כשל מובהק אצל תבוניים
בין מחשבה רציונלית,
למחשבה שאיננה
היא העירוב בין תפישת ערך
לבין
הליך מחשבה מוסדר,
הנמנע מהטיות אלה.
פגשתי קונסרבטיבים שאינם מצביעי ליכוד.
בסופו של דבר הם ליכודניקים, שלא 'נאה' להם
הערכים אותם ערכים. תגובתיים לאותם הטיות תודעתיות, רגישים לאותם סנטימנטים.
כן, והם ליכודניקים, לא רק בסופו של דבר, אלא בתחילתו. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שמרנים ליכודניקים
פוגייש שמרנים מבית, מימין על ערכים, תומכי רייגן, יאיר לפיד, שנעו 'שמאלה', ואף שמאלה מכך רחמנא ליצלן.
חלק מתופעה כוללת, דה-פרגמנטיות שמרנית,
בתצורה פרטית מסויימת, של שמרנות מתרככת,
זו תנועת פרטיקולרית בתוך זרימה כוללת, שמרנית.
נכנסתי לסוכנות אופנועי טריומף בבנגלור, הודו.
קידם אותי בחור צעיר, מתוק.
בכלל, מתפעל מתבונותם- עם האנגלית המחורבנת שלי התחכמויותיי המעיקות, החביירים מתקשרים מבינים גם את דברי וגם את מה שאני רוצה, מבקש צעד קדימה.
שאל אותי מאיפה אני. להמשיך לקרוא מינורי במאצ'ואיזם פאשיסטי
מדינה
בה רוב אזרחיה 'אוהבים' אותה,
מתייחסים אליה רומנטית,
רואים בה מעבר להתארגנות עניינית, אד-הוק, שבא לשרת מבנה חברתי תרבותי,
אלא קיומה הוא ערך מקודש,
מקור קיומו הוא אלוהי,
גורל,
המשך קיומה, תפקודה, מקודש ונצחי,
על ציר זמן, להערכתי תוחלף על ידי מבנים חברתיים רציונליים, שנועדו לשרת את פרטיה. להמשיך לקרוא מדינה
הגות ימנית, אמונית לאומנית,
היא שילוב של
את רוב האנשים ניתן לסווג, בין היתר, כמוטי –
אני נפעם מפרט המקבל על עצמו זהות קולקטיבית ערכית.
תפישת זהות אדם כקולקטיב רעה, נחותה, מניפולטיבית, מנצלת את חולשת הדעת של מי שמתכנס אליה, ערכית. להמשיך לקרוא זהות קולקטיבית ערכית
הנוטה ממחשבה רציונלית לאמוניות לאומנות- החשכה,
[החשכה: כיבוי פנסים, הארות ובקרות רציונליים]
יותר משמעורר את חשש הנותר בבהירות הרציונלית,
הוא מבעיר את חימת עמיתו לחשיכה האמונית לאומנית,
אין מצע רציונלי משותף- חוסים במערות אחרות,
מאויימים ומבוזים על ידי עמיתיהם לשרירות התפישתית:
[שרירות תפישתית: אחיזה בפרדיגמות פרלימינריות,
ייחול לכוח עליון מסדר ורחום- אל או ממשל מדיני]
על משרעת ה'אדיקות'-
אדוקים מהם נתפשים כ-פנאטים מסוכנים,
על משרעת האדיקות – פחות מהם
חשובים כ-כופרים בעיקר, חלשלושים.
טראמפ עצמו כתב בספרו "אמנות הדילים", רב מכר משנת 1987, ש"אנשים לא חושבים אולי תמיד בגדול, אבל הם יכולים להיות מאוד נלהבים מאלה שעושים את זה. לכן הפרזה קלה לא מזיקה לעולם".
ציטוט מ- ynet.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4742909,00.html
מנחם הורוביץ 'במילה האחרונה', 23/12/2015, 11:42, בהתייחסותו ל'שוברים שתיקה':
"למה חשוב להגיד את האמת?"
