פריצת פיסקה

הערכת משך קריאה: 11 דקות, בערך 🙂

נזק. לא מודע ובלתי הפיך

כולם מכירים את הקונספט של פסקה.
מעטים מיישמים את התפישה בשיח.

פסקה: מצע תקשורתי; צבר משפטים, מנסח רעיון אוחז נושא. להמשיך לקרוא פריצת פיסקה

החבל של טרזן

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

דיקמן החבל של טרזןבתפישתי האישית, ההורית, חינוכית, ניהולית, אני מוטה לגישת ה'חבל של טרזן'. להמשיך לקרוא החבל של טרזן

טכנולוגיה מאיצת שינוי

הערכת משך קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

תיקון: המשתמש בטכנולוגיה מאיץ שינוי

בדה מרקר, ממלכה ווירטואלית: מדיה חברתית משנה את סעודיה מתוארת תופעת שימוש רווח בטכנולוגיה מחוללות שינוי בחברה שמרנית – סעודיה.

ברקע, רווחת תפישה, שהאנושות הופכת אמונית, לאומית יותר.

לא מסכים.

פעמיים:

  1. האנושות מתקדמת, לומדת, מנתצת פרדיגמות אמוניות, משתחררת ממסורות מכנסות הזדהות קולקטיבית לטובת חופש פרט, שיוויון ורציונליות, גם אם בשנים האחרונות, ישנה ריאקציה זמנית, מקומית.
  2. טכנולוגיה כממד הזמן – אצילה; אלה אינם ניתנים למתיחה, כיווץ או שינוי במהותם, אלא ליישם היבטיהם. טכנולוגיה אינה משפיעה על התפתחות חברתית, אלא המשתמש בה משפיעה על שינוי חברתי.

אמונה אינה יכולה להתפעפע לכיוון טכנולוגיה, נטולת האנשה.

אכן, טכנולוגיה יכולה להוות פלטפורמה להפצת וקידום האמונה;
תוצרי דפוס, הפצת התנ"ך והברית החדשה, כהתפתחות טכנולוגית החלו מאמצע המאה החמש עשרה קידמו את התפשטות האמונה הנוצרית באירופה.

האם הדפוס הפך אנשים למאמינים יותר?
לא!

ולא יכול להפריך את התזה שלא,
כפי שהגורסים שכן אינם יכולים להוכיח.

הדפוס תיעל אישיויות אמוניות לתכנים מסויימים יותר מאשר לאחרים.

הרדיו היה התפתחות טכנולוגית דרמטית בשנות ה-30, עת המכשיר היה בריבוי בתים. יחד עם המדיה המודפסת איפשר לתנועות פופוליסטיות כפאשיזם, והנאציזם להתפשט בגרמניה ואיטליה, ובאותה עת, בספרד הייתה תנועה הפוכה של הרפובליקנים, ובצרפת ואבאנגליה תפישות פופוליסטיות לא זכו לפופולריות כאצל מדינות הציר.

אנשים עם נטייה לרמת אמוניות גבוהה, המאפיין את מרבית האירופאים באותה עת, צרכו תכנים מודפסים, כשמאות שנים קודם אמוניות תועלה באופן שונה, וחמש מאות שנה מאוחר יותר – בעת הזו, מאפייני האמוניות דומים, גם אם נישאים על פלטפרמות שונות, כלומר יש דינמיות בתכני אמוניות על ציר זמן, ולא במידת ההטיה האמונית.

בחלקם הגדול של מי שנחשפו לנצרות במתכונתה המודפסת, קבלו על עצמם את עקרונותיה, מי וולנטארית ומי בשכנוע כזה או אחר בסיוע סוכני הדת, האנושיים נשמעים, והאובייקטים הנקראים על ידי המאמינים הצורכים.

בה במידה ניתן לומר שריבוי ערוצי התקשורת בעת הנוכחית תרמו להעצמת / החלשת אמוניות. לְמָה בעצם?

ההתפתחות הטכנולוגית היוותה מצע לתקשורת מתפתחת;
הפצת ידע, העלתה בעבר ובהמשך בהאיצה את קצב העלאת רמת החיים האנושית הנתפשת – עם המחירים הרגשיים של מי שלא מתואם לקצב השינויים או הפך קורבנם, את הנוחות הפיזית, את המיומנות ההולכת ומתמרכבת של הבנת קונספטים וירטואליים מסייעים.
אלה, להבנתי הנחרצת אך הלא מוכחת 😥  מצמצמים, לאט
[בהשוואה למה? אולי מהר יחסית להליך ההזדקפות ההומו ארקטוס(ית)?]
אך בנחישות בלתי נתנת לעצירה, ממדים אמוניים תפישתיים.

