נתניהו בתפישותיו הדמוקרטיות, רחוק יותר מהיטלר,
מאשר תפישות תומכיו מבוחרי 1933. להמשיך לקרוא בחירות 2019: נתניהו כן / לא
עודכנתי, שלוויית אביו של ידידי הנערץ תיערך עוד כמה שעות בבית העלמין.
התלבטתי האם מצבי הפיזי מאפשר להגיע ללוויה, וקיבלתי את ההחלטות הבאות;
ארבעים דקות שוטטתי בחושך, בין קברים דומים, דוממים, שומע "שמע ישראל" מבוהל מפי מי שחששה שאני סוג של רוח רפאים רודפת, בעוד שאני רודף אחרי לווייה שאו-טו-טו מסתיימת. בלעדיי.
לבסוף, במקרה, מצאתי לווייה. שאלתי 'זו הלווייה של?' והתנשקתי עם המכרים שזיהו אותי.
בני חשף אותי לרוג'ר סטון. Εὕρηκα.
הטבלה המחזורית – מנדלייב, ניבאה קיום יסודות כ- סקנדיום, גליום וגרמניום, שלא היו ידועים בעת שהטבלה נערכה, על פי ויקיפדיה.
זו דוגמא לפרקטיקה מדעית, חתירה למחשבה רציונלית; ניסוח הנחה שמנבאת ביטוי 'מציאות', ואכן הניבוי מתממש נכונה.
מציאות = חיווי נתפש באמצעות תודעה בלתי קשורה.
כך* חשתי כשצפיתי בסרט;
קלישאתי בה במידה שנכון, טראמפ אישיות שנויה במחלוקת, מעוררת אהדה או אנטגוניזם. מעטים אדישים אליה.
בישראל, חלק מהמבקרים את התנהלותו, ניגפים מול הערך הגבוה יותר, לתפישתם הלאומנית – היותו 'אוהב ישראל', שם קוד לכך ששומר ומקדם אינטרסים יהודיים, לאומיים, של ישראל. להמשיך לקרוא אוהב ישראל
Divided We Stand מענה של של פרופסור ידידה שטרן ל-אורי משגב
15.11.2018 להמשיך לקרוא פרופ' שטרן, אולי טועה לבטח מטעה
אין אלא רוח אחת;
התפתחות הרוח היא מהלך התקדמות אחד –
עיקרון אחד, אידיאה אחת, אופי אחד, והוא-הוא המגיע לידי ביטוי בעיצובי הצורה למיניהם.
לזאת אנו קוראים רוח הזמן
הגות מרשימה – מבין כל מילה, לא מבין את הרעיון.
במרחב פרט––חברה––ריבון ישנן שלוש נקודות התייחסות ארכיטיפיות: להמשיך לקרוא קונסרבטיביות, 'פרוגרסיביות' ו'מה טוב לי כעת'
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6512869
הארץ, 29/9/2018
פרופסור שלמה אבינרי נובע מדיסציפלינת הלאומיות האקדמית נוסח המחצית השניה של המאה העשרים.
גדי טאוב מגיח מהז'ורנליזם הפופוליסטי העכשווי. להמשיך לקרוא פרופ' שלמה אבינרי: שתי הטעויות של גדי טאוב
צפיתי בגיא בכור. 'מפרשן'.
לתאר אותו כ'פרשן' זה כמו לתאר את שמעון ריקלין כפרשן;
שניהם אידיאליסטים הממליצים על דרכי פעולה בהתאם לסנטימנט האמוני לאומני של ריקלין, ולאומני של בכור.
בניואנס, בעוד ריקלין מוטה למעשה המתנחלי, בכור נוקט בז'רגון אקדמי.
בכור קובל על כך שלא מקדימים לטראמפ את התואר 'הנשיא טראמפ',
ולברק אובאמה הוא קורא 'ההוא ששמו מתחיל באלף.'
מהז'אנר העיתונאי של אראל סג"ל ריקלין, בועז ביסמוט.
יכול להיות שהיופי בז'אנר, שאין התיימרות לנפק פרשנות אובייקטיבית, שכן אין אובייקטיביות, וה'פרשן' מייחצן את עמדותיו, בגלוי, ללא מיסוך.
תפישת אחר, תובנה, מחוץ לסיטואציה, עצמאית, מערערת סדר קיים לטובת סדר תפישתי שאינו נשען על ציווי נכפה או מסורת מוחלת גם אם בלתי מודעת, ניתנת לבחינה ולהפרכה לוגית-רציונלית-היררכית, שתקפותה אינה תלויה בפרטיקולר מנסח,
היא מהות תפישה פרוגרסיבית.
