אחד מידידי האחרונים, הרצים ונעלמים, נמוגים ומתכלים, במצב רוח ירוד. מאד. מצב רוחו מהווה מלונת לכלב השחור. הוא בשיא, כלומר השפל, של שיאים קודמים. כל המחזה. מראש המלנכוליות ברקע, מהבהבת כאקדח במערכה הראשונה.
מה קורה?
להמשיך לקרוא מינורי במצוקה ובתוצר
מזל טוב, מרגיש קרוב אליך מספיק, רוחש לך הערכה אינטליגנטית כדי לשלוח אליך מסר זה.
הַזְמְנָתִי לחתונתך נחלקת לשלושה:
חסרי סבלנות לסביבתם,
חסרים תשומות מנטליות לתחזוק עצמם.
המסמן בנחרצות מה אינו רוצה,
לא בהכרח מסמן מה הוא כן רוצה.
על פניו, לעיני המתקהות, כשאני נחשף למי שעוסק, מטפל, בזהותו, הייתי מצפה שיחדד את ייחודו, את אישיותו, יפצ'פץ' את הממד האינדיבידואלי שבו.
אז זהו שלא! להמשיך לקרוא אוקסימורון זהות פרט
חיווי נחרץ
מה לא רוצה,
לא מעיד
על ידיעה מה כן.
בפרבריה המנומנמים של ארצות הברית בהם עיקר התנועה היא צאת וחזרת תושבים לבתיהם ורכבי השירות המאפשרים את חיי פרברי השינה, הצמתים אינם מרומזרים.
להסדרת התנועה, וביטחון הנוסעים
להמשיך לקרוא יצר לב האדם… מנעוריו
מיצוק סֶטְ-אָפּ תודעתי
בהתייחסות לגירוי חיצוני, מחפשי אשרור לסט-אפ תודעתי מקדמי המאפיין אותם – מיני רגישויות שונים כ-חתירה לסדר, חשש מהפתעה, טיפול בשינוי, תובעים את עלבונם, את ההכרה שלא קבלו. קרמר היה משוגע, ג'ורג' בא מהמנעד הנורמטיבי. במהלך שיח הרגישות צפה ומהווה את המצע לשיח.
אלה, שעל השיחה להיות נסובה אליהם, עליהם, שאם לא כן – יאבדו בה עניין, לא בהם עסקינן, כאן.
מדבר על מי שאינו מתוייג כ'עסוק בעצמו'. השיח נסוב על נושאים מקיפים.
בשיח מוצבים חבלי נחייה, מעקות, שמוליכים את בר-השיח, גם אם הנושא כלל לא נסוב עליו, אלא על אירועים אקסטרינזיים לו, במסלול שהקוועץ' התודעתי האופייני לו היתווה.
כל שיחה מהווה זירה להצדיק את ההתנהלות שזכתה עד לשיח לביקורת.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** בוחני מציאות – חלק ניכר מתשומותנו המנטליות מוקדות לבחינת המציאות לאור כל גירוי שמונח לפתחנו.
*** איפיון תפישתי – תחושת דחייה, הערכה עצמית נמוכה, חרד, כמיהה לסדר, דוגמאות מתייחסים לגירוי חיצוני, זר כביכול, כזירה לכנוס את המציאות המסויימת לתוך המודל שיצרו להתמודד איתה, וחוו מסביבתם ביקורת על כך, שהם דחויים, שהם נחותים, חרדים, שהם צריכים את הסדר והארגון, אחרת אובדים, ולעיתים יוצרים סדר מומצא כשהוא איננו, בעיקר בהטלת רגולציה שרירותית.
**** בחוסר סבלנות – כשמטפלים בנושאים אוניברסליים, להדחף ברגע מסויים לדיון בו אני מהווה הקרש בו מישהו קולע לסל, בשיח עם הקוועץ', צורך ממני סבלנות, שבמידה והייתה, הייתה נמוכה, וכעת יוצרת את צרימת המזלג בתחתית הסיר. כשה- P הרדום שלי מתעורר, אני ביירוט משימה ומתעכב בקוועץ' של אחר – אינני מותנה לכך חיובית.
***** בהסתייגות – [כן, נאנח בלאות, כולנו מגיעים מהמאפיין התפישתי] כולם באים מתוך ההטייה התפישתית.
העניין הוא כמה אצל מאן דהוא בשיח מכניס את עצמו לאושש את סט התניותיו המסויימות אופייניות, שניכר שקיבל עליהן ביקורות, ובעצם הוא 'משוחח', מוכיח שיחות קודמות.
