פרוטוקול ההדדיות ביחסים בינאישיים מעניין אותי בריבוי ממדים;
להמשיך לקרוא הדדיות, ערש הנורמטיביות
רכב מהר, בהשתלבות ובזהירות מתגוננת.
תאונות אופנוע, כתאונות טיסה,
קורות, ברובן, בצמתים, במהירויות נמוכות,
כשהכוחות הפיזיקליים משפיעים נגטיבית כשמתעלמים מהם.
מאיר שלו –מניפולציות של משמעויות וחיוויים.
בספריו,
בתנועה של V משולש שלושה קודקודים עם שתי צלעות,
לוקייח חיוויי מציאות ומותח אותם למשמעויות פנטסטיות, שמיצרות דימוי עם משמעויות חדשות.
ובתנועה הפוכה-
נוטייל דימוי, מביא לו זעץ, ומכופף אותו להוויה מציאותית.
לחי או דומם הוא מצמיד פעולה או תיאור שמאניש אותם שלא תואם את העצם.
מחפשים כעת כספים אבודים, נשכחים, נמצאים. חדוות החיפוש, אירוטיקת מימוש הפנטזיה.
כשגל, עוסקת מלים ידועה, ורני, עוסק באקסטרים המספרים, עברו דירה במנהטן, מצאו בנבכי ספתם $900.
רני שמח על המציאה הבלתי צפויה.
גל התבאסה על כמה עוד כסף הלך לאיבוד.
ידידי נקלע לאי-נוחות נזילותית, נאמר- צינון רק הפוך. ייבוש.
קיבל מייל השואל אותו מה לעשות עם ככה וככה חמש מאות ומשהו.
בהפרעת הקשב שלו לא קרא היטב. בהמשך למד שיקבל כמה מאות'לפים. דולראת.
ראה בכך שקיבל את כספו שלו, ככינוס הצדק, התגייסות היקום, אמפטית האל, למצבו.
לי זה כנראה לא יקרה. לא מייחל להפתעות ממין אלה, מניח שהן לא תהיינה מנת חלקי. למעשה, בהתנהלות פרו-אקטיבית, מצר את האפשרויות להתכנות חגיגות ממין אלה.
ו-לא, זה לא אומר שלא חיפשתי.
החיפוש הוא חלק ממניעת ההפתעה הבאה.
מצאתי 13 ש"ח. מהקבע. 31 שנה.
מי שנתפש כבודק גבולות, ברוב המקרים, הגבולות ברורים ונהירים לו.
מה שבודק הוא את טולרנטיות שומר הגבולות ביחס לרצון ועניין שלו.
התמקדות במעשיות- פרקטיות בדומה להימורים, אלכוהוליזם, נרקוטיקה ודומיהם, היא צריכה מנטלית ממכרת- מוצרי עניים, של פרטים במחסור, שמייחלים לשחלוף מתמיד של מצב קיומי בבום טראח בוינג מיידי, עכשווי, למצב אחר, טוב יותר, בזול. לכאורה. להמשיך לקרוא פרקטיקה התמכרותית
הסכמה אינה ערך.
הבנה היא ערך.
בילדותי הורי נקטו ב-
מצ'פט צך
אתה מתגרה, וב
צהוב צך שוין און
וזה שוב מתחיל.
עם הרכות המערסלת של השפה החומלת.
עד היום במצבים מסוימים הניגון צף באוזני.
גם להוציא משלווה זה לא ערך.
במחזור חיים, בחינת אחריות ויכולuת ישנם ארבעה שלבים.
צמיחה, אינקובציה
להמשיך לקרוא 4 שלבי פוטנטיות, הארות
נחשפתי ליחסים בהם אחד מבני הזוג, הזכר, אם נעזוב תקינויות מקולקלות, התאפיין במובהקות מבנה אישיותי של
ואני תוהה בהיות בת הזוג מודעת למוניטין, גם אם לא להיסטוריה, מה עושה שם?
וכמובן, יכולים להיות מגוון הסברים וביניהם:
עוד פלוצר שמסביר לנו מה הם החיים?
הם תנועה פרסונלית על ציר זמן, בין אירועים שנכפו וכאלה שנוצרו וולונטארית, והממשקים ביניהם.
בצד היות אופנוע, עבורי, כלי תחבורה כייפי בצורה בלתי רגילה*, אני מודע לכך ששתי טביעות גומי בגודל כף יד וללא אצבעות, מממשקות אותו לקרקע, והפיזיקה, כטבעה, עובדת כל הזמן. מה שאומר, ניהול התנועה תוך שימת לב להימנע מטעויות – טעויות תגבה את מחירה, בבריאות, במזומן. מייד. ביוקר.
