הגות ימנית, אמונית לאומנית,
היא שילוב של
להמשיך לקרוא הגות שמרנית, טרור תפישתי על חפים
חתרני יושר אינטלקטואלי,
בשונה מתתרני יושר,
מוותרני חתירה לאמת בלתי מוטה,
חשוב להם יותר להגיע ל'אמת' מאשר להיות 'צודק'.
שמייחים להודות בטעותם;
סוג של נטילת אחריות, התפתחות, למידה.
עוצמת החצנת מבוכה.
ולמעשה ביטוי של התנשאות על מתנחתים.
שבועה היא הצהרה של אדם על דברי אמת, אשר במסגרתה מתחייב הנשבע בשם האל כי כל טענותיו אמת. על מנת שהשבועה תהיה בבחינת כלי משפטי יעיל לבירור האמת, על הנשבע להאמין הן בקיום האל והן ביכולת האל להענישו אם ישבע לשקר.
ויקיפדיה
אני נפעם מפרט המקבל על עצמו זהות קולקטיבית ערכית.
תפישת זהות אדם כקולקטיב רעה, נחותה, מניפולטיבית, מנצלת את חולשת הדעת של מי שמתכנס אליה, ערכית. להמשיך לקרוא זהות קולקטיבית ערכית
הנוטה ממחשבה רציונלית לאמוניות לאומנות- החשכה,
[החשכה: כיבוי פנסים, הארות ובקרות רציונליים]
יותר משמעורר את חשש הנותר בבהירות הרציונלית,
הוא מבעיר את חימת עמיתו לחשיכה האמונית לאומנית,
אין מצע רציונלי משותף- חוסים במערות אחרות,
מאויימים ומבוזים על ידי עמיתיהם לשרירות התפישתית:
[שרירות תפישתית: אחיזה בפרדיגמות פרלימינריות,
ייחול לכוח עליון מסדר ורחום- אל או ממשל מדיני]
על משרעת ה'אדיקות'-
אדוקים מהם נתפשים כ-פנאטים מסוכנים,
על משרעת האדיקות – פחות מהם
חשובים כ-כופרים בעיקר, חלשלושים.
אני לוקייח אחריות על הכל,
ואשם- על לא כלום.
לא מתגעגייע למה שלא יקרה.
טעמים כחרדות, הם ביטויי
העדפה אישית של בעליהם.
אלה הם תוצרי
טביעות אישיות אותנטית;
גנים, יצרים, ניסיון חיים נצבר, חינוך, חוויות, התניות והטמעות.אין בטעמים ובחרדות
'צדק', 'תבונה' או 'נכון',
גם אם יש המוהלים אותם
עם שיקולים רציונליים.
לכן, גם אם מפתה-
לא כדאי
שלא לאמר 'אי אפשר'
להנחיל או לאמץ
טעמי או חרדות אחר.
החיין בשיפוטיות
– הרי אין בה יופי או חן –
הוא שהשופייט
לא מפלה התנהלויות ירודות;
גם מהן מקבייל השראה.
יש מי שלא יודע לספר סיפור.
ויש מי שלא יודע לשמוע.
לאמי, בחתירתה לפרקטיות,
כש-
קילפה, את מעטפת מהמהות,
דאגה לבריאות,
שמרה על המשקל,
קירצפה את הפאן,
לא הבחינה בין עיקר למתוק,
התעלמה מהסיבה לשמה המעשה נקבע,
התמקדה בטהרת הפעולה,
הייתי אומר לה:
אמא,
את כל כך פרקטית,
שזה כבר לא מעשי.
אם בטווח של חצי שנה, בה נחשפתי לקיומו של אחר, לא חרצתי עליו דעה- בעיה שלי.
אם אחרי חצי שנה לא חרצתי- בעיה שלו.
והביביאדה לא סתם 'יושנת', היא מתפעלת, מתעלפת מהתחכום. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מאמינים
פרופסור יורם יובל, בראיון עם רביב דרוקר,
אמר, ש-
מי שרץ קדימה, כדאי לבדוק לאן שואף
וגם,
ממה בורח.
לא ייחס את האמירה לעצמו.
ואני- רוצה לבעוט בעצמי,
איך זה שקלישאה כל כך מצויינת, לא עליתי עליה, אבטונומית.
בחיי, אני בשלב הסיכומים באולפן, לאחר המשחק.
אדום בפנים, ירוק בחוץ,
יש לו גרעינים של אבטיח
ואינו עושה גע גע גע,
כנראה זה אבטיח. להמשיך לקרוא אבטיח
נורמטיביות היא אמנות ההתכנסות לערכים שנוסחו על ידי אחרים,
תוך שכנוע עצמי שעצם היות הערכים נורמטיביים הם סבירים- עומדים באמות מידה רציונליות,
כאשר
תקפות הערכים הנורמטיבית נובעת מעצם היותם מקובלים על מספיק אנשים בסביבתו של פרט כדי חריגה מגבולות ה'נורמטיביות' ולהיחשב כ'סבירה'. להמשיך לקרוא תפישה עצמית עצמאית
זמינות נכונות לבחינה חיובית של מענה לפנייה.
זמינות אינה תלויית עומס מטלות,
היא שילוב של
ככסף ואנרגיה, גם זמינות מונחת
כמשאב אישי על מנעד [- ספקטרום] 'שפע-מחסור' אישי.
לזמינות פנים רבות.
להעדרה הסברים רבים.
אני בן 55
נראה בן 65,
ומרגיש בן 75.
בשונה ממך,
בת* 48,
לא, לא צריך לתקן אותי,
נראית 37,
מרגישה בת 16.
לא?
* לזכרים נכון באותה מידה.
תפישת עולם אנכית,
מולקולקרית, עכשווית,
ניזונה מכותרת עיתון,
[או אתר]
היפר פרקטית
נטולת הקשר,
מטפלת בסוגיה/ות
לא בתפישת חיים,
אינהרנטית, בלתי מרוצה מפותרניה,
ואופיינית לקולות צפים נטולי תפישת עולם.