בשונה מתפישה חותרת פרוגרסיביות רציונלית, אינדיבידואלית, ליברליות, זוהי מהות מחשבה אמונית, לאומנית, ימנית קונסרבטיבית. להמשיך לקרוא מאפייני קונסרבטיביות, שמרנות, אמוניות, לאומנות, רפובליקניות, ימין
אדום בפנים, ירוק בחוץ,
יש לו גרעינים של אבטיח
ואינו עושה גע גע גע,
כנראה זה אבטיח. להמשיך לקרוא אבטיח
המנונים לאומיים הם דבר מטומטם. כל המנון, של כל מדינה — גם של ישראל, גם של פלסטין. המנונים הם דבר מטומטם משום שהטקסט שלהם הוא קומוניקט שטחי, שנועד לצבוע את הביורוקרטיה הממלכתית המקומית בפאתוס גרנדיוזי, שברוב המקרים גובל בליצנות. המנון ארצות הברית עוסק בדגל שהצליח לעמוד על המקל לילה שלם מבלי שאיזה דוב גריזלי יטרוף אותו, המנון דנמרק מפאר את הים הכחול והעלים הירוקים, והמנון לוקסמבורג מספר שהארץ שלהם מובילה את עמי העולם — אם כי לא נכתב שם מפורשות באיזו קטגוריה בדיוק. להמשיך לקרוא נוהי, נוהמי, מהנהני ומהמהמי המנונים
למושג אנרכיה דבוק ערך שלילי.
לא במובן של צבע,
במובן של פרקטיקה.
אנרכיה נתפשת כמקום ללא סדר, שיטה וחוקים,
ולכן מאיים. להמשיך לקרוא אנרכיה
אני פוגייש פה, באנגולה, במלון מיני טיפוסים.
ו-לא, זה לא אומר שאין טיפוסים במקומות אחרים,
כל מה שאומר זה ש- מגוון מיני טיפוסים אני פוגייש.
אחד מהם, נבון, מהנדס, תקיף ונחרץ לטעמי על גבול היתר המתקרב לאלימות, עם כוונות טובות, מקצוען, מומחה לצ'ופצ'יקושלקומקום כזה או אחר, מצביע 'שמאל' מתון, ויש לו דעות לאומיות, מבחינתי מובהקות, עד כדי לאומניות.
שוין, נחשפתי כבר להיברידיות מרהיבה מזו.
עם הירי ביהודה גליק,
הדבר הרציונלי לעשותו,
הוא להתפלל באדיקות ובכוונה להחלמתו.
מישל רולאן טוען לכתר 'אלוף העולם ביין, או משהו כזה, רואיין בגלריהשישי, הארץ, 24/10/2014, בכתבה 'השולף הכי חריף המערב' על ידי איתי גלייטמן,
מציין שבמבחן טעימות יין אנונימי- היין, טועמת יין ידועה זיכתה יין בציון ירוד, וארבע שנים אחרי כ-הכי טעים.
טוב. להמשיך לקרוא לפעמים יין הוא רק יין
אבולוציונית, עם התפתחות הרציונליות, עם נכזבות האלוהות,
רבים התמירו בריבוי מובנים את אמונותם ביישויות וירטואליות, הזויות, עם ייחוסים לכישורי ארגון וסדר רבי כוח,
ביישות מטפיזית עם קיימות נתפשת- מדינה, שהוכחת קיומה היא מוחשית ביותר.
הציפיות מיישות תפישתית כמבנה מדיני המונח על מצע נתפש חושית,
תועלו ליעדים פרקטיים נגישים יותר מאשר האמורפיות האלוהית,
ועדיין ממד הייחול האנושי לגורם מסדר ומארגן גולש למחוזות אבסטרקטיים כאלוהות. להמשיך לקרוא טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ז', התמרה
