אמי האהובה הייתה סופקת כפותיה, נאנחת, קובעת, חורצת, מדווחת, מציינת, מתלוננת:
"יאירי, אתה מקצר לי את החיים."
"יאירי, אתה מוריד אותי ביגון שאולה."
ואני תוהה,
האם המליצות הייתה סובלימציה לרגעי תסכול?
ה-
משגע פילים.
היה בקורת רוח.
אתמול, חזר לי משפט, ששמעתי עשרות פעמים בווריאציות חוזרות ונשנות,
לראשונה באביב 1978,
עם ביקורת של אי-נוחות, מופנה כלפי:
לא כל דבר צריך לרדת לעומקו.
פגשתי כותבת מתרגמת, בענייני ספרות.
למדנו שנה באותה כיתה.
דמות נערייצת.
בין היתר אמרתי לה ש"אני מייצר תוכן."
היא נדרכה- הרגישה מאויימת.
'ייצור תוכן' ייחסה לי התנשאות.
הבהרתי לה, שאני משלב טיפול בתחזוקה טכנית של אתר, כתיבת html, מטפל בכל היבטי התוכן הגרפי, הויזואלי והטקסטואלי שלו-
מתוך תחושת כבוד ל'כותבים', שאני לא נמנה עליהם, מכנה את מה שאני עושה כ
'ייצור תוכן' לצריכה עצמית.
אחאנא"ר* שכמוני מכוייל ל-
הטייה מתחשבת ב-
סיכויי ההתכנות של הנושאים,
לא לעוצמת הטובין/ בישין שעל הפרק.
כך, אין לשכמותי
ו-לא, לא חושב שזו בחירה מודעת וולונטארית,
זו כן, התנייה, 'איכות אנושית' שעוד לא ברורים וממילא לא ממופים לי מקורותיה.
* אחאנא"ר – אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית.
פוגש אופטימיים.
אלה בגרסת 'חסרי התקנה',
מְתָחזקים עצמם רגשית, זו דרכם להתמודד עם מציאות בלתי נסבלת מבחינתם;
חוסר הסכמה איתה, עם מוראותיה, הכמיהה הרגשית לשנותה לאלטרנטיבה רעה פחות, נעימה יותר.
אם ישפשפו מספיק את מעטה האופטימיות הנוצצת חסרת התקנה – מלנכוליות הדכאון תבצבץ.
ככלל, חיוויים כאלה מעציבים ומכמירים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי אופטימיות חסרת תקנה
Think you've got what it takes? Send your application to discovermore@harley-davidson.com and tell us:
Hey Guys,
Congratulations,
you found the man for the mission 🙄
I do think I have what it takes. להמשיך לקרוא discover more Harley Davidson
אתה אומר שאתה אוהב שמסתלבטים עליך. לצערי אני חייב לתת סתם קומפלימנט. אחת התכונות שלך שאני מעריך זה היכולת לקחת ולעורר שיחה – ע"ע השיחה אתמול בערב בארוחת ערב. זהו.
עשיתי זאת. אני מקווה שאתה לא נפגע מהקומפלימנט 😎 להמשיך לקרוא תקשורתי
נכתב ב- 2015, בהמשך נערכו עריכות ותוספות קלות (ללא התייחסות לפעילותם אחרי 7/10/2023.)
דוקטורטים נקראים על מסעות הצלבנים, עבודות סמינריוניות נכתבות על הקפלה הסיסטינית ותיאוריות סוציולוגיות.
אז שלא אעלה על המסך (בכתב) עקרונות מנחים לתוצר הכי משמעותי, בעצם היחיד, בחיי, ילדיי?
תפישותיהם הערכיות, הפוליטיות, הנטיות האסתטיות, ההתייחסויות לאמונות, של ילדיי דומות במידה רבה לאלה של הוריהם; תוצר גנים, האישיות המתפתחת האתוס – נקרא לרוב 'חינוך' – האופף.
האם זו סיבה לשמחה?
בדרך כלל, ברוב המקרים עד כאן, אוהב את הבוסים הישירים שלי.
מתייחס אליהם בדומה להתייחסות האפיפיור, לבוס שלו.
עיקר הנחייתם, מולי, הייתה בהנחיית הפרוטוקול הטקסי, זה שאינו קשור למהות העבודה לשמה נמצאנו יחד באותה סיטואציה.
אחרי שהיה קצרה,
איני רואה בתי קפה
וזה סימן נורא.
אם גרפיקות אנושיות אינן מרצדות
הבאסֶה פה מולך,
כדאי לצאת מפה מהר,
הנה, אני הולייך.
מעדיף לא לשקר
יכול, קורה, בעייתי:
סבלנות היא לצעירים.
כזקן, לי, כבר אין זמן לחכות.
גם כצעיר לא יכולתי להתפאר בסבלנות?
השפילקעס היו משהו מחוצלארץ?