בישראל, קהילות דתיות אדוקות קבלו את איסורי מנהיגיהן לשימוש בטלפון סלולרי מעבר לתפקודיו הבסיסיים ביותר, עוד טרם היות רשתות חברתיות זמניות בו.

אניח שמנהיגי קהילות דתיות היו מנסחים אחרת את הנכתב כאן.
עם זאת, אניח שהאיסור הרגולטורי על שימוש בטכנולוגיה נועד לחסום את אפשרות הפעפוע.

והרי תחזית(י) ועיקרה תחילה:

תופעות כפְרָצי אמוניות ולאומנות, רווחות ככל שתהיינה, משמעותיות ככל שנתפשות, הן ריאקציות מקומיות, זמניות, חולפות, לתהליך גדול ומובנה מהן.

כך, להערכתי
האנושות נעה, באופן הולך ומואץ, בלתי נמנע,
לכיוון אינדיבידואליזם רציונלי מצמצם אמונה, הנסמך על מבנים חברתיים בהךיכי דה פרגמנטציה, מתרופפים – חופשניים, ומתבססים על טעמי פרטיהם.

כך, לפני 30,000 שנה רמות האמוניות והלאומית היו די הומוגניות, עד זהות.
לפני 3,000, שנה, רמת הזהות פחתה,
ההטרוגניות עלתה עוד יותר לפני 300,
התעצמה לפני 30,
ומניח שעוד 300 שנה רמת השונות בין מכלול הפרטים ברמת האמוניות והלאומיות תגדל אף יותר.
המאפיי – תנועת ליבת מיצוע רמת אמוניות ולאומיות המאמינים תנוע לכיוון החלשת עד אובדן האמונה והזהות הלאומית.

גופים רדיקליים מנסים להאיץ את התהליך,
גופים שמרנים- להאיטו.

הקצב הוא סינתזת הכוחות המקומיים בנ'ודת זמן מסויימת – לא ידוע.
הכיוון [די] ברור [לי].

שופנהאואר, גאונות

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

כישרון – פגיעה במטרה שאחר לא מצליח לפגוע.
גאונות – פגיעה במטרה שאחרים לא רואים.

ווריאצייתי העברית לאמירתו.

שופנהאואר

  • אוחז ב'גאונות' מעבר לאיכות אבסטרקטית,
  • והיותה כפופה להכרת אחרים.

אפשרות חזקה חלשה

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

לחזק יש אפשרות לתת.
לחלש נותרת האפשרות לקחת.
והבונוס: תלות.

מינורי בשליטה

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

סטלה שלנו, היא כלבתה של איריס.
יש בני אנוש, רבים, שלא זוכים לאהבה ותנאי חיים כשלה.
לצד נשנוש האוכל, היחס החם של גבירתה היא מהות קיומה.

אתמול איריס הביאה את שי לחברה בקטנוע, ועברה למכונית כדי לקחת אותי לשדה התעופה.
סטלה, ששמעה את הקטנוע, הריחה את איריס, מתחה את צווארה מהחלון החוצה בכמיהה לבואה.

הפצרתי בה לרדת אתי למטה כדי שניסע שלושתנו.
ללא הועיל.
אז ירדתי לבד והיא נשארה בחלון בציפייה לא ממומשת.

מוסר השכל:

גם הדרך לשדה התעופה רצופה בכוונות.

הבחנה בין אי לרציונלי

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

רציו-אי

התנהלות לא רציונלית, השואפת לאנוס מציאות מקרית או שרירותית בנימוקים רציונליים המונחים על מצע שאינו- חיפוש וגילוי היגיון המנחה את שרירות אי רציונליות ההתנהלות,
אפיינת לרבים.

ייחוס רציונליות שגויה מהווה נזק אישי בריבוי ממדים; להמשיך לקרוא הבחנה בין אי לרציונלי

מתיחת מציאות

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

בדיות, הגזמות, הדמיות, המצאות, מתיחות, סילופים, עיוותים, פיברוקים, פינטוזים, שקרים מופרכים, פורחים, אצל אנשים רבים שונים בנסיבות מגוונות.

את הסיבות לשקר, ניתן להבין, להצדיק בתנאים מסוימים- הפקת רווח מסיטואציה. להמשיך לקרוא מתיחת מציאות

עצלות

הערכת משך קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

אבחנה חיצונית, אחיזה תודעתית

מניעת פעולה,
על ידי תיעול אנרגיה לאפיקים מונעי הוצאת אנרגיה,
שנתפשת על ידי העצל כלא מקדמת ישירות את עניינו.

