משחר ההיסטוריה,
מבניית מקדשים קולוסליים עד הנחתת אדם על הירח,
האנושות מתפעמת
מגילויי יישום תגובה רציונלית, כבירה, מרהיבה,
לגירויים חסרי יישום רציונלי
שהומרו לתמלולים היררכיים רציונלית.
ידידי מעשן.
ניסה להפסיק, לא כל כך הלך, כלומר- לא בכלל, אבל בניסיון עבר לסיגרילות, סיגריות חסה, והתייצב על מגולגלות.
ראה את הערך החסכוני שבהן; להמשיך לקרוא מינורי במתמטיקה מעושנת
| חבייר | בנו המתבגר |
| אגרסיבי, חזק פיזית, יכולות קוגניטיביות מפותחות, מתנתק ושוקע, בעיות דיסגרפיות, פעולות חדות, לא מהסס לדרוש, לפעול, לדבר בתקיפות, להוציא הרבה כסף כדי לממש את רצונותיו. | אגרסיבי, חזק פיזית, מתנתק ושוקע, בעיות דיסגרפיות, חווה בעיות בלימודים, בעיות חברתיות, גילויי אלימות לסביבתו. |
| בצד מאפיינים עוצמתיים אלה, בבחינת 'לא חושש מדבר' יש גם את ה'נזהר מהכל', גילויי זהירות, חשש, חרדה אינטנסיביים, מפתיעים, שלא לומר לא מקובלים. נחשפתי למצבי אין אונים, בהם לא דאג לעצמו ברמה הבסיסית ביותר, כבחיובי יתר שיכול היה לטפל בהם, או בהקצאת תשומות בסיסיות של בטיחות על חשבון מאמץ מינורי, שאין לו את התשומות לגייס. | בצד גילויי זריקת אבנים על המבוגרת המלווה אותו, ראיתי אותו, בטנטרום, מטפס על גדר בכניסתו למתחם אסור, לא במיומנות, אבל בנחרצות. בפקודת אביו, כשנשען עלי מעברה השני של הגדר, לצאת, הניח ידיים רפויות, רכות, לא הצליח להרים עצמו לכדי יציאה ממה שבעזוז עיקש נכנס אליו כמה דקות קודם לכן. |
במדרגות ביתי, השכן סיפר לי שבנה של בעלת הבית של שנינו תומך נלהב במחאה החברתית, כלומר מתלונן בלהט על יוקר המחייה. להמשיך לקרוא מינורי במחאה החברתית
להלן ש.ח. נכסים רבים ובניינים מצויינים, ש-
א. דרכונו נחמס ממנו בחוסר יושר והתחשבות יתירה, עובדה שגרמה לו להישאר, שלא לומר להיתקע, בעיר זרה, הבילה, מוזנחת, חמוצה, מפוייחת ומגעילה,
יותר ממה שביקש רצה או יכול היה לשאת, עד שאמר-
די! להמשיך לקרוא מינורי בקורבנות פשע והתעללות
חבייר יהודו אמריקאי, מוכר חלומות.
באמצעות יכולת הדיבור
האיש מxים את רואיו ושומעיו,
את רובם לפחות,
יוצר ואקום מעל מאורעות
שחוברים להם, באמצעותו
יחדיו,
ממריאים כאדים במעלה הוואקום שהוא מייצר,
מתמצקים לכלל פנטזיה מתפארת
המתוחזקת במשובי אוויר היוצרים כוח עילוי לפנטזיות המשנה והבאות. להמשיך לקרוא מינורי במחט מפוצצת ת'בלון
מבין, כעת, למה אוסטרליה מהווה יעד משאת מהגרים;
את אמריקה היה צריך להקים,
כעת' הכלכלה שם לא משהו,
גישת החיים היא שאולי הכל אפשרי, התגמול כייף, אבל וואלה, צריך לעבוד בשביל זה, 'מחנה עבודה' קראנו לה – לא משחקים.
אוסטרליה כבר שם, חיה, נינוחה, לא בועטת, מתפנקת, מתנהלת בחן בריטי, בתוך סטרוקטורת סדר גרמני, בחופש אינדיבידואלי אמריקאי, בוגרי קולוניות הגליית העונשין של האימפריה הבריטית. להמשיך לקרוא אוסטרליה – ג'ירפה
אלוהים (מה זה?) קיים, כמו הפחד, החרדה, השמחה… בתודעת מי שמקיים אותו.
אם קיימת תפישת מציאות שאינה שוללת, כלומר מחייבת, השפעה של מחשבה על המציאות מעבר לתודעת האוחז בה,
שלא באמצעות תיווך פיזיקלי-
זו מהות אמונה.
האל הוא תמצות ייחוס תכונות כוחות מטפיסיים אלה. להמשיך לקרוא מענה למצביע ממורכז
תיעוד שליחות באנגולה ובבסיסים רחוקים.
לנחיתה במנחת, יש לשלוח את תנוחתך ל – contentnfun@gmail.com.
