הבחירות אינן אלא על המשך כהונת נתניהו – או לא.
מי שאומר לך "שיכור", אולי הוא שיכור.
שניים אומרים לך "שיכור" – כדאי שתפסיק לשתות.
שלושה שונים אומרים לך "שיכור" – פיפי ולישון.
נתניהו לא רוצה את סער, חושש שסער יפיל אותו. להמשיך לקרוא שכרון נתניהו
| מרעידים, מזעזעים, מניעים לפעולה, מעוררים למימוש תפישה אידיאולוגית מקדמית, מאחדת, מכנסת הזדהותית, מנפיקה תחושה של איכותיות לבעליה? | What the fuck, מתים לא זועקים, הם מתים! מישהו מסתלבט עלי? האם יש מי שמנסה מניפולטיביות להניע לפעולה אמוציונלית? |
תפישה קונסרבטיבית אמונית
| תפישה מערערת
|
* תרתי משמע: במובן
מכניקת העדפת פרטים באחו סוגיות פרט–חברה–ריבון מובחנות בהליך בו פרט מצביע בבחירות,
ושלא במובן – הבחירות בהטייה – מינוריות; תוצר טביעת אצבע אישיותית מובחנת.
בהמשך ל-
להמשיך לקרוא בחירות*: הטייה פוליטית
בהסתכלות (שואפת ל)חוסר מעורבות בהטייה פוליטית,
בסוגיות העוסקות בפרט–חברה–ריבון,
בהעדפה לתמיכה במבנה מפלגתי מקדם סוגיות אלה, בחובשי את מצנפת האנתרופולוג/ זואולוג/ בוטניקאי/ גיאולוג/ אסטרונום, ההעדפה למפלגה מסויימת היא תוצר של בסיס סנטימנט לסט ערכים מסויים, על משרעותיים.
מליבה בסיסית זו צומחים ארבעה ענפים: להמשיך לקרוא כנגד ארבעה בנים דברה תורה
מכניקת העדפת יישום תפישת פרטים בסוגיות פרט–חברה מובחנות בהליך בו פרט מצביע בבחירות.
העדפות קיימות גם אצל מי שמעיד על כצמו "אינני מבין בפוליטיקה."
בהמשך ל-
הארות על מאפייני מכניקה מחשבתית של פרטים, בנהייתם אחר הטייה לתפישה פוליטית.
להמשיך לקרוא הטיות* על משרעותיים תפישתיות
סוגיות פרט – חברה – ריבון
– 'ריבון' במובן שלטון, משטר, סמכות אוכפת,
מקננות ב-אחו, במרחב, בו פועלות התארגנויות פוליטיות ששואפות לטפל בסוגיות אלה כמייצגות פרטים התומכים בהן.
המרחב מהווה מרעה ללחיכה רעיונית של בוחרים על פי נטיותיהם – מפלגות המציגות מרכולת רעיונית וביצועית לספיחת אהדה, הזדהות, הסכמה, והצבעה של בוחרים, פועלות אקטיבית לספוח תמיכה בפעיליהן לייצוג אפקטיבי של התפישות אותן ההתארגנויות מבקשות לקדם.
האחו תלת־ממדי* במובן של היררכיית עדיפות על שני הממדים האחרים – מי משרת את מי, מי עליון על מי. להמשיך לקרוא פוליטיקה: מרחב פרט – חברה – ריבון
הערכת דקות קריאה: 4 דקות, בערך 🙂
נתניהו בתפישותיו הדמוקרטיות, רחוק יותר מהיטלר,
מאשר תפישות תומכיו מבוחרי 1933. להמשיך לקרוא בחירות 2019: נתניהו כן / לא
הערכת דקות קריאה: 3 דקות, בערך 🙂עודכנתי, שלוויית אביו של ידידי הנערץ תיערך עוד כמה שעות בבית העלמין.
התלבטתי האם מצבי הפיזי מאפשר להגיע ללוויה, וקיבלתי את ההחלטות הבאות;
ארבעים דקות שוטטתי בחושך, בין קברים דומים, דוממים, שומע "שמע ישראל" מבוהל מפי מי שחששה שאני סוג של רוח רפאים רודפת, בעוד שאני רודף אחרי לווייה שאו-טו-טו מסתיימת. בלעדיי.
לבסוף, במקרה, מצאתי לווייה. שאלתי 'זו הלווייה של?' והתנשקתי עם המכרים שזיהו אותי.
הערכת דקות קריאה: 9 דקות, בערך 🙂
בני חשף אותי לרוג'ר סטון. Εὕρηκα.
הטבלה המחזורית – מנדלייב, ניבאה קיום יסודות כ- סקנדיום, גליום וגרמניום, שלא היו ידועים בעת שהטבלה נערכה, על פי ויקיפדיה.
זו דוגמא לפרקטיקה מדעית, חתירה למחשבה רציונלית; ניסוח הנחה שמנבאת ביטוי 'מציאות', ואכן הניבוי מתממש נכונה.
מציאות = חיווי נתפש באמצעות תודעה בלתי קשורה.
כך* חשתי כשצפיתי בסרט;
הערכת דקות קריאה: 3 דקות, בערך 🙂
קלישאתי בה במידה שנכון, טראמפ אישיות שנויה במחלוקת, מעוררת אהדה או אנטגוניזם. מעטים אדישים אליה.
