הסמלה – אווילות שקולה

שאיילון מקדים

דיקמן השתנה על דגל
החברה הולכת, בעצם כורעת, ומשתינה על דגל:
ואני שואייל, מה דחוף לה

  • להשתין על רצפה,
  • על בד,
  • ליד אסלה,
  • ועוד להפיץ לכולם?

להרגיז? זה מרגיז? זה כאילו, כמו מישהו ששם על עצמו חגורת נפץ להרוג עצמו, לפגוע באחרים, ברכוש? להמשיך לקרוא הסמלה – אווילות שקולה

שאיילון ביזוי סמל דתי, לאומי


דיקמן השתנה על דגל

התייחסותי לנושא

מענה לביקורת: מלאה, נמלץ, מאריך ומסורבל

חביירה משוררת, שלחה לי:

"יש חלקים בטקסט שחייבו אותי לקרוא שוב ושוב כדי להבין מה היתה כוונתך. מעורפל, לעתים. הכפילויות גם משבשות הבנה, ניסוחים מסורבלים, אסוציאטיביים מדי לפעמים."

דיקמן התנסחות אפקטיבית
ביקורת

חבייר* שלח לי את האינפוט המצורף – פרופ' כהנמן.

תודה מאד ביותייר.

הוא מכיר אותי, שטחית, בערך מגיל 9 ורבע.

עד היום, גם הוא, לא מבין שבכתיבת הגיגי, בפיצ'פוץ' תוכן ופאן, בטקסט אני מחויב לפי סדר יורד- להמשיך לקרוא מענה לביקורת: מלאה, נמלץ, מאריך ומסורבל

שכשתזרוק ת'קוביות ייצא לה 6 6

"מקווה בשבילה, שכשתזרוק ת'קוביות ייצא לה שש שש"

אמר ידידי הנערץ
על מישהי,
שהוא בעדה,
ורחמיו נכמרו עליה.

כשהיא תזרוק,
הוא הרי לא יודע מה ייצא,
6 6 – הוא מעריך שלא.

הוא הרי מכיר אותה.

הדדיות תחליף מוסר

יישום פרוטוקול 'הדדיות'
מהווה תחליף למוסר*
עבור פרקטיקנים נטולי תפישת מוסר*.


*

מוסר- סט ערכי התנהלות.

הכי מעניין

אותי

אני נוטה לחשוב
שתפישותיי, הן הדבר השני הכי מעניין אותי אינטלקטואלית.
הראשון, הכי מדליק אותי הוא
התייחסות מאתגרת, סותרת, מערערת אותן.

אפארציונל

אני נפעם מאותם אנשים שיודעים למתג את המנגנון הממתג ביןדיקמן עמנואל קאנט

  • מכניקת הפעילות האֱמונית,
  • לזו הרציונלית.

אפארציונל קורא למנגנון.

עמנואל קאנט הציע את המנגנון במסתו ה'נאורות מהי?,
להפעיל את הרציונלות במחוזות הקשורים לרעיונות באשר הם,
ולכבותו בעת שנוגע לציות חוקי הריבון במדינה. להמשיך לקרוא אפארציונל

נוטופיה – Notopia, לאטופיה – כיוון ההתקדמות הנשאף, הבלתי רצוי להגעה

נוטופיה לֹאטופיה Notopia

תפישת עולם המציעה תצורת חיים
אידילית
כלשהי,
השואפת לממש את ערכיה בהדרגה, אבולוציונית, אורגנית והרמונית, באופן נבנה,
על ציר זמן
ובהסכמה.

נוטופיה אישית

שאיפה לחיים רציונליים להגדלת מימוש טעמים ורצונות על מצע ליברלי רציונלי ואינידיבידואלי, עם חקיקה מינימלית חף מאלמנטים של שיפוט ואכיפה, ועם זאת כדתי שממתין למשיח, הוא רוצה את הכיוון של ההמתנה, אולי את הבונוסים הנלווים לתפישת הגאולה, ועם זאת, חלקם הגדול של הדתיים לא מייחלים לבואו- לך דע. 🙄

להמשיך לקרוא נוטופיה – Notopia, לאטופיה – כיוון ההתקדמות הנשאף, הבלתי רצוי להגעה

הרהורים על ייצוגי 'ערס' 'פרחה'

תואר, חיווי, להתנהגות מנייריסטית* מאובחנת, כתקשורת, מראה, לבוש מוחצנים,
של עיסוק בדימוי עצמי נתפש, בדרך כלל נמוך,
באופן מתנמך בכמיהה לספוח אהדה על ידי הצהרת השתייכות לדומים,
וכהתרסה כלפי מי שמרגישים שזהותם זוכה לתת-ערך באופן בלתי מוצדק ממי שמייחסים לו ערך.


