מפלגות
על פי רוב, בשונה ממפלגות שעוסקות בנושא אחד, 'עלה ירוק', 'גמלאים', די נדיר,
ולחילופין די נפוץ, סופרמרקט רעיוני כ-'יש עתיד', ושוק תפישתי כ'כחול לבן'
ממקמות עצמן באחו סוגיות פרט–חברה–ריבון במקום מסויים על המשרעותיים.
על פניו, מפלגות כ- 'חד"ש', 'יחד', 'כולנו, 'מרצ', 'ש"ס', מקננות בהיבטים כלכליים סוציאליים באותו מקום באחו.
ולא כן הוא – ישנו הבדל מענה למגזר לעומת תפישה כוללת: להמשיך לקרוא חברתיוּת: קידום מגזר, תפישה
טעות כחלון –
כחלון הוא ליכוד מחוץ לליכוד.
כחלון נסמך על מצביעים עם היררכיית ערכים ליכודניקיים קלאסיים. כ-שלו.
הטעות של אחרים –
חשבו שיש מצב בו יחבור למפלגות שאינן ליכוד. הוא לא. כך הפעיל לחץ על נתניהו, והעלה קרנו בפני מי שנמצא משמאולו במפה הפוליטית. להמשיך לקרוא כחלון ללכת בלי להרגיש עם
בכדורגל, אוהדי הקבוצה המבקיעה בטוחים במלוא הסנטימנט המייחל, שהשער חוקי.
אוהדי הקבוצה האחרת משוכנעים בשיאי רִגְשָה מתגוננת, שהגול פסול – פאול, אופסייד, לא עבר במלוא היקפו.
אוהבי נתניהו, הלומי האהדה, בעלי תפישה דמוקרטית בוסרית, ישירה, פופוליסטית, שוחרת יתר משילות, מייחלת לריבון אהוב מייצג לאום בטוחים שלא דבק בו רבב.
מתעביו, משובשי הדעת מחרדתם מדמוקרטיה מופרעת איזונים, נטולת בלמים, משוכנעים שפשע. להמשיך לקרוא לכו ל- VAR
מוקדש באהבה לחובבי הפוליטיקה.
מהיכרותי את המצב טרום הבחירות הם מתחבטים, האם ראש הממשלה מעורב בשחיתות הצוללות.
מהיכרותי אותם, את נחרצותם, אני משוכנע שהם בטוחים בדעתם. להמשיך לקרוא בזוקה וחבורתו טרום בחירות
מרחב: נפח שאובייקט תופס
מרחב תודעתי עוטף נפח פיזיולוגי בממדי זמן, זיכרון, קרבה פיזית.
בשל חוסר ממשותם הפיזית, אלא המטא-פיזית, אלה מהווים כרי דיון, מחלוקת, על ריבונותם ומימושם, התגוננות מפני מי שמשתמש בהם בחוסר נוחות לאחר.
מוכר מי שמניח רגליו על שולחן?
של מי מרחב השולחן?
שלו? שלי? של שנינו? לא של אף אחד? של ריבון כלשהו? להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – ישבנים חופשיים, משולחי רסן
בספטמבר 1984 טסתי לארה"ב, טרום עשר שנות שהייה ולאחר שלוש שנות כשל אקדמי שבשיאן, כלומר בשפלן, סיימתי את שנת קדם-משפטים מהצד הלא נכון של הרשימה.
לא היה מה שיחזיק אותי מול נסיעה, לראות, לחוות, ללמוד טיסה, לטייל בדרום אמריקה.
טרם הטיסה אמי שאלה "יאירי, מתי תחזור?"
"לא יודע".
לשנת הלימודים באוקטובר, תהיה?"
"לא, אמא." להמשיך לקרוא שיאי התנשאות
* איך קראו למלחמת העולם הראשונה עד פרוץ השנייה?
'המלחמה הגדולה'.
פוסט זה נכתב טרם בחירות 2019, מועד ב', תוספת זו אחריה.
וטרם בחירות מועד ג'.
אינני רוחש הערכה לתפישות עולם אמוניות–לאומניות–מתכנסות הזדהותית קולקטיבית, להלן קונסרבטיביות, שמובילות לימין פוליטי.
באותו שיח בו אני מפגין את הערכתי השלילית לבעלי תפישות אלה, יש המנופפים ב-ווריאציה של 'אתה פוגע/ מזלזל בי', 'איך השמאל יגיע לשלטון עם ההתנשאות כזו?' להמשיך לקרוא עלבון ימין קונסרבטיבי
[מניח] שרוב האנשים מבקשים 'דמוקרטיה מתגוננת', כזו המגוננת על עצמה מפני חורשי הגבלתה, הפלתה, כפי שאירע בדוגמא המובהקת בגרמניה 1933.
כך מתכנסים נורמטיביים שואפים למימוש החלת צביון על כלל.
וועדת הבחירות לכנסת איפשרה את מועמדות מיכאל בן ארי. להמשיך לקרוא צביון > פעולה אקטיבית
בחירות בדמוקרטיה ייצוגית, מהוות אמצעי למשתתפים לבטא את העדפתם בין מועמדים לבחירה.
