חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
חרא הערכות השפרצתי.
ההערכות המגדירות, האססמנטס שלי, סובלות (גם) מהבעיות הבאות
לחלקן, בעיקר לקלסיפיקציות של אחרים הסכימו.
גם הסכים מי שהאססמנט על עצמו נתפש בעיניו כחיובי.
אם לא- פחות יסכים.
כלומר אני מתיימר לתת תיאור והשומע מסכים שהתיאור אובייקטיבי אם בעקבות הגירוי השומע ייחס לעצמו ערך חיובי.
אני לא בטוח שרואה נכוחה את המציאות,
ולכן עוד פחות את הסיבות להיווצרות היותה.
אני שכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית.
ובגרסה המלאה:
אשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית, חף מרומנטיקה.
פתיח לווידוי.
"אני [מאוד] מודע/ת לעצמי" היא הצהרה ששמעתי. רבות.
הפגנת פתטיות.
על פי רוב, זהו משפט חיזוק תקפות א־פריורי של מי שממש תיכף ומייד ישתחרר מעול תעוקה כלשהי, וישפריץ עדות עצמית.
האם ברוב המקרים, עדות על מודעות עצמית באה בסמיכות לאמירה אישית מפחתת? להמשיך לקרוא "אני מודע לעצמי"
מוני יזם באופיו. מעודכן בכל טרנד וחידוש טכנולוגי. בקיא בבאז וורדז, שולט במלים, בכלכלה הגלובלית. בהתנהלות היומיומית הוא בעליהם של חידושים טכנולוגיים. לא סתם רוכש, חמוש באידאולוגיה יישומית אסטרטגית; לא מייד עם צאתם לשוק, אלא, לאחר השקתם, כשגרסת הפשרות יוצאת, מעגלת הפינות, במותג נחות מעט, אחרי הקנאק של הורדת המחיר – אז ירכוש. בכסף שאין. באשראי. בתשלומים ארוכי טווח.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – בקצה, באבסורד
ז'ורז' קלמנסו, ראש ממשלת צרפת בתחילת המאה ה- 20, אמר, שהוא "פטריוט אך לא לאומן" והסביר-
בעבר סברתי, שממד ההזדהות הלאומית תפחת ובעתיד כלשהו תיעלם. ייחסתי
עם הזמן פחות נחרץ שזו המגמה,
ועדיין מעריך, שבעתיד המגמה בלתי נמנעת.
אהדה להיבטים אנושיים אבסטרקטיים, חסרי תכליתיות יישומית.
אהבה (1)
זיהוי באחר – פיזי או רעיוני – כמקדם רצוני.אהבה (2)
זיהוי, פעולה תודעתית,
של סובייקט,
באובייקט, פיזי או רעיוני,
כמקדמ/ת עניין, רצון, תשוקה, מאווה, יצר,
של הסובייקט המזהה.
מידת האהבה המתועלת על ידי המזהה
תלויה ב- להמשיך לקרוא אהבה
