מוקדש* לשובבים** שהתמצקו***
הכרתי קולים, מגניבים, מופרעים, חסרי גבולות, חברה'מנים
– אשמח לתיאורים נרדפים נוספים –
שבגרו לשמרנים, מקובעים, קונפורמים.
מה קרה? השתנו? התיישרו? התיישבו? החליפו מערכת הפעלה?
הכרתי קולים, מגניבים, מופרעים, חסרי גבולות, חברה'מנים
– אשמח לתיאורים נרדפים נוספים –
שבגרו לשמרנים, מקובעים, קונפורמים.
מה קרה? השתנו? התיישרו? התיישבו? החליפו מערכת הפעלה?
ליאורה, מישהי שאוהב, בחתירתה למטרות שמסמנת, בתצורת מחשבתה, בהתנהלותה, מצמצמת את הפריפריה – את ההשלכות הסטרוקטורליות בקרבת המטרה. מתעלמת.
שמה לה מטרה להיות אם.
הרתה את זוהר, חד-הורית. כבוד.
ברכות. להמשיך לקרוא מינורי בפשרנות
בהיות פרט במצוקת עוררות רגשית,
הוא מצפה מסביבתו זו התומכת המעורבת במצב, להכרה, הבנה הזדהות, עם לגיטימיות הביטויים להתנהלותו המצוקתית, ולגורמיהם, וזאת, כתנאי מקדים לשיבתו לסבירות התנהלותית.
בקשת 'סליחה' היא מענה לצורך זה, בו אחר מזהה שאובייקט נמצא במצוקה רגשית, ומי שתרם למצוקה זו מכיר בכך, נותן לתחושה הכרה ולגיטימיות.
בילדותי, תחילת שנות השבעים, טלוויזיה, ערוץ ראשון, יחיד, שחור לבן, צפיתי בתכנית בה אסירים שהיו בסיביר, קרבת העיר אומיאקוב, בה נרשמה הטמפרטורה הנמוכה ביותר אי-פעם, -81º נסעו ברכבת חזרה למוסקבה. מכמה עשרות מעלות מתחת עברו לכמה מעלות בודדות מתחת לאפס, והזיעו. היה חם להם. להמשיך לקרוא חום יחסי
מי שנוטה להחיל על עצמו, כמאפיין התנהלותי, חיוויים חיצוניים,
ולהוריד לעצמם ערך. וולונטרית.
בנחישות.
במצוקתם, שמים את סביבתם במגננה, על מצבם מפני שבמובהק
מי שטעו בבחירת אחת מ[(בדרך כלל) שתי] אפשרויות, העדיפו את השגויה, להבנתם, כלומר תמללו את טעותם אחרי קרותה.
טעות.
לטעות, קורה. קורה פחות להבין, להודות בטעות.
טעות גדולה יותר – קפיאה והתבצרות תודעתית בבחירה קודמת, מניעת פעולה מתקנת.
איך מבחינים שזו צורת התנהלות אופיינית – כשזו התנהלות החוזרת על עצמה.
ניתן לראות שמשאבים מנטליים מוקצים לטובת התיידדות עם כשל, עם אי-נוחות, ריסון תגובתיות, ולא להטבת מצב.
כך, מעצימים טעות, חורצים עמוק יותר את פרקטיקת התהוותה, מזמנים את הטעות הבאה, הערוץ בזוית מטה נמצא, הפרוטוקול קיים, הטעות הבאה תזרום בערוץ מים הזורמים למקום הנמוך.
ייתכן, ששימור כשל קורה מחוסר רצון להודות בטעות,
מתחושת כשל של הפעולה השגויה,
שמרפים את הביטחון בעשייה הבאה.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** אהובים, מהמעגלים הכי קרובים האפשריים.
*** מבכרים – לא בטוח שזו המילה, שכן 'מְבַכֶּר' צופן החלטה מודעת, וייתכן שזה סנטימנט מוטמע שלא מותיר מספיק אנרגיה להתמודד איתו.
**** תיקונה – בחינת המצב, והכרעה לטובת אלטרנטיבה קודמת, שבדיעבד הייתה טובה יותר, או בחינה חלופה אפשרית חדשה.
Do you know how to make God laugh? Tell him your plans
משפט זה חוזר בווריאציות בריבוי שפות במגוון תרבויות*.
ועם זאת יש מעט משפטים שאני אוהד פחות ממשפט זה. להמשיך לקרוא חיים – מה שבין התוכניות
פרטים עם מערך תפישות וערכים משותפים,
המזהים איום על שלמות הקולקטיב איתו הם מזדהים,
באופן אינסטינקטיבי וולונטרי, או במודע וכתגובה לקריאה,
מתעלמים מהבדלי התפישות ביניהם,
מתכנסים ליצירת עוצמה מצרפית
להגנה על ערכי הליבה של הקולקטיב,
באיום או פעולה
דפנסיביים או אופנסיביים.
