כשהצטרפתי ל-orange, קייץ 1998, בן 38 משתכשך במאות בני עשרים וקצת בשרות הלקוחות.
פסיפס משמייח מז'אנר אנושי די מסוים.
קלישאתי ככל שיהא חלק מההנאה היה לפלות את הפנינים מהזרם, ולקדם.
ביניהם הייתה אווה.
חריגה בנוף האנושי; מחבר העמים שייצוגם היה בחסר, מעט יותר מבוגרת, היו לה פנים יפות, ישבן מפואר שדובר בו רבות, ובעל. לו היה שפם. לשניהם בן. להמשיך לקרוא מינורי בטחינה ובפסיק
פגשתי אנשים שלא הסתדר להם להיות 'סבא' או 'סבתא'.
זוכר דון ז'ואן דה לה שמאטע, שסיפר על נישואיו שנקלעו למשבר, התאוששו ושוב כמעט התפרקו מפני ש'לא מתאים לי להיות נשוי לסבתא' כשבתו ילדה את נכדתם. להמשיך לקרוא מינורי בהתאמה גרנדיוזית
גילויי 
הטולרנטיות שהפגנתי כלפי חיוויי אמונה והתכנסות הזדהותית היו מעטים, הסבו לי מעט כבוד ועוד פחות אהדה.
ההערכה שהפגנתי למחשבה אמונתית מזערית, ועל ציר זמן במגמת הקטנה.
האמפטיה הלכה ופחתה, הטולרנטיות הצטמצמה ככל שבן השיח, אמוני או מתכנס, גיבה עצמו ברציונליות או בהכחשה שתפישותיו נובעות ממקורות אלה.
כשהזדהות התכנסותית גובתה ברציונליות סלחנית לאמונה, עירבה אמונה ודברה על התועלת, היתרונות, הרגש החיובי, כיף היחד – אבדתי. איבדתי. להמשיך לקרוא סובלנות והעדרה
זכיתי לשמוע בחיי "למדתי ממך…"
אינטימי, מחמיא, נעים.
מעל רמה מסוימת פחות.
בשלב כלשהו צפה השאלות:
אני מזיק, משמע אני קיים.
זה שאני לא מרעיש ברגע מסוים,
זה כנראה מפני שאני בדיוק מזיק.
מתמקד בז'אנר האישי, קוגניטיבי,
הבלתי הפיך.
אינני מוטה לריקוד ובלט,
ואיזה יופי הסרט המצורף.
אולי בשל רקע המוזיקה המדליקה,
היפוך התפקידים המסורתי בין תפקיד הרקדנית כמונפת בקלילות על ידי הגבר המהווה כפלטפורמה.
ובכל זאת, בולטת לי לעין, תנועות הביטול וההתרפסות. להמשיך לקרוא קברט מדליק ופוליטיקלי קורקט
ידידי אץ ומאבד את זה. את המכלול: בריאות, רכוש, הקשר למציאות.
שיחותינו שהסבו לי עונג, עניין והשראה, ולכן היו רבות וארוכות, מצטמצמות ומתומצתות לחתירתי לסיומן
(- וזאת בלי להקל ראש או חשיבות מתכונותיי שלי ההולכות ומתפוגגות- הטובות, הרצות ומתמצקות- הרעות)
שכן תובנותיו, שמאז ומעולם התאפיינו בהתמרה של תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית, הולכות ומתמקדות באופן מצטמצם ומתבהק כ'תובנות מהתחת', במובן שבניסיון להימלט ממשמעויות הקשורות למצבו האישי ההולך ומכמיר, הוא הוגה תובנות מצמצמות, פותרניות, מסוגת הבום-טראח-בוינגית, שאם ינקוט בפעולה שהתובנות מובילות אליה החיים באחת יקבלו תפניתשעימעלות והבעיה המציקה תיעלם, ועוטף אותן בהשפעה הבי-לאטרלית שלו על התנהלות היקום. ולהיפך. להמשיך לקרוא מינורי באקזיט
חווה מצב עם חברים, מכרים, עם מי שנמצא אִתם בתקשורת רציפה על ציר זמן, ששואל אותם שאיילה ולא נענה.
השאלות שלעתים לא מקבל עליהן מענה אינן נמנות על הסוגה שתשובה אפשרית היא ווריאציה של הסכמה או יֶדע- 'כן, לא, שחור, לבן, פרוצדורה, מספר'.
בוודאות הנשענת על ניסיון עבר, לשאלות מידע או חיווי קיבלתי, אקבל מאותם אנשים מענה מיידי, ראוי, מלא. להמשיך לקרוא נטילת חירות – אין מענה לשאיילה
התנהלות לא רציונלית, השואפת לאנוס מציאות מקרית או שרירותית בנימוקים רציונליים המונחים על מצע שאינו- חיפוש וגילוי היגיון המנחה את שרירות אי רציונליות ההתנהלות,
אפיינת לרבים.
