נכנס הבייתה, רואה את בני בטריפ הסנפת תוכן פוליטי, צופה ב'נבחרים', חיים יבין, ביריבות בין רבין ופרס מ 1981. בדיבוב מהיר.
"למה?" אני שואייל.
והוא עונה- "הם מדברים לאט מדי."
לאחרונה, 2015, השיח הציבורי נמלא בביטויים על פרות קדושות נשחטות, שחיטות קדושות, והטחת עלבונות מגזריים. פרטים תובעים את עלבונם, את ירושת מורשת עלבון הוריהם, על הדרה ממרכז שיח ממסדי, על הפחתה וחוסר כבוד, קיפוח בהקצאת משאבי כלל, ומנגד מענה של בני המגזר הנתפש כמנחית וכעת תופש עצמו כמונחת ומתגונן. מנגד המגזר המנחית גורס שמצבו העדכני שווה ל- או נחות מ- זה של המתלוננים, ובקאנון עדכני מקננים על עלבון קולקטיבי ניגר, על רדידות שיח מושפרץ, וכמיהה להגנה מפני תוקפנות מתנחשלת;
בעידן בו הפרט הוא המרכז, מחריף השיח בין אוסף פרטים נעלבים כמקשה אנושית, עם ומול אוסף אחר של מתגוננים כקולקטיב. נושאים טעונים, מלבים עצמם, רגישים לגירוי, נפיצים בפוטנציאל, ובשל כך מרתקים. להמשיך לקרוא פרה, קדושה, פנסים והארות
מוטי קירשנבאום מת.
מעורר קנאה, את קנאתי- בחייו ובמותו היווה, שילוב נפלא של תוכן, משמעות ופאן.
בחייו עשה דברים ענקיים בתחומים הכי מעניינים (אותי) שיש, ומותו היה פחות מיממה מהגשת תוכניתו האחרונה- נפלא!
מבחינתי, בבורותי, היה מפיק ניקוי ראש, במאי התכניות הפחות חזקות של הגשש החיוור, שיחת ספורט עם מולי שפירא בימי ששי, וחצי מלונדון וקירשנבאום.
מיעטתי לצפות בתכנית, עד לחדשיים האחרונים, אז השתדלתי לא להחמיץ.
את ירון לונדון, אם אתבטא לא-פוליטקלי-קורקט אני מעריץ – מה שהייתי שמייח להיות אם הייתי גדול; הוורבליות, העומק, ההומור – מפרק אותי.
אינני מכיר מי שחולק אתי תפישות עולם שלו באופן חופף יותר. להמשיך לקרוא מוטי קירשנבאום מת
התייחסתי למי שמכיר את ניו יורק
כמו שאני מכיר את ירושלים
כמפגר סביבתית.
נאצל, ערכי,
לתפישתך, לעיניך, לטעמך, להעדפתך-
להימנות פרואקטיבית, במכוון, במודע, מרצון, בחירה,
על קהילה, קולקטיב, קבוצה קבוצת הזדהות שמחילה על עצמה, מכנה משותף: להמשיך לקרוא צביון נאצל
פרנסיס פוקוימה, בספרו The End of History and the Last Man, 1992, גרס שקריסת ברית המועצות מסמלת את קריסת האידיאולוגיות, וחתירת בני האדם למימוש דמוקרטיה ליברלית במתכונתה האירופאית והצפון אמריקאית ויישום עקרונות הקפיטליזם והשוק החופשי.
סמואל פ. הנטינגטון, בתשובתו לפוקויאמה, 1993, The Clash of Civilizations, גורס, שהעולם מחולק לתשע תרבויות עיקריות עם קשרים מורכבים ביניהן. לאור הבדלי התרבות, השפה והאינטרסים, המשך ההתנגשות ביניהן היא בלתי נמנעת.
השוני בין הגישות הוא תוצר של:
ישנה ירידה מאובחנת בשימוש במכוניות על ציר גיל, בריבוי היבטים-
ככל שקבוצה מקושרת לסייברספייס אינטנסיבית יותר, כן המגמה מקצינה.
ההתניידות הגיאו-לוקאלית קטֵנה.
אפשר לטעון שמגמה זו פושה בעיקר בחברה המערבית. אני מצפה שההתנהלות הזו תחלחל בריבוי תרבויות:
מערכת ההקשרים, האינטרסים הגלובלים מסתעפת כך שהפרגמנטציה על בסיס גיאוגרפיה במגמת התפוגגות, אולי איטית אך בלתי ניתנת לעצירה.
