מינורי בהדדיות

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

גליה בת ה-35 נראית פצצה. נבונה, הומור, כולל עצמי, רהוטה, מודעת – כך לפחות מעידה על עצמה.

מטופחת, רזה שלא כדרך הטבע. הגדילה, הגביהה, עבתה, השביחה – קיצור, נגעה לעצמה גם בציצים. בארבי-יתית במובן הפרופורציונאלי של המלה.
להמשיך לקרוא מינורי בהדדיות

Share

מינורי בבטיחות הדעת

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

זהירות מוטורית

תל אביב, יולי, צהריים. בוהק גיהנום. חם רצח. לח מוות. בִּתי ואני יוצאים מהמרפאה, לאופנוע. הכלי רותח, המתכת על סף התכה. היא מתכוננת נפשית, שישבנה יבעבע תחת מגע המושב. יש לו, לישבן ולה ניסיון.

באופנוע מימיננו דמות מתכוננת לנסיעה. לובש מעיל רוכבים כבד, עוטה אפוד זוהר מעל המעיל, גורב מגיני ברכיים של רולר בליידס, חובש קסדה תקנית מלאה, כסה ידיו בכפפות (או כפף אצבעותיו בכסיות- מה לelef עזאזלים הפועל לעטיית כפפות ייעודיות משובחות?) ללא קשר לחום, גם בחורף, כזה מיגון לא ראיתי בחיים. להמשיך לקרוא מינורי בבטיחות הדעת

Share

מינורי בקטנטנה

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

עמליה בת ה-5 נכנסה לחדר שמכירה היטב, השרוי בחשיכה.
פרצה בצווחות.

כשבת דודתה משקיטה אותה, עמליה מסבירה לה ש"אמא אומרת שזה בסדר לפחד בחושך."

אפריל 2007

Share

"מתנשאים עלי"

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

התנחתות אותנטית

החיווי 'מתנשאים עלי' הוא אחד החיוויים האותנטיים ביותר
לתחושת מי שחווה שמחצינים את תחושת נחיתותו,
כתגובה לגירוי חיצוני.
תפישתו את נחיתותו אותנטית,
הוא יודע למה.

Share

"אני מודע לעצמי"

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

פרדוקס פתטיות

פתיח לווידוי.

"אני [מאוד] מודע/ת לעצמי" היא הצהרה ששמעתי. רבות.
הפגנת פתטיות.

על פי רוב, זהו משפט חיזוק תקפות א־פריורי של מי שממש תיכף ומייד ישתחרר מעול תעוקה כלשהי, וישפריץ עדות עצמית.

האם ברוב המקרים, עדות על מודעות עצמית באה בסמיכות לאמירה אישית מפחתת? להמשיך לקרוא "אני מודע לעצמי"

Share

השתניתי

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

שמעתי עדויות, לא ראיתי שינויים

התממשקתי עם רבים שהעידו על עצמם, 'הייתי כך, השתניתי, נהייתי אחרת'.

נחשפתי למעט מאוד אנשים ששינו סט תפישות והתנהגויות הנלוות אליהן באופן משמעותי.  [סתאאם, לא נחשפתי לכאלה כלל].

שמעתי יותר משחוויתי, עדויות עצמיות "השתניתי".

עדות זו, מעידה על להמשיך לקרוא השתניתי

Share

מינורי במשאב האנושי

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

נעמי, סמנכ"ל בחברה עסקית חשובה. אחראית על משאבי אנוש. בפרשנותה הפרקטית את תפקידה, היא אחראית על פרוצדורה, ביורוקרטיה, אדמיניסטרציה על שלל היבטיהם. בין המתממשקים עם פועלה, לא יימצאו מי שיאשימו אותה בחמלתיות יתר או בסתם 'אנושיות' כשמטפלת בסוגיות אנושיות. ביורו-מכניסטית. גם בתגובותיה הרגשיות.
סיוג: בתגובותיה כלפיה סוגיות אקסטרינזיות. תגובות שעוסקות בה ישירות, מחלצות הבעות, מלל ומעש על מצע רגשי מובהק.
אינטליגנטית, משכילה, חדה, אגרסיבית, קשוחה, דפנסיבית, טריטוריאלית, תגובתית, חורצת, חותכת במהירות אפקטיבית בין עיקר לתפל. ממוקדת כמו שחברה עסקית בעולם גברי מעודדת אותה להיות כדי לשרוד וכופה עליה על מנת להתקדם. כך לתפישתה לפחות.

התנהלותה מתוייגת 'כניהול גברי' כזה, 'עם ביצים' כאלה.

אני לא הכרתי גברים שהתנהלותם כה סטריאוטיפית.

ראיתי אותה עם משקפיים אחרים מאלה שזכרתי, היפר מעוצבים. התייחסתי לכך. השיבה לי שהם נרכשו בחנות ידועה, מובחנת, בנווה צדק.

"אבל מה," הוסיפה, "עשו לי תרגיל בקנייה." "לך? איך? מה?" התענינתיי.

"מדדתי, התלהבתי, התחבטתי עם המחיר הנקוב על מסגרת המשקפיים והחלטתי לרכוש."

"נו…" המתנתי לשוס,
"ואז, עדכנו אותי שזהו המספר הקטלוגי, לא המחיר, שהוא הרבה יותר יקר."

"או.קי.", הנחתי מצע לקלוז'ור "אם כך, למה קנית?"

"זה בדיוק הענין, לא יכולתי" הסבירה "הם פיתו אותי, ואני כבר רציתי אותם."

יוני 2007

Share
Share