נתניהו מינה מבקר מדינה, שמטרותיו 'לאפשר משילות'.
תוצר שלטון מוטה ניאו קונסרבטיבית רדיקלית,
מתפצל מקונסרבטיביות קלאסית נישא על כנפי 'דמוקרטיה מתגוננת',
ושאר רציונליזציות של המון בעלי הטייה לשלטון קונסרבטיבי:
פרטי קהילה מתכנסת הזדהותית רוצה להאמין שראשיה מצויינים, לא לחפור להם.
לכן נתניהו חובשי כיפה, באופן שאינו תואם את חלקם באוכלוסיה, כפי שיכול, אחו קונסרבטיבי מובהק, של מאפשרי גישות אלה מסוג זה.
* גיל דיקמן מציע "קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית".
לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח 'כביכול'], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל'קצה' כלשהו בחתירה ל'ליבה'? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*
חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.
כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס 'חסד' לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.
אני עוסק, שלא לומר 'עסוק' – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.
נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים. להמשיך לקרוא חסד, צדקה – מילים טעונות
שיח בין שנים. כלומר שלי עם מישהו*, פאטרן חוזר על עצמו. הציר המשותף הוא כמובן אני – אחאנא"ר מעיק ומר נפש.
ובן השיח נמנה על ז'אנר מסויים. מובחן.
* משתמש בלשון זכר.
נכון לשני המינים. עם פחות זכרים הייתי בשיח ממין זה.
פֶּגֶש התניות אישיותיות תקשורתיות. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סליחה שאני… שואל, מתערב, מפריע
הפתולוגיה:
התניה מייחסת לחיווים חיצוניים כמבחן וולונטרי, בלתי מבוקר, לתפישת ערך עצמית בשילוב התניה להתגונן מהפחתת ערך עצמית.
הייתי בקשר עסקי עם ספקית שהומלצה על ידי חבר – "תותח. בלתי נסבלת".
התחום, לא חשוב אולי כן. גם לא העדה.
תותחית אמיתית בהתמחותה. בתת-תחומה, בפריפריה של התוצר אליו רוצה להתקדם, לטעמי, הציעה את תוצרי אופייה המסוים, פחות התמחות דיסציפלינרית.
סיפקה תוצרת ברמה גבוהה, ביחס הפוך לרמת כיף האינטראקציה.
לא המשכנו את צריכת תוצריה. להמשיך לקרוא מינורי בשיוויון
הסרט בצמצום – מקדם את הרעיון שאותה אני רוצה להבהיר – מציג אוניית קרב גדולה, מאות מלחים, בהתקוממות אודסה, אוקראינה, נגד הצאר במהפכת 1905.
רב החובל, הקצינים והרופא מתעמרים במלחים; מאכילים אותם אוכל לא ראוי, מכים ומבצעים פעולת הוצאה להורג שנעצרה על ידי מלחים עמיתים לאחר שעיני הנידונים כוסו ונשמעה פקודת הירי.
בין ההתניות שלי
כבר ב- 1978, הואשמתי ב'שימת אנשים במגירות'
היא הקצאת תשומות – לב הוא משאבת דם – תודעה להתנהגויות, התבטאויות אנושית.
אלה, המובחנות, הנדירות, הנוגדות את תפישתי כסבירות, מעניינות אותי במיוחד. להמשיך לקרוא כִּיוּר פרסונלי
אני את האופנועים שלי מחפש מראש. יודע מה אני רוצה ואז הולך לחפש אותם.
אני יודע, בעיקר, מהן הרגישויות, מה אני לא רוצה בנקודת זמן מסוימת. להמשיך לקרוא האופנוע הבא
שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.
הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.
מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ג'
בשלהי שנות הששים, הנצו תתי התארגנויות בעולם המערבי. נוצרו ריבויי מרחבים בסוגיות פרט–חברה–ריבון, שאיפיינו חברות שפע מערביות. נוצר מגוון חזיתות רחב, פרטים התעמתו בסוגיות חיים במגוון היבטים שבהם רצו להסיר חסמים מונעי קידומם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ב'
אני מוצא הבדל בין המונח המקובל– "פוליטיקת זהויות", לבין המונח שאני מוסיף – פוליטיקת הזדהויות.
פוליטיקת זהויות היא טרמינולוגיה שנטבעה בשנות ה-70. פרטים בסוף שנות הששים בארה"ב ניצבו בפני דילמת סידור היררכיית ערכיהם בתפישת עולמם. סוג של הווייה, במובן הזהותני שלה קובעת את התודעה.
ב'פוליטיקת הזדהויות', אני גורס שרובם המכריע של אנשים קובעים את תפישת עולמם הפוליטית בהזדהות עם הסוציולוגיה המקיפה אותם, כשתפישת אינטרס אישי משפיעה מקומית על עמדה. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, א'
'הם' הפיליפינים | 'אנחנו' היהודים |
| נימול בן 9-11 שנים | נימול בן 8 ימים |
| המילה ניתנת לבחירת נימול, גם אם חשוף ללחצים סוציולוגיים רגשיים | לא נתון לבחירת נימול |
| מילה כטקס חניכה תרבותי | ערבוב מילה עם אל, אומה, מסורת, תפילה |
| רציונל סוציולוגי | רציונל סוציולוגי, דתי, לאומי, רפואי |
| טראומה – לא ידוע [לי], בהחלט ייתכן. | טראומה – לא ידוע לי. |
'הם' הפיליפינים | 'אנחנו' היהודים |
| נימול בן 9-11 שנים | נימול בן 8 ימים |
| המילה ניתנת לבחירת נימול, סוג של – חשוף ללחצים סוציולוגיים רגשיים | לא נתון לבחירת נימול |
| מילה כטקס חניכה תרבותי | ערבוב מילה עם אל, אומה, מסורת, תפילה |
| רציונל סוציולוגי | רציונל סוציולוגי, דתי, לאומי, רפואי |
| טראומה – לא ידוע [לי], בהחלט ייתכן. | טראומה – לא ידוע לי. |
מלתי את בני. בת זוגי התנגדה. לי היה חשוב 'שיהיה דומה' לאחרים.
