ניתוץ שלטון חוק וסדר חברתי
בתמצית
מלחמת צידו הימני של פעמון הגאוס בשמאלי.
הקיטוב בישראל מתמצת ל-עויְינֵי – נֶהֱנֵי סדר חברתי.
כבמשטרים מובחנים.
בהובלת נתניהו. להמשיך לקרוא ארז תדמור – נאו ימין רדיקלי
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
מלחמת צידו הימני של פעמון הגאוס בשמאלי.
הקיטוב בישראל מתמצת ל-עויְינֵי – נֶהֱנֵי סדר חברתי.
כבמשטרים מובחנים.
בהובלת נתניהו. להמשיך לקרוא ארז תדמור – נאו ימין רדיקלי
ניקסון, Tricky Dicky, ונתניהו, קונסרבטיבים, השתמשו ביועצים מאותה סוגה;
רוג'ר סטון, שקעקע את דיוקן ניקסון על גבו, הוא תמצית תמהיל פינקלשטיין וצאצאיו התפישתיים של יועצי נתניהו. להמשיך לקרוא ניקסון – נתניהו
הנייד צלצל.
"כן?"
מוזיקה. המתנה, ארוכה מדיי, של מי שחושב שהממתין מייחל לו,
בסופה שמעתי –
"היי, מה שלומך?"
התעניינה ידידתי החדשה,
"כן, איך אני יכול לעזור?"
פוליטיקה היא מרחב שמטפל פילוסופית, יישומית, בסוגיות מקננות ב-אחו פרט–חברה–ריבון.
לכאורה, תיוג 'פוליטי' לא רלוונטי לתיאור מצבים בהם אין מעורבות של אזרח, חברה, במובן הרחב, ומדינה ומערכות שלטון.
בפועל, נעשה שימוש רׂווֶח במינוח לתיאור התנהלות מסויימת, מובחנת, אופיינית, בהתארגנויות אנושיות, ארגונים, מחלקות, חברות עסקיות. להמשיך לקרוא התנהלות פוליטית
זה תת-פרק בספר 'אלי דבוש, חיים ללא גבול':
אני הייתי בטביליסי לפני שאנשים ידעו שיש מדינה כזו.
לא אשכח לעולם, איך חירבנתי לתוך חור במרכזיית טלפונים, ואיך שום גרוזיני לא שמע להוראות שלי עד שהבוס שלו אמר לו שזה בסדר לבצע… להמשיך לקרוא אליהו בגיאורגיה

היום עלינו חברי לעבודה ואני לפוניקולר של טביליסי.
התכוונו לרכבל;
אוסף טעויות, הסבר לקוי, שיקולים קטנים: תקלונת מהזן הנפוץ – תקלה שלא עלתה בבריאות נפשית שלא עלתה בבריאות נפשית, פיזית, או 1,000 לא חשוב המטבע היא חוויה.
אז זהו, שזו הייתה תקלה.
ולא הייתי טורח להעלות אותה על המסך, אלמלי העובדה ש,
הלכנו לכיוונה, וירדנו בסט מדרגות מתונות, לכיוון בסיסה.
ואני מטרחן על חווייה אוורירית זו, בשל כך, שבמדרגה האחורנה ככה, אופ'לה, פספסתי את המדרך ועם התיק על הגב,
ולא הייתי מטרחן את עצמי, לכתוב על העניין, אלמלי הדבר המעניין באירוע, מבחינתי: אני משוכנע, עומד על כך, שהכאב בחזה, שאפס נקודה משהו שלו אני חש עד עתה עם כל נשימה, פרץ טרום חביטתי ברצפה.
נשמע הזוי שהתהליך המנטלי היה בין מעידתי לבין נחיתתי? אכן!
היהפוך אחאנא"ר להוזה?
יש מצב שאני בודה את האירוע בדיעבד?
עניינית כן, שכן, אינני יכול להוכיח אחרת.
עם זאת
דוקטור מיכה גודמן מצר על חוסר סבלנות, מלין על העדר יכולת לקבל פלורליזם.
