הבחירות לנשיאות- מוסד לטעמי מיותר,
זימנו התמודדות בין שתי דמויות,
שכל אחת לא באמת עיניינה, אותי, כשלעצמה.
ותצריף שתיהן, בסיטואציה זו, יצר סינתזה מרתקת*.
להמשיך לקרוא ריבלין שטרית לנשיאות
תגית: אינטלקט
חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
חיבת סופרים
אפשרות חזקה חלשה
ידע קפיטליסטי
תפישת ה'טוב' בסכסוך
בלא מודעותי לאמירתו זו של ברטראנד ראסל,
בשמונימים, אחזתי בתחושה, ש
יותר ממה שמישהו רוצה להרע לאחר
הוא מעדיף לגרום טוב לעצמו.
קישרתי את אמירתי זו לתפישתי את הסכסוך במזרח התיכון, (אי)היכולת ו(היעדר)הנכונות לפותרו על ידי שני הצדדים.
- בשונה מצעירותי, שייחסתי את תפישת ה'טוב' לרווחה רציונלית נתפשת של הפרט,
בתקווה שתפישתי תשתנה בהמשך שוב 🙂
כלומר להבנתי את רווחתו האישית, כלכלית של פרט, - היום, אני גורס שתפישת הטוב הפרסונלית מושפעת עד כדי שינוי, שיבוש מהתכנסות לתפישת 'טוב' קולקטיבי אמוני, בלתי-רציונלי, במובן שמערכת הערכים של הפרט וממנה נגזרת רווחתו מורכבת יותר מרווחה פרסונלית רציונלית נתפשת (על ידי).
כלומר, השינוי הוא בתפישתי איך אנשים תופשים את טובתם, לא בתפישתם, שנותרה ללא שינוי.
תפישת ה'טוב' המצרפי של שני הצדדים כעת, תוצאתית לפחות, לא היוותה, לא מהווה פלטפורמה שהובילה להסכם.
כעת, אני פסימי בהערכתי את סיכויי הצלחת הגעה להסדר וולונטרי בין הצדדים.
בעתיד
טיפול בבעירת הבעיות האקטואליות בעתיד, ייתרו את בעיית הסכסוך כפי שאנחנו מכירים אותה כיום.
ככזו, הסכסוך בתצורתו הנוכחית כעת יהפוך לתת-סוגיה מבחינת חשיבותו בעתיד, ויהיה נתון להשפעו של בעיה עתידית אחרת שתכיל את בעיית הסכסוך הנוכחית.
פוליטיקה היברידית
הידורו ליברל ושמרן תחת קורת גג מפלגתית הופכית?
למה דחוף לפוליטיקאי לדור באכסניה פוליטית שהיא לא ההביטאט הפוליטי הטבעי לו? להמשיך לקרוא פוליטיקה היברידית
דמוקרטיה ספורטיבית- יישום הלכה
חבר הכנסת אלעזר שטרן מהתנועה, העלה הצעת חוק:
ספורטאי דתי לא יתחרה בשבת.
כלומר, הממסד הספורטיבי יאפשר לספורטאי
לשמור על פרקטיקת אמונתו,
תוך שמירת זכויותיו להתחרות במועדים אחרים, ולא להתחרות במועדים שהדת מצווה לשבות.
הרי לנו ליברליות.
אז זהו, שישנן שתי סוגיות: להמשיך לקרוא דמוקרטיה ספורטיבית- יישום הלכה
נטילת חירות – אין מענה לשאיילה
חווה מצב עם חברים, מכרים, עם מי שנמצא אִתם בתקשורת רציפה על ציר זמן, ששואל אותם שאיילה ולא נענה.
השאלות שלעתים לא מקבל עליהן מענה אינן נמנות על הסוגה שתשובה אפשרית היא ווריאציה של הסכמה או יֶדע- 'כן, לא, שחור, לבן, פרוצדורה, מספר'.
בוודאות הנשענת על ניסיון עבר, לשאלות מידע או חיווי קיבלתי, אקבל מאותם אנשים מענה מיידי, ראוי, מלא. להמשיך לקרוא נטילת חירות – אין מענה לשאיילה
מה חדש ברגולציה?
גוי מגיע לכפר בודק מה הביזנס שחסר, שאין, ופותח אחד.
יהודי בודק מה הביזנס המשגשג ביותר ופותח כזה לידו.
התקשורת מדווחת, לאחרונה באינטנסיביות ובביקורתיות גדולים מבעבר, על פעילות גופים עסקיים ה'מנצלים' את יתרות ויתרון גודלם ל להמשיך לקרוא מה חדש ברגולציה?