קונסרבטיביות נבנית על קונסטרוקטים, רומנטיות שרירותית נבראת מומצאת, מסתמכת על התכנסות הזדהותית קולקטיביטית, נשענת על התנרמלות תפישתית, אינה מכירה בתובנות מהסוג המערער, לכן, מתעלמת מהן במקרה הטוב, נלחמת בה במפיציהן ובאחוזים בהן אם נתפשות כמאיימות על הסדר.
השקפה שמרנית מתבססת על סנטימנים, תוך כיבוי מנגנוני בקרה וערעור.
שימור מסורת, דת לאומנות, ההתכנסות הזדהותית של המון, רהב מילולי, טקסים, על מצע שימוש בכוח.
מנהיגי ימין, תמיד, בכל מקום, מודעים לכך שזהו סנטימנט נתיניהם.
לשם הם פונים. להמשיך לקרוא חוק הלאום
איננו נבונים דיינו להבחין בתופעות/ תוצאות
בכדי שנתחקה אחר הסברים/ סיבות להן.
נתניהו גלגל את סוגיית מימון הגנתו ליועץ המשפטי לממשלה.
אינני דן כאן, לא במוסר ולא במשפט.
כן, בתווית. על כסף.
בהתייחסות לגזענות אנשים נחלקים למי ש-
כך, יש מקרים שא' ו-ב' מהרשימה הקודמת מתבטאים באותו פרט,
ולכך, שתי שאלות:
אניח שהתשובה לג', היא ג' ברשימה הראשונה.
עימות אלים בין יישויות שאינן פרט, כולל לפחות צד אחד אוחז בתפישת הזדהות קולקטיביסטית, צביונית, שנוגדת חופש פרט.
פרנסיס פוקוימה, בספרו The End of History and the Last Man, 1992, גרס שקריסת ברית המועצות מסמלת את קריסת האידיאולוגיות, וחתירת בני האדם למימוש דמוקרטיה ליברלית במתכונתה האירופאית והצפון אמריקאית תוך יישום עקרונות הקפיטליזם והשוק החופשי. להמשיך לקרוא טעותו של פוקוימה
בצפייתם במשחקים,
נורמטיבים, חותרי התכנסות הזדהותית קולקטיביסטית,
צופים בגילויי הלאומנות הנספחת למונדיאל – החל מאוהדים צבועי דגל, ועד מהומות במרכזי ערים,
ונהנים, כך אני משער, פעמיים: להמשיך לקרוא מונדיאל גילויי לאומנות
לד.ז. המxימה,
רב המרחק בין אהדה ספורטיבית לבין התכנסות הזדהותית.
רב המרחק עד היעדר קשר לוגי, אלא מלאכותי עד מקרי.
"ספורט ההמונים אינו משחק, אלא פולחן, בו הנתינים חוגגים את כניעתם/ כפיפותם."
מניח, שהתכוון לאהדה.
העניין שיש בתחרות ספורטיבית.
לפרסונה יש עניין בספורטאי או בענף מסויימים.
יש מי שאוהד כדורגל, יותר מאשר כדורסל, ונטול כל אהדה לבדמינטון וכמובן ריבוי אינסופי של ווריאציות.
להמשיך לקרוא אהדה ספורטיבית – התכנסות הזדהותית
נובואינטלקטואל, אינטלקט דיסציפלינרי,
ידען בדיסציפלינה שאינה מרחב 'פרט־חברה–ריבון' המתייחס לפתרון תעוקה פרסונלית כאידיאולוגיה, העדר עומק, ללא הקשר או סימוכין, והסתמכות על תפישות אמוניות חברתיות נורמטיביות מוטמעות.
בורות – היא העדר ידע והשכלה.
אני בור בכל הקשור למקצועות רפואה.
נחרצות הבורות, בורות הנחרצים.
להמשיך לקרוא נובואינטלקטואל, אינטלקט דיסציפלינרי, Novo Intellectual
מה חטאו של אלאור אזריה?
שאל י.ב.
כדרכם של עמיתיו הנבערים לתפישות, משתמש בביטוי תפישות ערכיות נחרצות עם סימן שאלה. לא שאל. להלן התייחסותי:
לא הייתי מצר על מותו של מחבל, שבא לרצוח, בפעולתו הזדונית והאלימה.
אינני מצר על מותו לא בשל להמשיך לקרוא חטאו של אלאור אזריה
ראש הממשלה נתניהו, יוצר נראטיב:
סמ"ר רונן לוברסקי, לוחם דובדבן נהרג ברמאללה.
מצער עצוב, תוצר סיטואציה מורכבת מדיי מכדי לתייג כ'מיותר'. להמשיך לקרוא סדר פרואסתטי/ פואסתטי
