אחד, לא חשוב מאיזו עדה, הלך לבית התענוגות, שזה עתה נפתח.
פנתה אליו המדאם, ביררה את רצונו "מה אדוני מעדיף?"
"אוראלי, גבוהה, בהירה, רזה ומקועקעת." פירט.
"אין על ליסה הפראית" מעידה המדאם "במסדרון, דלת שלישית משמאל, ממתינה לך." להמשיך לקרוא איך השרות?
חתירה
למניעת
התערבות
במרחב
אחר.
רוי כהן דמות מרתקת; ייצוג מזוקק, בוטה, לרטוריקה מתחפשת לדיאלקטיקה – ניסיון לשכנע את שומעיו באמצעות שימוש במכלול אמצעים ורבליים, לעומת ניסיון להגיע ל'אמת' באמצעות מערכת מבחני שלילה:
שכנוע באמצעות
♠ אגד רכיבי קונסטרוקטים תודעתיים
♣ כעובדות נתפשות
♣ בהקשרי סנטימנטים מקדמיים, אמונות, תפישות עולם, מסקנות, הסברים, תיאוריות
♠ באופן מקדם
♣ במודע
♣ ו/או בכוונה מקדמית של המכוון
♠ אינטרסים כלכליים
♠ ו/או רגשיים של בעל האג'נדה,
♠ באמצעות מניפולציות תודעתיות,
♣ פרשנויות שלא עומדות במבחן אמת או בהיגיון של מי שאינו בעל עניין בסיטואציה, על ידי מתיחות אמת, התעלמות מנתונים או עובדות סותרות, הכחשת אחרות,
♣ שימוש בתימוכים שאינם עומדים בהקשרים לוגיים או רציונליים,
♣ לעיתים שקרים,
♠ ולשווק אותה לשומעים באופן שעומד בקריטריונים של היררכיה פורמלית.
יש הבדל בין טובין שניתן לזה שנלקח,
לבין טובין שמוטב פוטנציאלי רצה ולא קיבל.
דחיית מועמדות למשרה, אינה דומה לפיטורין.
טיעון 'השתקה' של אמן או עיתונאי לקבל במה במקום שלא קיבל אותו שונה, פחות, מזה של מי שפוטר.
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7200321#hero__bottom
"המהות של הזהות הישראלית־יהודית מכילה בתוכה, מבראשית, את פוטנציאל ההידרדרות לגזענות, משום שהבסיס שלה נטוע באופן עמוק בשאלות של גזע. אם לנסח זאת בצורה חד משמעית, הזהות הישראלית־יהודית היא במהותה, ובאופן בלתי־נמנע, זהות גזעית. הזהות הישראלית־יהודית, שנוצרה בשלביה הראשונים, עוד בטרם קום המדינה, כתגובת נגד לאנטישמיות ולאחר מכן לשואה, נוסחה, בכוונת מכוון, על בסיס של גזע, כך שתוכל להעניק לכל יהודי ויהודייה, על הבסיס הבלעדי של עצם היותם יהודים, את הזהות הישראלית הלאומית. יתרה מכך, הזהות הישראלית־יהודית הזאת עוצבה, במודע ובמוצהר, כתמונת מראה: תחילה של הגזענות האנטישמית ולאחר מכן של הגזענות הנאצית, אותה גזענות ששמה לה כמטרה לחסום כל אפשרות של הכלת היהודי במסגרת זהות לאומית כלשהי. הנאצים, שהפכו את חסימת הזהות הלאומית בפני היהודים לשלב ראשון בדרך להשמדתם הפיזית, יצרו מציאות חדשה שבה עיצובה של זהות יהודית הפך לשאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. זהות יהודית זו היתה חייבת להיות הפוכה וזהה בו־בזמן לזהות של היהודי שיצרו הנאצים: הפוכה, משום שהיא פתחה את אותה הדלת שהנאצים סגרו; וזהה, משום שהיא נשענה על אותו בסיס בדיוק — הגזע."