קצר ומביך
ב. אבולוצית רציו-אמונה
פרבולה רציונלית רגשית
לתפישתי
(- בשונה מהתפישה ה'חילונית' העממית המתפעלת מעצמה על ייחודה, ואז גם מתקרבנת -)
האנושות, מכלול הפרטים, במגמת קידום רציונליות תפישתית אמנם בצעדים לא רציפים, לא ליניארים
התנועה פרבולית כשאנחנו נמצאים בקרן העולה רציונלית; להמשיך לקרוא ב. אבולוצית רציו-אמונה
א. דמיון בין דת ללאומנות
ההבדל בין לאומנות ללאומיות
לאומיות
קלסיפיקציה נטולת ערכיות ללאומים, עמים.
לאומנות
הזדהות ערכית של פרסונה לעם, ללאום.
דימיון
אצל רוב הדתיים-לאומיים-מסורתיים הלאומיות מתיישבת בנינוחות מתואמת עם דת.
ישנן נקודות דמיון והשקה בין דתיים 'אלוהיים' לבין לאומנים 'מדיניים', בכמה היבטים:
- התפישה שרעיונות א-פריוריים מקודשים, עליונים היררכית, נמצאים מעל פרקטיקה תועלתנית ואופטימיזציה רציונלית, קודמים לשימוש בהיגיון לטובת שימור ערכים נעלים עליהם,
- קיימת,
- מגובה בהצדקה רציונלית, מודעת, הדוחקת רציונליות לטובת רעיונות נעלים מרציונליות,
- מוסר קולקטיבי– הצדקת מעשים של קולקטיב,
- אם לא היו מוצדקים לעשייה אינדיבידואלית, שלא במסגרת הקולקטיב,
- אם נעשים בשמו של הקולקטיב,
- אם הצידוק לו הוא שמירה עליו,
- ערך חיי פרט-
- מועצם אם הוקרב לערך
- הדת- קידוש השם,
- או הלאום,
- נמוך מערך קידוש הקולקטיב.
- מועצם אם הוקרב לערך
- השתייכות והזדהות האני הפרטי עם הקולקטיב,
הקצאת ערך לקולקטיב- קהילת המאמינים או הלאום, גבוה מפרקטיקה יישומית, וזאת באופן מודע ואוטונומי, כתנאי הכרחי לקיום הערכים המקודשים, - שמרנות– הקצאה ותיעול תשומות אנרגטיות, מנטליות וראליות
- לחיזוק הקיים, המושתת על הערכים המוקדמים ומתוך כך את המנגנונים המשמרים אותם,
- החלשת הרה-קונסידרציה, המחשבה המחודשת, הבוחנת המערערת, המאימת על סדר התפישות הקיים,
- התנהלות דפנסיבית, מגינה, חוששת, פוחדת, מגוננות, על ערכים, או,
- מניעה לפעולה אופנסיבית מתקָיפה למטרת הסרת איום על ערכים,
- פשטנות- פשטות הדוחה רעיונות מופשטים, מעבר להסמלה ההכרחית
- רעיונות פשוטים- שמור על הקיים שניתן בחכמה שאין את היכולת להבין אלא לקבל,
- קשה לסמוך על ריבוי מאמינים שיכילו רעיונות מורכבים,
- הפשטה- אנשים עם יכולת הפשטה מוגבלת מבינים, מסכימים, מתכנסים לרעיונות מופשטים כדת, לאום, טקסים וסמלים נלווים.
- טריגר נמוך על שימוש והפעלת כוח. רציונל-
- לא ייתכן לשכנע בקיום אמונה ברציונל, אלא במעשה, למעשים יכול להיות מנעד עוצמה,
- קיום ערכים מקודשים, עליונים, מצדיק הכרח מקומי ורגעי להגן עליהם בהווה, להבטחת עתיד טוב יותר, מובטח.
- תפישת קיום מוטה ורטיקליות פונקציונלית–
- ייחוס קיומם גם, לציר בין דורי, תפקידם כעת להמשיך עבודת דורות שלפניהם בהיבטי ערכי דת ולאום לשימור מיטבי לדורות שאחריהם,
- לא מסתפקים בטיפול מיטבי, לאטרלי, ממוקד במי שנמצא כעת,
- רמת אדיקות- המוכנות להקצות משאבים בעת זיהוי איום על הפרת רעיון א-פריורי, משתנה, וככזו ישנן תתי קבוצות מזוהות על מדרג האדיקות, בה המשתנה הוא התמהיל בין פעולות שרירותיות לעומת רציונליות.
- העצמת הרוב-
- תפקיד הרוב להעצים את כוחו מחשש ממיעוט שיפר את הגמוניה וההסכמה, היכולת לשמר ערכים תפגע אם מיעוט מתחזק יערער אותם,
- יש לשמור על רוב חזק גם כדי לשמור על ערך ה'דמוקרטי', שכן ישנה תפישה לטנטית שהדמוקרטיה בסתירה
- מול אמונה, תנגף מפני האל,
- ותאוחסן 'זמנית', 'מקומית' מפני איום על הלאום.