ו-כן, מניח שיהיה מי שייחס לי התנהלות כזו.
לכאורה,
שמרן שעובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינות, ניתן לחיזוי וצפייה איך יגיב.
בפועל – מותנה למצבים שהפרוטוקול והרוטינות נותנים להם מענה.
שמרן שעובד על פי פרוטוקול קבוע, שצמוד לרוטינות,
והדגים באופן חריג, בלתי צפוי – יש לבדוק איזה אלמנט בפרוטוקול הופר,
מה משקלו בכך שהיווה נקודה ארכימדית שהפרה את רוטינת פעולתו לכדי פעולה חריגה.
כשמישהו אומר "אינך מכיר אותי"
נראה שגם אני שם, גם אם נמנע מנומך ביטויים כ- " אתה לא מכיר אותי", ו"אני מכיר אותך.'
איננו נבונים דיינו להבחין בתופעות/ תוצאות
בכדי שנתחקה אחר הסברים/ סיבות להן.
מקומך בעולם הבא –
ככל שזה תלוי בי, כן?
מובטח!
כל שעליך לעשות –
להגיע,
ולומר 'דיקמן שלח אותי.'
On Fri, Jul 6, 2018, 22:35 Tttttt Wwwwwwwww pppppp@gmail.com; wrote:
בוקר טוב יאיר דיקמן,
אני רוצה לספר לך על השפעתך הרבה עליי מאז הכרותינו הראשונה (סביבות נובמבר 2001) ועד פגישתנו האחרונה בדצמבר 2016 בזוריק. להמשיך לקרוא הורדת אסימונים
בהתייחסות לגזענות אנשים נחלקים למי ש-
כך, יש מקרים שא' ו-ב' מהרשימה הקודמת מתבטאים באותו פרט,
ולכך, שתי שאלות:
אניח שהתשובה לג', היא ג' ברשימה הראשונה.
בדרך כללי אופייני ל–
כבמשחק בילארד,
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שחקני ביליארד
עימות אלים בין יישויות שאינן פרט, כולל לפחות צד אחד אוחז בתפישת הזדהות קולקטיביסטית, צביונית, שנוגדת חופש פרט.
פרנסיס פוקוימה, בספרו The End of History and the Last Man, 1992, גרס שקריסת ברית המועצות מסמלת את קריסת האידיאולוגיות, וחתירת בני האדם למימוש דמוקרטיה ליברלית במתכונתה האירופאית והצפון אמריקאית תוך יישום עקרונות הקפיטליזם והשוק החופשי. להמשיך לקרוא טעותו של פוקוימה
לד.ז. המxימה,
רב המרחק בין אהדה ספורטיבית לבין התכנסות הזדהותית.
רב המרחק עד היעדר קשר לוגי, אלא מלאכותי עד מקרי.
"ספורט ההמונים אינו משחק, אלא פולחן, בו הנתינים חוגגים את כניעתם/ כפיפותם."
מניח, שהתכוון לאהדה.
העניין שיש בתחרות ספורטיבית.
לפרסונה יש עניין בספורטאי או בענף מסויימים.
יש מי שאוהד כדורגל, יותר מאשר כדורסל, ונטול כל אהדה לבדמינטון וכמובן ריבוי אינסופי של ווריאציות.
להמשיך לקרוא אהדה ספורטיבית – התכנסות הזדהותית
מה חטאו של אלאור אזריה?
שאל י.ב.
כדרכם של עמיתיו הנבערים לתפישות, משתמש בביטוי תפישות ערכיות נחרצות עם סימן שאלה. לא שאל. להלן התייחסותי:
לא הייתי מצר על מותו של מחבל, שבא לרצוח, בפעולתו הזדונית והאלימה.
אינני מצר על מותו לא בשל להמשיך לקרוא חטאו של אלאור אזריה
מה ההבדל בין שגויות לשטויות?
ג' במקום ט'.
לא רוצה לפגוע, ולא להתבטא נמוך.
ראש הממשלה נתניהו, יוצר נראטיב:
סמ"ר רונן לוברסקי, לוחם דובדבן נהרג ברמאללה.
מצער עצוב, תוצר סיטואציה מורכבת מדיי מכדי לתייג כ'מיותר'. להמשיך לקרוא סדר פרואסתטי/ פואסתטי
