תרגום בתחתית*.
יאיר נתיהו מתעמת עם בית המשפט.
מימוש סנטימנטים אמוניים, לאומניים, משמרי התכנסות הזדהותית, כמיהה להיררכיה ולסמכותנות מנהיגותית. להמשיך לקרוא למה יאיר נתניהו מתעמת עם המשפט?
שאיפת יתר של מנהיג לשימור שלטונו –
איום ישיר על הדמוקרטיה.
מדינה שהמנהיג שלה מתעמת עם רשויות שלטוניות, שיפוט ואכיפה –
דמוקרטיה במשבר.
מדינה שהמון תומך במנהיג עם שאיפת יתר לשלטון,
מתעמת עם רשויות החוק –
אובדת, מתאבדת דמוקרטית.
פנייה לסנטימנט מיסטי מכנס קולקטיב עם תודעה דמוקרטית נמוכה,
כחיפוי על פעולה ריאלית, נוגדת פרט, חוק או סבירות,
מיטיבה עם אינטרס המסתלבט על הצאן, ולרעתם.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
חנן גרינווד
פורסם ב: 01.04.2021 20:28 עודכן ב: 02.04.2021
להמשיך לקרוא הרב קנייבסקי – רע"מ, מנסור עבאס
אמת היא תפישה תודעתית ניתנת לבחינה, לאישוש או הפרכה על ידי תודעות בלתי קשורות. ככה פשוט.
המשתמשים במשפט "האמת לא נמצאת בצד אחד", אני פוסח על שתי הסעיפים, אינני יודע להחליט בין שתי האפשרויות:
לאחר בחירות רביעיות נשמעים איומים של 'מה יקרה אם כהונת נתניהו תיעצר באופן לא דמוקרטי' – באמצעות חקיקה פרלמנטרית או חריצת בית משפט.
התומכים בהמשך כהונת נאשם בפלילים נתלים על שתי עובדות שמכשירות 'דמוקרטית' את כהונתו: להמשיך לקרוא ראש ממשלה שלושה כתבי אישום
תוצאות בחירות 2021, מבאסות.
אלה שהצביעו כחול לבן – לא למדו דבר ולא שכחו.
הם אינם שותפים לדעתי שהוא שני רק לנתניהו בהסבת נזק לדמוקרטיה.
שומע את הרציונל;
פרקטו־קונקרטים, מובחנים, חותרי מעשה עם עומק תודעה דמוקרטית של דף A4, מבקשים להצדיק את הצבעתם הקודמת. להמשיך לקרוא בחירות 2021
לפוסט מי התגנץו? נשאלתי:
"שאלה פחות מעניינת. יותר מעניין מי הצביעו מרץ?"
ואני אתייחס, כמובן –
לפני בחירות מרץ 2021 לא הכרתי מי שאמרו שיצביעו גנץ.
בבחירות הניב שמונה מנדטים, הישג נאה.
להלן הסימנים שאני נותן בבוחריו [מסופקני אם בוחריו יעמדו באתגר נקיבה בשם שאר חברי רשימתו]: להמשיך לקרוא מי התגנץו?
טיפול לפנתאון בנתניהו מצד רינה מצליח, לא בגלל שזה קשה לאיש תקשורת לעמת את הנאשם עם המציאות אלא בגלל שזה נדיר. pic.twitter.com/tnhsAjroph
— Itai Leshem (@Itai_Leshem) March 20, 2021
נתניהו מדגים דיאלקטיקה ושאר טיעונים שנוגעים לסטרוקטורת השיח ולא לתוכנו – "תוציאי את האוזניה", "יש לך עוד?" בני דוד של 'ממחזרים אמירות מהעבר'. להמשיך לקרוא מאפייני ימין, קונסרבטיביות #237
הימין תומך נתניהו מסניף ערך עצמי מצמצום מהות פוליטית מתנגדת לו ל– 'רק לא ביבי';
'לולא התעקשותך הפרסונלית לא הייתה התנגדות נואלת לנתניהו.' להמשיך לקרוא מי 'רק לא ביבי'?
"כן" עניתי לצלצול הנייד, שמעתי כמה שניות מוזיקת 'המתנה עסקית'.
"אני מעבירה לך את ראש הממשלה" נשמע קול נשי מוקלט, ולאחריו בריטון נתניהו "שלום כאן…"
שנות ה-80, ימי ששי אחר הצהריים, משלחת משרד הביטחון ניו יורק, אנשי חב"ד חלקו דפים מטעם הרבי מלובביטש.
"אל תזרקו לפח, זה קדוש" הנחו.
סתלבט אמוני, לאומני,
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
זווית אחרת? אוקיסמורון. זהו הסבר פשוט, סטנדרטי לנהיית המון עם תודעה דמוקרטית נמוכה שמבדיל בין אנשים על פי מיסטיקה – גזע, דת ולאום.
