מאת: עובד עמרם Oved Amram
כמו בכל יום שישי היתה סבתי רחל מגיעה להתארח בביתנו, כמה שמחנו לראותה. סבתא הגיעה עם ממתקים, מלאת מרץ לעזור לאמא בהכנות לשבת ויותר מכל, הביאה עמה סיפורים; סיפורים מהעבר הרחוק וסיפורים מן השבוע שזה עתה הסתיים, ואם נקרה היה משהו בדרכה בימים שלפני בואה. הסיפורים היו מלאי מתח והומור ושנונים בפתגמיה של סבתי האהובה. להמשיך לקרוא משק כנפי יונה
מעניין, שמרנים, משמרי רוטינות, שתובנותי לא מחמיאה לתפישתם את עצמם דורשים ממני לחדש להם.
מאת: עובד עמרם Oved Amram
משפט זה היה שגור בפיה של סבתא רבה שלי, סמרה, עליה השלום. פיו הקטן של בעלה יצחק היה צפוף שיניים, ובלשון המעטה, לא החמיא לבעליו. זה הסתירו בשפמו וזקנו וטבק הלעיסה שנהג בו כמו באותם הימים. את המראה שכחה סמרה עם הזמן, ומשכהו עיניה לעת זקנה הסב לה עיוורונה נחת. אך קמצנותה חרטה בלבה את לעיסות פיו של יצחק, והיא חשה שבכל נגיסה מכלה יצחק את המעות מכיסה עד שנשתרש המשפט ״שן קטנה תחריב ארמונות״. את המשפט הזה הותירה לילדיה כצוואה – ראו הוזהרתם.
בחזית הפרלמנטרית של מתנגדי ראש ממשלה שלושה כתבי אישום נמצאים עבאס, בנט, גנץ, ליברמן, לפיד, וסער, על אף שאנחנו חולקים אוייב* פוליטי משותף, הם אינם ידידיי. לא רעיונית ולא בפועל.
* אוייב, כן, לא יריב – מי שמתנקש בדמוקרטיה ובשלטון חוק הוא אויבי. מאיים על חיי, חירותי.
לפיד ועודה? ייתכן שאנחנו חולקים תפישות ובהן חתירה לרציונליות וליברליות.
וגם להם, אפעס, לא נראה לי שדחוף לשבת איתי לקפה. להמשיך לקרוא האויב של אויבי
שמעת פרסונה מסבירה רציונלית, למה היא בעליה של מאפיין אישיותי מובהק?
נניח, 'מה יעזור להיות פסימיים?' כאילו, שההטבעה ההתנהגותית ניתנת לבחירה.
להבנתי, מידת פסימיות או אופטימיות לנוכח גירויים חיצוניים מסויימים היא תוצר מבנה אישיותי, מובחן, מאופיין, טביעת אצבע פרסונלית. קיימת. קבועה.
אולי, בקטנה, ניתנת לשינוי מקומי, זמני. להמשיך לקרוא מה יעזור לי להיות
מי שמקצים, במובהק, תשומות תודעתיות וראליות רבות כדי לקבע את תפישתם למצב קיים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מקפיאי מצב
הפקעה וולונטרית, הפקרת בקרה, הפקדת סמכות למנהיג.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
מקפיאים ביטר למון.
מפשירים כשלוש שעות עד שכחצי הופך לנוזל ועדיין נראה קרח לכל אורך הבקבוק.
דוקרים עם סכין חדה, קרוב מאוד לתחתית הבקבוק לתוך קערה כדי להוציא הנוזל והקרח מלמטה.
שלב הדקירה צריך להעשות בזהירות, זה משפריץ מאוד. רצוי קודם לשחרר לחץ דרך הפקק בזהירות. חותכים הבקבוק לכל היקפו למטה, מוציאים הקרח מפרקים אותו לחתיכות עם סכין ואז מועכים את הקרח בנוזל עם כלי למעיכת פירה.
וודקה, רצוי מהפריזר. היא לא קופאת. מינון לפי הטעם. כחצי כוס על כל הבקבוק. פלוס מינוס.
כמיהה מתבטלת למנהיגות מיסטית.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
בעקבות דברי ירון לונדון על אסון מירון.
ביטויי צער אנושי אליהם אני נחשף, באשר הם, מייצרים בי אי-נוחות רגשית במדרג שונה.
