אמי שמעולם לא נטלה הלוואה, אמרה מנסיונה כנותנת –
"ישנם שני סוגי הלוואות:
– הלוואות חדשות
– הלוואות ישנות.
הלוואות חדשות מתיישנות,
הלוואות ישנות לא מחזירים."
אבי הוסיף:
"שְקול לתת מתנה, לא להלוות."
פלא, שאפילו משכנתא לא לוויתי?
לאמי, בחתירתה לפרקטיות,
כש-
קילפה, את מעטפת מהמהות,
דאגה לבריאות,
שמרה על המשקל,
קירצפה את הפאן,
לא הבחינה בין עיקר למתוק,
התעלמה מהסיבה לשמה המעשה נקבע,
התמקדה בטהרת הפעולה,
הייתי אומר לה:
אמא,
את כל כך פרקטית,
שזה כבר לא מעשי.
בפגישה עם חביירים עלתה סוגיית מינוי רן ברץ, כראש יחידת ההסברה במשרד ראש הממשלה.
חבר התייחס לנושא כ- "סוף מעשה במחשבה תחילה."
בהמשך, סיפר בהרחבה,
שכשבנו חגג 13,
הורשה לפתוח חשבון פייסבוק.
ביום שפתחו, האב הסביר לבנו בהרחבה – 'כל מה שתכתוב שם, בבוא היום, עלול לשמש כנגדך.' להמשיך לקרוא מינורי בחינוך אפקטיבי
נבואה ניתנה לנבונים.
כשוטה – לא אתנבא.
פחד, חשש – חיווי תודעתי על הבחנה באיום.
שני דרכים של טיפול תודעתי:
בהסתכלות לאחור, ישנם שלושה שלבים של התייחסות לבחינת משפחה גרעינית: להמשיך לקרוא רטרוספקטיבה משפחה גרעינית
אמי, כשרצתה לבטא את גאווהה מיוצאי חלציה, כך לפחות בנסיבות שאני הייתי עד להן,
וכאן יש להודות על האמת המרה גם אם הטהורה – אם ממני, השמנתה הייתה מאכילת פיצוי על תסכולים, לא כחיווי אמירתי –
אלא הייתה מתבטאת על נכדיה,
הייתה אומרת בנהרת סיפוק-
אני משמינה מנחת.
מקור ההסתמכות על הציפייה לציות – מלה קשה, הסכמה,
סמכות הורית, הוראה, ניהול, פיקוד, הנהגה.
היררכיה – מערך קדימויות.
בכל בקשה, הוראה או הנחייה, מנגנון ה'אם-אז' מותנע.
מילוי הבקשה יכול לנוע במרחבי
אמי האהובה הייתה סופקת כפותיה, נאנחת, קובעת, חורצת, מדווחת, מציינת, מתלוננת:
"יאירי, אתה מקצר לי את החיים."
"יאירי, אתה מוריד אותי ביגון שאולה."
ואני תוהה,
האם המליצות הייתה סובלימציה לרגעי תסכול?
ה-
משגע פילים.
היה בקורת רוח.
נכתב ב- 2015, בהמשך נערכו עריכות ותוספות קלות (ללא התייחסות לפעילותם אחרי 7/10/2023.)
דוקטורטים נקראים על מסעות הצלבנים, עבודות סמינריוניות נכתבות על הקפלה הסיסטינית ותיאוריות סוציולוגיות.
אז שלא אעלה על המסך (בכתב) עקרונות מנחים לתוצר הכי משמעותי, בעצם היחיד, בחיי, ילדיי?
תפישותיהם הערכיות, הפוליטיות, הנטיות האסתטיות, ההתייחסויות לאמונות, של ילדיי דומות במידה רבה לאלה של הוריהם; תוצר גנים, האישיות המתפתחת האתוס – נקרא לרוב 'חינוך' – האופף.
האם זו סיבה לשמחה?
משימה שאיננה תחומה בזמן,
עלולה להיתפש כ'חזון' לא מטלה לביצוע.
חזונות ללא ח',
הן כהבטחות לכייף ללא פאן.
כולם מכירים את הקונספט של פסקה.
מעטים מיישמים את התפישה בשיח.
פסקה: מצע תקשורתי; צבר משפטים, מנסח רעיון אוחז נושא. להמשיך לקרוא פריצת פיסקה
לפני לא יותר משלוש שנים, לתחושתי שנתיים, נוכחתי בקיומה, במעברה מול הקפה.
הייתי רואה אותה מדיי פעם, כשהייתי מרים מבט ממסך המחשב.
הערכתי שהיא בת 13-14. בשלבי התפתחות. פנים מדהימות- לכדו את תשומותיי. חסרת הבעה. יחסית גבוהה, מתנהלת בעצלות נעורים חסרת אנרגיה.
ביני לבין עצמי תמהתי האם בתודעתה היא מודעת ליופיה. להמשיך לקרוא מינורי ללא התחלה וסוף טוב
בתפישתי האישית, ההורית, חינוכית, ניהולית, אני מוטה לגישת ה'חבל של טרזן'. להמשיך לקרוא החבל של טרזן
במוסף לחג של ידיעות אחרונות 24/7/2014, פורשת אילנית לוי את משנתה:
לא בוחרים במי להתאהב.
די!
היה שווה להגיע עד הלום:
אנחנו לא שולטים על טעמינו, נטיותנו, התניותנו.
ההתייחסות בה מישהו 'נופל לאהבה' לאחר ובוחר לחיות איתו פרק זמן משמעותי, להיות שותף למפעל הגדול של חייו- הולדת ילדים משותפים, הוא מקרי, נטול שליטה? להמשיך לקרוא עוד על אהבה
אני את (היעדר) המוזיקליות שלי ירשתי ישירות מהורי.
מי ששמע את אמי שרה 'היום יום הולדת' יבין.
את אבי שמעתי שר במכונית את 'למה, למה למה עזבתיני'.
זהו. לא את השיר. את השורה הזו. בלבד.
שלמה, 60, יזם סדרתי, נפל לא מזמן עם אופרציה לכדי פשיטת רגל. נשוי בשנית לצעירה ממנו ביותר משליש, אב לילדה בת 4 הגדולה ביותר משליש מנכדתו האחרת הצעירה ביותר.
הוא בעניין חישובי ערך וכדאיות מתמידים. להמשיך לקרוא מינורי במתמטיקת הזהירות
היכן, מתי, אני צודק –
לא מעניין. סוג של ברירת מחדל,
מתבקש. מצ'עמם.
כן מעניין היכן טועה; מפיח אנרגיה,
מצית, מצחיק, לומד. מתנשא. להמשיך לקרוא היכן טועה
פגשתי אנשים שלא הסתדר להם להיות 'סבא' או 'סבתא'.
זוכר דון ז'ואן דה לה שמאטע, שסיפר על נישואיו שנקלעו למשבר, התאוששו ושוב כמעט התפרקו מפני ש'לא מתאים לי להיות נשוי לסבתא' כשבתו ילדה את נכדתם. להמשיך לקרוא מינורי בהתאמה גרנדיוזית