להבנתי, סנטימנט התכנסות הזדהותית קודם להערכת מצב רציונלי.
קונספט מדינה,
בקונפיגרציה הנוכחית,
וכן של דת,
הוא תפישה רעיונית, אמורפית, אבסטרקטית, של מושגים אמוניים נשגבים*,
שלתפישתי, ניתן להגיע אליהם מתוך אבולוציה צמיחתית, אורגנית בתוכם,
בהנחלה תמימה או הטמעה נכלולית,
לא באופן עצמאי רציונלי – של תודעה שלא התעצבה לתוך הקונספט.
'אני/ הוא, אוהב את המדינה', הדגש, ה' הידיעה, הוא על המדינה בה המצהיר אזרח.
מה זה 'אוהב את המדינה'? עוד אחד מהמשפטים מובנים לכולם, ובה בעת טעונים באופן כזה, שלא מכיר שניים שהיו מנסחים באופן דומה את משמעותו.
אלה הצהרות עצמוניות, תיוגי אחרים ככאלה המאוהבים במדינתם,
מקובלים על כל ואינם מובנים – מפתה לומר לאיש, ומסתפק ב – לי. מעוררים את השתאותי. להמשיך לקרוא אהבת מדינה
רצון בוחר סינגולרי, הוא ברזולוציה של שלשול פתק הצבעה יחיד, למפלגה שהבוחר רוצה לחזק בקולו היחיד.
בריאה של סכימת רצונות יחידנים, לכלל יישות אחת 'הבוחר אמר את דברו, ש…', אינה נסמכת אלא על פרשנות או מניפולציית הדובר.
בהליך מורכב ואמורפי כבחירות, לעיתים קרובות, נעשה שימוש בביטויים נוסח 'רצון הבוחר' לגווניו. להמשיך לקרוא רצון בוחר – אין חיה כזו
אחיזה לעומתית – התכנסות הזדהותית של פרט, נוגדת קולקטיב מגדיר זהות, מבחוץ.
במקורות יש התייחסות למי שרודף אחרי כבוד, ואויה, הכבוד בורח ממנו.
יש מצביעים המסבירים את הצבעתם כהצבעת 'מחאה', דווקא.
יש מפלגה שחרתה על הקמפיין שלה את הדווקא הזה.
וזה מרהיב.
איך ייתכן שיש מי שגוזר את עמדותיו כ-דווקא, לעומתיות, היפוך מתפישות אחר? במודע.
מאיזו נחיתות בוחר כזה מגיע, שמצביע פוליטית בסוגיות פרט–חברה–ריבון בשל כך שאחר מזלזל בו? להמשיך לקרוא כבד אותי ואת דעתי
בסוף היום,
ובתחילתו,
בחירה פוליטית היא התכנסות הזדהותית.
החשוב – מה בסוף, מימוש תפישה.
המעניין – מה באמצע, הרציונל שהביא לניסוח תפישה.
הקובע – מה בהתחלה, מקור הסנטימנט ההזדהותי לתפישה.
כָּשְרות בטלה בששים.
אסטרטגיה, גם לא באחד חלקי ששה מליון מצביעים?
כאשר ניתן משקל מכריע בהצבעה לאלמנט אחד נוגד מכלול ערכים מועדפים מקדמית.
הצבעה באופן שונה מרצון אינסטינקטיבי, סנטימנטלי, קונקרטי, מקדמי, אהוד, מועדף.
ההצבעה נעשית בהליך בקרה רציונלית,
במטרה לשרת מטרה אחרת שנראית אהודה פחות אך נעלה, באותה עת, יותר כדי לקדם תוצאה תואמת את האינטרס יותר.
איפה הטקטיקה? מהי האסטרטגיה?
כמה מחבריי ימניים. מקננים בנ.צ., נקודת ציון, תפישתי קונסרבטיבי, בעליהם הגאים של תפישה אמונית לאומנית שוחרת התכנסות הזדהותית על ההשלכות התפישתיות והיישומיות הנלוות, כשהשוני ביניהם הוא במידת העצימות המופגנת. הממדים הלטנטיים די דומים.