*

מניירה- חיווי או מעשה מוסף, כנדבך נוסף על מצע המעשה המקורי, מהותי, פונקציונלי, והוא משנה משמעות, את התפישה על המצע.

ייצוג על ייצוג

חיפוש בגוגל, ערס, פרחה.

מרכיבי תמהיל ייצוג 'ערס' 'פרחה'

הצעה, לא סופית  😆 , תשופר בהמשך: להמשיך לקרוא הרהורים על ייצוגי 'ערס' 'פרחה'

לפעמים יין הוא רק יין

דיקמן יין מישל רולנדמישל רולאן טוען לכתר 'אלוף העולם ביין, או משהו כזה, רואיין בגלריהשישי, הארץ, 24/10/2014, בכתבה 'השולף הכי חריף המערב' על ידי איתי גלייטמן,
מציין שבמבחן טעימות יין אנונימי- היין, טועמת יין ידועה זיכתה יין בציון ירוד, וארבע שנים אחרי כ-הכי טעים.
טוב. להמשיך לקרוא לפעמים יין הוא רק יין

הסלפי הראשון שלי

Minolta Uniomat

דיקמן מינולטה Minoltaעם התעניינותי בצילום, כילד בחולון עם המינולטה של אבי – צליל התריס tsik מנגן לי באוזן, ריח העור החום עולה באפי.
מודרנה יפנית.
לא זוכר את רכישתה. בחיפוש מסתבר שהיא מודל 1960, כלומר טרום תודעתי.
אבי צילם, בעיקר שקופיות ואותי לא מעט. להמשיך לקרוא הסלפי הראשון שלי

פמיניזם, מעוז אחרון

דיקמן פמיניזם
גלריה, הארץ, 15/10/2014

גלריה, הארץ, 15/10/2014, הסרט 'נעלמת' שככל הנראה, שכן אני לא ראיתי, עוסקת בדמות נשית היפר דמונית, שכנראה כונסת עושר סטיגמות וסטריאוטיפים שליליים הקשורים לנשים.

היוצרת גיליאן פלין, 'פמיניסטית' להזדהותה, טוענת, ככתוב:
"הפמיניזם הוא גם היכולת להציג דמויות של נשים רעות."

להמשיך לקרוא פמיניזם, מעוז אחרון

פריצת פיסקה

נזק. לא מודע ובלתי הפיך

כולם מכירים את הקונספט של פסקה.
מעטים מיישמים את התפישה בשיח.

פסקה: מצע תקשורתי; צבר משפטים, מנסח רעיון אוחז נושא. להמשיך לקרוא פריצת פיסקה

מינורי בתחזוק מוטו-ריגשי

סתלבט על כְּמֵֶהֵי אישוש רגשי

ידידי הנערץ פתח ב'יש לי רק שאלה, רוצה לשמוע מה דעתך'.

אבי אמר לי, שמי שמבקש עצה בעצם רוצה כסף.
לא, זה לא המקרה.

בבגרותי למדתי, שבין מבקשי העצה יש מי שהתשומה הנצרכת היא אישור רגשי, לתפישת ערך. להמשיך לקרוא מינורי בתחזוק מוטו-ריגשי

משקיף עלינו מלמעלה

אתמול, 7/10/2014, הייתי בהופעה 'זו אותה אהבה'.
הופעה מוצלחת.
ארגון מופתי!

דיקמן אריק איינשטייןכבוד רב לסלקום- מלת ביקורת אין לי על חלקה באירוע, נהפוך הוא, שתספח את כל יחסי הציבור שיכולה על ההשקעה, על ההופעה המוצלחת, ומי שרוצה בעקבות ההופעה לעבור אליה- אחלה וסבבה ועל הכיף כיפאק. להמשיך לקרוא משקיף עלינו מלמעלה

חיפוש משמעות

'חיפוש משמעות' קיבל רייטינג רציני. ערכי, אינטלקטואלי.
באמא'שכם 'חיפוש משמעות' במובן הכבד, החיצוני, המאורגן, הצמא לספוח ערכים מסוכנים זרים הוא:
'נקודת המפגש, התווך, בו אנשים עם אישיות נידפת מחפשים אחיזה,
אצל מי שיוצרים תשובות נחרצות המקדמות את עצמם, בתקווה שלתווך הנוצר יתכנסו מספיק אישיויות מטמיעות ליצירת סוציולוגיה מאובחנת המתגמלת את שני הצדדים.'

