שאיפה ל'חיי פרט טובים' היא ערך שאין מעליו, להלן עליון.
'חי טוב'
הוא חיווי תודעת פרט,
השואף לטוב מצרפי,
נמצא בסיפוק יחסי
וחיווי סביבתי מתקף. להמשיך לקרוא ערך עליון 'חיים טובים'
נחשפתי למי שמבלבל בין
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – קונסרבטיביסטים אמוניסטים לאומניסטים
המשותף לפרימטים בשלב התודעתי המקדמי שלהם, המבדיל אותם מחיות אחרות, הוא בעָצמה התודעתית, יכולת עיבוד מגוון הנתונים והעושר התודעתי להגיב להם.
יכולת זו כוללת גם את תכונת ההתכנסות התודעתית לתפישות חברתיות.
יישום עקרון הדדיות,
הוא תפישת ה'צדק'
של נטולי תפישת הוגנות, מוסר* עצמאי.התעמקות מפשְפֶּשֶת,
נוברת ערכית במעשי אחר,
הם העומק האינטלקטואלי של המוסר ההדדי.
*
מוסר – סט ערכי התנהלות.
היזקקות מתמדת לאישושי סביבה,
היא סימפטום פשוט, חיווי פרימיטיבי
– בטוח שישנם טובים ממנו –
המעיד על מצוקת הניזקק.
אחד מביטוי תפישה אמונית לעומת רציונלית היא ההבחנה:
מול חתירה למחשבה רציונלית, מבקרת הנחות מקדמיות, חופשית, מעדיפה זהות אינדיבידואלית, נמצאת מחשבה אֱמונית, משמרת קונסטרוקטים תפישתיים, מתכנסת אֱלי זהות קולקטיבית. להמשיך לקרוא רצועת שמרנות נורמטיבית
האם סנטימנט
להעדפת להזדהות אישית, לעליונות התכנסות לקולקטיב
על שאיפה לחופש אינדיבידואלי
הוא ביטוי לסובלימציה של דימוי עצמי נמוך?
האמרה על תצורותיה ש
'עם שאין לו עבר אין עתיד',
מיוחסת על תצורותיה לרבים, בין היתר לנפוליאון – בהערכתו ליהודים, ויגאל אלון בספרו 'מסך של חול'.
משפט לא בלתי נכון,
אוחז תפישה רומנטית
מנסה לעצב מציאות
באמצעות קידום תפישה או פעולה
של האומר אותו. להמשיך לקרוא ללא עבר אין עתיד
אתמול, כמדי ראשית ספטמבר, כארבעה תריסרים מתאספים בבית קברות של ישוב וותיק בשרון לאזכרה לחלל צה"ל, אח של חבר.
האזכרה, נשאת על דינמיקה שנטבעה במשך 31 שנים ומוכוונת על ידי האם, תמהיל תכנים תומכים, המשקפת את התמודדותה עם האסון. להמשיך לקרוא מינורי באזכרה החברתית
ימניסט, שמרניסט, אמוניסט, לאומניסט, עם אינסטינקט מתכנס להסכמה קולקטיביסטית, חותר פעולות פותרניות גואלות, מייחס קדושה וערכים מטפיסיים לחפצים, פעולות, מקומות, מלים וטקסים
– בז לחולשת מי שלשמאלו –
חלש,
– ירא מהאדוק הימני יותר ממנו –
משוגע,
– מתגונן אקטיבית מיריבו בן דמותו –
מכיר אותו, דומה לו,
– מייחל להכרת הרציונליסט המשכיל מולו-
הכרה. (אלא אם חש נורמטיבי, מוקף בימניים כמוהו.)
פוגייש את יעקב, מ'יעקב נכסים'.
הוא המתווך החזק בטריטוריה, ברור ומופגן. גם על ידי מתחריו.
שמתי לב שהאודי Q7 הוחלפה בב.מ.וו. 2 דלתות היפר-ספורטיבית עוצמתית ביותר.
"תתחדש על הב.מ.וו." אני מבריך אותו.
"אה" הוא מפרט "מכרתי את האודי. היו לי בו זמנית את שתי המכוניות.
לא אוהב את הב.מ.וו. מוכר גם אותה. הזמנתי אודי חדשה. מצאתי מישהו שיקנה את הב.מ.וו. ערבי. הם אוהבים" ומעוות את שפתיו ואת האינטונציה באומרו "ב.מ.וו."