בסיסי הקשרים האנושיים המשותפים מאבדים את אחיזתם הגיאוגרפית, הם בהליך פעפוע המאיץ עצמו בין תרבויות, כשעליונות תרבותית מתאפיינת באמצעות
בגישתי- יותר מהרצון להזיק לאחר, שאיפה לעזור לעצמי, גישה שמייחס לכל בני אנוש, מצדד בטווח הרחוק בגישת פוקויאמה:
ישבתי עם ר'ישל'ה בתחתית.
הוא, משגשג שכמותו, נקרא לחזור למשרדו, שילם ונס לדרכו.
אני אורז את עצמי כמה דקות אחריו, אומר "תודה" למלצרית ששירתה אותנו- קצת מעל בתי, הרבה פחות מבני, ופונה לצאת.
"תודה לכם!" היא משיבה, ומוסיפה "הייתם שניים, נשארתם אחד."
"כן" אני נזכר "כמו צבוטותי וקוטותי."
"מי אלה? לא מכירה" היא עונה.
ייחוס 'חמלה' למחשבה ליברלית רציונלית – מופרכת בבסיסה.
בהנחה ש
חמלה- ביטוי של הכרה, הזדהות, וביטוי של ה'חומל' למצוקת אחר.
לעתים, לא תמיד, בוודאי לא בהכרח,
חמלה מלווה בפעולה מעשית להקלה או הפחתת המצוקה.
כך, גילוי חמלה אינה מתיישבת עם רווח, רתימת אופטימום משאבים לטובת מטרה 'כדאית', שכן אם כן הייתה שייכת להפקת 'תועלת' שכבר אינה בבחינת חמלה. להמשיך לקרוא ליברליות חמלתית
המנונים לאומיים הם דבר מטומטם. כל המנון, של כל מדינה — גם של ישראל, גם של פלסטין. המנונים הם דבר מטומטם משום שהטקסט שלהם הוא קומוניקט שטחי, שנועד לצבוע את הביורוקרטיה הממלכתית המקומית בפאתוס גרנדיוזי, שברוב המקרים גובל בליצנות. המנון ארצות הברית עוסק בדגל שהצליח לעמוד על המקל לילה שלם מבלי שאיזה דוב גריזלי יטרוף אותו, המנון דנמרק מפאר את הים הכחול והעלים הירוקים, והמנון לוקסמבורג מספר שהארץ שלהם מובילה את עמי העולם — אם כי לא נכתב שם מפורשות באיזו קטגוריה בדיוק. להמשיך לקרוא נוהי, נוהמי, מהנהני ומהמהמי המנונים
ניסוח תובנה מסוגננת וורבלית,
חדה, מהוקצעת – שנינה טקסטואלית,
עתירת דימויים גרפו-מטפוריים,
מחורזת וממושקלת לעילא מוזיקלית
על מצע גרפי ובמה אינטלקטואלית
עדיין מחייבת תקפות מהותית תכנית.
קרתנות תפישתית, עידנית –
תפישה זמנית, מקומית, מקדמת אמונה מוטמעת של בעליה.
וביידיש:
כמו שאמר ידידי הדרא"פי שאני לא מבין מלה ממבטאו:
אני שייך לקבוצת שתיינים עם בעיות ריצה,
אז אנחנו נפגשים ורצים לשתות.
החלטנו כמה מדיירי המלון העובדים בלואנדה, אנגולה, לנסוע ביום א' לאיזה חוף.
הייתי שם, בחוף.
לא סיבה להגיע.
כן סיבה לצאת מהמלון.
נה נה ני נה נה נה, יש אוטו, אין אוטו, צריך לארגן מכונית. להמשיך לקרוא מינורי בכבוד האדם וחירותו
אתמול, מוצאי יום העצמאות צפיתי בדן שילון, המעגל.
מעריך את תבונתו ויושרו של האיש, וכן, שהוא מתייחס לעשייתו זו כתרומה משמעותית ל-
שכן, אם לא היה כך, אני מניח, היה סולד מההשתכשכות המעגלית, החמימה, המכנייסת אלי לאומיות קונפורמית ממצקת. להמשיך לקרוא הכרה סופית
פגשתי כותבת מתרגמת, בענייני ספרות.
למדנו שנה באותה כיתה.
דמות נערייצת.
בין היתר אמרתי לה ש"אני מייצר תוכן."
היא נדרכה- הרגישה מאויימת.
'ייצור תוכן' ייחסה לי התנשאות.
