם זה.
ועם זאת, כאמור, לא בטוח שמישהו בחר לעבוד כך או להיות דחיין. נראה לי כהתנייה אישיותית.
כשאני עובר מעבר חצייה,
אני מחזיר את זכות הקדימה למכוניות שנותנות לי את זכות הקדימה לעבור; להמשיך לקרוא מעבר חצייה
עשרות חיילים נהרגו, מאות נפצעו בפעולת צוק איתן.
קורע.
שון כרמלי, ג'ורדן בן סימון מקס שטיינברג חיילים בודדים. משפחתם הקרובה בחו"ל. עלו, השתלבו. נהרגו.
יוזמת התארגנות של עמיתים לאהדת קבוצה להשתתף בהלוויה, של חברים, מכרים, זרים.
התכנסות אלפים, שלא הכירו אותם ללות אותם לדרכם האחרונה.
מרגש.
מותם- נסיבות טרגיות, בהשתתפותם בהגנה על המבנה החברתי ששלח אותם. להמשיך לקרוא לוויות, אתוס, חיילים בודדים
גילויי 
הטולרנטיות שהפגנתי כלפי חיוויי אמונה והתכנסות הזדהותית היו מעטים, הסבו לי מעט כבוד ועוד פחות אהדה.
ההערכה שהפגנתי למחשבה אמונתית מזערית, ועל ציר זמן במגמת הקטנה.
האמפטיה הלכה ופחתה, הטולרנטיות הצטמצמה ככל שבן השיח, אמוני או מתכנס, גיבה עצמו ברציונליות או בהכחשה שתפישותיו נובעות ממקורות אלה.
כשהזדהות התכנסותית גובתה ברציונליות סלחנית לאמונה, עירבה אמונה ודברה על התועלת, היתרונות, הרגש החיובי, כיף היחד – אבדתי. איבדתי. להמשיך לקרוא סובלנות והעדרה
אני חושב משמע אני קיים, וכדאי להטמיע את זה, כלומר לקעקע את זה.
העוסק בתחזוק רגשי עצמי מתמיד,
מחווה, שאינו מצליח בתחזוק,
וזאת,
לא מפני שכך נכתב במקורות,
או,
מפני שמנוסח בנחרצות,
או,
בשל כך שמרצייד על מסך,
אלא מפני ש-
המקצה לתחזוקו הרגשי יתר תשומות,
נמצא במחסור מתמיד.
לניהול מצב רוח, ובעיקר להעדרו, יש השפעה מהמעלה הראשונה על כל תחומי החיים.
בדיון על מידת ההשפעה של יציבות מצב הרוח על פרט, ניתן להרחיב את הנושא על השפעות מהמעלה השניה של חוסר היציבות, השפעה שאינה ישירה, כזו שאינה גלויה לעין, שניתנת לבחינה פרשנית בדיעבד.
ניהול מצב רוח, מכיל פעולות נלוות כ להמשיך לקרוא ניהול רגשי
