פוליטיקה: מרחב פרט – חברה – ריבון

מרחב שלושת* הקודקודים והממדים

סוגיות פרט – חברה – ריבון
 – 'ריבון' במובן שלטון, משטר, סמכות אוכפת,
מקננות ב-אחו, במרחב, בו פועלות התארגנויות פוליטיות ששואפות לטפל בסוגיות אלה כמייצגות פרטים התומכים בהן.

המרחב מהווה מרעה ללחיכה רעיונית של בוחרים על פי נטיותיהם – מפלגות המציגות מרכולת רעיונית וביצועית לספיחת אהדה, הזדהות, הסכמה, והצבעה של בוחרים, פועלות אקטיבית לספוח תמיכה בפעיליהן לייצוג אפקטיבי של התפישות אותן ההתארגנויות מבקשות לקדם.

האחו תלת־ממדי* במובן של היררכיית עדיפות על שני הממדים האחרים – מי משרת את מי, מי עליון על מי.

גרעין תפישה

בתפישות המקננות במרחב שלושת הקודקודים ישנו
מתח מובנה על ציר חופש הפרט––מבנה חברתי הדוק.

האם יעוד חברה הוא אפשור מיקסום רצון וחירות פרטיה,
או,
למבנה חברתי ייעוד עצמאי, ותפקיד הפרט הוא לתמוך בכך.

האם תפישת סובייקט על ידי עצמו ובעיקר על ידי חברה, כ-זמני ובר חלוף, הוא הבסיס והתנאי לקיום חברה כהתארגנות, וככזה הוא עליון או נחות על תפישה מתכנסת הזדהות קולקטיביסטית, יונקת לגיטימיות מ'בורא', מכירה ב'קדושה', ב'יעוד' וב'גורל' – תפישות ערטילאיות המתכתבות עם כוחות עליונים על פרט?

האם הפרט אחראי על מתן חיים, מותו שלו נתון להחלטתו,
או שלקולקטיב יש אחריות-על על חיי פרט, ועל רווחתו עד איזו רמה?

• • השלטת שיוויון כלכלי,
  • רווחת אוכלוסיה מוחלשת או מודרת.

ישנם פרטים המעידים על עצמם "אינני מבין בפוליטיקה". גם לאלה יש העדפות מובחנות.

נפח ותלת ממד, ווקטורים

האחו – יכול להיות שזה בכלל אקווריום? – התלת־ממדי, מכיל נקודות מיקום על המישור. עם זאת, פרטים עם תפישות דומות – ממוקמים בקרבה אחד לשני, נמצאים ברמות גובה שונות, שיכולות לבטא:

• מידת קרבתם לאידיאולוגיה תפישתית מנוסחת על ידי אחרים, והם תומכים בה,
• מידת האנרגיה שהם מקצים לשימור/ קידום תפישתם,
• מידת הטייתם להיותם קשובים ל
  • עצמם, בנסחם תפישותיהם,
  • לסוציולוגיה המקיפה אותם,
  • לריבון, כמושא מערכתי אליו מייחלים, או עוינים.

מותגים

המתח הדיכוטומי בין תפישות אלה, לאורך ההיסטוריה, בריבוי מקומות הוא הבסיס ל־

• ימין – שמאל,
• קונסרבטיביות – פרוגרסיביות,
• שמרנות – ליברליות,
• רפובליקנים – דמוקרטים.

אם למנות כמה מהמותגים המוכרים בעולם.

* חדי העין יציקו ויאמרו 'אבל בפירמידה יש ארבעה קודקודים, ארבע דפנות, ציירת התייחסת לשלושה ממדים.

אז זהו, שאני לא מחוייב לציור שמייצג מהות. הוא לא מוכיח דבר או מפריך, אלא מסייע להדגים רעיון.

ובכל זאת

יכולתי להשתמש במשולש, דו־ממדי, שיאכלס את האחו בו מקננים שלושה קודקודים 'פרט', 'חברה', ריבון'.

בחירתי בתצורה עם נפח, ב-4 קודקודים ודפנות, מפני שקודקוד אחד הוא תודעת הבוחן, שמכניסה מורכבות לרעיון.

אין זה מקרי שאין שתי מדינות שמשכפלות מערכת פוליטית אחת מאחרת באופן מושלם.
כן יקשה למצוא שני פרטים שחולקים באופן מלא ומוחלט תפישות – אלא אם הם בכת תודעתית, הפקירו את חירותם, הפקיעו את בקרתם מעצמם, והפקידו אותה אצל אחר. וגם אז…

כך, קודקוד ההסתכלות האישי משנה את הפרספקטיבה של סוגיות פוליטיות. 

הטיות על משרעותיים