
אני חושב משמע אני קיים, וכדאי להטמיע את זה, כלומר לקעקע את זה.
לא ייתכן 'מאמין נאור'-
מאמין טוען תקפות באמונתו, שואב כוח להמשיך באמונתו
מהיות הסביבה המקיפה אותו שותפה לאמונה. להמשיך לקרוא מאמין נאור
חביירים,
בחתירה ליושר אינטלקטואלי (תשומה במחסור, לא בשל נדירות אלא בשל חוסר ביקוש),
אני מצהיר בזאת,
שבשונה מרוב מכריי, שנמצאים בעיצומו של הרבע השלישי האפקטיבי בחייהם,
אני בפוסט הרבע הרביעי. להמשיך לקרוא הארכה טרום תוספת זמן
שנים תהיתי איך זה כשמישהו עצוב, אומרים לו
"לא נורא"
יכול להיות שלשמוע מספיק פעמים ממספיק אנשים שמשהו שקרה למישהו הוא 'לא נורא' כדי לאמץ את הגישה שאכן זה בעצם 'לא נורא'?
אמונה היא החלטה מקדמית על היות אובייקט עם מאפיינים יכולות וערכים,
ידיעה רציונלית היא חשיפת קיום הוויה לתודעת החושף.
בשיח אמונתי יש פרדוקס.
בדימויים, הדיאלקטיקה המצדיקה את הקיום הרציונלי של פרדוקס האמונה הוא
לשמרנות הפוליטית האידיאולוגית פנים בשרניות, מאופיינות, תכניות, ערכיות.
שמרנות מאופיינת במחשבה להמשיך לקרוא גם ימניות פוליטית
העוסק בתחזוק רגשי עצמי מתמיד,
מחווה, שאינו מצליח בתחזוק,
וזאת,
לא מפני שכך נכתב במקורות,
או,
מפני שמנוסח בנחרצות,
או,
בשל כך שמרצייד על מסך,
אלא מפני ש-
המקצה לתחזוקו הרגשי יתר תשומות,
נמצא במחסור מתמיד.
לניהול מצב רוח, ובעיקר להעדרו, יש השפעה מהמעלה הראשונה על כל תחומי החיים.
בדיון על מידת ההשפעה של יציבות מצב הרוח על פרט, ניתן להרחיב את הנושא על השפעות מהמעלה השניה של חוסר היציבות, השפעה שאינה ישירה, כזו שאינה גלויה לעין, שניתנת לבחינה פרשנית בדיעבד.
ניהול מצב רוח, מכיל פעולות נלוות כ להמשיך לקרוא ניהול רגשי
אני מבין, היטב,
שהסבירות
שאני אשנה אמונת אחר,
שינטוש אותה לטובת חתירה לרציונליות
נמוכה הרבה יותר
מאשר שאחר ישנה את סט תפישותיי,
או את העדר אמונתי
לאמונה. להמשיך לקרוא הבנתי העמוקה – אמונה
שאלה נפוצה של מאמינים עממיים.
כמו לאינסוף דברים שאין לי הוכחה לקיימום, אין לי אינדיקציות שהוא קיים
חותר לטיפול רציונלי במיפוי היש הנתפש, ולא ב'יש' האינסופי, האמוני, הבלתי ניתן להכלה רציונלית.
צופה באלה שמאמינים בקיום האל.
יותר מעניין, לטעמי- מה גורם למישהו לשאול שאלה כזו.
אינני עסוק בלהפריך את מה שמישהם לא הצליחו להוכיח, ואז לקבל את ההוכחה. להמשיך לקרוא מדוע אתה משוכנע שאין אלוהים?
אינני מוטה לריקוד ובלט,
ואיזה יופי הסרט המצורף.
אולי בשל רקע המוזיקה המדליקה,
היפוך התפקידים המסורתי בין תפקיד הרקדנית כמונפת בקלילות על ידי הגבר המהווה כפלטפורמה.
ובכל זאת, בולטת לי לעין, תנועות הביטול וההתרפסות. להמשיך לקרוא קברט מדליק ופוליטיקלי קורקט

לא רואה עצמי אוהד קבוצה, מתכנס הזדהותית לאנשים שפועלים אינדיבדואלית עבור עצמם שכאילו מייצגים אותי,
אלא
כמוצא עניין והנאה בצפייה בענפי ספורט מסוימים. להמשיך לקרוא אהדתי הספורטיבית
באירועי ספורט רווחת ההתנהלות, שבמצבים בהם נפסקת פסיקה שנויה במחלוקת, האוהדים נחלקים לשתי קבוצות:
היכולת לגרום לאחר להסכים, להרגיש, לעשות כתגובה למופע הכריזמטור מעבר למה שהרציונל מקצה
נמנית עם מכלול כישורים אחרים או העדרם;
אם קיימת, ובמידת עָצמתה, תלויה באופן דומה לכישורים אחרים בגיל, שפה וגיאוגרפיה כגורמים תומכים המאפשרים את ביטוייה. להמשיך לקרוא כריזמה תלויה
בשמונימים בניו יורק, שותפי לדירה אירח חבר משפחתו.
לא, לא זוכר את המתארח כנחמד.
זוכר ממנו משהו אחר חשוב יותר:
להמשיך לקרוא היגיון הגחמה
ידידי אץ ומאבד את זה. את המכלול: בריאות, רכוש, הקשר למציאות.
שיחותינו שהסבו לי עונג, עניין והשראה, ולכן היו רבות וארוכות, מצטמצמות ומתומצתות לחתירתי לסיומן
(- וזאת בלי להקל ראש או חשיבות מתכונותיי שלי ההולכות ומתפוגגות- הטובות, הרצות ומתמצקות- הרעות)
שכן תובנותיו, שמאז ומעולם התאפיינו בהתמרה של תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית, הולכות ומתמקדות באופן מצטמצם ומתבהק כ'תובנות מהתחת', במובן שבניסיון להימלט ממשמעויות הקשורות למצבו האישי ההולך ומכמיר, הוא הוגה תובנות מצמצמות, פותרניות, מסוגת הבום-טראח-בוינגית, שאם ינקוט בפעולה שהתובנות מובילות אליה החיים באחת יקבלו תפניתשעימעלות והבעיה המציקה תיעלם, ועוטף אותן בהשפעה הבי-לאטרלית שלו על התנהלות היקום. ולהיפך. להמשיך לקרוא מינורי באקזיט
בשיחה עם חבר, המגדיר עצמו כרייגניסט לאומן ליברל,
בעקבות אמירותיו, התחוור לי שעוד אחד מהקווים המפרידים בין מחשבה שמרנית-אמונית-לאומנית לרציונלית הוא:
ייחוס לכוחות עצומים אלה אנושיות, אג'נדה עצמאית,
ותקווה הפרסונלית לגייס כוחות אלה לטובת המאמין. להמשיך לקרוא הבחנה נוספת בין רציונליות ללא
אריאל לוינסון, במוסף הארץ מיום 12/6 הגיב למאמר של פרופ' אווה אילוז מי פה הריקני?
הארץ 6/6/2014
בלוינסון ודומיו, הגם וגמים, הנחמדים, ראויים, איכותיים, אני רואה בבואת קונצ'יטה וורסט של הדתיות החילונית:
הבלבול המקסים, המתוק, המכמיר, המבקש ומעורר אהדה, הנענה והמאפשר, של דת מול חילוניות.