שלא לומר 'הגדרה'
העדפה התנייתית מוטמעת, לא מודעת ומתומללת,
למימוש ערכי רעיוני, נפרד מחומר או מפיזיולוגיה,
לצורכי סיפוק רגשי.
מימוש סנטימנט מצריך פעולה במציאות ומשאבי רציונל.
סיפוקו גורם לתחושת ערך והנאה, מניעתו תסכול.
סנטימנט מוטמע ראשונית,
ועל ציר זמן מתעדכן, מתמצק, בהתאם לקבלת חיוויים רגשיים מהמציאות.
מערך סנטימנטים, אופני מימושם, מהווים טביעת תודעה של סובייקט.
סנטימנט חיובי/ שלילי הוא יחס חיובי/ שלילי למושאו,
ככזה, מילויו גורם הנאה/ אי־נוחות עד סבל.
עד תחילת המאה העשרים, האימפריאליזם נכפה על קולוניות. זו מהותו.
קולוניאליזם וולונטארי הוא סוג של אוקסימורון:
– פולש רוצה לפלוש,
– נפלש – מי שפלשו אליו – אם רוצה זאת, הוא המזמן, ואם כך זו לא פלישה.
להמשיך לקרוא אימפריאליזם וולונטארי
אני בצפיית בינג' רציפה בסדרת ריאליטי – האח הגדול – עונת הצוליילת, גרסת השרדות, מערב אפריקה.
בניסיונותיי לשרטט קו פרשת מים בין תפישה קונסרבטיבית לבין שאינה כזו במובהק התאהבתי
עד כמה שאשכנזי חסר אינטליגנציה רגשית יכול להתאהב, כן?
בזה שנחבא אל האחרים, והוא דומיננט גם בין אלה שלא רואים עצמם כשמרנים. להמשיך לקרוא מאפיין שמרנות
בגאנה, צוותתי לדירת שותפים,
סלון,
מטבח,
שלושה חדרי שינה עם שירותים, לכל חדר.
חובר למי שנמצא שם כבר לפני, שנה לערך, לא חשובה העדה. להמשיך לקרוא מינורי בצידוק — רציונל
שותפיי לדירה ואני מגיעים לארוחת הצהריים. יחד.
שאלתי אחד מהם –
"איך אתה חושב שססיליה – המבשלת – מעדיפה, שנגיע ביחד או בנפרד?"
"מה זה מעניין אותי?", הוא עונה,
"אותי שואלים מה אני מעדיף, שיהיה איכפת לי מה היא מעדיפה?" להמשיך לקרוא מינורי בשפע, או מחסור
אני נפעם, מחדש,
מגילויי מידת, ישירות, השפעת חיוויים חיצוניים,
[בעיקר ובמיוחד אלה שאני מחווה, יש מי שמשער למה?]
על תפישת ערך עצמי של פרטים אותם אני פוגייש. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי חיווי חיצוני > תפישת ערך עצמי
בהמשך למאמר מהון להון, 7 ימים, ידיעות אחרונות, 19.8.2017.
הבנָתי בנושא על איין ראנד נובעת ממתווכים שקראו, אמצו ונטשו.
איין ראנד (הייתה) אטרקטיבית לשוחרי 'פתרונות' בום טראח, פשטני, עכשיו ומיד.
להבנתי המצמצמת מתמצמצת משטיחה:
איין ראנד יוצרת אדם אידיאלי ומתארת חברה מיטבית.
או להיפך.
יש לי חבר – לא חשוב מאיזו עדה, גם אם במקרה שלו מעניין,
שאמר
'אני מוכן שיורידו לי 10 אחוז מהשכר כדי שאוכל לעבוד עם נעלי אצבע (- להלן כפכפים, מבחינתי ג'יבוטים.)*' להמשיך לקרוא ויתור על שכר
בגאנה, מקובל שבנות ובנים נקראים לפי היום שנולדו:
| יום | זכר | נקבה |
| ראשון | Kwesi/ Kwasi | Akosua |
| שני | Kwadjo/ Kojo | Adwoa |
| שלישי | Kwabena | Abena |
| רביעי | Kwaku | Akua |
| חמישי | Yaw | Yaa |
| ששי | Kofi | Afia/ Efua |
| שבת | Kwame | Ama |
אתמול, שבת, נהגתי את נסיעת הבתולין שלי בגאנה.
