ימניסט, שמרניסט, אמוניסט, לאומניסט, עם אינסטינקט מתכנס להסכמה קולקטיביסטית, חותר פעולות פותרניות גואלות, מייחס קדושה וערכים מטפיסיים לחפצים, פעולות, מקומות, מלים וטקסים
– בז לחולשת מי שלשמאלו –
חלש,
– ירא מהאדוק הימני יותר ממנו –
משוגע,
– מתגונן אקטיבית מיריבו בן דמותו –
מכיר אותו, דומה לו,
– מייחל להכרת הרציונליסט המשכיל מולו-
הכרה. (אלא אם חש נורמטיבי, מוקף בימניים כמוהו.)
שיטת הבחירות בארה"ב-
538 נציגי המדינות בפדרציה האמריקאית בוחרים את נשיא ארצות הברית וסגנו.
תורגם ונערך מ-
האזרחים האמריקאים אינם מצביעים ישירות לנשיאם. להמשיך לקרוא שיטת הבחירות בארה"ב
הרהורים נוספים על העגלה המלאה
| השואייל, המקור | התייחסותי | ||||||||||
| למה | יכול לענות לתפישתי האישית בלבד 'למה', | ||||||||||
| רוגל אלפר ועידן אלון ודומיהם | אני די דומה לשמות המוזכרים, כמי שנמצא פחות או יותר בתפישה המתרחקת מ'שמרנות', 'אמוניות', 'לאומנות', התכנסות קולקטיביסטית רעיונית, חותרת קידום חופש פרט במתח בין פרט לחברה, | ||||||||||
| מנסים | לא מצליחים? | ||||||||||
| בקולניות | עדיף שיהיו בשקט? מניח, שרבים היו מעדיפים שמחרבי מסיבות אלה לא יישמעו כלל, לא יפריעו את מנוחת השכיינים ולא את הביחד-נס התודעתי של כלל השכונה, | ||||||||||
| להרחיק עצמם | הרחקה קיימת, מהותית, נוכחת מתוחזקת. אנשים נבדלים בתפישות מנוגדות, בסוגיות:
כאשר רוב המכריע של הנושות נמצאים ברמה זו או אחרת על מנעד הימני של הטבלה. מיעוט שואף לצד השמאלי של הטבלה. | ||||||||||
| מההמון הפרימיטיבי | ממה נובע אינסטינקט ההפחתה העצמית? האם זהו הומור אופייני, שמרני, בו היפוך מציאות- סגי נהור, נחשב כהומור משובח? אולי זו רמת מודעות עצמית גבוהה? ייתכן שתיוג עצמי – 'המון פרימיטיבי' נובע מידיעה, שגישה אמונית לאומנית נתפשת כפרימיטיבית? | ||||||||||
| פעם אחר פעם, | האם יש לפרש את טרונית 'פעם אחר פעם' כתחינה נואיישת להפסקה? | ||||||||||
| בכתבות מועתקות וחוזרות? | שמרן מבקש ש'יחדשו לו'? [צוליילן מתלוניין שהמים רטובים? לאומן מתלונן על אהבת מולדת?] | ||||||||||
| האם יש פחד כלשהו שלא הבינו אותם בכתבה הראשונה, מפחדים שזה ידבק בהם, שאש האהדה הלאומית תכבוש גם אותם? | לא חושב. מניח שאין חשש כזה. זה לא פחד, זה משהו אחר: |
להמשיך לקרוא הקצנה, מרכוז ופיוס
בבחינת הערכת התנהלות אנושית של דמות,
בעיקר בבחינה ערכית,
של אובייקט תקשורתי- מי שנחשפים אליו באמצעות מדיה, מסך – איש ציבור אניח, ניתן להתייחס, בדרך כלל ל-
בחינת המצב כתוצאה של פעולת האובייקט. להמשיך לקרוא מבחן התוצאה, מעשה
ישנה*
תפישת עולם** שמרנית, אמונית, מקדשת, לאומנית, מתכנסת קולקטיביזם, חותרת פעולה,
וישנה
פרוגרסיבית, רציונלית, מנתצת פרדיגמות, ליברלית, אינדיבידואלית, חותרת הבנה.
במקרה של היברידיות נתפשת באבחון תפישת עולם של מישהו,
האינסטינקט האותנטי, במרבית המקרים*** הוא- שמרני. להמשיך לקרוא תפיסת אינסטינקט תפישתי
משרה בה נשכר עובד לעבודה כלשהי כשכישוריו העיקרים הם:
גברת תמיר הנכבדה,
הוסף כניסה למרחב פרטי בשם הגנה
הגנה פרקטית קונקרטית על רגשות אחרים, בעצם מגנה על אלה של המגינים, תחת מעטה הומניות. לא בהכרח מגנה על תחושות אחרים, ומצרה את חירות הכלל.
כך, בעצם, ה'מגן' מתאר את פרוטוקול העשייה הערכית שרוצה שיינקט מולו.
עניין של סט ערכים, סנטימנט.
ההטיה הזו היא חיווי אותנטי למערכת ערכים.