בישראל, חלק מהמבקרים את התנהלותו, ניגפים מול הערך הגבוה יותר, לתפישתם הלאומנית – היותו 'אוהב ישראל', שם קוד לכך ששומר ומקדם אינטרסים יהודיים, לאומיים, של ישראל. להמשיך לקרוא אוהב ישראל
הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂
Divided We Stand מענה של של פרופסור ידידה שטרן ל-אורי משגב
15.11.2018 להמשיך לקרוא פרופ' שטרן, אולי טועה לבטח מטעה
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
אין אלא רוח אחת;
התפתחות הרוח היא מהלך התקדמות אחד –
עיקרון אחד, אידיאה אחת, אופי אחד, והוא-הוא המגיע לידי ביטוי בעיצובי הצורה למיניהם.
לזאת אנו קוראים רוח הזמן
הגות מרשימה – מבין כל מילה, לא מבין את הרעיון.
במרחב פרט––חברה––ריבון ישנן שלוש נקודות התייחסות ארכיטיפיות: להמשיך לקרוא קונסרבטיביות, 'פרוגרסיביות' ו'מה טוב לי כעת'
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6512869
הארץ, 29/9/2018
פרופסור שלמה אבינרי נובע מדיסציפלינת הלאומיות האקדמית נוסח המחצית השניה של המאה העשרים.
גדי טאוב מגיח מהז'ורנליזם הפופוליסטי העכשווי. להמשיך לקרוא פרופ' שלמה אבינרי: שתי הטעויות של גדי טאוב
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
צפיתי בגיא בכור. 'מפרשן'.
לתאר אותו כ'פרשן' זה כמו לתאר את שמעון ריקלין כפרשן;
שניהם אידיאליסטים הממליצים על דרכי פעולה בהתאם לסנטימנט האמוני לאומני של ריקלין, ולאומני של בכור.
בניואנס, בעוד ריקלין מוטה למעשה המתנחלי, בכור נוקט בז'רגון אקדמי.
בכור קובל על כך שלא מקדימים לטראמפ את התואר 'הנשיא טראמפ',
ולברק אובאמה הוא קורא 'ההוא ששמו מתחיל באלף.'
מהז'אנר העיתונאי של אראל סג"ל ריקלין, בועז ביסמוט.
יכול להיות שהיופי בז'אנר, שאין התיימרות לנפק פרשנות אובייקטיבית, שכן אין אובייקטיביות, וה'פרשן' מייחצן את עמדותיו, בגלוי, ללא מיסוך.
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
תפישת אחר, תובנה, מחוץ לסיטואציה, עצמאית, מערערת סדר קיים לטובת סדר תפישתי שאינו נשען על ציווי נכפה או מסורת מוחלת גם אם בלתי מודעת, ניתנת לבחינה ולהפרכה לוגית-רציונלית-היררכית, שתקפותה אינה תלויה בפרטיקולר מנסח,
היא מהות תפישה פרוגרסיבית.
קונסרבטיביות נבנית על קונסטרוקטים, רומנטיות שרירותית נבראת מומצאת, מסתמכת על התכנסות הזדהותית קולקטיביטית, נשענת על התנרמלות תפישתית, אינה מכירה בתובנות מהסוג המערער, לכן, מתעלמת מהן במקרה הטוב, נלחמת בה במפיציהן ובאחוזים בהן אם נתפשות כמאיימות על הסדר.
הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂
השקפה שמרנית מתבססת על סנטימנים, תוך כיבוי מנגנוני בקרה וערעור.
שימור מסורת, דת לאומנות, ההתכנסות הזדהותית של המון, רהב מילולי, טקסים, על מצע שימוש בכוח.
מנהיגי ימין, תמיד, בכל מקום, מודעים לכך שזהו סנטימנט נתיניהם.
לשם הם פונים. להמשיך לקרוא חוק הלאום
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
איננו נבונים דיינו להבחין בתופעות/ תוצאות
בכדי שנתחקה אחר הסברים/ סיבות להן.
הערכת דקות קריאה: 4 דקות, בערך 🙂
נתניהו גלגל את סוגיית מימון הגנתו ליועץ המשפטי לממשלה.
אינני דן כאן, לא במוסר ולא במשפט.
כן, בתווית. על כסף.
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
בהתייחסות לגזענות אנשים נחלקים למי ש-
כך, יש מקרים שא' ו-ב' מהרשימה הקודמת מתבטאים באותו פרט,
ולכך, שתי שאלות:
אניח שהתשובה לג', היא ג' ברשימה הראשונה.
הערכת דקות קריאה: 4 דקות, בערך 🙂
עימות אלים בין יישויות שאינן פרט, כולל לפחות צד אחד אוחז בתפישת הזדהות קולקטיביסטית, צביונית, שנוגדת חופש פרט.
פרנסיס פוקוימה, בספרו The End of History and the Last Man, 1992, גרס שקריסת ברית המועצות מסמלת את קריסת האידיאולוגיות, וחתירת בני האדם למימוש דמוקרטיה ליברלית במתכונתה האירופאית והצפון אמריקאית תוך יישום עקרונות הקפיטליזם והשוק החופשי. להמשיך לקרוא טעותו של פוקוימה