טעות.
גדול חוקרי התלמוד בימינו מגלה מדוע היהדות היא מונח מומצא
בבחינת* –
לא ברור מי גילה ראשון שהמים רטובים; לא היו אלה הדגים, החיים בתוכם.
לחלק ניכר מתפישותיהם האמוניות מתכנסות הזדהות קולקטיביסטית תומר פרסיקו, ועוד יותר של פרופסור בויארין, אינני שותף. להמשיך לקרוא היהדות היא מונח נוצרי מומצא
את התרגשות 'הפסד' ההתרחשות, ניסוח התסכול, אני מייחס לחורף 1969-70, כשאני בפיג'מה אפור-ורוד-בז' עם נקודות בורדו ופסים כחולים, מתפוררת מהוהה מכביסות יד על קרש, ירושה מאפי הלפרין, ש[אם] ירש אינני-יודע-מתי-וממי.
אז, בחנוכה, יגאל, ויובל, וישי, וישראל, וסבִּי וכל השכונה הרעישו למטה ואני עם אדמת במרפסת, מרגיש שהכל קורה ברשת החברתית הריאלית, בלעדי. בעיקר בטע החווייתי.
הקופסא בהשראת פיג'מה, כן?
טראמפ, פוטין, ארדואן, מוסוליני, ההוא שלא אוהבים להזכיר,
כולם, כשעלו לשלטון ריסקו – טראמפ שואף – את רשויות החוק והמשפט, לחמו באליטות, אקדמיה, תקשורת, באופן יזום, מרצונם לחזק שלטונם, בהישען על תמיכת המונים.
נתניהו שונה מהם ב-
1. מרסק, אקטיבית את שלטון החוק אחרי שנים של שלטון, לא על ההתחלה,
2. נתניהו עושה זאת מפרקטיקת חששו מהעמדה לדין פלילי, לא מאידיאולוגיה.
משרדנו הצנוע בפאתי תל אביב, מאכלס חמישה וקצת; הבעלים, תכנת, איש סיסטם, איש שרות, מעט המייסד ואותי.
המילה 'צנוע' אוחזת היטב ובאמינות את מידת פאר המקום, בה במידה ש'בעלים', 'תכנת', 'איש סיסטם', 'איש שרות' ו'מייסד' מתארים דמויות מובחנות אלה.
ו-לא, אין תלונות לתנאים, מתאים ומתואם. סביבה אהודה, רגועה, נעימה. אולי מדי.
בואו לפרקים של המייסד, יזם – קל על הדק המקדחה – מהווה טריגר לפעולה מנתצת סדר קיים, בתיקון, שיפוץ או רמונט לסדר חדש.
להמשיך לקרוא מינורי באלימות
שר המשפטים הממונה בממשלת מעבר, תומך בלתי מסוייג, וללא גבול – אוקסימורון? שישתלב היטב במציאות הזויה – בראש הממשלה, התבטא באופן המחליש את מעמד בית המשפט, זכה לקריאות בוז בכנסי להט"ב. אמיר אוחנה לכד את תשומותיי במשפט "לא בטוח שיש ללהט"ב מאפיינים של קהילה".
אינני יודע לְמָה אוחנה התכוון. גם אינני מתכוון להתעמק בפרשנותו. להמשיך לקרוא "לא בטוח שיש ללהט"ב מאפיינים של קהילה"
ישנה הבחנה דיכוטומית בין מאפייני ימין לשמאל.
אלה שתי משרעות מופרדות.
לרוב, כשפרסונה מבטאת בעלות על מאפיין אחד (או יותר) ניתן לחזות על איזו משרעת היא נמצאת.
| קונסרבטיביות | היברידיות/ אינדיפרנטיות | פרוגרסיביות |
ובו נראה אהוד ברק מצולם לפני מספר שנים בלכתו ברחוב אבן גבירול, תל-אביב, לבוש מגוחך משהו, חמוש ארנק קלאץ', שכנראה אקדח בתוכו, לפי עדות נושאו. להמשיך לקרוא פרקי פייק
בשנות השבעים, עידן החשיפה למותרות ועדיין הטלת מכסי ייבוא גבוהים, הושת מכס על ייבוא קפה. כולל אישי, ידידינו עבר במסלול הירוק במכס.
המוכס, עיראקי לצורך העניין – מוכסים רבים היו עיראקים, אני יכול להעיד בוודאות בבית המכס ביפו. לא אשכח את קרגולה, ויחזקאל. פיני עמיתי לעמילות המכס, שעבד איתי, אמר שעיראקים במכס מפני שהם פקחים ומרושעים – פונה לחברינו ושואל "מה יש לך במזוודה?"
"אוכל לציפורים." השיב הלה.
"פתח!" הורה לו המוכס.
ידידנו פתח ת'מזוודה. המוכס פשפש והבחין בשתי שקיות קפה.
"מה זה?" שאל.
"אוכל לציפורים." השיב חבריקו.
"וממתי ציפורים אוכלות קפה?" שאל המוכס.
"יירצו יאכלו" השיב.
