הערכת דקות קריאה: 3דקות, בערך 🙂עם התפתחות הטכנולוגיה האיכות התייתרה. במקומה יש עובד לא עובד, וכן הרכיב מתקלקל לפני שמתיישן
מושג האיכות נמצא בעיצומו של הליך אבולוציוני, שינוי, מורפוזה, התהוות;
כשאיכות השמע בטלפון בסבנטיז עולה על זו הסלולרי עשוריים מאוחר יותר,
ונוחתת אף יותר במעבר מהתקשורת האנלוגית הבזבזנית ליעילות הדיגיטלית,
כשפטיפון hi-fi מיושן מוציא צלילים איכותיים יותר מ- mp3 מגניב,
כשהנשאף הוא הנגישות לספריית השמע ובליטוף אצבע,
כשעיוות העדשה והגרעיניות בשבעימים נמוכה מהיום,
בעידן של 0/1, עובד/ לא עובד,
כשהטכנולוגיה במוצר מתיישנת טרם התקלקלותו,
כשהשעון הדיגיטלי בדולר מדויק יותר מהמכני ב-1,000,
האיכותי הוא המכני, הפחות מדויק, אך היקר לייצור, שהתפתחותו ארכה סנצ'וריז, וכעת מיוצר על ידי תריסר בתולות טיבטיות איטרות יד שמאל. להמשיך לקרוא איכות – קרבה לכוונה
ברבע המאה האחרון, עידן ה- 0/1, הריאליטי מחד, סטיב ג'ובס וחסרי ההשכלה מאותו חד רק מצידו האחר, נראה שסיכויי הפרט לתת ת'מכה גדלו.
אז זהו, שלא באמת: הנגישות גדלה- של הכל לכולם, הצורך באיכות ירד- עובד לא עובד, כשאמפליטודת התגמול על הצלחות האמירה דרמטית, מסך התגמול נשאר פחות לחלק ליותר שרוצים.
ה- Guardian מ- 3/9/2012 מדווח על שגעת הריקוד החדש האזונטו.
מתפעלים מהמקור מגאנה והיריבות התרבותית בניגריה.
מונדיאל 2010, יוני, דרא"פ. כדי לשמור על קצב התקדמות למשחק הבא, קבוצת החטיאריאדה בנחרצותי, נפרדה משאר רבע תריסר הצעיריאדה, שהעדיפה לצפות בעוד משחק. להמשיך לקרוא מינורי במאזעל טוף
מטרה: העצמת מאורע לכדי חשיבות מיסטית3 לאירוע,
חתונה: קשר רומנטי בין שניים.
אמצעי: אחיזת חפץ או ישום פעולה פשוטה2 (או מערך של כמה)
טבעת, ברכות, ארבע מוטות וחופה, שבירת כוס
התמרה: ייחוס תודעתי, מטפיזי, לפעולה משמעות שונה מתכליתה הראשונית1 ייחוס משמעות שונה מתכליתה החפצים או הפעולות מחוץ להקשרם הראשוני.
3 מטרה: ריגוש מיסטי
שאיפה לנסיכת חשיבות מיסטית, דרמטית, יוצאת דופן על אירוע
ישנן פעולות שחברה מבקשת לייחס להן משמעותיות שחורגות מפרקטיקה יומיומית. פרטים נורמטיביים נוטים לאמצן.
בין השאר: לידה, מוות, קשרים בין שניים טרום הקמת משפחה. מתוך כך נקודות ציון בחיי פרט כ-ימי הולדת, ציון הישגים וכדומה.
לשם ההעצמה קהילות תרבותיות מעצימות מאורעות אלה להיבטים מופשטים, בהתאם לקהילה עליה פרט נמנה.
לטקסים המיועדים לקהל עם פרטים בעלי מנגנוני בקרה רציונליים – שאינם שבויים אמונית בתוכן המסוים – יש צינור ניקוז לאינסטינקט הערעור המאיים לערער את חוויית הטקס. לחרבן ת'מסיבה.
תְלוי תרבות ומשתנה בהתאם ליומי ןמנהלי הטקס של קהילה מסוימת, על פי רוב, נלווים לאירועים טקסיים גם אוכל מנחם ומשקה מטמטם. ברקע מעוט הומור בזוק בעדינות, כאילו מבקר, שבפועל תומך בהתרחשות.
תפקיד אינסטרומנטים אלה לנקז את לחץ אדי הערעור.
