אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
תודעתי – מבחינתי – כאסלה.
ואסלה ככיור.
רוצה את תודעתי, את האסלה ואת הכיור, נקיים משאריות פעילות קודמת שלי, לבטח ללא זכר של פעולות אחרים,
מוכנים ללא שיירים לפעילות הבאה.
גדי טאוב מתריע, שאם לא נאמץ תפישה לאומנית לייט, תתפתח לאומנות מסוכנת.
מה תבקש מר טאוב, לגיטימיות תפישתית לערכי הנציונל האהוב בתצורת דיאט? מהול במים? להמשיך לקרוא לאומנות דיאט
שחיתות נתניהו,
שחיטת שלטון החוק,
החשכת הביקורת,
הטחת אי-אמון בגופי אכיפה,
השטחת הנורמות,
משחיתה תודעתית
את תשתיות דעת תומכיו.
בחירת גבאי כיו"ר מפלגת העבודה
הוא קו פרשת מים פוליטי; לעת הזו.
מחדד הפרדה בין
ליכודניקים – קונסרבטיבים, אמוניים לאומניים מתכנסי הזדהות קולקטיבית בעידן נתניהו – אמיתיים ולטנטיים,
לבין
מי שאינו. להמשיך לקרוא קו פרשת מים פוליטי
בראיון של סגן הרמטכ"ל יאיר גולן עם אלון בן דוד,
אמר אלוף גולן, שהבעיה הגדולה ביותר של החברה הישראלית הינה, 'אלימות פראית'.
זה מה שמפחיד אותו, הוסיף.
אלימות 'פראית', בלתי נשלטת היא בעיה. להמשיך לקרוא 'אלימות פראית', יאיר גולן
חיוויי התנהגות אינם מְתַקְפִים
בהכרח,
את שמתכוונים לבטא.
העדר חיוויי התנהגות מְתַקְפִים
בהכרח,
את שמבטאים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4986143,00.html
המשותף?
אנשים עם איכות תודעתית, בעלי ערכים דומים, תומכים בשלושתם.
למי שמנהל את חייו,
למי שלא.
לכאלה שמחשבים רק סיכויים,
מי שרק סיכונים,
ומי שלא ולא. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי ניהול סיכוי/נים
כוונה כחלק מתפישה תודעתית קיימת
עצירה מלאה או חלקית, האטת
פעולה או תנועה
של תשומה משאב, או ערך
[לא כאינסטינקט התנייתי]
במטרה להגן
מפני השפעה אפשרית של המעבר.
"הודעות הסיכום של ראשי הממשלה של הודו וישראל, לא משודרות ישיר באף אחד מהערוצים. פשוט תקשורת מבישה."
א.מ.
בצפון קוריאה, רומניה בעידן צ'אושסקו, השלטון כפה על אזרחיו לשמוע את מסריו. להמשיך לקרוא איום צמצום דמוקרטיה
"ה׳מסורתיים׳ ימשיכו לשלוח את ילדיהם לטיפולן של בנות השירות הלאומי שימלאו את ראשי ילדיהם בממבו־ג׳מבו של היהדות, אבל אנחנו, החילונים, לא נאפשר יותר להשחית את מוחותיהם של בני דור הﬠתיד שלנו בקשקושים של קדושת הארץ ו׳׳אתה בחרתנו“. כי אנחנו, החילונים, מאמינים שזו הבﬠיה שלך, אלוהי צבאות. זה שבחרת בנו לא אומר שגם אנחנו בוחרים בך."
נרי לבנה, מוסף הארץ 30/6/2017 להמשיך לקרוא מה זה אנחנו?
מה עושים עניין מזה שנתניהו 'שיטה' פעם אחת באחד, מוזס?
הוא משטה כל הזמן בבוחריו.
"…לפי קו ההגנה המרכזי של נתניהו, הוא שיטה במוזס."
פתיחות תודעתית
אינה קבלת פרדיגמה חדשה.
היא התנערות מקיימת.
אם אינך מסכים עם ההבחנה הזו, אין טעם להמשיך בקריאה. להמשיך לקרוא ימין שונא שמאל מתנשא
פעילות שמרנים דיאט/ לייט/ ליברלים,
כשל נוהי הגם ימין וגם שמאל הלפידיסטי, והלא לא ימין ולא שמאל הגנציסטי,
אנשי מרכז/ אמצע/ היברידים/ גם וגם/ טומטוםים פוליטיים, היא דמוקרטית.
אין טעם, לא עניין ולט ערך להסביר את המובן מאליו. להמשיך לקרוא האם שמרנים על הספקטרום מהווים סכנה לדמוקרטיה?
ר'ישל'ה שומע ממני שכשאני צופה בספורט,
אין לי העדפה, אני מעדיף לא להעדיף מראש,
קבוצה, שחקן או ספורטאי שינצח.
אידיאולוגית, שאיפתית, תיאורטית,
בגדול ובקטנה,
אני בעד האנדרדוג, להוא שהפתיע, או זה שהתאמץ יותר, או היה טוב, אסתטי, מרשים, מצחיק – אותי – יותר. וזה דינמי, משתנה. להמשיך לקרוא יצר תחרות או התכנסות
בשבת כעסת.
– הטיות 'מעצבן'*.
לא התכוונתי, מתכוון, שתכעס,
ועם זאת – לא מתרגש, זה בסדר לי שגרמתי לעוררות רגשית. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מתיָימן
ר' ואני רוכבים לקצרין. עולים לקצרין התלמודית. ברוח הנרטיביזם המנשבת, מוכרים פרזנטציה חווייתית לתיירים על חיי המקרא.
אוי למציגים ואבוי לנהנים.
פוגשים את מנהלת האתר, השומם בסופי שבוע; מה מצפים מאתר באוריינטציה מקראית דתית? איפה האוונגליסטים כשצריך אותם, משכשים בכינרת?
ר' ואני כפתטים זקנים – בעצם אני המוביל – מציג את עצמנו כזוג החווה חוסר התאמה מינית. מבקשים את עצתה. להמשיך לקרוא לא הייתי עושה זאת לילדיי
המדיום הוא המסר, והמסר הוא סך התגובות* לו.
עם הכבוד הרב למרשל מקלוהן ולאמירתו,
בעידן תקשורת מיידית, רב ערוצית וכיוונית,
יש, עדיין, משמעות היסטורית, פרקטית, קיומית למחולל המסר. להמשיך לקרוא המדיום הוא המסר
יושב בנחמה וחצי, עם המחשב. האגף המזרחי. המקום מבחינתי – אין דברים כאלה.
ילד מוכָּר כבן 13, מוכר מוצרי סידקית ושמאטעס, נוגע בי במגע רך, ספוגי, מיומן, שמעלה בי זכרונות מריו דה ז'ניירו מלפני 30 שנה, רוכלי בוטנים בני שש, מלפני עשור בהודו, ספק שואל ספק מבקש "תקנה ממני משהו" על התפר בין בקשת נדבה להצעת מרכולת.
