"ה׳מסורתיים׳ ימשיכו לשלוח את ילדיהם לטיפולן של בנות השירות הלאומי שימלאו את ראשי ילדיהם בממבו־ג׳מבו של היהדות, אבל אנחנו, החילונים, לא נאפשר יותר להשחית את מוחותיהם של בני דור הﬠתיד שלנו בקשקושים של קדושת הארץ ו׳׳אתה בחרתנו“. כי אנחנו, החילונים, מאמינים שזו הבﬠיה שלך, אלוהי צבאות. זה שבחרת בנו לא אומר שגם אנחנו בוחרים בך."
נרי לבנה, מוסף הארץ 30/6/2017 להמשיך לקרוא מה זה אנחנו?
אנשים נבדלים* בין היתר בקריטיות האחריות שהם מייחסים לאחר(ים) כגורם מייצב לאישיותם.
* הבדלה:
להמשיך לקרוא גבולות אחריות רגשית
ולדימיר מקלחונים, רוסי שמוצא את מחייתו בהתקנת מקלחונים על פי מידה והזמנה.
אהבתי שהזמנים בינינו התנהל הדוקות; זה לא שהוא הגיע הזמן לכל מה שקבענו הוא לא.
כשהוא הופיעה עם השפם הצר צר צר, סוף סוף סוף זה היה אחרי שבכל שאר הפעמים בהן הוא לא, הוא הודיע שהוא מבטל או מתעכב. יפה. להמשיך לקרוא מינורי בטפשות שפתית
צֶבֶר שאיפות ערכיות, אישיות וחברתיות של פרט, המכיר בכך שרק חלקן יתממש, ואף זאת, באופן חלקי.
המייחס את 'עולם שכולו טוב' למוות – ייחוס רווח, עושה זאת על אחריותו בלבד.
מניח שעושה זאת בהיסח הדעת, וזאת מהאינסטינקט הדתי מהסנטימנט החיובי לקונספט 'גן עדן', לקונסטרוקט ה'עולם הבא', מין תִּקְוותְקָאלָאךְ שאמורות אולי להגיע אחרי מוות, ובוודאות מנחמות את חיי העורגים לכך, לפני.
The Economist's goal is to "take part in a severe contest between intelligence, which presses forward, and an unworthy, timid ignorance obstructing our progress."
מטרת האקונומיסט היא לקחת חלק במאבק החריף שבין השכלה רציונלית, חותרת קידמה לבין בורות חשוכה ורדופת פחדים החוסמת את התקדמות כולנו."
'האקונומיסט בשבילי לא רק מקור מידע אלא כבר דרך חיים.'
ערן יונתן קלי.
הוגה דעות, מחולל תפישות, תם כמלאך, חף מרשע כשרף, טהור כאנג'ל, נאה כנימפה, זך כאגל טל, יזם סדרתי, טכנולוג, פסיכולוג, פילוסוף רוכב אופניים מקצועי, וטייס אוירונים חובייב.
מעטים מהממתקים שחילקתי נטעמו כמתוקים.
היתר התמרמרו.
שלחתי ממתקים לטעמי,
מרמרים לְחִכֵּי אחר.
הצלחה: קרבת תוצאה לציפייתו המקדמית של הבוחן.
הצלחה של פעולה מחייבת
להלן ניסיון, יומרה, לאפיין*, להבחין, להפריד מאפייני תפישות אנושיות. באשר הן.
הנחות יסוד
תמצית
הרחבה
טביעת אצבע
יישום
קיצוניות
מרכז, היעדר/ רב גוניות תפישתית
מובהקות התנייתית להמשיך לקרוא הטיה תפישתית
סובייקט המייחס לעצמו חוזק, עוצמה,
סביבתו מבחינה, מעצימה הילה זו,
כשבעצם,
מסמן, בנחישות, את היותו באיזור נוחות – comfort zone רגשי צר,
נסמך על אחרים, רגשית, שיגנו עליו.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – חוזק ונחרצות
האמרה על תצורותיה ש
'עם שאין לו עבר אין עתיד',
מיוחסת על תצורותיה לרבים, בין היתר לנפוליאון – בהערכתו ליהודים, ויגאל אלון בספרו 'מסך של חול'.