אמירת חזוני על היטלר הוא מהות לאומנות – טעינת לאומיות מפעמת בתודעת המונים, שנמצאת אבולוציונית במגמת דה-פרגמנטציה בערכיות פרגמנטית, מתכנסת הזדהותית.
'הבעיות' של תפישה כפי שחזוני מדגמן, עם היטלר:
במהותן אלה תפישות רגליים שבוקעות מאותה מכניקה אידאולוגית.
באבולוציה האנושית התפתחה משפחה, שבט, דת, כולן תחת מנהיגים.
ככל שהגופים המאגדים נהיו גדולים יותר, כשמרכיביהם אנונימיים האחד לשני היה צורך בכוח כופה איחוד שלוב על מצע מתמלל, לאחד את ההמון להתכנס לאידאולוגיה מיסטית.
התוכן של חזוני הוא דוגמא לתמלול מאחד המון בשרות כוח שלטוני.
אכן הלאומיות מגרה את האימפריות. אבולוציה פוליטית.
המדינה החליפה את הדת. אצל מאמינים, לאומנים, פטריוטים, דת ללא אל, עם הסממנים המיסטיים.
לאומיות היא התייחסות לשיוך ביורוקרטי למדינה.
לאומנות, בה חזוני מצדד היא טעינת השיוך בנשגבות ערכית.
השלב האבולוציוני הבא הוא הדה־פרגמנטציה הלאומית. התפתחות גופי אד־הוק שנועדו לשרת את פרטיהן העצמאיים כתחליף לגופים אמוניים לאומניים שנועדו לשרת את מנהיגיהם הנישאים על סנטימנט שימור התכנסות הזדהותית של המון.
האימפריה הרומית לא קרסה ביום אחד. גם מבנה מדינות לא יקרסו באחת. האיחוד האירופי אינו הצלחה מסחררת.
חכו – אלה תהליכים בלתי נמנעים שמתקדמים לא ליניארית, לא ברציפות ולא בסנכרון.
תהליכים אלה ניתנים לעצירה כמו שניתן לעצור רכבת עם נוצה.
אני רואה דמיון תפישתי בין חזוני לבין היידגר.
ב'פילוסופים' כחזוני, אני רואה פדופילים אינטלקטואליים, שנהנים מהחדרת רעיונות אמוניים, לאומניים, לטובת סיפוק עצמי, לתודעות חסרות ישע.
אין לראות בטקסט זה ניסיון שכנוע אלא את ביטוי עמדתי.
אצביע מרצ לא מאהבת הארגון, אהדה לראשיו – אלא כדי לחזק עמדות קרובות לשלי. להמשיך לקרוא אצביע מרצ
אינני משכנע להצביע למפלגה זו או לא להצביע לאחרת,
בהתנשאותי –
כמיהה למנהיג מיטיב, מגן, מחסן.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
ניואנס ההבחנה בין העבודה בראשות מיכאלי למרצ הרעיונית: שמרנות אישית עם טוויסט הקצנה פרסונלית לעומת חתירה רעיונית לקידמה והתנהלות שמרנית.
באיוולת פוליטית, מתמודדים בבחירות 2021 בנפרד. שלא בטובתן המפלגות המיטו קושי על מיגור ממשלת ימנית אף ששתיהן מקננות בסמיכות על ספקטרום השמאל הפוליטי. הן החלישו עצמן וולונטרית בחזית הפרלמנטרית בכך שלא אחדו כוחות ולא גייסו דמויות בעלות ניסיון ונפח עשייה. הן אווררו את ההתנהלות הכאילו 'אסטרטגית', שאופסנה לרגע אצל מצביעי השמאל שהתאכזבו אך לפני שנה, דחקו אותם לאופציה כאילו 'טקטית' של 'המפלגה הגדולה' – הקונסרבטיביות, כשבפועל ממצבות עצמן כאקזוטיות, מבריחות מצביעים חוששים מאחוז חסימה. להמשיך לקרוא מיכאלי – רדיקליות, לא פרוגרסיביות
תחושת מודרות,
הזדהות רגשית עם מנהיג כסמל לאומי נערץ,
תפישה מיסטית של מעשיו,
שכנוע שאינו ניתן להחלפה,
התעלמות מפגיעה בדמוקרטיה, מעימותים עם שלטון חוק, עם גופי בקרה שלטוניים, אקדמיה ותקשורת,
תפישת תאוות שלטונו כאינטרס אישי.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
חופש:
אינו מצב, ולא יעד*.
על פי רוב ביחס לרצון**.
מדד השוואתי גם אם לא בהכרח סָפִיר.
♠ חיווי על יחסיות כמות ועוצמת אילוצים, הגבלות, איסורים, חובות, מציאותיים ניתנים לאחיזה, ניתנים לתפישה או מנטליים אישיים, בהשוואה לאובייקט, מושא, אחר.
♣ תנועה, תהליך של הפחתת–השלת אילוצים, הגבלות, איסורים, חובות של מושא ביחס למצב קודם.