זה ברור.
אני מבין שיכולותיי, שממילא בכל הקשור לאופנוע לא היו במיוחד גבוהות, בנסיגה.
מה שאומר שאני חשוף יותר לטעויות. להמשיך לקרוא ערכי רכיבה דו-גלגלית
הכרזה על אובייקט, רעיוני או גשמי, כבעל ערך עליון מוחלט.
הכרזה על אובייקט כקדוש, היא מאבני היסוד של דת.
חתירה לרציונליות היא התנערות מערכים קדושים.
הקצאת ערך לאובייקט, כשלעצמו. תוך בחינה מתמדת.
אובייקט הוא קדוש, אם סובייקט מקצה לו ערך כלשהו,
מסיבות וולונטאריות בהחלטה מודעת,
כשהערך מוחלט,
לא יחסי,
לערכי אובייקטים אחרים.
להלן ההתערבות שנערכה בערב אביבי, 7/5/2013, בין סימון שקורי ליאיר דיקמן בבית מרזייח מאחורי בית הכנייסת הגדול בתשע"ד בכרך תל אביב, בעת שאולי דברו שטויות, אך היו בהכרה מלאה ולא יוכלו להסתמך על נחמת הגילופין המשכרת. כלומר המשקרת:
במהלך קדנציה זו ושתי מערכות הבחירות הבאות יאיר לפיד לא יהיה ראש הממשלה.
לכן, אם עד סוף מערכת הבחירות השנייה שתבוא מעת פרסום פוסט זה, הערכתי זו תתממש, אקבל מ-די! ארוחה. היכן שאבחר.
"מה אתה מדבר, האיש מרצה וחסר דיעה ולא יכול להיבחר מי שהוא לא מאובחן ולכן לא יהיה ראש ממשלה."
במהלך קדנציה זו ועד שתיים לאחריה יאיר לפיד יהיה ראש ממשלה.
לכן, אם יאיר לפיד יהיה ראש ממשלה, עד סיום הקדנציה השלישית מקדנציה זו, אקבל ארוחה. היכן שש"ס יבחר.
"אני מסתמך על הכוחות הסוציולוגיים, שככוחות הפיזיקליים, לא נחים לרגע, ויעשו את עבודתם במימוש החתירה הנורמטיבית של בני ישראל מסוציו-אקונומיקה מאובחנת, לשים את פרצופם כישראלים – כפי שהם היו רוצים לראות אותו, כלומר יאיר לפיד – במוקד ההכרעות, באופן מובהק יותר מ- 19 המנדטים שמנו בבחירות לכנסת ה-33.
העובדה שלפיד גזר גזיירות היום, אינה מעידה דבר על המשך התנהלותו, גם אם נתן תקווה להמוני מצביעיו שיימנע מכך. לי אין את הכלים האמיתיים להבין ולחזות האם הטלת מיסים ורגולציות כלכליות מיטיבות או מרעות עם המשק. חוששני שאף אחד לא יודע באמת, ומניח שהתפישה התומכת או מתנגדת להגדלת הוצאות הממשלה היזומות היא תוצר של תפישת עולם הבאה לקדם את אינטרסי האוחז בה בטווח כלשהו.
אמנם יאיר לפיד ספח מצביעים שהתלבטו בין הצבעה לו לבין לבית היהודי וכן את מי שהתלבט בינו לבין מרץ, אך ספיחה אינה מעידה, לדעתי, על נדפותו הפוליטית של המועמד- אלא על חפות מהשקפת העולם של מצביעיו וכמיהתם לייצוג בבואתם, וזאת באיצטלות של מעשיות: פרקטיקה קונקרטית, ריאלפוליטיק, נאורות ערכי השיוויון וחלוקת הנטל, והתנשאות על כור מחצבתם האידיאולוגי- הליכוד, שמסיבות של (מניעת) יוקרה חברתית, לא נאה להם בקונסטלציה זו להימנות על תומכיו.
להבנתי, יאיר לפיד בתפישותיו האסטרטגיות הוא הגרסה הישראלית לניאו-רפובליקנית שמרנית. אלה הדירו את האל מהשיח הפוליטי והמירו בתפישה לאומנות לאומית, מובהקת המחזקת את הרוב החזק ומחליש את מיעוטי החברה, מהיותם מיעוטים, לא רק חלשים כלכלית.
אינני שותף לתפישה זו, ובה בעת היא בהחלט לגיטימית מבחינתי, לא פחות משלי.
