מכיר משהו ירוק בחוץ, אדום בפנים, יש לו גרעינים של אבטיח ולא עושה גע גע גע?
מה זה, מפלגה ש להמשיך לקרוא גע גע גע
יומרות והצעות.
פשטנות והפשטה.
משרד חקירות, קליניקת חפירות, מעבדת הגדרות.
לשכת ניסויים, מרחב הצעות, מתחם בדיקות.
חוות יצירה, סדנאת המצאה, מוסך הרצה.
צמצומים ומצמוצים, צרצורים וריצודים.
תפישות וטיפוסים, תפיסות ופספוסים.
כיף, פכים, ופקפוקים.
תובנות עבשות, טוגנים מיובשים, תופינים יבשים.
טיולים, טיטולים וירטואליים, טלטולים מנטליים,
טלטלות מנטליות, ריטואלים ויראליים, טרטורים טוטאליים.
טרחות מעיקות, תעוקות מרוחות, מריחות עקומות.
קופסאת תכשיטים, כליא ברקות.
פטפוטים, טפטופים ופתפותים,
אחיזות מציאות, אחיזות מצוצות, זחיחויות מצויות.
תחזיות צפויות.
מלים ונמלים, משמימים ומשעממים.
המהומי מהות, מהויות מעומעמות, המהומים מעומעמים,
עמעומים מהומהמים, נהיות ואהממים.
דעות מגבלות. גילויי הודעות גבוליות.
הגדרות, גירודים, גידורים.
הערות על תודעות גבוליות. הארות על גבולות תודעתיים.
הארות על גללים תודעתיים. חארות.
פסיפס מילולי, מוזאיקה תובנתית, קלידוסקופ אסוציאטיבי.
אמיתות לא נכונות, נכונים לא אמיתיים. התעמתויות מוכוונות.
זבזובים קלישאתיים, קלישאות מזובזבות.
בזבוזים כושלים, שיקולים כוזבים.
קושיות, תהיות ומענות, טעויות ותעיות.
געיות והטעיות, ג'עג'ועים מוטעים.
טעויות גלויות, טעויות גועליות, גילויים מוטעים.
השתאויות משועשעות, שעשועים משתאים, השתעלויות ושלשולים.
הכללות מקולקלות, קללות מלוקקות, לכלוכים מקוללים,
כללים קלוקלים, מולקולות לחות.
תכנים שאבד עליהם הכלח, קלחים מעובדים לעוסים.
מינוחים, ניסוחים וניכוסים.
כניסות ויציאות.
מכיר משהו ירוק בחוץ, אדום בפנים, יש לו גרעינים של אבטיח ולא עושה גע גע גע?
מה זה, מפלגה ש להמשיך לקרוא גע גע גע
כינוס מאורעות או פרטים לכדי מכנה משותף.
באמצעות הכינוס ניתן לנבא על מאורע או פרט דומה לאלה שעליהם מערך הכינוס. להמשיך לקרוא הכללות זה לא הכל
ביקרתי עם בתי בתערוכה על ליאונרדו דה וינצ'י.להמשיך לקרוא הערות על תערוכת ליאונרדו דה וינצ'י יותר קונספט פחות תכלעס
סוחב חברים מבית הספר, לא מתנועת נוער.
ראיתי אז קולים. פורצי מסגרות, בריבוי פרצות וגיוון.
מסתכל על חלקם היום: אלה הפרומים – פרומים, מחוץ לגריד. עצוב משהו.
אחרים, כל כך במסגרת, שיש להם סימני נעצים שמכסים את שריטות ההורמונים שגעשו:
חולמני הרפתקאות, במעשה – חתרני שימור רוטינות. להמשיך לקרוא איפה הם הקולים עם ההורמונים הגועשים
עם תאוות שליטה לידי, יש, הייתה לי בעיה.
