לא הסתדרתי עם תגובות רגשיות מזוייפות,
או לפחות כאלה שלא נראו לי בהלימה לסיטואציה,
לא למדתי לחיות איתן.
העניין, מבחינתי, אצל אנשים שמזהה אצלם תגובות לא תואמות את תפישתי, ש
סומך על כך שמזהה אותנטיות רק בתגובות האי-נוחות.
אני מתנשא נקודה. על מי שמתנחת, בלי נקודה
השפה בבית הייתה גבוהה.
אבי, כאיש וורבלי, חווה את העולם מילולית. מחנך, מורה ללשון, עסק בתיאוריה, הנחיל שפה גבוהה, ייחס חשיבות פרקטית ומעמדית, לא מיסטית, לשפה גבוהה.
השתמש בביטויים שנראו לי גבוהים מדי לשימוש יומיומי. נגרמה לי מכך אי-נוחות; התביישתי בשפה הגבוהה מדיי בשכונה בחולון.
לא אהבתי – לא אהבתי? חששתי, התביישתי, נבוכתי – כשדברו יידיש מחוץ לבית.
טרם שיחה (כל שיחה), שואל לכיוון אופיה:
אחרי השיחה עושה בקרה, מה היה שם?
אם מה שהיה לא מימש את הכוונה- תקלה. שלי. ניהול שגוי.
עצם השאלה חשובה מתשובה קונקרטית.
השימוש בכלי, מיימן ומשפר את היכולת.
אמשיך לאהוב אותך באותה מידה.
לא קשור אליך,
תאהב, לא תאהב,
אני בשלי: אוהב אותך באותה מידה.
אני חווה מצבים בהם מתאר אופי, התנהגות, תופעה, התנהלות של מקרה או פרסונה X,
באזני Y,
ומוסיף ש"זה כמו 'Z'…"
בשלב זה, קורה לעיתים מזומנות, שמאבד את קשר והסכמת רבים איתם חולק את התובנה הנחשפים לפרוטוקול תקשורת זה.
טענתם-
ההתיימרות הרציונלית היא חתירה, שאיפה, ל
בנובמבר 2013, חדלתי עישון.
אחת מני חברותיו של ידידי האמן, להלן ה', הייתה גרמניה. לא, מוצאה לא קשור.
הוא מעשן 40 שנה כאילו בריאות ילדיו תלויה בכך.
היא להנאתה.
אני התחלתי יחד איתו בטנדר 504 של אבא שלו, מאחורה. פולריס. להמשיך לקרוא מינורי בהפסקת עישון
ביחסיי עם אנשים, בודק מה אני תורם. ונתרם.
זה שאני עושה זאת, לא אומר ש
ישנם פרטים, קבוצות אנשים, שניהלתי, מקיים, איתם סוג תקשורת, שמניח שאני היחיד שהם מתקשרים אתו בתקשורת המסויימת, תְכָנית ותצורתית. להמשיך לקרוא צעיף צמר על בטריות, בחוף הים, ביולי
26/11/2013 בערב, בשידור גביע אירופה לאלופות, התבשרתי שאריק איינשטיין התאשפז.
מודי בראון איחל לשני הצופים היקרים שלהם- אריק איינשטיין ושימי ריגר איחולי החלמה, תקווה שיצפו במשחקים.
בהמשך עודכנו שהמצב קריטי.
לקראת חצות התעדכנו שאיינשטיין מת.
בעקבות פרשת הזמר המפורסם עולות כמה סוגיות מעבר לכאן ולעכשיו העסיסי.
בין היתר עולה הערכה האם איך ובאיזו מידה תושפע ההצלחה העכשווית לעתיד, לטווחים הבינוניים והארוכים.
שאלה אחרת, מרתקת, אותי, אף יותר- שאלת ה'אחריות ההורית', שעלתה בשמה זה על סדר היום הציבורי בעקבות הפרשה.
להמשיך לקרוא איפה היו ההורים?
"אני יותר אוהבת את המושג של פרוטסטנטים דתיים – ייעוד.
יש לי תחושה עזה, דחף פנימי, להבין דברים ולהגיד אותם.
אני רוצה לעשות מה שאינטלקטואלים תמיד חשבו שהם עושים: להציע הסברים או פרשנויות, ולתת לאמירות שלך להסתובב בחברה ולהיות מנוכסות על ידי האזרחים. וזה כל מה שאני יכולה ורוצה."
איזה יופי. להמשיך לקרוא פרופ' אווה אילוז
ממגוון ערוצי הלימוד,
ההתניה החזקה ביותר שלי היא
ללימוד פרונטלי, ממקור הידע, ישיר וורבלי, אלי. להמשיך לקרוא תקשורת מלמדת
למי שיש חמלה על גופתו שתמות, מניח שיש לו רמות חמלה שונות לגופות מתות אחרות.
למי שאין חמלה על גופתו שתמות, בטוח, שיש רמות חמלה זהות לגופות מתות אחרות. כשלו.
ברמזור אני מסתכל למכונית הלבנה מימיני.
שני הצעירים מסתכלים על האופנוע ועלי.
"היי", צועק בחדווה אחד מהם לשני ואלי "היית המורה שלנו לאזרחות." להמשיך לקרוא מינורי במעגל
אשמח אם תענה/י על השאלון: להמשיך לקרוא זרע אנונימי או מוכר?
יש לי יומרה (אחת מני נוספות)- לחשוב רציונלית.
אין לי את הביטחון שמצליח בכך, תמיד.
שמח לאישושים שחושב רציונלית,
ועוד יותר לחיוויים שלא.
