הייתי אומר לאבי ש
המשפט שאמרת הוא לא בלתי נכון.
לא-זוכר-מי-אמר-ש
זיקנה, זה שמישהו רואה את הדימיון שלו להוריו.
כן, אני מתמחה בהנפקת משפטים לא בלתי נכונים, ומתעמק בשכלול היכולת.
אם נעשית פנייה המשרתת את הנמען,
והנמען מסתפק במנאד רוש
– לא מוצא לנכון להגיב –
כלומר מוצא לנכון לא להגיב,
זהו סימפטום מובהק
במובן שמשהו
בהתנהלות, במערכת הערכים התקשורתית
משובש.
מבחינתי – היעדר התגובה הוא חיווי,
לטעמי – סוג של חיווי מצוקתי, או מצוקה חיוויית.
להמשיך לקרוא מנאד רוש, מנוד ראש
בניסוח כלל עלולות לצוף שתי בעיות:
דברתי עם מכר. פרקטו-קונקרטי. קפוץ. חזק. שמרן רפובליקן.
אמרתי לו בהקשר השיח,
"שביושר אינטלקטואלי- משאב בנדירות, לא כי יש בו מחסור, אלא כי אין לו ביקוש… ככה, ככה וככה."
בהמשך, באופייניות, הצעתי לו, שבמזגן, באופליין, יפצ'פץ' בינו לבין עצמו את ההבדל בין יושר ליושר אינטלקטואלי, ובעיקר את המבחין, הקו המפריד ביניהם.
"דון על זה עם אשתך" הצעתי, לגיחוכו.
לאחר שנפרדנו, אני, חרחרן ריב מגון וחילופי שבבי תוכן, מתמסר עם אשתו עורכת הדין- מהצד התעסוקתי פרקטי של הפרופסיה, שואל אותה אם אפשר לעשות שימוש בסגולותיה האינטר-פרופסיונאליות.
היא משיבה בהיסוס.
שואל אותה האם המושגים יושר ויושר אינטלקטואלי נהירים לה.
עונה ש… יושר נהיר. יושר אינטלקטואלי איננה מכירה מושג זה, שמגיע בצמד מילים אלה, לא נתקלתי בו בחיי היומיום- ״כמושג״. על אף שניתן להסבירו בצורה הגיונית כלשהי!
21:15, Apr 6 –:
כפי שציינתי את המושג יושר קל מאוד לפרש. את המושג יושר אינטלקטואלי, קשה יותר שכן אין הוא שגור בשפה היומית של האנשים, אלא בשפה המקצועית בין עורכי הדין.
אינני מבינה לאן אתה חותר ועל מה דנתם.
כשאני מקבלת שיעורי בית אני נוהגת לברר מה עלי לעשות מדויקות.
מאחר שאינני מבינה קשה לי לשתף פעולה עם שני אנשים משועממים….
21:18, Apr 6 –:
דבר נוסף שעלי להוסיף, הוא שנדירותו של היושר האינטלקטואלי, ימשיך להיות קיים על אף הביקוש הרב שיש לו, שכן קשה מאוד לצפות מאנשים להיות קשובים ואובייקטיביים, או לכל הפחות להודות בצדקת הצד השני.
21:19, Apr 6 – yair dickmann :
או.קי., מעניין.
21:25, Apr 6 –:
כפי שציינתי הביקוש הינו בכותלי ביהמ״ש בעיקר, נוכח העובדה שכפרט אתה פחות קשוב לצרכי אחרים, ועסוק לרוב אחר הצרכים הסובייקטיביים שלך.
21:26, Apr 6 –:
לדעתי הביקוש העיקרי בחיי היומיום הינו ליושר ופחות ליושר האינטלקטואלי.
21:27, Apr 6 –:
מקווה שדעתי עונה על צרכיך… וכאן אתה מתבקש להשתמש ביושר האינטלקטואלי שלך!
כשאחר מכיר את הסובייקט בתיווך מסך.
בעודי מפסיע במשעולי נווה צדק
ביום חורף אביבי ביותר
בואכה סוזן דלאל,
שתי מטרוניטות חולפות על פני.
שומע את המשפט הבא:
"לתערוכה הקודמת שנערכה בלוצרן הגענו מצוריך."
ההבדל בין העדפותיי לתפישותיי הוא היררכי:
חילול כבוד מת? כבודו?
אם גופה מתנתחת post mortem או מרוטשת בחמת זעם, קרה לה משהו?
ואם זו חית בר, לא גופת אדם?
זה כמו הקוקוס הנופל בחוף ללא שמיעת בן אנוש.
אלוהים כועס על השחתת יציריו?
אֵם, שעדיין מדממת את לידת בכורה,
השומעת מאמה האוהבת, אינטליגנטית, נחרצת, כריזמטית, קולית, מצחיקה,
(בין היתר, ויש להניח שמסרים דומים לאלה לא לראשונה) ש-
מעתה, תחלק את העולם לשניים<div "="">
מניח, שצחוק צחוק,
שלחתי סמס לכמה תריסרים ממכריי עם השאלה:
"כשאתה לבד, האם אתה עומד בצפירה?"
להמשיך לקרוא אוטונומיה צפירתית
ידידי ואני, בלבוש ובמראה התואם את צרות הנוכחים, נכנסים לאופטומטריה משובחת לאסוף את משקפיו המתנשאות.
