אחד מהיבטי מידת האושר הוא
היחס בין התשומות המנטליות
המתועלות לשרידה וצורך
לאלה המתועלות למימוש רצון.
ש"יעבוד", "יחסוך", "יעשה כושר", "ילמד", "יתאמץ"
הן מעט דוגמאות לקלות הראש שאנחנו מייחסים
ליציאה של איזור הנוחות של האחר,
בעוד שאנחנו תובעים שיקדשו את שלנו.
מוכרים המצבים של המייחסים את התקלה,
לאינטראקציה איתך,
"לא, כי בדרך כלל זה לא…"
מי שבמאה ה-תשע עשרה חידש את השימוש בעברית,
היה חוזה חדשן.
מי שבמאה העשרים ואחת מחייב את השימוש
הוא הוזה שמרן.
קרובת משפחה מצויינת ואהובה שומעת שאחרת הוציאה רישיון.
היא, על עשרות שנות ניסיון ורשיונות מתקדמים, משתפת,
שכששמעה שהיא עברה את הטסט,
פנתה למורה שלה,
ובקשה ממנו שהיא תקח שיעור,
כשהוא, המורה, יעבור למושב האחורי,
וזאת כדי שהיא תצבור ניסיון.
ערך: מתן משמעות מקדמית, יחסית, למהות רעיונית או פיזית.
שווי משמעות של משהו הוא ערך האלטרנטיבה שלו.
ב'מקדמי', פרה-לימינרית, הכוונה שבשונה מטובין שערכם משתנה בתלות במצב, נקבע סט ערכים ב־ off-line, 'במזגן'.
בעת הקצאת משמעות לרעיון,
מצטרפות משמעויות-משנה, כ־יחסיות לערכים אחרים, והאלטרנטיבות הנספחות,
שהן הקובעות את הערך.
מה זה מצפון?
ראית פעם איבר כזה?
יש סרטן המצפון? ניתוח להסרתו?
אה, זה קוד, מערכת ערכים, מוסרית?
בין היתר, אנשים נבדלים באזור הנוחות שלהם;
ישנם מי שמרחב הנוחות שלהם רחב,
לאחרים צר. להמשיך לקרוא רוחב איזור הנוחות
על פי המיתולוגיה המשפחתית
סבא שמואל,
לחצי מהם קראו 'שמואל',
לָכַד ליסטים, אחז בחצי שפמו,
וכשההוא נמלט, הדוד נשאר עם חצי שפם ביד.
הוא מת בפעילות, נמצא על סוסו, שחזר עם הגופה לכפר.
מעורר קנאה.
כלומר השראה.
למות עם קסדה על הראש, זה נחשב?
ריבויי ממדים בסוגיה,
מטשטש את מוכוונות ביצועיסט
למיקוד בטיפול בממד אחד אליו מותנה.
ב- 3/7/2012 מחפש מה חדש. ידיעה בת יום – 17 שעות, ליתר דיוק – מבשרת שהיצרן הגרמני לקח את הדגם הקודם, ולדגם 2013 הוסיף
וואלה, עוד קצת תוספת כוח, מתן עוד 100 לשם- היה עושה את העבודה, אבל הכיוון נכון, והתוצר תואם את ציפייתי. האופנוע הבא.
אז זהו, שקאווסאקי הוציאו את ה-z800, שלאק, רדיקלי יותר.
שיח בין שניים יכול להיות ריבוי ווריאציות של חילופי ידע, חוויות, מתן הנחיות ודיווח על ביצוען, גיוס רגשי לתפישה, דיון אינטלקטואלי על עמדות.
צבר מובחן של תפישות, הנחות והתניות מקדמיות בהן תודעה תופשת אובייקט ומנסחת את עמדתה כלפיו.
כלפי אובייקט אחר ייתכן שימוש בצבר אחר.
פרדיגמות, נרכשות, נבנות, מתוחזקות על ידי פרט.
מהוות טביעת אצבע תודעתית, ממעטות להינטש.
לסובייקט קוהרנטי צבר התפישות, ההנחות וההתניות מתואמות ביניהן.
מכירים את המגיעים לסיטואציה עם פרדיגמה ערכית לנושא?
הפרדיגמה מקושרת ישירות למצב רגשי.
לאחר בחינה רגשית האם גירוי חיצוני 'טוב' או 'לא', חיווי 'המשך' או 'שינוי',
אם 'משרת' את מצב הרוח 'חיובית' או 'שלילית' רגשית, כאן, ועכשיו,
הרציונל מגוייס לנקיטת פעולות שימור או לשינוי מצבי.
יש לי חבר ילדות, מאד נבון, ריאלי.
כמעט הכל הלך קשה. כל מגוון של מני דברים לא הסתדרו לו.
בשלוש מלים, חי סרט. להמשיך לקרוא מינורי חיים בסרט
רוצה שבדרכי האחרונה אהיה עם כיסוי ראש.
לא לשם שמיים, לשם ארץ, כביש, ומסע אחרון הוא מסע גוף חי לא גוויה.
כלומר, הדימוי שאהיה בסוג של אקטיביות, בחטף,
אם יהיה ברכיבה על אופנוע יהיה נפלא, אבל לא מתעקש, עם זאת, רוכב על כך, טריוויאלית ומתבקייש – שיהיה עם נזק מהיר וסופי לעצמי בלבד,
מתפעל ממי שמחשבה על הנושא, דיבור על כך, הדיון גורם להם אי-נוחות.
כתוצר ההאצה הטכנולוגית,
הצפת הידע,
התמוססות ערכו,
תמונה הייתה שווה 1,000 מלים.
כעת מלה אחת שווה 1,000 תמונות.
תרתי משמע, לא ידעתי להתמודד
להמשיך לקרוא אלימות ודימוי עצמי נמוך
אין מי שאין לו ערכים.
לכל אחד יש.
לכל אחד יש מדרג. להמשיך לקרוא ערכיי, בשונה מ…
לפני כמה עשרות שנים, הייתה לנו איזה חברותא,
יאפי-יאדה, מושג ארכאי שתאם את המקום התקופה והיומרה, בגרסה הישראלית, בחו"ל.
להמשיך לקרוא מינורי בפארטי פופינג
הייתי מעורב בפעילות הורית.
במהלכה, התארגנו ההורים ליטול חלק בכמה מפגשים, ואף לבוא מוכנים לצילום ברכת 20 השניות לפופאלע האישי שלהם גל סיום תקופה משמעותית.
באירוע הוקרן סרטון הברכות.
להמשיך לקרוא מינורי בתבנית הקיפוח
