26/11/2013 בערב, בשידור גביע אירופה לאלופות, התבשרתי שאריק איינשטיין התאשפז.
מודי בראון איחל לשני הצופים היקרים שלהם- אריק איינשטיין ושימי ריגר איחולי החלמה, תקווה שיצפו במשחקים.
בהמשך עודכנו שהמצב קריטי.
לקראת חצות התעדכנו שאיינשטיין מת.
להמשיך לקרוא מת אריק איינשטיין, מאר"ן
קרוב של מכרה הרגיש לא טוב.
קורה.
הורתה לו ללכת למיון. "ותגיד להם שהכאב הופיע רק עכשיו" הורתה בידיעה ש- להמשיך לקרוא מינורי בפרקטו קונקרטיות
בעקבות פרשת הזמר המפורסם עולות כמה סוגיות מעבר לכאן ולעכשיו העסיסי.
בין היתר עולה הערכה האם איך ובאיזו מידה תושפע ההצלחה העכשווית לעתיד, לטווחים הבינוניים והארוכים.
שאלה אחרת, מרתקת, אותי, אף יותר- שאלת ה'אחריות ההורית', שעלתה בשמה זה על סדר היום הציבורי בעקבות הפרשה.
להמשיך לקרוא איפה היו ההורים?
"אני יותר אוהבת את המושג של פרוטסטנטים דתיים – ייעוד.
יש לי תחושה עזה, דחף פנימי, להבין דברים ולהגיד אותם.
אני רוצה לעשות מה שאינטלקטואלים תמיד חשבו שהם עושים: להציע הסברים או פרשנויות, ולתת לאמירות שלך להסתובב בחברה ולהיות מנוכסות על ידי האזרחים. וזה כל מה שאני יכולה ורוצה."
איזה יופי. להמשיך לקרוא פרופ' אווה אילוז
בין אנשים ערך נאצל.
אז איך זה שיש כל כך הרבה פרשנות על היותו, משמעותו, ישומו?
להמשיך לקרוא שיוויון, האמנם?
כוחות סוציולוגים, כ-פיזיקליים,
אינם תלויים במודעות לקיומם.
הפיזיקה מנסה להבין את הטבע ולחזות תופעות.
הסוציולוגיה מנסה להבין תופעות חברתיות.
כמו בחוקים פיזיקליים
תמורות ביחסים בינאישיים,
התחככויות בין כוחות במפגשים אנושיים,
שינויים,
קורים במציאות,
גם אם איננו
– מודעים
– עוקבים אחריהם,
– שותפים לניסוחם,
– מבינים את החוקים,
– מתחקים אחרי המניעים,
– חוזים את ההשלכות,
– משערכים את ההשפעה.
בעמוד הפותח של הדה מרקר מ- 20/11/2013, ארבע כותרות לכדו את עיניי, צירופן שמצטבר לתפישה וותיקה על מגמות חברתיות כלכליות:
בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, המידע נגיש לכל. הידע עבר סוציאליזציה.
כתוצאה מכך, הידע איבד את ערכו שהיסטורית, עד לאחרונה, המחזיק בו וביישומיו הנגזרים, גזר פרמיות על הידע שאצר והשימוש בו.
בעולם השואף לכלכלה יזמית, יעילה וחופשית, מי שחולש על תשתיות המונים, במקרה זה- תשתיות מידע גלובליות מממש ערך בשיעורים קיצוניים. להמשיך לקרוא תמונת מצב
מפגש היעדר גבולות, הן של הזמרים והן של הקטינות.
ז'אן פלנטרו הוא קריקטוריסט של לה מונד מאז 1972.
ככזה נחשב, אחד מבכירי הקריקטוריסטים הבכירים בעולם, אם לא ה.
מאמר בישראל היום, פלנטרו מתפעל מהשפעה מסמילה:
להמשיך לקרוא היסמלתי או בראתי מציאות?
לא מברך על אפליה משום כיוון.
לא רואה איך מתקנים עוול אחד, בעוול מכוון אחר.
המושג טרור הוטבע מייד לאחר המהפכה הצרפתית כתיאור של פעולה אלימה של אנשי המהפכה מול מי שנתפשו כמתנגדיה.
רובספייר אמר ש-
טרור צריך לבוא עם טוהר.
אבל,
טוהר ללא טרור אין לו שיניים.
אמן, כוכף טלפיזיה דה לה שמאטע,
שמו מתחרז עם צ'וצ'ו בר, החליט לרדת מהארץ.
טוב.
את נושא ונוס וכלכלת המשאבים, מכיר. מעט.
מישהו הפנה אותי אליו, כשאמר שאנחנו חולקים תפישות דומות.
אינטואיטיבית, כסולד מהסמלות- דגלים, טקסים, מחוות, מלים בוראות מציאות, מערכת ההפעלה של אפל, הרעיון של להימנע מהסמלת ערך למשאב באמצעות כסף נראה
המיתולוגיה היוונית נחשבת כערש המדע. תצורת מחשבה רציונלית, התפתחות אבולוציונית של טיפול בסוגיה.
תצורת המחשבה המובעת בתורה היא 'אוסף ציוויים ואיסורים'. אין הסבר או רציונל.
במיתולוגיה היוונית מונחים היסודות של התפתחות, אבולוציה של מקרים, סיבות ותוצאות.
ציווי אלוהי הוא קוד פעולה, פרוטוקול התנהלות, שקבוצת אנשים קבלה על עצמה כדי להמשיך לקרוא אל תלפידו את יש עתיד
מכיר את
'כך זה לא יכול להימשך.'
פיזיקלית, סוציולוגית, פוליטית,
אם יש מצב מסוים-
קיימת הערכות סט התנאים, המרכיבים והיחסים ביניהם,
לא רצוי ככל שיהא, בנאלי ומתבקש ככל שיהיה:
זה המצב.
להמשיך לקרוא כך זה לא יכול להמשך
לאלקלעי, בית הקפה שיושב בו, אחד ממכרי קורא 'בית תה', ואני – 'קליניקה'.
את הקפה שלי אני מבקייש:
הפוך גדול חזק, דל שומן עם הרבה קצף, מוקצף אך לא רותח בכוס זכוכית.
מבוטא:
הפוחחח גדול חסזק, דל שומן עם הרביי קצפפף, מוקצפף אחח לא רותייח בחוס זחוחיד.
[בתפישתי את] תפישת אנשים את עצמם בהקשר סביבתם,
אשמח אם תענה/י על השאלון: 