את הרעיון לתנוחה שאבתי מאיזה בחורצ'יק – לא זוכר את העדה ולא הלאום, אליו נחשפתי במצגת או סרטון יוטיוב – לא זוכייר, כשצילם עצמו בתנוחה זו בכל מני מקומות בעולם.
פאק, איך אני לא חשבתי על זה.
התנוחה הראשונה צולמה במוסקבה כשכפיר כהן מצלם אותי. מאז, ברמות אדיקות משתנות, מצטלם במקומות שווים, בעודי מתחרייט, שלא התחלתי להצטליים מעת שיכולתי לעמוד על רגל אחת. בדרך כלל מבקייש ממי שנלווה אלי לצלם. או ממקומיים.
ידיד נערץ, שהגיע לתמונות במקרה כשחיפש משהו אחד ונחשף לאחת מהן,
טען, שהתנוחה בהשראתו;
כשהיה קלאבר, כשנחה עליו – הקורא יחליט לבד מה נח עליו –
חתר למרכז הרחבה,
בנון-שלנטיות מודעת נעמד על רגל אחת,
מכפיף גוו,
מניף את רגלו האחרת, לכדי קו אופקי הנמתח מכף הראש עד קודקוד הרגל,
שולייח את ידו השמאלית, ניצבת לקו הרגל והגב, אופקית אף היא,
את הימנית מניף כאֶxטֶנְצְיָה של הקו האופקי,
זוקייר את האמה, אותה סובב באגרוף קפוץ, זוקף רְשולוֺת את האצבע,
כל זאת בעודו סב על ציר רגלו באופן תואם את סיבוב כדור הארץ על צירו.
צפיתי בו עושה את הנאמבר כמה שניות, נניח 1400 מעלות, במועדון זערורי בטוקיו ב- 6 בבוקר –
אכן, קרע – אותי, וגרם לפעירת פיות הילידים המשתאים ולפעיות הילידיות.
אז, לא יודייע אם זו ההשראה – מ'כפת לי, שיהיה, הִשְרָא.
לחייך, לצחוק, לגרום חיוך לאחר.
במודע, בכוונה.
המתלוננים על הדרישה לאווירון – "משביעהו-רעב, מרעיבהו-שבע" – יפ, הם מחייכים?
באמת מחייכים?
בשל מה הם מחייכים?
ממה, מהרמת רגל מגוחייכת?
מה הניע אותם לכלום פעולה שתוצאתה חיוך?
מה הניא אותם מהמעשה?
האין זה כיף?
אתיופיה, מחוז גומז, 200 קילומטר מהכביש הסלול הקרוב למקום מגוריהם. הם מסתלבטים עלי. אחר כך עשרות ילדים עושים את זה. לבקייש מאחרים מצחיק עוד יותייר. במיוחד את אלה שלא ברור אם ייעתרו או לא – בחינת יכולת הפנייה.
לקבל תמונה כזו מאחרים זה כיף. התחושה שלי ש
היא כייף. התהליך שבו מישהו שולייח לי, 'כי הוא ביקש' והוא נהנה מזה – נהדר. באותם מקומות שהבקשה הופכת ליותר מבקשה קטנטנה –
צחוק צחוק, מנסה להשתלט על המילה 'אווירון'. בחיפוש SEO של גוגל – נמצא הרחק למטה בתמונות. עוד לא אבדה תקוותנו. צירוף מלה מוספת לאווירון, נניח 'אווירון דיקמן' כבר עושה את הקסם, אבל לא אלגנטי. צירוף עם מלה מוספת אחרת, 'אווירון מוסקבה', 'אווירון סין', 'אווירון גולן', 'אווירון אילת', 'אווירון ידידי האמן', 'אווירון רונן רודיק', 'אווירון קטיה', כאלה, כבר משתפר.
אנחנו, במנחת אווירון, שמייחים לבשייר לך שעלית ל:
להמשיך לקרוא אווירון, עדכון עלייה למנחת מטענים, Cargo
סטלה שלנו, היא כלבתה של איריס.
יש בני אנוש, רבים, שלא זוכים לאהבה ותנאי חיים כשלה.
לצד נשנוש האוכל, היחס החם של גבירתה היא מהות קיומה.
אתמול איריס הביאה את שי לחברה בקטנוע, ועברה למכונית כדי לקחת אותי לשדה התעופה.
סטלה, ששמעה את הקטנוע, הריחה את איריס, מתחה את צווארה מהחלון החוצה בכמיהה לבואה.
הפצרתי בה לרדת אתי למטה כדי שניסע שלושתנו.
ללא הועיל.
אז ירדתי לבד והיא נשארה בחלון בציפייה לא ממומשת.
מוסר השכל:
גם הדרך לשדה התעופה רצופה בכוונות.
התנהלות לא רציונלית, השואפת לאנוס מציאות מקרית או שרירותית בנימוקים רציונליים המונחים על מצע שאינו- חיפוש וגילוי היגיון המנחה את שרירות אי רציונליות ההתנהלות,
אפיינת לרבים.