לא רק עם גילויי ההתנהגות,
לא רק בשל ההתייחסות לגילוי כמקצוענות, כתצורת דאגה או אפילו אהבה,
גם עם המושג עצמו,
במידת התאמתו להצמדה למדגמנים אותו. להמשיך לקרוא תאוות שליטה
| חבייר | בנו המתבגר |
| אגרסיבי, חזק פיזית, יכולות קוגניטיביות מפותחות, מתנתק ושוקע, בעיות דיסגרפיות, פעולות חדות, לא מהסס לדרוש, לפעול, לדבר בתקיפות, להוציא הרבה כסף כדי לממש את רצונותיו. | אגרסיבי, חזק פיזית, מתנתק ושוקע, בעיות דיסגרפיות, חווה בעיות בלימודים, בעיות חברתיות, גילויי אלימות לסביבתו. |
| בצד מאפיינים עוצמתיים אלה, בבחינת 'לא חושש מדבר' יש גם את ה'נזהר מהכל', גילויי זהירות, חשש, חרדה אינטנסיביים, מפתיעים, שלא לומר לא מקובלים. נחשפתי למצבי אין אונים, בהם לא דאג לעצמו ברמה הבסיסית ביותר, כבחיובי יתר שיכול היה לטפל בהם, או בהקצאת תשומות בסיסיות של בטיחות על חשבון מאמץ מינורי, שאין לו את התשומות לגייס. | בצד גילויי זריקת אבנים על המבוגרת המלווה אותו, ראיתי אותו, בטנטרום, מטפס על גדר בכניסתו למתחם אסור, לא במיומנות, אבל בנחרצות. בפקודת אביו, כשנשען עלי מעברה השני של הגדר, לצאת, הניח ידיים רפויות, רכות, לא הצליח להרים עצמו לכדי יציאה ממה שבעזוז עיקש נכנס אליו כמה דקות קודם לכן. |
אלוהים (מה זה?) קיים, כמו הפחד, החרדה, השמחה… בתודעת מי שמקיים אותו.
אם קיימת תפישת מציאות שאינה שוללת, כלומר מחייבת, השפעה של מחשבה על המציאות מעבר לתודעת האוחז בה,
שלא באמצעות תיווך פיזיקלי-
זו מהות אמונה.
האל הוא תמצות ייחוס תכונות כוחות מטפיסיים אלה. להמשיך לקרוא מענה למצביע ממורכז
התנהלות לא רציונלית, השואפת לאנוס מציאות מקרית או שרירותית בנימוקים רציונליים המונחים על מצע שאינו- חיפוש וגילוי היגיון המנחה את שרירות אי רציונליות ההתנהלות,
אפיינת לרבים.
ייחוס רציונליות שגויה מהווה נזק אישי בריבוי ממדים; להמשיך לקרוא הבחנה בין אי לרציונלי
זכויות קניין רוחני – לא.
להערכתי, עוד במאה ה-21,
האנושות תשנה מגמה, ותיסוג ממאמציה החותרים להגן על זכויות קניין רוחני.
השינוי ייעשה בשל (סדר חשיבות שלא סגור עליו):
המאורעות באוקראינה מענינים במגוון רבדים.
'יש מוסר של אדונים, שקיים באדם האצילי, ויש מוסר של עבדים', טען בזמנו הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה (1844-1900). האדם האצילי מגדיר את המוסר שלו בעצמו, ולא נזקק לשום אישור מבחוץ. ההיפך, הוא בז לאישורים מבחוץ על הזכות שלו, מתוך ידיעה שהמוסר שהוא ממציא, יתקבל לבסוף על ידי החוץ. לעומת זאת המוסר של העבדים הוא תגובתי. הוא מגיב לכללים ולהוראות שאחרים קבעו. המוסר של האדונים הוא חיובי ואקטיבי. המוסר של העבדים הוא שלילי ופסיבי, כלומר בעיקר להגיד "לא". האדונים מתמקדים בעצמם, העבדים באלה שסביבם, אותם הם צריכים לנתח כל הזמן. האדם האצילי ממציא את המוסר של עצמו, העבד רק מגיב לזה. האדם האצילי בז לרוע (ובכך מחליש אותו). העבד פוחד ממנו (ובכך מחזק אותו).