בהיעדר רישיון מקומי, נדרש בינלאומי, ממסי,
חזרה לסבנטיז מדריכי לפיד, האבא של, לפני שהפכו למדינאים. להמשיך לקרוא בזכות נתניהו
בגאנה, ראיתי אנשים עם צלקות על הפנים.
לא הבחנתי בצלקות זהות. עם זאת, ריבויין, הדמיון היחסי ביניהן, המרקם הדומה, הביא אותי למסקנה שזה המוני, מכוון, נורמטיבי בעשייתו.
גרם לי לשאול מהי התופעה.
tribal marks ענו לי.
תינוקות צולקו כזיהוי שבטי, 'כדי שיימצאו אם ייחטפו', שמעתי גם.
וכמי שמל את בנו, אני שואל, במה שונה מברית מילה?
בפרישת רציונל התנהגות מול חיווי חצוני,
– אנחנו מסבירים למה עשינו כך, "מפני ש…" ולא אחרת –
בעצם,
סנטימנט התנייתי נחשף נוכח גירוי חיצוני.
הגירוי הוא רק טריגר למימוש התניה, סנטימנט. להמשיך לקרוא רציונל? התניה
אתמול, הנהג שעובד אתי כעס. עלי;
הוא טען ש'המאסטר הקודם' – הבוס שלו, נתן לו 40 סידי מדי שבת, לפני היציאה לוויקאנד,
ואני רק 20.
כעס. חרה אפו.
לא יודע מה מבאס אותי יותר,
אותנטיות
האנשים שהיו באפריקה נחלקים לשניים:
אלה שנמצאים בה,
ואלה שרוצים לחזור אליה.
ח.ד., לואנדה אנגולה, 2014
נוסע עם הנהג וצַבָּע בן 22.
הניח את הסולם ב ב SUV המעאפן, נוסעים דרך Nima, הפאבלה של אקרה
– מזהירים מלהכנס לשכונה. משום מה אין לי את החשש, את הידיעה המחמיאה, שעם היכנסי יהיה מי שריצפטורי ההרחה לו יאויימו, ויתקיף אותי שם, רק בשל ריח נשימתי הבאוש –
לרכוש צבע לבן ומברשת. you know, צבע, במשימת צביעה.
האסטרטגיה ההתנהלותית: כל מה שתוכנן ישתבייש;
אתמול היינו שם. הביא טיח לאיטום. היום צביעה.
בפועל לא צבעים ולא מברשות. ואין לצפות שיהיה לו בהישג יד 40 ש"ח לרכוש.
צריך אותי.
פאק שלי, הייתי צריך לוודא. להמשיך לקרוא מינורי בהתנשאות בלתי מתפשרת
יושב עם השותף לדירתי בפאב מקומי באקרה, גאנה.
רוסי. כלומר יוצא חבר העמים – אוקראינה, 25 שנים בארץ,
ו'רוסי', לא יודע אם ברמ"חיו ובשס"היו,
כן בערכיו, בהעדפותיו, בתרבותו, בהתנהלותיו. להמשיך לקרוא מינורי בוֶתֶק
תודעתי – מבחינתי – כאסלה.
ואסלה ככיור.
רוצה את תודעתי, את האסלה ואת הכיור, נקיים משאריות פעילות קודמת שלי, לבטח ללא זכר של פעולות אחרים,
מוכנים ללא שיירים לפעילות הבאה.
גדי טאוב מתריע, שאם לא נאמץ תפישה לאומנית לייט, תתפתח לאומנות מסוכנת.
מה תבקש מר טאוב, לגיטימיות תפישתית לערכי הנציונל האהוב בתצורת דיאט? מהול במים? להמשיך לקרוא לאומנות דיאט