ידידי מתוסכל על חווית הפיכחון שמתיחת המחיר גבתה.
לאחר חיכיון ארוכה, כשהאופטומטריסט מפציע, לפני שמתכנסים לדיבורציה, ידידי שאל:
"אפשר לקבל מים?"
אני לא party pooper.
אני בארטי בובררר!
האם יוזמי חגיגת אירועי הפתעה
הם קונטרול פריקס, שונאי שוני, הפתעות וריגושים, שלא לומר 'אנאליים'
שמְתעֲלים את תיעובם
(ששי, ווחייאת ששי, עושים סובלימציה, מה אח'שלו לא מבין?)
להנאה,
מגרימת הפרת סדר – ההטייה הרגשית הנובעת מטלטול לצד אחד ובפתאומיות לצד אחר,
וההנאה הנרווית מיצירת הסדר מחדש תוך שליטה על התהליך,
שתכליתו תוצר שנתפש חיובית? להמשיך לקרוא בה!
בהתכנסות חברתית, יש מי ששוקעים לסמארטפוניהם.
לא מנומס. לא תמיד ראוי. אין את הקדשת הקשב, יש את ההמנעות מנטילת חלק אקטיבי, לא מותנה מההתרחשות.
זן אחר של קשר בעידן החדש.
נראה, שעידן התקשורת האקסקלוסיבית אנאלוגית, נמוג. להמשיך לקרוא תקשורת חדשה
בשימוש באלגוריה קיימת בעיה אינהרנטית;
עיסוק בהתאמת הדימוי למציאות,
בעוד הדימוי מיועד להבהיר
ייתכן והוא ממרכב את תפישת המציאת בטעינת רבדי יתר.
אני יכולה
לקנות לו מצרכים,
לבשל לו,
להגיש לו,
אפילו… ללעוס לו.
לבלוע עבורו- לא אוכל.
אמרה חברה על בעלה.
ידידי הנערץ, כמו כולנו ובשונה, מתאפיין במספר תכונות שעושות אותו מה שהוא.
מאווייו מתפרסים על
כחסר מעצורים, הוא
המחיר?
הוא נכנס לסניף הבנק, ראה אותי מתנהל מול פקידה.
לא שזה חשוב או שהוא מודע לכך- היא עבדה –אתי באחד ממקומות העבודה הקודמים שלי.
כשהלכה להביא את פנקסי ההמחאות שהזמנתי,
ציין שגופה אטרקטיבי לו יותר מפניה.
כלומר זה ממש לא מה שהוא אמר,
אבל זו התמצית בגרסה נטולת ממד האופרטיביות המקורי.
כשחזרה, הפעיל את מתיקותו, ושאל האם היא מחטבת את גופה במכון הכושר.
היא אשרה, וככיפה אדומה הששה אֱלי נשיכה, האירה פניה ושאלה "איך אתה יודע, רואים?"
הוא, במיומנות של עתירי ניסיון- של מזדקנים, חיווה ש"רואים" ושאל, האם ב"אירובי או במשקולות?"
כיפתנו ענתה, והוא פנה לאקזיט מהיר:
"רוצה להזמין אותי לעשות כושר יחד?"
"לא." השיבה.
"תגידי", בירר, "ההורים שלך עיראקים?"
"כן", אשרה וניערה, שוב, את מיומנות כיפה אדומה שהפגינה קודם "איך ידעת?"
"נולדת בארץ, נכון?" מברר, והיא מאשרת.
"אצל העיראקים המבטא עובר גם אצל מי שנולדו בארץ" נותן בדיאגנוזה האתנו-לינגוויסטית.
אני, כחבטת הקלישאה, 'לא יודע היכן לקבור את עצמי'.
עם זאת, כעתיר ניסיון, כן יודע לאיזה עומק.
כלומר בממשקים קודמים כבר שאפתי להיקבר במקומות עמוקים יותר והרבה יותר, מתלבט האם רק לכעוס או גם לצחוק.
בחוץ, שואל אותו, "תגיד, תגיד, בסקאלה 1-10, כמה היא אהבה את השאלה?"
"0", השיב "הבנתי שאני לא מעוניין בה."
כמעבירי שיער מצד לצד,
מסתירי פדחת חושפי בעיה
רוב האנשים מסתירים כשלים, ומעצימים את הבעיה,
מחצינים את העובדה שאינם יכולים איתה.
יושב בפאב Mustang Sally Club באפריקה, מלאווי, בלאנטייר.
בבלאנטייר יש מפעל Calrsberg שמספק את תוצרתו ברחבי המדינה ואפריקה.
Green הם קוראים לבירה. על שם צבע הבקבוק, עולה פחות מדולר.
רואים מישהו, שחור, יושב על הבר שותה Amstel מיובאת.
"ראה אותו", נושף מייק הדרום אפריקאי מבעד אדי שכרותו, "משלם פי שלושה על בירה מיובאת. הוא בונה על זה שיראו אותו ומסמן לאחרים שיש לו."
למה שמישהו יצייר על עצמו, ובתצורה בלתי הפיכה,
כשלאחר המעשה, יש סיכוי לחרטה יותר ממי שנמנעו מהקעקוע?