בלוויות, על פי רוב, לא מוגשים תקרובות אוכל ומשקה – אין צורך. האבל האישי המודגם חזק דיו ולא מצריך נקזי ערעור. בתרבויות מסויימות יש הפחת ביטויי החצנת אבל באמצעות קינה ויבבה מעושה.
בשבעה ובאזכרות כבר כן, מאותם טעמים של התכנסויות טקסיות.
לולי מרכיבים אלה, הרצינות התהומית המוחלת על טקסים מיסטיים הייתה אולי ניגפת מפני תודעה רציונלית של לפחות חלק מהמשתתפים. [שאם לא כן, לשכנע 'חילונים' בעיני עצמם, ללא תודעת אל, לערוך טקסי מילה, חתונה–חופה–וקידושים, עם הצמדות או בווריאציה על פרוטקול אורתודקסי?
כך, גם אצל אנשים מדירי קיום אל, הרואים עצמם כ'חילוניים' חותרי רציונליות, מודגמת* פרקטיקה רציונלית – כיבוי בקרה רציונלית כדי לשמר ערך גבוה יותר, אמוני או התכנסות לנורמטיביות – להלן הגדרת 'אמונה'.
* אוקסימורון, לא? כיבוי רציונלי של מנגנון רציונלי.
הבעיה שלי
מניפולציות תודעתיות.
אז אני משתתף אצל אחרים – מה משתתף? לא מחמיץ לוויות – מיותר לי. לא יכול לשאת שמישהו יגיע לאירועים מסוג זה בגיני.
2 אמצעי: יישום פרקטיקה
יישום פעולה דומסטית בפומבי
פציעה, חיתוך עורלה לתינוק בן יום, – שיוך לעם, מורשת,
לקיחת בד ציור סמל מדינה – מהות מדינה נאמנות לקולקטיב, לעם,
התייחסות לדפי נייר כ'קדושים' גם ללא ערך כספי מעבר לדפים מהם מורכבים – ספרי קודש
ענידת טבעת מתכת – ביטוי נאמנות לבת או לבן זוג, שבירת כוס – מזכירים את חוורבן בית המקדש, למי שאין יחס לדת, ולא ממש דחוף לא להקים בית מקדש. הצבת שישה נרות, אין אפילו צורך להציתם – להתייחס לשישה מליון נספים בין 1939-45 ולייחד לכך ביטוי 'שואה'.
ביצוע פעולות קונקרטיות להן מיוחס תודעתית משמעות שונה מהפרקטיקה המקורית שלהן.
3 טרנספורמציה: התמרת חפץ או פעולה לאחר
שינוי תכלית מדומסטי למיסטי
נטילת חפץ פרקטי בשימוש רווח מסוים, שישמש כתָוֶוך, לערך מיסטי, על ידי הכרזה של ייחוס משמעות שונה מתכליתו המקורית, כאמצעי התמרה:
הסרת עורלה מתינוק בן 8 ימים כדי… כדי מה, בעצם?
הצבת ארבע כלונסאות מחופות בד מעל זוג ששובר כוס ועונד טבעת לשני, כדי… הרי בפועל יעשו ילדים ויהיו הורים ללא תלות בהסמלה. התכנסויות טקסי אשכבה לוויה, שבעה, זכרון.
פעולה תודעתית משנה הווייה מקומית של משתתפיו לרעיון 'נעלה', לצרכים תודעתיים של פרט בקהילתו שלא זוכר למה רוצה את זה, או סתם לא מודע.
כדי שפעולה תיחשב כטקסית עליה לכלול ממד הסמלה.
הסמלה – התמרת חפץ או פעולה רגילים (קונקרטיים דומסטיים) לרעיון מופשט.
בטקסים עם מרכיב אמוני, יש 'חסינות' תוצר ההסמלה מפני בחינת תקפות על ידי הכתרתו כבעל ערך בלתי תלוי – 'מקודש' אליו הותמר. כך, טקס הוא פעולה פרקטית שמתייחסת לממד מופשט.
ממד ההסמלה מכיל מרכיב נוגד רציונליות,
תהליך בו יש התמרה של אלמנט קונקרטי למהות אחרת במטרה לתת לו משמעות שונה לאלמנט המקורי הוא תהליך תודעתי.התהליך – לעתים, לא בהכרח – נעשה על ידי גירוי חיצוני, אך הוא אוטונומי בתודעת הפרסונה שעשתה זאת. ההתמרה היא תודעתית ולכן לא אמפירית. הרציונל להיות מעשה זה נועדה ליצור תוצר שונה מהותית מהמהות הראשונית ממנו הגיעה.
