הרצון כשלעצמו, טהור, מסונתז, הוא לא עילה מספקת למימוש וביצוע על-ידי בעליו.
יש לחזק אותו ברציונל.
גם אם רעוע.
תגית: רגש
מינורי באמנות הבמה
יושבת עם חבר במתחם התחתון של הפלוצראיי העליון.
פצ'ו מבכה את פרידתו מחברתו האחרונה: "את לא מבינה, היא היתה המין הכי טוב שהיה לי. בחיים. הכל. הכל." מפרט ביגון "מסכות…"
"רעאשנים" אני מוסיפה בניגון "זוכר את ההמשך?"
שנינו כבר לא זוכרים מי יודע כמה: אצלי גם מפני שלא זוכרת מאף שיר יותר משורה (- למה מישהו זוכר טקסטים שלי?) וגם כי זה היה מזמן.
אצלו, אפילו שהוא גם מוזיקאי, ומהנדס, וטייס, ויזם וגם קצת פחות מזמן ממני, מתעתעי התודעה, מגבירי התשוקה והחשקים, אולי גם שטפי האלכוהול, לא ממש חידדו, שלא לומר השכיחו, אולי עמעמו, מייבי ממש הקהו משהו, את הזיכרון. בקוהורנטיות ובתשתית.
במצוקתי, מתרגלת על המלצר החמוד את יכולת הפניה ב- "תגיד, תגיד, אתה זוכר את השיר 'מ-אסייכות ר-עאשנים?"
"את בוחנת אותי?" מברר בחשד.
"ממש לא, אני לא זוכרת, וממש לחוץ לי האינפו, שכן הפוינטר ללינק אבד." משיבה, חושפת את קלון זכרוני המתפייד.
"שירים ו-ריקודים" הוא לוחש בשיר.
"יפה, תודה", אבל שלא יתנשא, אצלו זה בכלל לא היה מזמן.
12/7/2010
נחמה
מימוש האלטרנטיבה
אפליה על רקע
מינורי בסיפור הקטקאי
תל אביב, ארוחת יום ששי בערב סתווי חם ולח.
איריס שומעת יללת חתול במצוקה. אומרת שהרבה זמן זה כך.
לפני 10 בערב, הולכים לסרט.
יורדים ופוגשים עוד כמה שמתגודדים סביב מכונית ירוקה שהחתול מיילל מתוך מנועה.
מני עצות נזרקות לאוויר. אחד משאיל את הפנס המותקן בטלפון שלי, ומאבחן שהחתול לא בהישג יד. להמשיך לקרוא מינורי בסיפור הקטקאי
הכנות והתאוששויות
ניהול כלכלה רגשית
פגשתי תעשיין שכולם מכירים את תוצרתו.
סיפר, שרכש כמות גדולה של חומר גלם במחיר שבהמשך צנח.
כך, הגיע כל בוקר למפעל וראה הר חומר גלם שהסב לו הפסד אלפים כל יום.
"מי שעובד קשה" נימק רציונלית "נעזר בפסיכולוגיה:
הוריתי לשלם במכה אחת את כל התשלום כדי לנקות את תחושת ההפסד."
הוצאות נייד/חות
- בחישוב שקלול הוצאות הניידות ברכב, בדרך כלל, משקללים את ההוצאות המשתנות, ולרוב רק את הדלק.
- בנייחות, האם מחשבים את הוצאות רכישת הבית? האלטרנטיבות?
- בשני המקרים, חישוב ההוצאה הטהורה על ההשקעה הכלכלית זניח, ובדרך כלל לא נעשה בפרמטרים כלכליים.
- מי שיושב על הסטרוקטורה, ספקי אמצעים אלה, שמבינים גם אם אינטואיטיבית את מכניקת המחשבה האופיינית, יוצרים שוק בהתאם, ומייחסים ערך למוצרים אלה כלתכשיט- חיוב גם על מרכיב על תפישת הערך הנתפש, על פי ההתניות וההעדפות האישיותיות רגשיות.
סין עצובה
השלכה
פרקטיקה חדה
תקלה = חוויה
היכן השינוי?
מורכבותנו ופשטותם
מינורי באקסקלוסיביות
ידידי הוותיק, רואה בעצמו מונוגם סדרתי. לא מתווכח. כיווץ למונו, קוועץ' לסדרה, עניין של הגדרה. בפשטנות- אוקסימורון. אלא אם הסדרה מונוגמית. גם אז- בדחיקה. לא ראיתי כזו יכולת.
רודף רומנטיקה. רדוף מי שרוצות לממש. חתרן רומנטי בלתי נלאה. לא ינום ולא ינוח עד שימצא את הרומנטיקה הבאה.