משפט לא בלתי נכון,
אוחז תפישה רומנטית
מנסה לעצב מציאות
באמצעות קידום תפישה או פעולה
של האומר אותו. להמשיך לקרוא ללא עבר אין עתיד
האם ומתי לחשוף את הבת/ הבן לזהות אביהם תורם תורם הזרע.
תרומת זרע, אנונימי, בו התורם מאפשר חשיפתו לתוצר זרעו בתו/בנו, בעת הגיעם לגיל 18.
לאחר שהאב התורם ניאות לחשיפה.
להמשיך לקרוא פגישה עם תורם זרע
משרה בה נשכר עובד לעבודה כלשהי כשכישוריו העיקרים הם:
גברת תמיר הנכבדה,
הוסף כניסה למרחב פרטי בשם הגנה
הגנה פרקטית קונקרטית על רגשות אחרים, בעצם מגנה על אלה של המגינים, תחת מעטה הומניות. לא בהכרח מגנה על תחושות אחרים, ומצרה את חירות הכלל.
כך, בעצם, ה'מגן' מתאר את פרוטוקול העשייה הערכית שרוצה שיינקט מולו.
עניין של סט ערכים, סנטימנט.
ההטיה הזו היא חיווי אותנטי למערכת ערכים.
לטעמי, עם השגות*, שתי סוגיות עשויות לעמוד לשיקולך, בסמכות תפקידך, האם לצנזר תוצרי סטודנטים, בהקשר של 'תמונת ים' עמרני:
להמשיך לקרוא יולי תמיר: הרגע שלי עם איילת שקד
ללימודים גבוהים, משחר ההיסטוריה, היה ערך רב:
בשנים האחרונות, הלימודים שווים פחות שכן
ימי חג וזיכרון, ככל טקס,
מכילים שני אלמנטים:
תפישות רעיונות, מודלים
שאני מציע, מנסח, חוצב, כורה, מפסל, בודה,
אני רוצה שואף, מתכוון ומתיימר
לצאת מתוך תודעה גנרית, בלתי תלויה, שאינה מוכתמת מכך שבוחנת סוגיה משלב ג' בסולם – מבית מדרש תפישתי*, אסכולה מובחנת,
אלא, משלב ב' – שפה מוסכמת, שגם היא כבר מוכתמת בפרוטו-פרדיגמות מקדמיות. להמשיך לקרוא גזוזטראת ההתיימרות
בקשת בעל סמכות מְאַחֶר
עשה את שביקשתי, שכן:
'אני אכעס אם לא,
אתה תכעס אם לא,
אני אשמח אם כן,
אתה תשמח אם כן, מיידית ובהמשך. להמשיך לקרוא (עוד) שלוש גישות ניהוליות
אנשים זיהו בי נחרצות.
מניח שרוב מי שתקשר אתי.
הותרתי אצל חלקם רושם שאני מחזיק אמת כלשהי.
או לפחות, שאני חושב שאני אוחז 'אמת' כלשהי. להמשיך לקרוא נחרצותי
חתרני יושר אינטלקטואלי,
בשונה מתתרני יושר,
מוותרני חתירה לאמת בלתי מוטה,
חשוב להם יותר להגיע ל'אמת' מאשר להיות 'צודק'.
שמייחים להודות בטעותם;
סוג של נטילת אחריות, התפתחות, למידה.
עוצמת החצנת מבוכה.
ולמעשה ביטוי של התנשאות על מתנחתים.
אמי שמעולם לא נטלה הלוואה, אמרה מנסיונה כנותנת –
"ישנם שני סוגי הלוואות:
– הלוואות חדשות
– הלוואות ישנות.
הלוואות חדשות מתיישנות,
הלוואות ישנות לא מחזירים."
אבי הוסיף:
"שְקול לתת מתנה, לא להלוות."
פלא, שאפילו משכנתא לא לוויתי?