הרהורים נוספים על העגלה המלאה
| השואייל, המקור | התייחסותי | ||||||||||
| למה | יכול לענות לתפישתי האישית בלבד 'למה', | ||||||||||
| רוגל אלפר ועידן אלון ודומיהם | אני די דומה לשמות המוזכרים, כמי שנמצא פחות או יותר בתפישה המתרחקת מ'שמרנות', 'אמוניות', 'לאומנות', התכנסות קולקטיביסטית רעיונית, חותרת קידום חופש פרט במתח בין פרט לחברה, | ||||||||||
| מנסים | לא מצליחים? | ||||||||||
| בקולניות | עדיף שיהיו בשקט? מניח, שרבים היו מעדיפים שמחרבי מסיבות אלה לא יישמעו כלל, לא יפריעו את מנוחת השכיינים ולא את הביחד-נס התודעתי של כלל השכונה, |
||||||||||
| להרחיק עצמם | הרחקה קיימת, מהותית, נוכחת מתוחזקת. אנשים נבדלים בתפישות מנוגדות, בסוגיות:
כאשר רוב המכריע של הנושות נמצאים ברמה זו או אחרת על מנעד הימני של הטבלה. מיעוט שואף לצד השמאלי של הטבלה. |
||||||||||
| מההמון הפרימיטיבי | ממה נובע אינסטינקט ההפחתה העצמית? האם זהו הומור אופייני, שמרני, בו היפוך מציאות- סגי נהור, נחשב כהומור משובח? אולי זו רמת מודעות עצמית גבוהה? ייתכן שתיוג עצמי – 'המון פרימיטיבי' נובע מידיעה, שגישה אמונית לאומנית נתפשת כפרימיטיבית? |
||||||||||
| פעם אחר פעם, | האם יש לפרש את טרונית 'פעם אחר פעם' כתחינה נואיישת להפסקה? | ||||||||||
| בכתבות מועתקות וחוזרות? | שמרן מבקש ש'יחדשו לו'? [צוליילן מתלוניין שהמים רטובים? לאומן מתלונן על אהבת מולדת?] |
||||||||||
| האם יש פחד כלשהו שלא הבינו אותם בכתבה הראשונה, מפחדים שזה ידבק בהם, שאש האהדה הלאומית תכבוש גם אותם? | לא חושב. מניח שאין חשש כזה. זה לא פחד, זה משהו אחר: |
- לאומיות: תיוג ביורוקרטי של מאפיינים משותפים נטולי ערכיות,
- לאומנות: ייחוס ערכיות חיובית לשיוך לאומי.
לאומיות היא התייחסות טכנית ביורוקרטית נטולת ערכיות,
של מכלול אנשים רחב, שהזיקה ביניהם היא מעבר להיכרות אישית,
למאפיינים משותפים, כולם או חלקם, כ- להמשיך לקרוא לאומיות – לאומנות
'שמירה על חוק'
כערך עצמאי כשלעצמו,
היא דרכם של נטולי מוסר
= סט ערכים התנהלותי, עצמאי,
להגן על עצמם,
מהדומים להם ומעצמם.
ישנה*
תפישת עולם** שמרנית, אמונית, מקדשת, לאומנית, מתכנסת קולקטיביזם, חותרת פעולה,
וישנה
פרוגרסיבית, רציונלית, מנתצת פרדיגמות, ליברלית, אינדיבידואלית, חותרת הבנה.
במקרה של היברידיות נתפשת באבחון תפישת עולם של מישהו,
האינסטינקט האותנטי, במרבית המקרים*** הוא- שמרני. להמשיך לקרוא תפיסת אינסטינקט תפישתי
'זה אנושי'
או בגרסה העילגת –
'זה מאוד אנושי'.
עילגת, שכן 'אנושי' הוא איכות קיימת או נעדרת, אין לה מנעד, מעט–הרבה.
אני שומע את האליאס
"ישנם עוד אי-רציונלים כמוני ש…" להמשיך לקרוא מאד אנושי
גברת תמיר הנכבדה,
הוסף כניסה למרחב פרטי בשם הגנה
הגנה פרקטית קונקרטית על רגשות אחרים, בעצם מגנה על אלה של המגינים, תחת מעטה הומניות. לא בהכרח מגנה על תחושות אחרים, ומצרה את חירות הכלל.
כך, בעצם, ה'מגן' מתאר את פרוטוקול העשייה הערכית שרוצה שיינקט מולו.
עניין של סט ערכים, סנטימנט.
ההטיה הזו היא חיווי אותנטי למערכת ערכים.
לטעמי, עם השגות*, שתי סוגיות עשויות לעמוד לשיקולך, בסמכות תפקידך, האם לצנזר תוצרי סטודנטים, בהקשר של 'תמונת ים' עמרני:
בחלון זמן 'עכשיו'י, כלשהו,
בבחינת גודל מרכיב שמרני של ציבור מובחן
ראה סולם מאפיינים מוצע
ביחס למכלול אוכלוסייה, נתח הקונסרבטיבים – אלה הנוטים אינסטינקטיבית לשמר מצב קיים – גדול יותר בכלל הציבור מאשר מי שאינו שמרן.
עם זאת, האנושות מתקדמת על נתיב מובחן של
בבחינת, 'רגע, רגע, hold your horses, הרעיונות אולי טובים, אבל באים לי מהר מדיי.' להמשיך לקרוא פרדוקס הקידמה