  • 'ו-מה אתה עושה?' יציקו המעיקים.
  • 'מבהיר לעצמי מציאות ותפישות.'
  • שואף לייצר תפישות אוניברסליות שתקפותן אינן תלויה בזמן ומיקום שחלות אישיות.
  • תפישות אלה הן "לצריכה עצמית".
    ככאלה לא ממש, כלומר ממש לא, דחוף לי שאיש יאמץ את ביאושי תוצריי.

מינורי באופטימיות

היום נחשפתי לאחת האמירות האופטימיות ביותר ששמעתי, מעודי.

דיקמן אופטימיותידידי, בן גילי, פחות או יותר, עבר ליד מלצרית בת עשרים ואולי קצת, ששירתה אותו בכמה ארוחות.

"רואה אותה?" סח לי בטון שואייל ושאינו ממתין למענה – "אם הייתה מסכימה, הייתי מתחתן איתה. וזהו, יותר לא צריך כלום." להמשיך לקרוא מינורי באופטימיות

מינורי בתספורת

יושב בקפה. מ 1998. אם הייתי סופר כמה פעמים, מונה כמה שעות – בטח היה מביך אותי.
אמי הייתה אומרת 'אני לא יושבת בבתי קפה.'
אם היא הייתה יודעת כמה אני יושב- בטח הייתה מתהפכת.
לא סופר. להמשיך לקרוא מינורי בתספורת

טכנולוגיה מאיצת שינוי

תיקון: המשתמש בטכנולוגיה מאיץ שינוי

בדה מרקר, ממלכה ווירטואלית: מדיה חברתית משנה את סעודיה מתוארת תופעת שימוש רווח בטכנולוגיה מחוללות שינוי בחברה שמרנית – סעודיה.

ברקע, רווחת תפישה, שהאנושות הופכת אמונית, לאומית יותר.

לא מסכים.

פעמיים:

  1. האנושות מתקדמת, לומדת, מנתצת פרדיגמות אמוניות, משתחררת ממסורות מכנסות הזדהות קולקטיבית לטובת חופש פרט, שיוויון ורציונליות, גם אם בשנים האחרונות, ישנה ריאקציה זמנית, מקומית.
  2. טכנולוגיה כממד הזמן – אצילה; אלה אינם ניתנים למתיחה, כיווץ או שינוי במהותם, אלא ליישם היבטיהם. טכנולוגיה אינה משפיעה על התפתחות חברתית, אלא המשתמש בה משפיעה על שינוי חברתי.

אמונה אינה יכולה להתפעפע לכיוון טכנולוגיה, נטולת האנשה.

אכן, טכנולוגיה יכולה להוות פלטפורמה להפצת וקידום האמונה;
תוצרי דפוס, הפצת התנ"ך והברית החדשה, כהתפתחות טכנולוגית החלו מאמצע המאה החמש עשרה קידמו את התפשטות האמונה הנוצרית באירופה.

האם הדפוס הפך אנשים למאמינים יותר?
לא!

ולא יכול להפריך את התזה שלא,
כפי שהגורסים שכן אינם יכולים להוכיח.

הדפוס תיעל אישיויות אמוניות לתכנים מסויימים יותר מאשר לאחרים.

הרדיו היה התפתחות טכנולוגית דרמטית בשנות ה-30, עת המכשיר היה בריבוי בתים. יחד עם המדיה המודפסת איפשר לתנועות פופוליסטיות כפאשיזם, והנאציזם להתפשט בגרמניה ואיטליה, ובאותה עת, בספרד הייתה תנועה הפוכה של הרפובליקנים, ובצרפת ואבאנגליה תפישות פופוליסטיות לא זכו לפופולריות כאצל מדינות הציר.

אנשים עם נטייה לרמת אמוניות גבוהה, המאפיין את מרבית האירופאים באותה עת, צרכו תכנים מודפסים, כשמאות שנים קודם אמוניות תועלה באופן שונה, וחמש מאות שנה מאוחר יותר – בעת הזו, מאפייני האמוניות דומים, גם אם נישאים על פלטפרמות שונות, כלומר יש דינמיות בתכני אמוניות על ציר זמן, ולא במידת ההטיה האמונית.