דמויות פוליטיות השייכות לז'אנר הן אהוד אולמרט, ציפי לבני, ולהערכתי גם בנימין נתניהו- אלה שאכסניותיהן הפוליטיות הן מהעבודה וימינה.פעילותו הטקטית מכתיבה, כעת, בהתאם לסדר היום הפוליטי, מאזן הכוחות הפרלמנטרי ומשב הרוח הציבורי, התנהלות בלתי מאובחנת, הרודפת אחרי הסכמה ואמפטיה. בהמשך פעילותו תעודכן ותנוע עניינית, פרקטית, כהמוני מצביעיו, נטולי השקפת עולם, לריצוי הדדי, בחתירה מודעת לקידום ענייניהם העכשוויים ומקומיים בהתאמה לכותרת עיתון הבוקר.
המערער את הנחתי זו היא שמעצבי דעת הקהל, או נגרריה, הראשים המתווים את דפוסי ההצבעה ההמוניים או הזנבות התרים אחר משב הרוח הפוליטי הרווח, לא שותפים לתפישתי זו.
אני מודע לכך שהם יודעים טוב ממני את רחשי הלב, את הלכי רוח המוני הנורמטיביים התומכים ביאיר לפיד, כי הם הנמנים עליהם.
על אף איבוד ביטחוני זה, אני מהמר, בפחות נחרצות ובשימור התנאים המפורטים כאן, שאותם שתמכו ביאיר לפיד וכעת מערערים על הערכתי זו יתיישרו, שוב אליו, ויספחו את עמיתיהם הנורמטיביים שהצביעו למפלגות הדומות לזו של יאיר לפיד, ומכאן הערכתי לדבוק בהערכתי שיאיר לפיד יהיה ראש ממשלה בטווח שלוש הקדנציות הבאות."
האם מקובל?
הערכת המציאות הנתפשת על ידי פרט,
בצד היותה תלוייה בחושים הקולטים את הגירויים שלה,
היא תוצר האלגוריתם האינטלקטואלי המעריך אותה.
פחד – מצב בו התודעה מתייחסת לאלמנט שמאיים על תפישת ביטחון הסובייקט.
הפחד מועצם ככל שאיום נתפש כ-
כשפרט פחות חשוב, חשוב כמו פרט חשוב יותר.
כשפרט פחות חשוב במכלול,
שקול בחשיבותו, או יותר, = >, ל- ומ- פרט חשוב יותר.
רלוונטי לסיפור סיפור,
או סתם, לניהול חיים.
ולהיפך.
מה זה להיפך?
רוב רוכבי האופנועים שפגשתי החליקו לפחות פעם אחת.
"זה היה על כתם שמן." יבוא הביאור.
ואני מחפש את הכתמים. לא מוצא.
יכול להיות שהם בדיוק בדרכם למתחת צמיגי האופונוען שייאות להחליק עליהם?
מכליל | מדיר | |
| מכנס (נורמטיביות) | אמונה | רציונליסט (סביר) |
| מניח, חושב, חפץ שהחותר למחשבה רציונלית, עמוק בליבו, בסתר מחשבתו, שותף לווריאציה של אמונת המאמין, רק שמסיבות לא רלוונטיות בוחר להסתיר את אמונתו. חי בתפישה שבעתיד כלשהו האמונה, תיחשף. | תפישה | החותר להבנה לוגית מניח, חושד, שכל אחר לא רציונלי. (לא מבין את הייחוס לאיבר הלב מעבר להיותו אינסטרומנט אורגני לקיום חיים.) מפריד בהנחתו בין היותו מוכוון לאופן מחשבה רציונלי לבין מי שמוכוון אמונתית. |
| הדתי החי בביטחון תשובותיו, כלומר הביטחון במקור כל התשובות, מניח שהחילוני בהדחקה, עושה דווקא ומכעיס. בעתיד כלשהו, מוחשי יותר מעתיד בוא הגאולה, משיח או הנירוונה, חסר האמונה יחטוף את הבומבה המאירה והמשנה, הפעם לתמיד, את התפישה הלאטנטית הקיימת ויכיר ב'צדקת' האמונה. | דת | הרציונליסט לא מייחל לכוח עליון מסדר, ומעריך שעמיתיו ייתפשו בקלקלתם האמונתית בטלטלה התודעתית הבאה. |
