תגית: הורות

במחזור חיים, בחינת אחריות ויכולuת ישנם ארבעה שלבים.

1. צמיחה, אינקובציה
   1. בשלב זה, מלידה עד אחרי צבא  (בישראל), הפרסונה צוברת כישורי חיים.
   2. האחריות נמוכה, וכך העצמאות.
      רכישת המיומנויות נעשית במסגרות סגורות.
   3. השלב קצר- לידה עד וסיום מאובחן עם ההשתחררות ממסגרות המקנות כישורי חיים כלליים.
   4. האם מישהו מאריך את התקופה בשל כניסתה למסגרת כלימודים מחייבים שייך לקבוצה הבאה?
      1. שייך לקבוצה הבאה בשל כך שמסגרת הדוקה ככל שתהא תכליתה  השקעה בפיתוח עצמי ולא בספיחת כישורי חיים.
      2. החלטתו להhכנס למסגרת כזו היא וולונטrית משמעותית יותר מכניסות החובה, על גבול הכפייה, למסגרות הקודמות.
   5. כ- 20 שנה ראשונות.
2. מיטוב, קליימקס
   1. בתחילת שלב זה, הפרסונה בשיא פריחתה הפיזיולוגית והמנטלית.
   2. הפרסונה בשיא עצמאותה- אין מי שתלוי בה.
   3. שלב הבנייה המעצבת.
   4. פעולות הקשורות בחיפוש הדרך למציאת קריירה, התבססות כלכלית בחירת בן זוג והקמת משפחה.
   5. משיא של יכולת, העצמאות הכלכלית בבניה, יש לקיחת אחריות משמעותית והקטנה עצמאות דרמטית עם הולדת צאצאים.
   6. תחילה התקופה מאובחנת סיומה פחות ברור לסובייקט שכן, בשימור רוטינת החיים הנקודה לא מאובחנת.
   7. בשלב זה, לקראת סופו, תתקבע רמת החיים של הפרסונה, כלומר רק במקרים מעטים יהיה שיפור או דרמת נסיגה ברמה סוציו-אקונומית של הפרט.
   8. ייתכנו מצבי
      1. סימולטניות בין הקמת משפחה לפיתוח כלכלי,
      2. הקמת משפחה קודמת לפיתוח כלכלי
      3. הקדמת פיתוח כלכלי להקמת משפחה
         1. מגמה בחצי המאה האחרונה במערב,
         2. בחברות ערביות שהקריירה המקצועית ידועה מראש ויציבה על ציר זמן, הקמת פתרון מגורים הוא הגרסה להקדמת פיתוח כלכלי למשפחה.
   9. כעשרים-עשרים וחמש שנה.
3. מיצוי, אומניפוטנטיות
   1. זהו השלב המעניין. בשל חביונו.
   2. היכולות הפיזיות בנסיגה,
   3. יש הגורסים שהיכולות הקוגניטיביות בשיפור בשל ממד הניסיון,
      [שלי לפחות, בדגדרדציה, הניסיון כולל חוויות מהנות ומספקות אך לא רואה בהן ככלים מקדמים.]
   4. המצב הסוציו-אקונומי נקבע בשלהי העידן הקודם,
      לכן הסטטוס הסוציו-אקונומי, לא ישתנה דרמטית, אלא
      1. יתוחזק במקרה הטוב.
      2. במקרים מעטים יורע- בדרך כלל, כ-ריאליה, החיים מזמנים הוצאות בלתי צפויות, לא הכנסות ממציאת תיבות תכשיטים נטושות.
      3. מיעוט זניח ישנה מצב כלכלי, או בשל ירושה או בשל פריצה כלכלית.
   5. ישנה השלה של אחריויות עם פריחת הצאצאים.
   6. גבולות העידן הכי פחות ברורים. משני צידיו.
   7. לכן יש בו חביון לאטנטי – ברוב המקרים לא ברור מתי נכנסים אליו ומתי יוצאים ממנו.
   8. אני נמצא בו  :roll:,
   9. ההכרה שאינך יודע מה תהיה, אך ההבנה מה כבר לא- ברורה.
      • ואם לא מתסכלת יתר על המידה, זו ידיעה מנחמת שלא לומר אופטימית.
      • אמנם היכולות והחדות בנסיגה אבל היחס בין רמת היכולות והעצמאות לשפל המחויבות הוא בשילוב אופטימלי להגשמת רצונות.
   10. תנועת החיים מסיטה את תשומת הלב מהאבחנה לכניסה לשלב זה.
   11. מבינים את היות הסטטוס, בדרך כלל, אחרי שהסתיים.
   12. עשר-חמש עשרה שנה.
4. התכנסות אימפוטנטיות
   1. שלב השקיעה בה היכולות בנסיגה ברורה ואיתם העצמאות פוחתת.
   2. אנשים נבדלים במשך וקצב ירידת היכולת ואיבוד העצמאות.
   3. העידן נפתח בצורה לא ברורה, בדרך כלל בהדרדרות בריאות, ומסתיים באופן מובהק.
   4. עשרים-שלושים שנה.

   הוספות

   1. איזה אמריקה גיליתי?
      • אמריקה ישנה וטובה.
      • מניח שלא גיליתי דבר. לאיש.
      • שמחת האחיזה המתמללת, חדוות ההצפה והניסוח.
   2. הנכתב כאן מתייחס לריבוי היבטים ולאו דווקא לתעסוקתי.
   3. פעולות שאופייניות לעידן שנעשות בעידנים אחרים לא משנות את העידן
      [כאכילת דייסת בוקר בערב לא משנה את הזמן, והאלגוריה לא כופה את עצמה על המציאות 🙂 ]
   4. אפשר להסיג אחור את מחוגי השעון, אבל תנועת הזמן והעידנים תישאר קדימה.
   5. התוכלו ילדים, לאתר היכן אתם נמצאים?
      האם אתם מסונכרנים, או לעידן או מנסים להביס את הסטטסטיקה?

להמשיך לקרוא 4 שלבי פוטנטיות, הארות