בחלקם הגדול של מי שנחשפו לנצרות במתכונתה המודפסת, קבלו על עצמם את עקרונותיה, מי וולנטארית ומי בשכנוע כזה או אחר בסיוע סוכני הדת, האנושיים נשמעים, והאובייקטים הנקראים על ידי המאמינים הצורכים.

בה במידה ניתן לומר שריבוי ערוצי התקשורת בעת הנוכחית תרמו להעצמת / החלשת אמוניות. לְמָה בעצם?

ההתפתחות הטכנולוגית היוותה מצע לתקשורת מתפתחת;
הפצת ידע, העלתה בעבר ובהמשך בהאיצה את קצב העלאת רמת החיים האנושית הנתפשת – עם המחירים הרגשיים של מי שלא מתואם לקצב השינויים או הפך קורבנם, את הנוחות הפיזית, את המיומנות ההולכת ומתמרכבת של הבנת קונספטים וירטואליים מסייעים.
אלה, להבנתי הנחרצת אך הלא מוכחת 😥  מצמצמים, לאט
[בהשוואה למה? אולי מהר יחסית להליך ההזדקפות ההומו ארקטוס(ית)?]
אך בנחישות בלתי נתנת לעצירה, ממדים אמוניים תפישתיים.

בישראל, קהילות דתיות אדוקות קבלו את איסורי מנהיגיהן לשימוש בטלפון סלולרי מעבר לתפקודיו הבסיסיים ביותר, עוד טרם היות רשתות חברתיות זמניות בו.

אניח שמנהיגי קהילות דתיות היו מנסחים אחרת את הנכתב כאן.
עם זאת, אניח שהאיסור הרגולטורי על שימוש בטכנולוגיה נועד לחסום את אפשרות הפעפוע.

והרי תחזית(י) ועיקרה תחילה:

תופעות כפְרָצי אמוניות ולאומנות, רווחות ככל שתהיינה, משמעותיות ככל שנתפשות, הן ריאקציות מקומיות, זמניות, חולפות, לתהליך גדול ומובנה מהן.

כך, להערכתי
האנושות נעה, באופן הולך ומואץ, בלתי נמנע,
לכיוון אינדיבידואליזם רציונלי מצמצם אמונה, הנסמך על מבנים חברתיים בהךיכי דה פרגמנטציה, מתרופפים – חופשניים, ומתבססים על טעמי פרטיהם.

כך, לפני 30,000 שנה רמות האמוניות והלאומית היו די הומוגניות, עד זהות.
לפני 3,000, שנה, רמת הזהות פחתה,
ההטרוגניות עלתה עוד יותר לפני 300,
התעצמה לפני 30,
ומניח שעוד 300 שנה רמת השונות בין מכלול הפרטים ברמת האמוניות והלאומיות תגדל אף יותר.
המאפיי – תנועת ליבת מיצוע רמת אמוניות ולאומיות המאמינים תנוע לכיוון החלשת עד אובדן האמונה והזהות הלאומית.

גופים רדיקליים מנסים להאיץ את התהליך,
גופים שמרנים- להאיטו.

הקצב הוא סינתזת הכוחות המקומיים בנ'ודת זמן מסויימת – לא ידוע.
הכיוון [די] ברור [לי].

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י"א', אישית

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א', פתיח

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב', שכנוע

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ג', סיבות קיום אמונה

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ד', משמעות

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ה', אבחנה

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ו', תרבות

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ז', התמרה

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ח', החטא הקדמון

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ט', אמונה מסייעת

טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י', הסתייגות

אישית

מעניינת אותי הרציונליזציה, המכניקה האי-רציונלית (אוקסימורן?):

  • מאלו סיבות יש הטוענים, מצ'רג'רים, ממדים רציונליים לאמונות,
  • איך בוחרים תכנים אלה,
  • מהי ברירת המחדל המחשבתית- אֱמוניות-רציונליות, באילו מקרים ותנאים,
  • איך נקלעו למצב אמוני אי-רציונלי,
  • איך מיישמים,
  • גילויים של ערבובי רציונליות באי היותה,
  • האם יש שינוי בהעצמת החלשת ממד האי-רציונליות?

להמשיך לקרוא טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י"א', אישית