הרציונליות הננסכת בו נוסעת מהתקפות שנורמטיביות חברתית מייחסת לו. להלן המניפולציה.
לחלק מהטקסים מאפיין מחזורי.
לכן, יש הקוראים, בטעות, לפעולות רוטיניות 'טקס'
שכן, אם ממד ההסמלה לא כלול ברוטינה מקורית, פעולה אינה טקסית.
מחזוריות איננה תנאי לפעולה טקסית,
ועם זאת, ההתנייה לחפש וליצור את המחזוריות בטקס עשויה להתבטא בפרקטיקה טקסית דומה החוזרת על עצמה טקס יכול להתבצע פעם אחת – הולדת תינוק 'יהודי', והמחזוריות מתקיימת כשכל פעם שנולד בן זכר ל…
– עריכת ברית מילה היא פעולה חד-פעמית, כשהרוטינה מתבטאת בעריכתה בכל תינוק זכר בן 8 ימים, פעולה דומה עם מרכיבי טקס זהים.
לטקס חשיבות באבחנה סוציולוגית, הכלה והדרה:
ליצירת מרכיב חִבְרות לנוטלים בו חלק,
התייחסות המשתתפים בטקס למי שלא נוטל בו חלק,
התייחסות מי שלא נוטל בו חלק כלפי אלה שכן.
למה?
שימור נורמטיביות חברתית,
החצנה
התכנסויות שמעלות את ערך יוזמי הטקס בעיני עצמם, בסוברם שמעלה את ערכם בעיני מי שנחשפים לקיום הטקס
זוג החליט לחיות יחד. נהדר, מזמח ששנים רואים עין בעין עתיד משותף. למה להחצין? מה קורה במועד מסויים שעתידי לתהליך התמצקות היחסים, ואפילו להחלטה להקים מפעל כלכלי תומך בגידולילדים משותפים? מה הקשירה לבתי מקדש, ל'קידושים' מול אנשים שחלק מהפ הם כלל לא מכירים?
בעזרת מלים אוחזים תודעתית במציאות, מנסחים פעולות ומניעים לביצוען.
לא בוראים מציאות.
יצירת מציאות באמצעות מלים, גם בשימוש במבנה תחבירי מעולה וחריזה ממושקלת היטב
היא שגויה במקרה הקל ומניפולציה שקרית בקשה.
מאמינים, בשמירת מצוות, במלואן או חלקן, מצפים מסביבתם לכבד את פרקטיקת אמונתם.
הסביבה נותנת לגיטימיציה לדרישה בשל-
האמפטיה- המעמסה, הקושי, לקיים את הפרקטיקה,
הרציונל- המעשה נעשה 'לשם שמיים' לא להפקת ערך או תועלת אישית מקדמת.
למאמין חשוב הכיבוד-
הן בשל עצם ההקלה שבפרקטיקת היישום,
והן בשל החיזוק שמקבל לאמונה.
אמונה מצריכה חיזוק מתמיד למאמיניה, אחרת תתרופף, שכן המציאות הלוגית, בהגדרה, לא תומכת בה.
אמונה מכילה מרכיב אינהרנטי של מיסיונריות- שאיפת המאמין שסביבתו לא רק תקבל את אמונתו ותקל עליו את קיומה, אלא תתן לו תמיכה בהיות מאמינים נוספים מקבלים את האמונה.
תפקיד המיסיונריות היא לחזק את המאמינים בהגדלת כמות החולקים איתם את אמונתם, ונתינת לגיטימציה לאמונה.
היהדות, היא דת כאילו לא מיסיונרית;
מי שאינו יהודי- חלק מתחכום מרשים, אין ליהדות עניין בלגיירו,
אך בהחלט מיסיונרית כלפי מי שנתפש כיהודי אך לא מאמין.
אישית-
אינני מאמין למאמין שמצהיר ש"איש באמונתו יחיה", זה אוקסימורון.
מכבד יותר את המאמין שמבקש לגייס את סביבתו לאמונתו מאשר את מי שעוטה על עצמו את ארשת הליברל ובעצם מסתיר את רצונו.