רואה 'חופש כשחרור מרודנות עצמית'.
שומר תורה ומצוות, מקיים רוטינות אדוקות, מקדם שחרור מרודנות עצמית?
עוד אוקסימורון לאוסף.
בהסכת דוקטור גודמן מביא את החוכמה 'שלם: שם לשון מלבוש' כמהות ההתבדלות החרדית. נראה לו עומק מסעיר.
לי נראה כסטרוקטורה נבנית, וריאציה אקרוסטיכונית, מופרכת, יציקת תקפות פסאוגו לוגית נסמכת על שרירות לשונית. להמשיך לקרוא מיכה גודמן: לדתיים אין מונופול על היהדות
סגירת מעגל – ייחוס משמעות מיתית לפעולה. או לתובנה.
'סגירת מעגל',
ועוד 'היסטורי',
מה משמעות הביטוי,
תיאורטית ופרקטית,
מעבר למלל מתיימר להצדקת אג'נדה ונרטיב פוליטי של המשתמש בו? להמשיך לקרוא סגירת מעגל היסטורי
לישראל כיישות מדינית, ניתן להתייחס לרובד דתי, לאומי, פרקטי. להמשיך לקרוא תפישתי מדינה ישראלית
המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא"י) בע"מ פועל במתכונת של צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית.
בחירה מקרית.
עירית לינור – הייתה 'שמאלנית', כעת בתפקיד 'ימנית'.
אברי גלעד – היה 'שמאלן', נהייה ביביסט, כעת בתפקיד התמתנות מביביזם.
אתה – היה ונשאר 'שמאלן' מקיבוצניק' ישראלי, נע לתפקיד 'מגלה את יהודיותו החילונית-תרבותית-הזדהותית, ובעיקר את האפיק המקצועי, פוטנציאל ההשתכרות שלה. עבורך. להמשיך לקרוא מי השתנה, עירית לינור, אברי גלעד או אתה?
הפשטה – פעולה תודעתית, מכנסת צבר תפישות מוכרות, מובנות, אחוזות תודעתית מקדמית, לביטוי תפישתי אחר.
הצורךמידע נגיש מכמה אתרים שנבחרו מראש, בהרף עין, והתמקדות באחד מהם על פי צורך. להמשיך לקרוא ריבוי אתרים און ליין
עיקר תשומותי התודעתיות, בשנים האחרונות אף יותר מבעבר, מופנות לפיצ'פוץ', פירוק, לישה וניסוח היבטי סוגיות פרט – חברה – ריבון.
בחפירה באחו סוגיות אלה שתי גישות אופייניות:
שתי גישות אלה אינן סינתטיות, שכן, להמשיך לקרוא חציבה מסלע בורות – התכנסות הזדהותית לידע והקשרים מקדמיים
שלא לומר הגדרה.
מוסר – פרוטוקול התנהלות אישי–חברתי לקידום עצמי.
מכלול מערכת/ מקבץ/ סט/ קודקס,
מכיל ריבוי,
תפישות,
מובחנות ומתוחזקות
על ידי תודעה בעלת יכולת ניסוח, ערעור ובקרה,
של
♠ הנחיות לפעולה,
♠ ערכים חיוביים לעידוד,
♠ נגטיבים למניעה,
♠ כללים התנהלותיים,
♠ נורמות חיים,
♠ חוקי 'עשה ואל תעשה',
נגזרים מתמה התנהלותית אחודה, עם קשר נרטיבי בין מרכיביה.
אופן התנהגות/ נקיטת פעולות/ עשייה/ מיושם/ מובחן/ מוצהר של פרט, עליו מוּחל מוסר.
של סובייקט*, בעל תודעה, בהקשר ממשק חברתי.
מרכיבי פרוטוקול נאספו ונוסחו על ידי חברה אופפת פרט.
דתות, במהותן, מנסחות פרוטוקולים אלה.