| הלאומן משליך את תחושותיו על הרציונליסט. הוא משוכנע שאם לו יש את תחושת ההתעלות משיוך לקולקטיב נשגב ערכית גם האחר לא נעדר רגשות אלה.מבחינת הלאומן, הרציונליסט בחביון רגשי, נאבק ברגשותיו. מתישהו בעתיד, יראה את האור- יחשף לרגשותיו, ילך איתם, ייהנה מהם, וולונטארית שכלתנית. או, שתחושת הלאומיות תכפה עליו בעל כרחו, באמצעות גורם חיצוני עויין שאיומו יוכיח את הצורך הקיומי בשימור זהותו הלאומית. | לאומיות | אין כמיהה לתחושת יחד של קהילה חזקה מפרטיה, המאליהה את קיומה כערך עצמאי ומקודש. במקרים מסוימים היעדר הכמיהה מלווה באי-נוחות או חשש אם מזהה שקידוש ערך הכלל עלול לאיים על פרט כלשהו, ובאסקלציה השלכתית על עצמו. |
| המאוהב גורס שהרציונליסט שואף להירפא מאכזבתו הרומנטית. עוד לא הייתה לו ההתנסות הראוייה. | רומנטיות | ולא למחוות ועזרים רומנטיים שהם מהות היחסים הבינאישיים. |
| הנורמטיב משוכנע שהלא נורמטיבי מנסה להתכנס לכללים שמיטיבים עימו, רק שאינו מצליח. לעיתים הנורמטיבי יגלה חמלה וגמישות לעצם המאמץ, שכן גורס שאם האחר יתאמץ גם יצליח להתקבל לאחווה, יקבל את הטובין- אישור הכלל, שכן בבסיסו הוא שואף לכך. במי שלא מנסה להתכנס, הנורמטיב רואה כסוציופת. מסוכן. | נורמטיביות | התוצר לשאיפה של הכרת הסביבה נחשבת כבונוס מפוקפק, שכן, אם הסביבה תפעל רציונלית, מה שבאופן גורף, כנראה לא יקרה, לתפישת המדיר קיום הכלל יהיה טוב יותר, וכך אין סיבה לשאוף לנורמטיביות, אלא לרציונליות, בתקווה שנורמטיביות תטמע ברציונליות. |
| אמונה, כל אמונה נסמכת על רציונליות. החל מהסיבה למה להאמין, וכלה בהתאמה לתנאי מציאות. אמונה במהותה לא מתיישבת על רציונליות מוחלטת. תמיכת עמיתים לאמונה היא התמיכה האפקטיבית, הזמינה והזולה ביותר. בנטייה האנושית, ביחסים בינאישיים, קיים ממד ההכלה, החיבור, הסליחה – גם אם בשם תפישות אמונתיות נעשו נזקים רבים – ממד הכינוס יחד. | הצעה, למה? | במחשבה רציונלית יש הפרדה בין העדפות, טעמים ורצון שגם לרציונליסט יש אותם – גם אם נתפש כמנוכר, משמים או חסר אותם – לבין תפישת מציאות והכלים להגשמת תאוותיו. בדמוקרטיה, הרוב לא מהווה כלי להוכחה לוגית ל'צודק' ו'נכון', אלא כלי להתנהלות בחברה. החתירה לפירוק, הפרדה, היא בבסיס המחשבה הרציונלית, המלה ביוונית למדע מקורה ב'חיתוך'. ברציונליות אין חתירה לבנייה. |
| נראה שיש יותר חופש בין בחירה באמונה כזו או אחרת מאשר האם להיות רציונלי או לא. נתקלתי בין מי שנע בין אמונות, דתות, זהות לאומית ונורמטיביות בתוכן. לא פגשתי במאמין שהפך לרציונליסט. פיתוח אמונות ורציונל התומך בקיומן מצריך אינטליגנציה גבוהה מבסיסית. | בחירה | נראה לי שאין יכולת בחירה האם לחתור לרציונליות. נראה לי יותר שזו תצורת מחשבה.לא נתקלתי בחותר לרציונליות, שהחליט לחדול מחתירתו. המנגנון הבורר האם אדם מוכוון רציונליות או לא, בלתי מאובחן לי. חיות עם אינטליגנציה נמוכה משל אדם, מתנהלות ברציונליות תגובתית מול גירויים. חתירה מובהקת לרציונליזם, בצד היותה משוייכת לניתוק רגשי, מקושרת לאינטליגנציה גבוהה, שכן מחייבת כלים אינטלקטואלים לפירוק מציאות למרכיביה, בכל עת, בהיותה מנועה מהתכנסות לנורמטיביות מנחמת. |
לספיחת אהבת הקהל צריך
שני הראשונים הם תנאים הכרחיים, אך בלתי מספיקים, השלישי הוא nice to have.
ואז רואה דמות נידפת עומדת על במה, כולי מתעוות מאי-הנעימות שהדמות הזו חווה, והיא עושה את מה שאני בחיים לא הייתי יכול.
אס מי החזק?