לטעמי, עם השגות*, שתי סוגיות עשויות לעמוד לשיקולך, בסמכות תפקידך, האם לצנזר תוצרי סטודנטים, בהקשר של 'תמונת ים' עמרני:
להמשיך לקרוא יולי תמיר: הרגע שלי עם איילת שקד
בחלון זמן 'עכשיו'י, כלשהו,
בבחינת גודל מרכיב שמרני של ציבור מובחן
ראה סולם מאפיינים מוצע
ביחס למכלול אוכלוסייה, נתח הקונסרבטיבים – אלה הנוטים אינסטינקטיבית לשמר מצב קיים – גדול יותר בכלל הציבור מאשר מי שאינו שמרן.
עם זאת, האנושות מתקדמת על נתיב מובחן של
בבחינת, 'רגע, רגע, hold your horses, הרעיונות אולי טובים, אבל באים לי מהר מדיי.' להמשיך לקרוא פרדוקס הקידמה
פלורליזם – כיבוד האפשרות של הבעת דעה. כל דעה.
אין בין שמירת האפשרות להבעת דעה לבין כבוד לדעה עצמה.
אישית, אינני מכבד סט מובהק של דעות.
לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.
על פניו, ההוראה פשוטה, חד משמעית, נחרצת, ברורה.
האם יש אפשרות,
שהנחיה זו בעצם אומרת-
יש לבחון מציאות כהווייתה, ללא תיווכי ייצוג.
ובשלילה,
להמנע מייצוגים המהווים מהות כשלעצמה,
בעת שמתווכים רעיון,
במיוחד כשהוא מורכב, מופשט.
שם קוד למכלול הנושא של 'חטיפת', 'אובדן', 'פרשת', 'שואת' ילדים להורים יוצאי תימן. להמשיך לקרוא ילדי תימן
כאשר מי* מאשים אחר ב'צביעות' הוא בעצם אומר-
אתה אומר כך ואחרת, שתואם את ערכיך,
ולאור זאת אני מצפה ממך שלאור ערכיי,
תנקוט את דעותיי על נושא מסויים
אם לא- אם לא התנהלת על פי ערכיי-
אתה 'צבוע'.
* בהקשר של אמירה הנפוצה בימין התקשורתי כלפי מי שאינו נמנה על המחנה האידיאולוגי.
שאינם מבחינים בין חווייתם
הפרסונלית-פרטיקולרית
לתופעה גלובלית-אוניברסלית.
הסבר, תיאור, בִּדְיון מאורעות ליצירת ערך רגשי.
תמלול מחדש של היסטוריה – מאורעות עבר,
במטרה שהתמלול יהיה תואם ערכים עדכניים.נרטיב – חזון, לאחור.
עטיית ערכיות על פעולות, נרטיב בחינת פעולות עבר לעומת חזון, פעולות בעתיד.
ניסיונות בהווה לגייס הסכמה להמצאות הווה מומצא בעבר והווה מומצא בעתיד.
חזון עתידי אולי יתממש. אם נרטיב היה 'מציאות' בעבר, הוא היה היסטוריה.
להמשיך לקרוא נרטיב, סִיפֶּר [היסטורי]
וזה הולך ככה:
אבא אבן הלך לחייט באלנבי לעשות חליפה.
נמדד, בחר שחור ות'גזרה, קיבל שקית קטנה ו- "שני מטר בד, יומיים, 20 לירה."
"איך 20 לירה?" תמה מיניסטר אבן "בבונד סטריט הצטרכו לחמישה מטר, חמישה שבועות ו-500 פאונד!"
"אבא," השיב החייט "שם אתה אולי אגרויסע מיניסטר אבן, אבל פה אתה כזה קטן."
הלצה שהסתובבה בשנות ה-70.
ימי חג וזיכרון, ככל טקס,
מכילים שני אלמנטים:
תפישות רעיונות ומודלים
שאני מציע, מנסח, חוצב, כורה, מפסל, בודה,
אני רוצה, שואף, מכוון ומתיימר
להתפש כ-מדמה תודעה גנרית, בלתי תלויה, שאינה מוכתמת מכך שבוחנת סוגיה משלב ג' בסולם – מבית מדרש תפישתי*, אסכולה מובחנת
אלא, משלב ב' – שפה מוסכמת, שגם היא כבר מוכתמת בפרוטו-פרדיגמות מקדמיות. להמשיך לקרוא גזוזטראת ההתיימרות
תפישות עולם הן תוצרי ריבוי מרכיבים
– מקווה שבכל קריאה אמשיך לערוך את ההתייחסות.
אנשים נבדלים [גם] בתפישות עולם לפיהן הם פועלים.
בהבחנה בין מכניקות תפישות, מחלק לשניים: להמשיך לקרוא תפישת עולם אֱמונית – משמעות
מאחורי עמדות טקטיות מולקולריות גלויות,
נמצא, על פי רוב,
שמרן קונספטואלי אסטרטגי לטנטי.
אם אינך מוריד לעצמך ערך – בצד צרת חוסר המודעות העצמית שאתה נמצא בו – זה בסדר!
שמור על המורל. גבוה. גאה. להמשיך לקרוא נעלבת?
![נרטיב, סִיפֶּר [היסטורי]](https://i0.wp.com/dickmann.co.il/wp-content/uploads/2016/05/narrative.gif?resize=363%2C117&ssl=1)
