במחזור חיים, בחינת אחריות ויכולuת ישנם ארבעה שלבים.
צמיחה, אינקובציה
- בשלב זה, מלידה עד אחרי צבא (בישראל), הפרסונה צוברת כישורי חיים.
- האחריות נמוכה, וכך העצמאות.
רכישת המיומנויות נעשית במסגרות סגורות. - השלב קצר- לידה עד וסיום מאובחן עם ההשתחררות ממסגרות המקנות כישורי חיים כלליים.
- האם מישהו מאריך את התקופה בשל כניסתה למסגרת כלימודים מחייבים שייך לקבוצה הבאה?
- שייך לקבוצה הבאה בשל כך שמסגרת הדוקה ככל שתהא תכליתה השקעה בפיתוח עצמי ולא בספיחת כישורי חיים.
- החלטתו להhכנס למסגרת כזו היא וולונטrית משמעותית יותר מכניסות החובה, על גבול הכפייה, למסגרות הקודמות.
- כ- 20 שנה ראשונות.
- מיטוב, קליימקס
- בתחילת שלב זה, הפרסונה בשיא פריחתה הפיזיולוגית והמנטלית.
- הפרסונה בשיא עצמאותה- אין מי שתלוי בה.
- שלב הבנייה המעצבת.
- פעולות הקשורות בחיפוש הדרך למציאת קריירה, התבססות כלכלית בחירת בן זוג והקמת משפחה.
- משיא של יכולת, העצמאות הכלכלית בבניה, יש לקיחת אחריות משמעותית והקטנה עצמאות דרמטית עם הולדת צאצאים.
- תחילה התקופה מאובחנת סיומה פחות ברור לסובייקט שכן, בשימור רוטינת החיים הנקודה לא מאובחנת.
- בשלב זה, לקראת סופו, תתקבע רמת החיים של הפרסונה, כלומר רק במקרים מעטים יהיה שיפור או דרמת נסיגה ברמה סוציו-אקונומית של הפרט.
- ייתכנו מצבי
- סימולטניות בין הקמת משפחה לפיתוח כלכלי,
- הקמת משפחה קודמת לפיתוח כלכלי
- הקדמת פיתוח כלכלי להקמת משפחה
- מגמה בחצי המאה האחרונה במערב,
- בחברות ערביות שהקריירה המקצועית ידועה מראש ויציבה על ציר זמן, הקמת פתרון מגורים הוא הגרסה להקדמת פיתוח כלכלי למשפחה.
- כעשרים-עשרים וחמש שנה.
- מיצוי, אומניפוטנטיות
- זהו השלב המעניין. בשל חביונו.
- היכולות הפיזיות בנסיגה,
- יש הגורסים שהיכולות הקוגניטיביות בשיפור בשל ממד הניסיון,
[שלי לפחות, בדגדרדציה, הניסיון כולל חוויות מהנות ומספקות אך לא רואה בהן ככלים מקדמים.] - המצב הסוציו-אקונומי נקבע בשלהי העידן הקודם,
לכן הסטטוס הסוציו-אקונומי, לא ישתנה דרמטית, אלא- יתוחזק במקרה הטוב.
- במקרים מעטים יורע- בדרך כלל, כ-ריאליה, החיים מזמנים הוצאות בלתי צפויות, לא הכנסות ממציאת תיבות תכשיטים נטושות.
- מיעוט זניח ישנה מצב כלכלי, או בשל ירושה או בשל פריצה כלכלית.
- ישנה השלה של אחריויות עם פריחת הצאצאים.
- גבולות העידן הכי פחות ברורים. משני צידיו.
- לכן יש בו חביון לאטנטי – ברוב המקרים לא ברור מתי נכנסים אליו ומתי יוצאים ממנו.
- אני נמצא בו :roll:,
- ההכרה שאינך יודע מה תהיה, אך ההבנה מה כבר לא- ברורה.
- ואם לא מתסכלת יתר על המידה, זו ידיעה מנחמת שלא לומר אופטימית.
- אמנם היכולות והחדות בנסיגה אבל היחס בין רמת היכולות והעצמאות לשפל המחויבות הוא בשילוב אופטימלי להגשמת רצונות.
- תנועת החיים מסיטה את תשומת הלב מהאבחנה לכניסה לשלב זה.
- מבינים את היות הסטטוס, בדרך כלל, אחרי שהסתיים.
- עשר-חמש עשרה שנה.
- התכנסות אימפוטנטיות
- שלב השקיעה בה היכולות בנסיגה ברורה ואיתם העצמאות פוחתת.
- אנשים נבדלים במשך וקצב ירידת היכולת ואיבוד העצמאות.
- העידן נפתח בצורה לא ברורה, בדרך כלל בהדרדרות בריאות, ומסתיים באופן מובהק.
- עשרים-שלושים שנה.
הוספות
- איזה אמריקה גיליתי?
- אמריקה ישנה וטובה.
- מניח שלא גיליתי דבר. לאיש.
- שמחת האחיזה המתמללת, חדוות ההצפה והניסוח.
- הנכתב כאן מתייחס לריבוי היבטים ולאו דווקא לתעסוקתי.
- פעולות שאופייניות לעידן שנעשות בעידנים אחרים לא משנות את העידן
[כאכילת דייסת בוקר בערב לא משנה את הזמן, והאלגוריה לא כופה את עצמה על המציאות 🙂 ] - אפשר להסיג אחור את מחוגי השעון, אבל תנועת הזמן והעידנים תישאר קדימה.
- התוכלו ילדים, לאתר היכן אתם נמצאים?
האם אתם מסונכרנים, או לעידן או מנסים להביס את הסטטסטיקה?