פרט בהתנהלותו, בהתממשקותו עם סוגיה כלשהי, בוחר איך לפעול,
ממקסם את קידום טובתו,
ומתוך כך בורר אילו רכיבים להחיל על עצמו ומאילו להימנע.
בחירת רכיבי התנהלות – החלתם או מניעתם – על ידי פרט עשויה להיות
♦ מודעת
♦ או אינסטינקטיבית,
בעל תודעה מיישם או נמנע, עצמונית מעקרונות מוסריים, עושה זאת במודע, או מאינסטינקט בלתי מתומלל.
* סובייקט
בעל תודעה,
מה שאינו פרט יחידני, הינו עצם, אובייקט.
לעצם אין תודעה, נטול כוונה.
אין לעצם מוסר.
צבר פרטים, בריבוי – צברי פרטים, קבוצות, מפלגות, שפרטיהן חולקים ערכים דומים, מתכנסים הזדהותית לקולקטיב עליו הם נמנים, הוא עצם.
לצבר פרטים אין תודעה.
מושגים כ'תודעה קולקטיבית', 'זיכרון משותף', הינם פיקציה, בבחינת טאו"ן.
פְּרָטֵי קבוצה יכולים להתנהל על פי 'מוסר' משותף, שהשיתו על עצמם, שנוסח על ידי פרט דומיננט, מייסד, קבוצה נבחרת שמונתה לצורך כך.
ועדיין, לקבוצה אין תודעה, או מוסר.
מימוש רצון ופעולות פרט לטובתו**, על פי הכרתו שלו, הסובייקטיבית.
** לטובתו
מוסר עוסק, קטיגורית בהטבת חיי האוחז בו. מוסר אינו עוסק בהרעת חיי אחר.
גם טיפול בצידוק כוונה להרע למי שמאיים על 'טובת' הסובייקט המוסרי בסיטואציות מסוימות ובטיפול במצבים אלה, מוסר עוסק בטובת ובקידום פרט פרטיקולרי.
השימוש בגוף ראשון בשל כך שמימוש המוסר הוא של פרט, סובייקט, של בעל תודעה.
פרט מחליט, וולונטרית, האם ליישם עקרונות פרוטוקול מוסרי, להימנע, או להחיל ווריאציה או חלק מהם.
החלטתו מתומללת או אינסטינקטיבית, על פי תפישתו את האירוע.
המושג מוסר, לא יושב לי טוב.
אנשים רוצים לראות עצמם כ'מוסריים', מפני שהביטוי חופן ערך נעלה.
עם זאת, כשאנשים מייחסים לעצמם 'מוסריות', הם מתכוונים לכך שהם פועלים בסוגיות אחו פרט–חברה–ריבון בהתאם לקודקס חוקים.
חלקו של פרט בקודקס החוקים אפסי, במובן שלא תרם לו דבר. פסיבי. משמש לו כמעקה התנהלותי.
פרט מתנאה, סופח ערך כשהוא מצהיר בפני עצמו וזולתו שהוא פועל על פי סט חוקים. שהוא לא יצר.
בחינה תודעה אחת את ביטויי התנהלות שתיים אחרות:
מצבים, בהם תודעה בוחנת ביטויי אינטראקציה בין שתי תודעות אחרות,
האם תודעה 'נבחנת אחת', בהיותה במצב אי-וודאות מודע, נוהגת כבמצב וודאות – טיפשות,
אם נמצאת באי-וודאות לא מודעת, או אי-וודאות מודעת – זו טעות)
או,
מקדמת במודעות, אי-וודאות של תודעה אחרת, כולל מניפולציה, הטעייה או שקר, לטובתה של התודעה המקדמת את השקר – נוכלות.
* נכתב טרום הבחירות, וממילא טרם היוודע תוצאותיהן.
בין 55 ל- 60 אחוזים מהמצביעים בישראל מעדיפים את נתניהו כראש ממשלה בתצורה הדמוקרטית שהוא מדגמן על אלטרנטיבה.
ניצחו.
לא מפתיע, מתבקש. להמשיך לקרוא אחרי בחירות ב' 2019