ייחוס רציונליות שגויה מהווה נזק אישי בריבוי ממדים; להמשיך לקרוא הבחנה בין אי לרציונלי
בחיפוש בגוגל של 'קומיקאי וקטינה' עולה סיפור עצוב ועם זאת נפוץ, ומתבקש ועתיק, כרוניקה של תבניות אישיות ידועות מראש.
מפגש רצונות שמתחרבן.
סינדרום הגולד דיגינג מהזכר המספק, רובין גיבנס הרבה לפניה, המון לפניה, בעולם, בישראל, נוסחה שמרכיביה קלישאתיים וסטריאוטופיים ומתבקשים,
מפגש של חיפוש מענה לסיפוקים דומים על ידי דמויות חסרי גבולות, כשהסיפוקים הנתפשים לא מסונכרנים, עפים גיצים ומשמעויות, מועצמים על ידי חוסר הגבולות של שתי הדמויות.
ובנדיבותחבר הוזמן לפעילות כלשהי.
השיב:
"תודה. הייתי מצטרף בכיף, אלא, שאנשים חוגגים לעצמם ימי הולדת (77) ותוקעים לי ת'שבת."
אני, שלא יודע למי נחגג מתערב:
"מסור כאן ועכשיו, 'עד 120 לחוגג.ת' וכן, קבלת פטור מחגיגת הולדתי שלי ב 2037. עם כזה חשק להגיע, גם אם אזמין אותך ליום הולדתי ה 77, אנא, אל תבוא." להמשיך לקרוא מינורי בחירוב מסיבות
קלוד מטפל כמעט שני עשורים בקטנועיי. הוא לא צרפתי. גם לא מרוקני. עיראקי. קטן קומה ונאה באותה מידה. "המשכילים אצלנו בעדה נתנו לילדיהם שמות צרפתיים" הוא מבאר, מציין את אנרי, אחיו הגדול, בעליה של גלריה לאמנויות בניו יורק.
יחסינו מפלרטטים בין תקשורת רוויית חן ואינטליגנציה רגשית שלו, המייצגת חברות, לבין זו שלי, הצייקנית שלא נוטה לשיתוף פעולה כזה, מסתייגת. להמשיך לקרוא מינורי בניחום
ישנם הגייסים האלה,
שמגייסים באופן מובהק את סביבתם,
לתחזוק תפישת הערך שלהם. להמשיך לקרוא גיס ששי
לא טוב בלקבל עצות.
שופט נשפטים, שפוטים, פשוטים, שטופים, משופטים (לא את המטופשים)
לועג לנלעגים,
ונוזף במתנזפים מנוזפים.
ואני כולה חשבתי, שאני מאיר את עיניהם בתפישותיי.
שומייע רבות שהעשייה חשובה יותר מהדיבור, באופנים שונים את התמה-
מדיבורים אין עיבורים.
בשיח, בהתייחסות לא מוסיפים את 'עליה', כלומר ש'עשייה חשובה יותר מהדיבור עליה.'
הרצתי בגוגל 'מעשים דיבורים'. להמשיך לקרוא מעשים דיבורים
השפה בבית הייתה גבוהה.
אבי, כאיש וורבלי, חווה את העולם מילולית. מחנך, מורה ללשון, עסק בתיאוריה, הנחיל שפה גבוהה, ייחס חשיבות פרקטית ומעמדית, לא מיסטית, לשפה גבוהה.
השתמש בביטויים שנראו לי גבוהים מדי לשימוש יומיומי. נגרמה לי מכך אי-נוחות; התביישתי בשפה הגבוהה מדיי בשכונה בחולון.
לא אהבתי – לא אהבתי? חששתי, התביישתי, נבוכתי – כשדברו יידיש מחוץ לבית.
המשפט נאמר על סיפוק ייצר מיני.
ואני חושב שהמשפט נכון אף יותר לשליטה, קונטרול.
בתזקיקחיים כמסע
בעוד ששלושה קודקודים אלה נראים, מדווחים על ידי הפרסונה, לא מצריכים פרשנות,
התנהלות זו נשענת על קודקוד חרדה בסיסי, מהותי- הסבר תיוגי פרשני, שלי.
זאת בדומה לעשייה המאפיינת, שתתוייג על ידי כאקססיבית וכסוג של אלימות.
להמשיך לקרוא מחוברת- משולש ארבעה קודקודים
אני חווה מצבים בהם מתאר אופי, התנהגות, תופעה, התנהלות של מקרה או פרסונה X,
באזני Y,
ומוסיף ש"זה כמו 'Z'…"
בשלב זה, קורה לעיתים מזומנות, שמאבד את קשר והסכמת רבים איתם חולק את התובנה הנחשפים לפרוטוקול תקשורת זה.
טענתם-