ייחוס רציונליות שגויה מהווה נזק אישי בריבוי ממדים; להמשיך לקרוא הבחנה בין אי לרציונלי
ידידי ר'ישל'ה חולה רכיבת אופנועים. כלומר הוא לא, זה סתם כל עולמו, מלבד עבודתו. זהו, ותו לא.
רכש Ducati Panigale מוטרף, יובא יחיד עבורו.
בלתי פרקטי בעליל, כלומר לשימושו בעיר מחזיק Vespa. להמשיך לקרוא מינורי בתשוקה המוטורית
זכויות קניין רוחני – לא.
להערכתי, עוד במאה ה-21,
האנושות תשנה מגמה, ותיסוג ממאמציה החותרים להגן על זכויות קניין רוחני.
השינוי ייעשה בשל (סדר חשיבות שלא סגור עליו):
להמשיך לקרוא זכויות קניין רוחני – לא
המאורעות באוקראינה מענינים במגוון רבדים.
'יש מוסר של אדונים, שקיים באדם האצילי, ויש מוסר של עבדים', טען בזמנו הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה (1844-1900). האדם האצילי מגדיר את המוסר שלו בעצמו, ולא נזקק לשום אישור מבחוץ. ההיפך, הוא בז לאישורים מבחוץ על הזכות שלו, מתוך ידיעה שהמוסר שהוא ממציא, יתקבל לבסוף על ידי החוץ. לעומת זאת המוסר של העבדים הוא תגובתי. הוא מגיב לכללים ולהוראות שאחרים קבעו. המוסר של האדונים הוא חיובי ואקטיבי. המוסר של העבדים הוא שלילי ופסיבי, כלומר בעיקר להגיד "לא". האדונים מתמקדים בעצמם, העבדים באלה שסביבם, אותם הם צריכים לנתח כל הזמן. האדם האצילי ממציא את המוסר של עצמו, העבד רק מגיב לזה. האדם האצילי בז לרוע (ובכך מחליש אותו). העבד פוחד ממנו (ובכך מחזק אותו).
המסקנה של ניטשה (בספרו "על הגנאולוגיה של המוסר", ) היתה שבעולמנו יש יותר מוסר של עבדים ממוסר של אדונים, אך חברה שתאמץ לעצמה מוסר של עבדים, לא תחזיק מעמד ולא תשרוד. כלקח מן התפיסה הזו הגיע ניטשה למסקנה שבעולמנו החזק תמיד יטרוף את החלש, שאך מגיב למעשיו של החזק.
אהבתי את ההקשר הניטשיאני. ברמה האישית. מתחבר לכך, לא מתכנס, מתנשא.
עם הקשר החברה- פחות. גוף אמורפי יותר ופחות מאובחן לטעמי האישי. להמשיך לקרוא ניצחון החוששים
ב- 2.3.2014 פורסם בהארץ.
החטא הגדול ביותר שמכיר השיח התקשורתי בישראל הוא החפירה. מושג החפירה – בשימושו העכשווי והעגתי כשיפוט שלילי של ניסיון כושל לנסח אמירה בשיחת רעים, ברשת חברתית או מעל במה תקשורתית – צץ לו יש מאין לפני כמה שנים והתקבל כשם התואר המוסכם לפעולה שעד לאותה נקודה בזמן נהוג היה לאפיין כטרחנות, התפלספות, אכילת הראש ואף זיון שכל. להמשיך לקרוא חפירה
בחיפוש בגוגל של 'קומיקאי וקטינה' עולה סיפור עצוב ועם זאת נפוץ, ומתבקש ועתיק, כרוניקה של תבניות אישיות ידועות מראש.
מפגש רצונות שמתחרבן.
סינדרום הגולד דיגינג מהזכר המספק, רובין גיבנס הרבה לפניה, המון לפניה, בעולם, בישראל, נוסחה שמרכיביה קלישאתיים וסטריאוטופיים ומתבקשים,
מפגש של חיפוש מענה לסיפוקים דומים על ידי דמויות חסרי גבולות, כשהסיפוקים הנתפשים לא מסונכרנים, עפים גיצים ומשמעויות, מועצמים על ידי חוסר הגבולות של שתי הדמויות.
מספר המקצועות שנוספו במאה החמישית (לשיקולך אם לפני הספירה או לזו שאחריה) ביחס למאה הקודמת לה, כך משער, זניחה אם בכלל, לא התווספו טכנולוגיות משמעותיות שהוסיפו מקצועות חדשים
בין המאה החמש עשרה לשש עשרה, המצאת הדפוס הוסיפה מקצועות והתמחויות פריפריאליות מגוונות. להמשיך לקרוא מקצוע הולך ונעלם
בטרמינל וי איי פי מתארחים האורחים החשובים מאד ביותייר.
להמשיך לקרוא אווירון טרמינל VIP
