אתמול נפגשתי עם ציפורה*.
שנים לא נפגשנו. רחשתי לה חיבה; הערכתי את החן, ההומור, הכריזמה המצחיקוּת, הכאילו מודעות עצמית, הקוליות.
הסתקרנתי עד התבעתתי מחוסר הסבירות, מהפלירטוט עם הפסיכיות, המאניה דפרסיביות, הדיכאון, אנורקטיות. גרגרנית שהרעיבה עצמה, מיצקה את רכותה, הסבירה רציונלית אי סבירות. בנחרצות. אלה עמעמו את אהדתי. להמשיך לקרוא מינורי בטיפ
לטעמי, לפי סולם קריטיות עולה:
עידן הלאומנות — פּוסט מֶלְטִינְג פּות.
צֶבֶר שאיפות ערכיות, אישיות וחברתיות של פרט, המכיר בכך שרק חלקן יתממש, ואף זאת, באופן חלקי.
המייחס את 'עולם שכולו טוב' למוות – ייחוס רווח, עושה זאת על אחריותו בלבד.
מניח שעושה זאת בהיסח הדעת, וזאת מהאינסטינקט הדתי מהסנטימנט החיובי לקונספט 'גן עדן', לקונסטרוקט ה'עולם הבא', מין תִּקְוותְקָאלָאךְ שאמורות אולי להגיע אחרי מוות, ובוודאות מנחמות את חיי העורגים לכך, לפני.
האם 'התבוללות' בין גזעית;
התכה אֱמונית, פיעפוע לאומי, טשטוש צביון,
אינדיבידואלי, רציונלי,
אינם עדיפים על תשלום
בדם, באלימות בְּחֵרות או בצער,
על קידוש אידיאה קולקטיבית?
התנייה מובחנת לקיום תקשורת יזומה, יוצאת מצד אחד, לכיוון אחד.
התייחסות לפנייה נכנסת כ-
מטרד, איום רגשי, ספיחת תשומות ריאליות ומשאבים רגשיים, במחסור.
להמשיך לקרוא מימברנה תקשורתית חד כיוונית
בהנחה שאין סוגיה מובחנת על הפרק, בה על ההמון לבחור בין גישה אחת לאחרת שמיטיבה עם תפישת פרט זה או אחר,
שלטון רציונלי, מקדם פרוגרסיבית יחליף שלטון שמרני, לאור אכזבה מהתנהלות שלטון, בשל התנהלות פרסונלית, או בשל חוסר יכולת מימוש חזון שמרני, וישמור על כוחו בהינתן רווחה לתושביו.
להמשיך לקרוא פרקטיקת תנועה פוליטית
שטחיות לא כְּשל דף A4, צְהוב שורות שֶפִּיל נוירוטי מוכה אמוק קִיווצֶ'עץ' אותו שעה.
כמו עמוד! להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי שטחי כעמוד A4
| כינוי אחד את האחר אובססיבי, בשל קבלתו מענה ארוך, מלא מציפייתו, לבטח מרמת האנרגיה שהמכנה מותנה, יכול, מסוגל או רוצה להכיל או להקצות, | שקול ל- | תיוג עצל נטול אנרגיה, על היעדר מענה, או צמצומו המובהק, ממי שנטול שאינו במצוקה אנרגטית, שאינו רוצה להניח לנקודה? |
"עדיף שהכל יהיה ב'מידה.' לא באובססיה ולא בעצלות." להמשיך לקרוא עצלות ואובססיביות
מערכת תגמול, שכר,
אמורה לשקף
את הערכת המשלם
לתפוקה מצופה
מספק/ עובד
ביחס לאלטרנטיבה.
פסימיות זו תכונה של עצובים דכאוניים, תת-פוטנטיים.
אופטימיות היא דרכם הפתטית של דכאוניים להתמודד עם מוראות המציאות שלא מסונכרנת עם רצון בלתי מבוקר.
אני משתדל, חותר, הייתי רוצה להיות, ריאליסט,
לנתח מציאות על סמך חיוויים שמקבל,
לעבד את משמעויותיה במנותק מעצבות אותנטית או שמחה מזוייפת
לכיוון מימוש הרצון.
בנקודת הבדיעבד להעריך את התוצאות.
'אחריות' היא מסוג המושגים ש
בוודאות, רבים 'יודעים' מה הם,
ובספק מעטים תופשים אותם באופן דומה.
הקושי נעוץ בצורך להיכנס לרובד תודעת אחר, לנדבך כוונתו. להמשיך לקרוא אחריות
באמת דיקמן ועמוק ככל שניתן, אתה לא חושב שאתה אלים?
לא.
היו, יש, מי שרואה בי איש אלים.
מצער אותי ככל שיהיה- את הרושם הזה, ככל רושם אחר שהותרתי – הרווחתי ביושר. להמשיך לקרוא אני, אלים?
(גם) ביום ששי 3/11/1995, בדרך לאמי לפני הפרלמנט, צומת ז'בוטינסקי מודיעין (בן גוריון) ר"ג, הניפו מפגינים תמונות של יצחק רבין במדי היטלר, בכפיית ערפאתית.
אני ראיתי.
הם לא צחקו. להמשיך לקרוא נתניהו מלך ישראל בכיכר רבין
בפה גרילו, מפלגת 5 הכוכבים באיטליה.
מצחיק, אהוב. מכנס מתמצייע.
מתנגד לשאלה האם הוא 'שמאל' או 'ימין'.
הוא, בֶּפֶּה, מובחן, אלה הבוחרים הטֻמְטוּמִים.
The Economist's goal is to "take part in a severe contest between intelligence, which presses forward, and an unworthy, timid ignorance obstructing our progress."
מטרת האקונומיסט היא לקחת חלק במאבק החריף שבין השכלה רציונלית, חותרת קידמה לבין בורות חשוכה ורדופת פחדים החוסמת את התקדמות כולנו."
'האקונומיסט בשבילי לא רק מקור מידע אלא כבר דרך חיים.'
ערן יונתן קלי.
הוגה דעות, מחולל תפישות, תם כמלאך, חף מרשע כשרף, טהור כאנג'ל, נאה כנימפה, זך כאגל טל, יזם סדרתי, טכנולוג, פסיכולוג, פילוסוף רוכב אופניים מקצועי, וטייס אוירונים חובייב.
שלום, כאן רשות ההצקות,
מִנְהָל התעוקות
מחוז תל אביב שמאל.
הוטח בי שאני 'אלים מילולית'.
'אלימות מילולית' היא סוג של אוקסימורון; אמירה, בלתי נעימה לשומעה ככל שתהא, אם היא נטולת מעשה אינה יכולה להיות אלימות.
השאיפה של מי למתוח ביטוי ממחוזות מסוימים שיכיל הודאה במצבו הרגשי, מהווה עדות לתחושתו האותנטית, ואיבדה את הקשר לגירוי.
עם זאת, מניעת תקשורת, יכולת התבטאות של אחר, מעשית, בפעולה, היא אלימות.
I disapprove of what you say, but I will defend to the death your right to say it
Evelyn Beatrice
מיוחסת ללא הצדקה לוולטייר.
מעטים מהממתקים שחילקתי נטעמו כמתוקים.
היתר התמרמרו.
שלחתי ממתקים לטעמי,
מרמרים לְחִכֵּי אחר.