לעצל להמשיך לקרוא עצלות

מינורי בחינוך אמיתי

הערכת משך קריאה: 4 דקות, בערך 🙂

אפקטיביות – חלחול חינוך

נפגשתי עם מלכהל'ה, אמו של ברל'ה כן חשוב מאיזו עדה אבל מפאת כבודה – לא החלטתי של מי, של מלכהל'ה או כלל העדה, לא מגלה, חבר נעורים, לצורך העברת ואימות מידע כלשהו.

אופיינית, לה ולי, בפריפריית הנושא דברנו גם על האם ועד כמה ברל'ה שלנו, הבכור, היה שובב בנעוריו. להמשיך לקרוא מינורי בחינוך אמיתי

אלימות תוקפת מתגוננת

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

אלימות- פעולה נכפית- נעשית בניגוד לרצון אחר, תוך הפעלת אילוץ למימושה.

אלימות היא 'פוזיטיבית' במידת קיומה.
כלומר, יש רמת אלימות מנמוכה או מעטה עד גבוהה ורבה.
אין העדר אלימות גדול או רב.

בדרך כלל, אלימות היא חוליה אחת מתוך שרשרת פעולות של המבצע, ביטוי מקומי של מתווה התנהלותי, של איכות אישית מאופיינת.

מכיוון שמושג ה'אלימות' טומן בחובו, אינהרנטית, כמושגים אחרים, ערכיות שלילית, ישנה הנטייה לייחס התנהלות אלימה לאחרים, לא לעצמנו.

מבחין בין להמשיך לקרוא אלימות תוקפת מתגוננת

מציאות רבודה

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

ב- 22/12/2013, בתכנית עובדה של אילנה דיין, הובא סיפור של ישי הדס, שאימץ נערה אתיופית.
האיש הטוב כרת איתה חוזה- תקבל תמיכה, תשלים לימודיה, תשנה במו ידיה את הגורל שנגזר עליה.

סיפור נפלא. להמשיך לקרוא מציאות רבודה

זה כמו

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

דומה, אך לא אותו דבר

אני חווה מצבים בהם מתאר אופי, התנהגות, תופעה, התנהלות של מקרה או פרסונה X,
באזני Y,
ומוסיף ש"זה כמו 'Z'…"

בשלב זה, קורה לעיתים מזומנות, שמאבד את קשר והסכמת רבים איתם חולק את התובנה הנחשפים לפרוטוקול תקשורת זה.

טענתם-

  1. למה אתה משתמש ב-'כמו'?
  2. מי זה ה'Z'? זה לא אותו דבר. להמשיך לקרוא זה כמו

מינורי בגנון

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

ידוענית, מהז'אנר הרהוט, לא תתן לבתה להסתובב לבד בגיל העשרה.
כך אמרה. לי.
אולי אלי בקליעת קרש לעצמה.
זאת, כי היא מכירה מה קרה, קורה, שם בעולם הסלבריקה'ס. מקרוב, מבפנים, היא ידעה, יודעת כמה. להמשיך לקרוא מינורי בגנון

הורות עכשווית

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

בתכנית רדיו המילה האחרונה, אבישי בן חיים העלה בעיה:

כשבתו של בן חיים מבקשת ממנו ממתק והוא לא רוצה לתת לה,
היא אומרת לו "אם לא אקבל אהיה עצובה."

השדרן פנה לעמיתתו עירית לינור, ושואל לעצתה במשא ומתן. להמשיך לקרוא הורות עכשווית

איפה היו ההורים?

הערכת משך קריאה: 4 דקות, בערך 🙂

בעקבות פרשת הזמר המפורסם עולות כמה סוגיות מעבר לכאן ולעכשיו העסיסי.

בין היתר עולה הערכה האם איך ובאיזו מידה תושפע ההצלחה העכשווית לעתיד, לטווחים הבינוניים והארוכים.

  • האם, איך ובאיזו מידה תושפע ההצלחה העכשווית לעתיד, לטווחים הבינוניים והארוכים על ידי החברה- בתפקוד פרטיה כצרכנים,
  • ובמנותק מיכולת ההוכחה המשפטית, אתיקה התנהלות של הפרט,
  • ובעיקר- מה שמעניין אותי בעיקר, אופן הבחינה של מי, איך, הדיאלקטיקה על מה ובעיקר למה,
    מעניין יותר מ- האם שכב או לא שכב עם זו או אחרת.

שאלה אחרת, מרתקת, אותי, אף יותר- שאלת ה'אחריות ההורית', שעלתה בשמה זה על סדר היום הציבורי בעקבות הפרשה.
להמשיך לקרוא איפה היו ההורים?