מועמדים, פרסונות או מפלגות, מציגים לבחירת המשתתפים:
חלק ניכר מתכני שיח שאינו קונקרטי ביצועי עוסק ב
של
סובייקטיביים.
לעיתים, בצהריים, אני פוקד בר סלטים. מתקין עצמונית, מיקס ירקות למיניהם. עם תוספות.
לוקח מזה, מזה, מזה ומזה. דוחס פה, לוחץ שם, מרטיב מלמעלה, מלחך קלות, זורה מעט, מפזר קלות, מתבייל מתונות, ומקבל פעמיים – XY מדי:
המצב משתפר אך כזית, כשאני ממנה, זמנית, את נבחר ה(צי)בור, ההוא שעל המלקח והקעריים, שיערוך עבורי, הבור. אז, אני בתפקידי כרִיבּון, מצביע, מורה, מנחה, מצווה, מונע, מבקש, ומוביל לכלל תוצרי הסלט-בריסטה. אלה מונגשים לי, ותקוותי נכזבות. סלט מתפריט, קוהורנטי, אורגני, טעים יותר. להמשיך לקרוא סלט פוליטי
קונסרבטיביות, שמרנות תפישתית היא שימור סדר ידוע, קבוע, מובחן בסוגיות אחו פרט–חברה–ריבון.
תודעה אנושית מארחת מאפיינים קונסרבטיביים, ימניים, אלה באשר הם, בלא תלות זמן או גיאוגרפיה מתאפיינים בבסיס בן שלוש רגליים תפישתיות עיקריות:
בחיי, נתפשתי כחובש כמה כובעים.
בין היתר, נצפיתי בעיני צופים נחרצים גם כחובייש מצנפת–היועייץ.
אם התמלול הפסיבי שנקטתי מתפרש כ– 'אין-לי-יד/ רגל/ ראש/ תודעה/ ופה' לעניין, אז לא לכך מכוון; אני תרמתי לכך. אינני, לא אני ולא אחר יכולים להתנער מרושם שהתנהלות אישית מסויימת הותירה בתודעת אחר, גם אם אין כוונה לשם, או רצון להיתפש כפי שנתפשתי. כן, בתחילתו של דבר, לבטח בסופו, כל אחד באשר הוא מספק לתודעה אחרת את 'חומרי הגלם התפישתיים' ליצירת תיוג. להמשיך לקרוא אני יועייץ
לאור המאמר מ- 22/2/2019, נשאלתי:
יש מצב שאתה כתבת את זה?
לא.
ועם זאת, אני רואה קווי דמיון: להמשיך לקרוא אלון עידן, הארץ
מה שלומך, מורי ורבי? פתח ווטסאפית, יהודה בנימין, שם מעורבב, אותו הכרתי באפריקה.
מטעמי מניעת פריטת הצנעה אדלג על פרטים, ואסתפק ב– 'על סיפורי חיים אפורים משלו ממחיזים סרטים.'
גדל בערוגות ציונות דתית וצמח להיות להשקפת אחאנא"ר, מר נפש ועוכר אדם שכמוני בעליהן הגאה של תפישות וינטג' נאציות, מנומקות, אותנטיות, מהסוגה הציונית נוסח עכשווי, על מצע שיירי אמונה וכאילו היגיון פנימי – אליאס לטשטשת רציונליות – תועפות לאומנות מוטמעת.
מחשבה קונסרבטיבית, זו המתכנסת לעקרונות אמוניים מאפיינים מובחנים – לתפישתי.
אמונה, הליך תודעתי המתייחס לקיום רעיון ללא צורך בבחינה אמפירית או רציונלית.
ייחוס למחשבה קונסרבטיבית ריבוי תצורות, ב'טעות' יסודו,
שכן, שונות בין פרטים קונסרבטיבים במהותם הוא
איך נוצרה היהדות הישראלית החדשה?
תומר פרסיקו 15.2.2019
"היהודים", בעיקר דתיים, 17%
"הישראלים", זהות לאומית 15%
"האוניברסלים", חילוניים ואזרחיים 13%
"היהודים-ישראלים", שמציגים מסורת ולאומיות –55%.
אתמול פגשתי מישהו מז'אנר, איך אומר, קול:
סביב הארבעימים, יזם, בעל חברה אמריקאית, עם קוקו משוח משוך, דיבור 'אחי', מעודכן לז'אנר.
ציין שהניח תפילין.
בהמשך זרקתי 'האם', כבר-לא-זוכר-מה, וכן זוכר 'לפני או אחרי שהנחת?'
"למה אתה לועג לתפילין?" הוכיח אותי, תבע עלבון.
"לתפילין אינני לועג" השבתי "למניחים אותם."
הבחירות אינן אלא על המשך כהונת נתניהו – או לא.
מי שאומר לך "שיכור", אולי הוא שיכור.
שניים אומרים לך "שיכור" – כדאי שתפסיק לשתות.
שלושה שונים אומרים לך "שיכור" – פיפי ולישון.
נתניהו לא רוצה את סער, חושש שסער יפיל אותו. להמשיך לקרוא שכרון נתניהו