10 שנים אחרי גירושיו הקשר עם זו שמזוהה על פי מוצא עדתה, הוא היציב והארוך בחייו; בבריאותו עורכים פיקניק של סרטים וסקס אצלו בסלון, בחוליו היא סועדת אותו עם מרק עוף. היא כמובן רוצה יותר. הוא פחות.
בחיפושיו, מצא קשר משמעותי רומנטית טראנס קונטליננטלי.
לשאלתה על פשר נסיגתו לא חסך ממנה את האמת ושיתף אותה ברומנטיקה שמצא ובערכיו המונוגמיים הקשיחים המתממשים. נהנה לתרגל אקסקלוסיביות. כבר שלושה ירחים תמימים.
out of the blue, מחוץ לטחול, ומתוך הגעגוע, היא מפציעה בסמס מברר לסטאטוסו- האם עדיין ברומנטיקה אינטרנציונלית.
הוא, בקנאות, שומר על יושרה, משיב, ש'כן', וגם שהיה שמייח לראותה.
היא, בנחישות, שומרת על כבודה, כבודו, כבודה, ומשיבה בגאווה 'שאם כך- אין מצב'.
הוא, בעניין, מברר על מה היא כועסת, את מי בעצם היא מענישה?
היא, במעשיותה, מבינה שאת עצמה, מאנישה רגש קמאי ומתרצה.
והם, על תבניותיהם, חיים בחוסר ויושר עד עצם היום הזה.
אוקטובר 2012
אמנות הפשלת שחלות
הקטע של חשיפה פומבית של מה שנתפש כחולשה, מרתק אותי.
על איזה צורך החשיפה הזו באה לענות?
נחשף לאמנים, בעיקר בתחומים הייצוגיים, פרסונות רגישות שמתעלות את הטיפול בעצמן לחשיפה לקהל,
הרואות בהפשלת שחלות, הפיכתן, צביטתן ושריטתן בפומבי,
כחלק בלתי נפרד מאמנותן, טיפול בעצמן באמצעות הצביטה הפומבית.
רואה את זה גם אצל אנשים נורמטיביים במצבים רגישים, נניח בפנייה אל המת על סיפו של קבר בטקס לווייתו, לאוזני הקרואים.
רואה בכך קריאות מצוקה. לא אפקטיביות;
הקריאות לא מתכוונות למענה, שתכליתן, אני משער, הוא החצנת מצוקה, שחרור מקל.
מניח שהקתרזיס, תחושת הקלת השחרור,
עובדת לרגע, אז מתנדפת, אובדת, ותחושת ההקלה המיידית וזמנית מומרת לדכדוך קיומי מתמשך.
זהו תקשור חד-כיווני של צביטת שחלות שפרט לשחרור מיידי וחד שמשחרר צריחת הכאב מטפורית מעצם החשיפה, שאולי מקלה,
לא מותירה הקלה או נחמה, שכן במציאות, בגורמי התחושה הרעה דבר לא השתנה פרט לעצם צריבת השחלה.
צריבה זו, אם תיעשה מספיק פעמים לאורך די זמן גם תותיר צלקת נראית, ו/או כאב כרוני מורגש אצל בעליה.
מאפייני מחשבה ג'נדרית
ניצור עיגול. (השטח המוקף במעגל.)
נחתוך אותו לארבעה פלחים.
כל משולש פיצה מבטא נטייה מחשבתית, ל:
- ערכיות,
- רצון,
- צורך,
- נדבכיות.
השערות
- לכל אחד בהתנהלותו, תמהיל של ארבעת המרכיבים.
- השונות האנושית מתבטאת בריבוי האפשרויות של
- גודל כל פלח ביחס לאחרים המרכיבים את אישיותו,
- מיקום האיניבידואל על פני כל פלח, והמרובע האמורפי שנוצר מצבר ההתנהלויות על פני העיגול.
טענה
מחשבה נשית נבדלת מגברית בכך שמצפה למצוא יותר
- נשים שהפלחים של נטייה לעסוק בשווי אישי ובשרידה קיומית, גדולים יותר
- מאשר אצל הגברים שנטייתם יותר למימוש העדפות ותפישת מציאות היררכית.
הערות
האם התזה העולה כאן תשלל על ידי
- נשים, בשל תחושת הפחתת ערך?
- גברים, שאין להם סימוכים?
ספקולציות
האם
- נשים סובלות יותר מגברים מדכאון (הפחתה בתחושת ערך)?
- גברים סובלים יותר מנשים מפיצול אישיות (ריבוי רצונות בלתי מבוקר)?
מונוגמיה. סדרתית
ידידי הנערץ, עתיר הנשים והיחסים עורג למערכת היחסים הבאה.
"את אשתי הבאה" הוא מנסח "הייתי רוצה לעשות במטבח" והוסיף כתכונת מפתח על מי שבוחן כרגע- "היא יודעת להביא לי כוס מים מיוזמתה." להמשיך לקרוא מונוגמיה. סדרתית