אני ראשון להודות, שבין חולשותיי, עשרות פגמיי, מאות ליקויי, אלפי כשליי וריבוא החמצותיי זו היא מהפחותה שבהם, אם כי, גם כבשאר חסרונותיי, אינני מתנאה בתקלה זו. להמשיך לקרוא בזוקה וחבורתו, יום הבחירות
בסוגיות פרט–חברה–ריבון
אינני חולק את חכמת ההמונים – Wisdom of the crowds
אלא,
אני בטפשות מעטים – Folly Of The Few.
ללא ה' הידיעה, שכן, טפשות מעטים איננה מסויימת. היא מתבזרת.
מפלגות
על פי רוב, בשונה ממפלגות שעוסקות בנושא אחד, 'עלה ירוק', 'גמלאים', די נדיר,
ולחילופין די נפוץ, סופרמרקט רעיוני כ-'יש עתיד', ושוק תפישתי כ'כחול לבן'
ממקמות עצמן באחו סוגיות פרט–חברה–ריבון במקום מסויים על המשרעותיים.
על פניו, מפלגות כ- 'חד"ש', 'יחד', 'כולנו, 'מרצ', 'ש"ס', מקננות בהיבטים כלכליים סוציאליים באותו מקום באחו.
ולא כן הוא – ישנו הבדל מענה למגזר לעומת תפישה כוללת: להמשיך לקרוא חברתיוּת: קידום מגזר, תפישה
טעות כחלון –
כחלון הוא ליכוד מחוץ לליכוד.
כחלון נסמך על מצביעים עם היררכיית ערכים ליכודניקיים קלאסיים. כ-שלו.
הטעות של אחרים –
חשבו שיש מצב בו יחבור למפלגות שאינן ליכוד. הוא לא. כך הפעיל לחץ על נתניהו, והעלה קרנו בפני מי שנמצא משמאולו במפה הפוליטית. להמשיך לקרוא כחלון ללכת בלי להרגיש עם
בכדורגל, אוהדי הקבוצה המבקיעה בטוחים במלוא הסנטימנט המייחל, שהשער חוקי.
אוהדי הקבוצה האחרת משוכנעים בשיאי רִגְשָה מתגוננת, שהגול פסול – פאול, אופסייד, לא עבר במלוא היקפו.
אוהבי נתניהו, הלומי האהדה, בעלי תפישה דמוקרטית בוסרית, ישירה, פופוליסטית, שוחרת יתר משילות, מייחלת לריבון אהוב מייצג לאום בטוחים שלא דבק בו רבב.
מתעביו, משובשי הדעת מחרדתם מדמוקרטיה מופרעת איזונים, נטולת בלמים, משוכנעים שפשע. להמשיך לקרוא לכו ל- VAR
מוקדש באהבה לחובבי הפוליטיקה.
מהיכרותי את המצב טרום הבחירות הם מתחבטים, האם ראש הממשלה מעורב בשחיתות הצוללות.
מהיכרותי אותם, את נחרצותם, אני משוכנע שהם בטוחים בדעתם. להמשיך לקרוא בזוקה וחבורתו טרום בחירות
* איך קראו למלחמת העולם הראשונה עד פרוץ השנייה?
'המלחמה הגדולה'.
פוסט זה נכתב טרם בחירות 2019, מועד ב', תוספת זו אחריה.
וטרם בחירות מועד ג'.
אינני רוחש הערכה לתפישות עולם אמוניות–לאומניות–מתכנסות הזדהותית קולקטיבית, להלן קונסרבטיביות, שמובילות לימין פוליטי.
באותו שיח בו אני מפגין את הערכתי השלילית לבעלי תפישות אלה, יש המנופפים ב-ווריאציה של 'אתה פוגע/ מזלזל בי', 'איך השמאל יגיע לשלטון עם ההתנשאות כזו?' להמשיך לקרוא עלבון ימין קונסרבטיבי