בהחשפותי לצער שנגרם לאחרים, עוצמת הזדהותי עם הצער, מידת השפעתו השלילית עלי, הם תמהיל של שלושה אלמנטים ביחסי גומלין שאינם ברי מדידה, שיעור או השוואה: להמשיך לקרוא מדרג הזדהותי הרגשית
ראיתי, נחשפתי ל-מי שייחסתי להם 'נדיבות'.
נחשפתי גם לצורכי, צרכני, נדיבות. שלא לנקוט ב'שואבי נדבות'.
ליותר אנשים קשרתי כתרי נדיבות, ופרמתי את הקשר מאוחר יותר,
מאשר לכאלה שהכרתי, וגיליתי שהם 'בעצם נדיבים'.
לא – הם לא זזו. זו תפישתי שהשתנתה, כלומר, הדינמיות התפישתית קשורה אלי, לאיך שאני רואה 'נדיבות'. להמשיך לקרוא נדיבותי
סמכותן נערץ מסתלבט על סנטימנט אמוני–לאומני של בעלי תודעה דמוקרטית נמוכה.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
בחיי פרסונה שלושה אזורים גאוגרפים מהותיים:
♠ 'הורים' במובן של דומיננטיים על סביבת גידול ראשונית, לא בהכרח הורים ביולוגיים.
גם אם נקודות אלה מהוות נקודה גאוגרפית אחת, מעצם התנועה על ציר זמן בעולם עתיר שינויים, אלה שלוש נקודות תרבות שונות. להמשיך לקרוא אישיות על מצע גאו־סוציולוגי
תרגום בתחתית*.
יאיר נתיהו מתעמת עם בית המשפט.
מימוש סנטימנטים אמוניים, לאומניים, משמרי התכנסות הזדהותית, כמיהה להיררכיה ולסמכותנות מנהיגותית. להמשיך לקרוא למה יאיר נתניהו מתעמת עם המשפט?
חברות מתקדמות, מאפשרות
לנשים הפסקת הריון לא רצוי, וולונטארית.
חברות שהתקדמו, מונעות
ומוקיעות התערבות בהחלטת נשים על חיי עובריהן.
חברות שיתקדמו, יאפשרו
לבני האדם הפסקת חייהם עצמונית.
אתוס (– מכלול אמונות ורעיונות) מגדיר התנהגות, התנהלות תרבותית וזאת בצריבה שוללת, במניעה, כציווי אוסר, ללא הומור במשמעות 'התנהגות לא יאה לנו'. לנו – השותפים לאתוס.
הסופר ליג מתקדמת משלב התכנון להכרזה.
להערכתי, התארגנות כזו תהפוך את המשחקים למופע לקהל, שכן, יהיה עוד יותר כסף, לקבוצות יותר עשירות, עבור קהל פחות מעורב רגשית, עם פחות אוהדים בעלי עוררות רגשית, פחות מתכנסים הזדהותית.
תופעה מבורכת, לטעמי. להמשיך לקרוא סופר ליג
חברת ילדות, רבקה ב., שהייתה איתי בכיתה ד' עד ח',
כלומר אחרי 1974 לא ראיתי אותה,
כתבה לי ב- 2021:
אני חושבת שהפער האינטלקטואלי בינך ובין שאר ילדי הכיתה, כולל אותי, היה עצום.
מנקודת מבטי היית שונה, מתחכם, אחד כזה שחייב להראות ולהחצין את השונות שלו. הבנות התאהבו בך, אחת אחת. אני הייתי משועשעת מה"טיפוס".
הטקסטים מאד מסתדרים לנער מכיתה ה', אפילו. שונה, ישיר, בעל דעות שלא תמיד הבנתי, מתפלסף כזה. נדמה לי שאפילו אז, לא זוכרת באיזו כיתה צידדת בשולמית אלוני. אני הוזה?
ידידי איש מכירות; אני מתפעל מכך שבשיחת המכירות הבאה הוא משוכנע שבה הוא ייתן את המכה.
זה מה ששומר אותו חד, אגרסיבי.
"זה עוד כלום" הוא גוער בי "כשאני מנהל שיחה עם מישהו, גם כשאני מזהה שהוא אדיש או לא מעוניין אני רושם בסיכום השיחה 'מעוניין בעתיד', ואז כשאני פונה אליו שוב אני מלא אנרגיה, מפני שאני לא זוכר על מי רימיתי את עצמי, ועל מי לא." להמשיך לקרוא האם שקר עצמי הוא שקר?