הבהרתי לה, שאני משלב טיפול בתחזוקה טכנית של אתר, כתיבת html, מטפל בכל היבטי התוכן הגרפי, הויזואלי והטקסטואלי שלו-
מתוך תחושת כבוד ל'כותבים', שאני לא נמנה עליהם, מכנה את מה שאני עושה כ
'ייצור תוכן' לצריכה עצמית.
מרץ |
תרגום |
תואר |
תרגום לאנגלית |
| 9 | המפלצת נמלטה ממקום הגלייתה. | מפלצת | The Monster has escaped from his place of banishment. |
| 10 | התפלץ אוכל האדם הקורסיקאי נחת בקייפ חואן. | תפלץ אוכל אדם | The Corsican Orge has landed at Cape Juan. |
| 11 | הנמר הראה עצמו בפתח. כוחות הבטחון מתקדמים מכל העברים לעצור את התקדמותו. הוא יסיים את הרפתקתו האומללה כנווד בהרים. | טורף | TheTiger has shown himself at Gap. The Troops are advancing on all sides to arrest his progress. He will conclude his miserable adventure by becoming a wanderer among the mountains. |
| 12 | המפלצת למעשה, הגיעה לגרנובל. | מפלצת | The Monster has actually advanced as far as Grenoble. |
| 13 | הרודן כעת בליון. עם הופעתו פחד ואימה אוחזים בכל. | רודן | The Tyrant is now at Lyon. Fear and Terror seized all at his appearance. |
| 18 | המורד המתקומם מתקרב כדי 60 שעות לצעדה בבירה. | מורד מתקומם | The Usurper has ventured to approach to within 60 hours' march of the capital. |
| 19 | בונפרטה מתקדם בצעדות כפייה, אך בלתי אפשרי שיגיע לפריז. | בונפרטה | Bonaparte is advancing by forced marches, but it is impossible he can reach Paris. |
| 20 | נפוליאון יגיע לשערי פריז מחר. | נפוליאון | Napoleon will arrive under the walls of Paris tomorrow. |
| 21 | הקיסר נפוליאון בפונטנבלו. | קיסר נפוליאון | The Emperor Napoleon is at Fountainbleau. |
| 22 | אתמול בערב הוד רוממותו הקיסר ערך את גנוסתו לשערי הטילרי. אושר אוניברסלי עילאי. | הוד רוממותו הקיסר | Yesteday evening His Majesty the Emperor made his public entry and arrived at the Tuileries. Nothing can exceed the universal joy. |
בשיח כללי, בעיקר פוליטי, לתיוג 'קיצוניות' יש ערך רב שכן התווית מתייחסת
ערכית שלילית, למידת הקרבה/ריחוק למרכז, קונצנזוס, נורמטיביות- המחוזות נשאפים.
בתכניתו של עודד שחר, 'פוליטיקה',
מנחה מיומן, ששמע כבר יותר משניתן לחדש לו,
שאינו מאפשר למרואייניו לסיים את פסקת דבריהם,
התארחה חברת הכנסת מטעם יש עתיד עליזה לביא, כשהיא מהווה את ייצוג המרכז האנטי קיצוני.
בדבריה- גילוי נאות:-) כפי שאני שמעתי והבנתי אותם,
'מוסר' לחותרי נורמטיביות מתבטא ביישום עקרון ההדדיות.
במקום לחפור, להתלבט, לנסייח, להגדיר,
כבמבחן אמריקאי שלא יודעים ת'תשובה,
פוזלים ימינה/שמאלה,
בודקים מה עשו אחרים,
ויאללה, זה בסדר, נכון, מוסרי, הוגן, ראוי, מתבקש.
איך משכנעים פרד שדה,
שפירה מתפוחי אדמה
שהושקו על ידי בתולות איטרות יד ימין,
שנמעכו בכפות זהב,
נמהלו עם חמאת פרות מאזינות למוזיקה קלאסית,
תובלו בתבליני מדגסקר
טוב יותייר מחציר?
עיקשות היא איכות בילט-אין של שיקול הדעת;
היצמדות לפרדיגמה מקדמית, שהניסיון מראה ששירתה חיובית את בעליה,
נתיב התקדמות בתרשים זרימת ההחלטה.
היא מקור יניקת ההשראה ההתנהלותית.
האם הצבע הדומה, יעשה את זה?
האם יש סיכוי, שאם יטעם את המחית,
יהיה לו טעים בכלל?
ותודה לבור המתוק,
על ההשראה,
מתעקייש לאהוב אותו כמו שהוא.
