כשל מובהק אצל תבוניים
בין מחשבה רציונלית,
למחשבה שאיננה
היא העירוב בין תפישת ערך
לבין
הליך מחשבה מוסדר,
הנמנע מהטיות אלה.
המשתמש במטבע ביטוי מאד
ועוד יותר במכפלתו-
מאד מאד
מעיד על נטייה אישית
למג'וריזציה של הסיטואציה,
מחווה, שאינו סומך על השומע-
עלי,
שייחס אינטרפרטציה מידתית לסיטואציה,
במידה אליה מתכוון.
אז אולי, כדאי לשמוע למזער?
בבחירת טעמים,
ובכלל בחיים,
כשאינני בטוח מהם העדפות, טעמי האחר,
אעדיף את טעמיי שלי.
פער שלילי בין ערכיות כוונה
איך נתפשים בתודעה אחרת,
לבין
ההבנה שנתפשים שלילית.
"דוקטור דיקמן…" פנה אליי חבר.
"דוקטור, דוקטור? דוקטור למה?" שואל שלישי נוכח.
"אני דוקטור בהעמקת תעוקות,
פרופסור העצבת שמייחים,
ספציאליסט העצמת מצוקות,
מומחה החלאת בריאים."
חבר מוטרד מהתנהלות דור ה-Y. בהיבט התעסוקתי.
לא, הוא לא בתפקיד המשיק לאחריות כלכלית תעסוקתית כלשהי-
יש לו שלושה ילדים בגילאי הדור.
האיש המתוק אמר, המליץ- להמשיך לקרוא איזור נוחות וסף כניסה
בעולם נסמך על, עתיר ייצוגים, תפישת ערך עצמית מושפעת, איך לא, מהותית, ממורכבות וריבוי ייצוגים.
פייסבוק, לתפישתי, היא רשת חברתית כפרקטיקה, ובפועל היא פלטפורמה לניהול ייצוג עצמי של החבר בה. להמשיך לקרוא תפישת ערך עצמי מלמעלה או מלמטה
אני, ערך עליון;
ממנו, ממני, נגזרים כל ערכי משנה.
בלעדי, ללא, תודעתי,
אין לדבר ערך. להמשיך לקרוא אני הכי חשוב
לא נשים ולא קטינים.
הטרדתי- בעבר,
מעיק- בהווה,
אציק- בעתיד,
בעיקר לגברים בגיל העמידה.
עם זאת,
לא אקפייח אחיירים,
ללא הבדל מין, דת, גזע גיל ומין,
בכל הנושאים- בהם יש לי עניין.
בשתי תגובות אנושיות אני בוטח ביכולתי להאמין לפענח נכוחה:
שימוש מניפולטיבי, ממנף, בתודעת אחר
לפיצוי, לשינוי חיווי רגשי שלילי לכיוון מגמה חיובית,
וזאת בלא טיפול בהיבטי מציאות, בגורמים מחוללי הבעיה,
לא בתשומותיהם, לא בכספם, free of charge.
את שטיק הנחמה המציאה הדת,
ומאמינים מיישמים.
התנצלות היא בת-דודתה של התנחמות.
ותודה להערותיו של ידידי הנערץ.
בעידן תקינות הדיבור,
עת מוראות הדיפרסיה,
תקופת העליצות המזוייפת,
זמן הפוליטיקלי קורקט,
עשור ייצור ושחלוף נראטיבים,
עונת הִמנעות מקונפליקטים,
מילניום שימוש ייצוגי מציאות,
פייסבוק כמציאות אלטרנטיבית,
יצירת ערכים עצמונית וויקיפדית,
התמרת ייצוג למציאות,
התייחסות למציאות כייצוג, ותחזוקו כעצמאי,
הקלקת אמוג'י כביטוי רגשי,
לִקְלוק הלייק כאישוש קיומי.
מאת המלים המתוקות, שחוקות,
מעט האמת ולרוב אמירות ריקות,
מציאות אלטרנטיבית ועובדות חלופיות, להמשיך לקרוא חיווי אותנטי
ניתן לומר עלי לא מעט.
הכל יהיה נכון,
או כמעט,
או לפחות לא בלתי נבון. להמשיך לקרוא עמקי רצינותי
עדות עצמית –
'אני עסוק', בן הדודה של 'אין לי זמן', ובת הדוד 'זמני יקר',
מבקש לייחס ל –
מצוקתו, קמצנותו התשומתית, מחסורו האנרגטי, כאוטיותו ההתארגנותית, חדלון היענותו –
אותם חיוויי חולשה ואי נוחות אותנטיים –
בהיפוך מילולי,
ערכיות חיובית. להמשיך לקרוא "אני עסוק"
איך היה?
אחלה, תודה ששאלת –
מעדיף לייצר את החוויות הבאות,
מאשר לפצ'פץ' את הקודמות.
פה, באיצטדיון הבית,
ללא הבחנה בין דת, לאום, גיאוגרפיה מין או גזע,
אציק פנים אל פנים ל-
חסרי ישע,
אעיק, אייסר ואתעמר, בעל פה ובמקלדת חלודה
בחפים מפשע,
אחרב שמחת מסיבות
ואחריב את חדוות הרייגע,
אתנשא על מתנחתים,
ארדה ברודפי בצע
ואחלל לנחשי צפע.
לא, טרם חזרתי.
עדיין:
מציק פנים אל פנים, ל-
חסרי ישע,
בתקשורת אלקטרונית, מתעמייר ב-
חפים מפיישע,
ומתגוניין, מפני-
רודפי בייצע.
מעט מאד דברים ידעתי לעשות, בחיי.
את רובם שכחתי.
ליהנות- זוכר.
יֶפ, אכן,
זרמת כפכפוך סלעים
במעלה ההר.
הבאת 'בום!' חינני,
וגם נתת 'טראח!' אלגנטי,
וקינחת ב'בוינג!' מהדהד.
חיווי תודעתי
של אורגניזם,
על רצונו
שמצב קיים יימשך.
מעט דברים ידעתי לעשות.
את הרוב שכחתי.
ליהנות, זה המעט שזוכייר.
זו תופעה בין מכריי,
שהם מנסים,
כל אחד לפי יכולתו,
כל אחד לפי צרכיו
לטמון ראשיהם עמוק בחור ישבנם.