- וגם לטובת חיזוק האמונה- 'הרוב נוהג כך', כרציונל לגיטימי נתפש,
- יש לשמור על רוב חזק גם כדי לשמור על ערך ה'דמוקרטי', שכן ישנה תפישה לטנטית שהדמוקרטיה בסתירה
- תפקיד הרוב להעצים את כוחו מחשש ממיעוט שיפר את הגמוניה וההסכמה, היכולת לשמר ערכים תפגע אם מיעוט מתחזק יערער אותם,
- פרקטיקת שימוש בטקסים והסמלות– לקידום אמונתם הם רותמים פעולות מציאותיות ומקשרים בין שני קודקודים אלה באמצעות הנחלת ערך לפרקטיקה- הסמלה,
- ייחול אישי לריבון חזק, כל יכול, שיחמול על וייטיב עם המאמינים, נתינים, אזרחים
- אל,
- מדינה, ממשל.
- אתוס הווה-
- בעבר, הרעיון הדתי והלאומי המנוסח היה נאצל,
- בהווה נפער פער בין הנשאף לקיים, המחייב פעולות הכרחיות אם גם סותרות את החזון הראשוני כדי להחזיר ולממש את הרעיון הראשוני,
- בעתיד תהיה גאולה, חיי וקיום נצח.
- התעלות רגשית מוחצנת מגילויי העצמת דת או לאום.
- החפיפה בין קבוצות של דתיים ללאומנים רבה,
ויותר באיזורים בהם לשטח קרקעי יש ערך מעבר להיותו משאב כלכלי.
הכללות זה לא הכל
הכללה
הגדרה
כינוס מאורעות או פרטים לכדי מכנה משותף.
יישום
באמצעות הכינוס ניתן לנבא על מאורע או פרט דומה לאלה שעליהם מערך הכינוס. להמשיך לקרוא הכללות זה לא הכל
מינורי בכשרות
חבייר, ה-מ' של הנורמטיבים, מחובר היטב בכל נימי נפשו וקשרים מיטיבים עם הממסד של שנות ה- 60 והשבעים, שעם המערך הציבורי המקיף אותו התמרכז לכיוון הקידמה, התנועה והעתיד, שההפרקטיקה והאינטפרטציה שלו מביאים אותו למשט שמתנאה בו בנוסח- 'ראשת ממשלה אישה תהיה משהו מועיל וטוב יותר' ולא מבין שבעצם מתכוון ליחצ"ן ליברליות, ולמעשה הפיץ אפליה מגדרית, אם כישור של ראש ממשלה כולל ג'נדר. להמשיך לקרוא מינורי בכשרות
הערות על תערוכת ליאונרדו דה וינצ'י יותר קונספט פחות תכלעס

להמשיך לקרוא הערות על תערוכת ליאונרדו דה וינצ'י יותר קונספט פחות תכלעס
דה וינצ'י – ריצה אחרי האל
זכויות קניין רוחני – לא
להלן התחזית, ועיקרה תחילה
בארבע מלים
זכויות קניין רוחני – לא.
במעט יותר
להערכתי, עוד במאה ה-21,
האנושות תשנה מגמה, ותיסוג ממאמציה החותרים להגן על זכויות קניין רוחני.
השינוי ייעשה בשל (סדר חשיבות שלא סגור עליו):
- קושי להגן על הזכויות,
- לגיטימיות שרירות ההגדרה,
- היות ההגנה חסם התפתחות,
- הצורך לטפל באימי האי-שיוויון בהנגשת משאבים.
חפירה
ב- 2.3.2014 פורסם בהארץ.
חבר, אתה חופר (וזה רע)
החטא הגדול ביותר שמכיר השיח התקשורתי בישראל הוא החפירה. מושג החפירה – בשימושו העכשווי והעגתי כשיפוט שלילי של ניסיון כושל לנסח אמירה בשיחת רעים, ברשת חברתית או מעל במה תקשורתית – צץ לו יש מאין לפני כמה שנים והתקבל כשם התואר המוסכם לפעולה שעד לאותה נקודה בזמן נהוג היה לאפיין כטרחנות, התפלספות, אכילת הראש ואף זיון שכל. להמשיך לקרוא חפירה
אני ליברל?
לא רואה עצמי 'ליברל'.
יתרה מזו, בדיעבד, מפתיע עצמי, הייתי מצפה מעצמי להיות פחות שמרן ממידת השמרנות האינסטינקטיבית וזו שהפעלתי בפועל.
מגמות ייצור תוכן ותגמול על ציר זמן
- החל משלב אבולוציוני מסוים, מעט יצרנים ייצרו מעט תוכן ותוגמלו כלכלית,
- יותר ויותר יצרנים מייצרים תוכן עבור תגמול הולך ופוחת, עד אפס.
מספר המתוגמלים מתפתח לשיא, - מתי מעט מתוגמלים בכמות שלא מוכרת בהיסטוריה בשל נגישות מוחלטת למרבית האנושות,
כמות המתוגמלים על יצירת תוכן הולכת ופוחתת.