המסקנה של ניטשה (בספרו "על הגנאולוגיה של המוסר", ) היתה שבעולמנו יש יותר מוסר של עבדים ממוסר של אדונים, אך חברה שתאמץ לעצמה מוסר של עבדים, לא תחזיק מעמד ולא תשרוד. כלקח מן התפיסה הזו הגיע ניטשה למסקנה שבעולמנו החזק תמיד יטרוף את החלש, שאך מגיב למעשיו של החזק.
אהבתי את ההקשר הניטשיאני. ברמה האישית. מתחבר לכך, לא מתכנס, מתנשא.
עם הקשר החברה- פחות. גוף אמורפי יותר ופחות מאובחן לטעמי האישי. להמשיך לקרוא ניצחון החוששים
ב- 2.3.2014 פורסם בהארץ.
החטא הגדול ביותר שמכיר השיח התקשורתי בישראל הוא החפירה. מושג החפירה – בשימושו העכשווי והעגתי כשיפוט שלילי של ניסיון כושל לנסח אמירה בשיחת רעים, ברשת חברתית או מעל במה תקשורתית – צץ לו יש מאין לפני כמה שנים והתקבל כשם התואר המוסכם לפעולה שעד לאותה נקודה בזמן נהוג היה לאפיין כטרחנות, התפלספות, אכילת הראש ואף זיון שכל. להמשיך לקרוא חפירה
בחיפוש בגוגל של 'קומיקאי וקטינה' עולה סיפור עצוב ועם זאת נפוץ, ומתבקש ועתיק, כרוניקה של תבניות אישיות ידועות מראש.
מפגש רצונות שמתחרבן.
סינדרום הגולד דיגינג מהזכר המספק, רובין גיבנס הרבה לפניה, המון לפניה, בעולם, בישראל, נוסחה שמרכיביה קלישאתיים וסטריאוטופיים ומתבקשים,
מפגש של חיפוש מענה לסיפוקים דומים על ידי דמויות חסרי גבולות, כשהסיפוקים הנתפשים לא מסונכרנים, עפים גיצים ומשמעויות, מועצמים על ידי חוסר הגבולות של שתי הדמויות.
מספר המקצועות שנוספו במאה החמישית (לשיקולך אם לפני הספירה או לזו שאחריה) ביחס למאה הקודמת לה, כך משער, זניחה אם בכלל, לא התווספו טכנולוגיות משמעותיות שהוסיפו מקצועות חדשים
בין המאה החמש עשרה לשש עשרה, המצאת הדפוס הוסיפה מקצועות והתמחויות פריפריאליות מגוונות. להמשיך לקרוא מקצוע הולך ונעלם
אנחנו, במנחת אווירון, שמייחים לבשר לך שעלית ל-
לא רואה עצמי 'ליברל'.
יתרה מזו, בדיעבד, מפתיע עצמי, הייתי מצפה מעצמי להיות פחות שמרן ממידת השמרנות האינסטינקטיבית וזו שהפעלתי בפועל.
אישית, מתחבר לכל כמיהה לשלום,
ומחייב המשך מאמצי הגעה להסדרי בכל מקום באשר הוא, בדגש במזרח התיכון, במנותק מהערכת סיכויים.
עם זאת,
מלחמה מהווה הקצנת מצב של 'ייחול לסיפוק צורך הישרדותי',
וזאת ברמת השפעה שונה לכל פרט, מבנה חברתי, ארגון, מדינה, עצם המתממשק עם השלכותיה,
במנותק, כמובן, מהיותו התוקף, המתגונן, הצודק, הנבל, המנצח או המפסיד. להמשיך לקרוא מלחמה זה רע?