"מזל," כך אבי סיפר לי, היתה תשובת נפוליאון.
לי אין גנרלים.
בגאנה הוצמד אלי נהג. יש שיאמרו שנהג לאקספאט – זר שנמצא בשליחות תעסוקתית – קריטי להשרדותו כרובה לחייל, כבלוני חמצן לצוללן; הוא לא רק המסיע, הוא גם המסייע, המתווך למציאות שיכולה להיות מאיימת השרדותית.
אני, בין ריבוא חסרונותיי, מייחס לאישיות אחר פשטנות שמאפשרת לפענחה,
בעוד שלאישיותי הפרטית שלי, מורכבוּת שמונעת מאחר להבינה.
אז זהו, שציון, אותו פגשתי באקרה, מייחס לאישיותו פשטות – מה רואים, זה מה שיש. פשוט, פאשוט, פאשיסט. המיר אדיקות דתית בבליל של אדיקות פטריוטית מבולבלת ונחרצת. ואוהב אותו. אם היה לי לב בר נגיעה הייתי אומר – נוגע לליבי.
מרחב 'שלי' – תודעה עצמונית – סובייקט
מרחב 'שלך' – זולת, אחר – אובייקט
המרחב 'שאינו שלי ולא של אחר' – נובייקט.
לפי חוקי מקום עבודתי, הנהג צמוד למכונית שצמודה לאקספאט.
הרכב שצמוד אלי – טנדר מיצובישי מסוקס, נשלח למוסך לטיפול תקופתי.
הנהג שעובד אתי נותק ממכוניתו, שניתקה ממני.
סמואל, נהג מכונית סדן של אשת אקספאט צוּוָת אלי. 'פוסיקאר', או 'פות מוביל', סליחה על השפה הלא-פוליטקלי קורקט. להמשיך לקרוא מינורי בחלום
זמן הוא ממד אציל; לא ניתן להאצה, צמצום, או עיוות.
לשימוש אישי, אין די ממנו.
אני מנהל את זמני.
משקיע תשומות בחלוקת משימות על צירי ומשאב זמן.
נושא הזמן צורך רבות מתשומותיי.
ממש לא בטוח שאני מנהל את זמני היטב.
לבטח ניתן לנהל זמן טוב ממני, יעיל יותר.
אני מתרגז, כועס, חש נשדד כשמבזבזים לי זמן יקר – כשאני מעדיף להסתלבט. להמשיך לקרוא ניהול זמן
בהתממשקות עם מציאות ישנה מידה של ביטחון לפני התחככות של פרט עם מצב, משימה;
באיזו מידה של הצלחה פרט משער שיצליח במשימתו, טרום ביצועה. להמשיך לקרוא ביטחון וחרדה
בילדותי נחשפתי לא.מ., שהיה אגרסיבי משהו, גבולות מרוחקים.
קיבל להערכתי, קרדיט רב מדיי לכישוריו הפיזיים, ולא מספק לאלה האינטלקטואליים.
היה משעשע, לעתים מעיק, הותיר כמה חוויות נזכרות לחיים.
בבחורתנו, הדהים, הפתיע אותי, שבשל אמירות אחרים, שלי, התבאס ולעתים אף נעלב. תחושת הערך שלו התערערה, במוחצן. רָגִישקָלֶ'ה.
ניסחתי לעצמי שיש פה עניין – ביטויים שהוא משתמש בהם על אחרים, אינו יכול להחיל על עצמו.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי טולרנטיות אגרסיבית חד-כיוונית
פוגש רבים ממכריי שעיקר תשומותיהם התודעתיות מתועלות ל
פגשתי מנהל שאמר, העביר, חזר על כך, ש-
אם לא יוכן תקציב מדוייק לצרכי פרוייקטים עתידיים,
לא תהיינה השלמות בהמשך, ולא יהיו תיקונים.
טוב.
מבין שרוצים ליצור תקציב, מדוייק ככל הניתן.
אידיאל תפישה ניהולית.
הקרנה של אישיות פרטית על אידיאל תפישה ניהולית. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – אנאליות ניהולית
שלא לומר 'הגדרה'
העדפה התנייתית מוטמעת, לא מודעת ומתומללת,
למימוש ערכי רעיוני, נפרד מחומר או מפיזיולוגיה,
לצורכי סיפוק רגשי.
מימוש סנטימנט מצריך פעולה במציאות ומשאבי רציונל.
סיפוקו גורם לתחושת ערך והנאה, מניעתו תסכול.
סנטימנט מוטמע ראשונית,
ועל ציר זמן מתעדכן, מתמצק, בהתאם לקבלת חיוויים רגשיים מהמציאות.
מערך סנטימנטים, אופני מימושם, מהווים טביעת תודעה של סובייקט.
סנטימנט חיובי/ שלילי הוא יחס חיובי/ שלילי למושאו,
ככזה, מילויו גורם הנאה/ אי־נוחות עד סבל.