טוב, גם נחישות והתמדה לא היו.
כבר אז,
כבר אין זמן להתארגן מחדש,
מה שיש זה הכל- כל מה שיש.
וההבנה שאין להתגעגע למה שאין, שלא היה, ואולי יהיה.
אז זהו, שאני גדול כבר לא אהיה –
כולה באתי ליהנות פה, בקטנה, לקצרה, שתיכף נגמרת.
מאז שעמדתי על דעתי, משתעשע בלשחק במחוזות התוכן ופאן,
מתייפח, מציק, ומזיק אם אין לי אותם.
עדות עצמית – 'אני רק מעשיוּת', מלשון פרקטיקליטי, אין מקום ותשומות לסיפורציות.
אמירה מצערת, אותי, פעמיים;
אני מכיר אשמאי חולוני, חילוני, חולני, חולמני, חלמאי, חלמוני, שגורס ש–
פרקטיקה זה לעניים.
מחסור מנטלי.
עוני מצבי יכול להישען על מציאות יחסית שמשפיעה על מצב תודעתי.
בהינתן התממשות חזון ארוך טווח, מימוש א קליינע פויטעקע אפשרי.
מה מכיל הפויטאקע?
למי?
?Ta bom
י(וס)איר דיקמ(ריא)ן
רדפן סיפורים מצ'עממים
לא לפרנסתי,
למחייתי!
הפער, החור השחור, במרחב האישיותי המשולש של שלושת הקודקודים:
מוציא ממני, תגובתית, בעיקר ורבלית, רשעות, שלעתים ברמה שמביכה את עצמי.
"אין חוויות?" שאל סקרן כורסא מגזוזטראתו.
יש ולא מעט,
חלקן לא ראויות להיחשף,
וליתר אין לי תשומות, כשרון או זמן להפוך לכתובות ומעניינות.
נהג שלא יודע לנהוג
במערכה הראשונה
כנראה לא ילמד בשניה
אז אכן, מנואל, הנהג שלי, התגלה כאיש חייכן, נוח לבריות, או לפחות לבריאותי, נטול גחמות ודרישות, כמו לבלב, כבד או תריסריון שעושים את עבודתם נאמנה, כל זמן שלא מרגישים אותם.
ועם זאת מנואל הורגש בעוד כמה מובנים, כולל זה שנדרש לשתי איכויות –
וכאמור, האיש המתוק לא יודע לנהוג,
ולא מכיר לא את הסביבה ולא את הדרכים להקל במשהו את הפקקים הבלתי נסבלים שהתשתיות הבלתי מספקות כורעות תחת נטל התחבורה.
והאמת?
טרמינל בינלאומי, International
שדה התעופה- השער, בטרמינל זה יתארחו ,תועפות התעופות באשר הן. להמשיך לקרוא מנחת אווירון 2014
ששי,
לא תאמין את מי פגשתי
יכולתי להכביר [הייתי נוקט בלהסגביר, רק שפרט לנותנות השרות המקומיות כל הנוכחים גברים, פורטוגליים, דרום אפריקאים וישראלים] על יושבי חדר האוכל במלון על גברים בפאזת גיל הבלות הפרופסיונאלי שגלו מהקומפורט זון הלוקאלי לקומפורט האנגולני.
אבל זה יהיה בדיוק לא לעניין אם וכאשר נכנסת לחדר האוכל דמות מדהימה: כבת 35, מלווה בפורטוגלי מהעובדים המקומיים עם לוק של דוגמן. היא בגובהו, לערך, רחבה כמותו, יותר שרירית, מרחייפת, לא סתם משתרכת. להמשיך לקרוא לא תאמינו את מי פגשתי Par Avion
תקיף, נחרץ, קונסרבטיב
ורדיקל הלכו לים.
יש לי חבר ש-מוטֶה להסביר את ההיגיון של איך תופעה מתקיימת כשהיא לא נצפתה.
כמעט לא מעניין;
ברור שאם תופעה התקיימה, היה כוח, מניע ניתן להסבר, שהניע אותה.
אותי, הבועה בה אני שוהה באנגולה, משעממת. חונקת, לא מספיק אינטראקטיבית לטעמיי.
רבים מבני שיחי מנסחים את החיים פה עם הממשקים המקונטרלים, על יתרונותיהם, בעיקר נוחותם, בסוג של ביקורתיות ושוקעים להעצמת הסטריליות הפסיבית. מתאים להם. 'דואגים להם לפיזיולוגיה', מבחינתי, כמו שאני מציק להם בתובנותיי החלודות – "אתם בתת גירוי."
מים זורמים למקום הנמוך. מתאים להם.
בוער לי להסתובב. מוצא סיבות לגיטימיות ופחות, כבר ערכתי כמה גיחות צנועות.
שמעתי שבמרחק שעה ומשהו יש חוף בו אניות חלודות נופחות את מבצעיותן.
