מינורי בדרום

ירדתי לדרום תל אביב, לרַפָּד, שינקוב בהערכת מחיר לתיקון שֶסָע במושב הקטנוע. לִפְנֵי, בהתאם להתניותיי ולחשיבות המופרזת שאני מייחס לזמני ולחוסני הנפשי המתנדף בגילויֵי חמיסתו, התקשרתי לברר. “בוא” הורה. באתי; אין ספוג, לא חוט לא מחט ולא רפד – חנות סגורה. לשאלתי “אני עוד שתי דקות שם” הצהיר טלפונית. זמן מרצע. בינתיים גלשה אלי וספה […]

Share

מינורי במצוקה ובתוצר

אחד מידידי האחרונים, הרצים ונעלמים, במצב רוח ירוד. מאד. מצב רוחו מהווה מלונה לכלב השחור. הוא בתקופת השיא, כלומר השפל, של שיאים קודמים. כל ההמחזה. מראש המלנכוליות ברקע, מהבהבת כאקדח במערכה הראשונה. מה קורה?

Share

מינורי בערב מתעתע

קבעתי עם ר’ישל’ה בנווה צדק; דיסקוס ענייני מעלה, ובעיקר פטפטת של מטה. נענו במעלה שבזי, הוא בגמישות של חתול, ואני של פנתייר צולייע. בפתח קפה, מלצרית בשחור, שחומה, אתלטית, בגיל ילדיי, קדמה אותנו בחמימות ראויה – כלומר בחן נטול התלהבות מעיקה. הגרפיקה הכוללת, על מצע מאור הפנים, היטו אותי לחשוב שזו הדר – בפריפריית משפחתי. […]

Share

מינורי במגדריאדה

ד’, 12 בספטמבר, ברקלי מוצא מקום ראוי לישבניי – פלוצריאדה עם מחשבים. ברקלי(ת), גרפיקה אנושית מרצדת מכל רחבי הקשת המראה, הלבוש והסטייל. הולך לשירותים ומבחין בשלט – ‘שירותים לכל המגדרים’. בין הנושאים שבעת זו מפרידים בין רפובליקנים לדמוקרטים פרוגרסיביים בארה”ב,  נמצא גם עניין המגדר; האם מגדרו של אנוש הוא מה שנולד איתו, או נתון לבחירה […]

Share

מינורי באבולוציה הסטריאוטופית

תודה על הקפה רקע בחולון גדלתי במציאות בה בתים מזרחיים היו יותר מארחים, נדיבים, מכניסי אורחים, כמאפיין לבטח יותר מאשר בבתים אשכנזיים בהם ביקרתי, או בביתי שלי. איפיון זה כמאפיין סוציולגי, טרם שהתמצק לסטריאוטיפ אובחן גם ביוצאי הדופן שלהם, כאימו הרומניה של סטלין שאירחה אותי בנדיבות עמוקה אף יותר מאביו המצרי והמצחיק, כדוגמא יוצאת מההכללה […]

Share

מינורי בקוץ ובמסמר

מוטוריקה מנטלית קבעתי – איזה קבעתי, נעניתי להזמנתו – עם ר’ישל’ה בנמל יפו, לקפה של שבת בבוקר. האיש נאה, בעיניי כאל יווני, גמיש לשינויים, גירויים, תגובתי כפסל שיש רומי, עם יכולת דחיית סיפוקים כשל עולל גראמפי, ובה בעת עם יכולת כלכלית לסיפוקם א-לה אוליגרך רוסי פוסט סובייטי. מוצץ לתינוק כאופנוע לר’ישל’ה – כשיהיה צעיר יהיה […]

Share

מינורי בביטוי אישי

Drawing My Own Way Everyday אני רוכב לי במורד הרצל – הערצְל עם צ’ שוואית קצרה ול’ ארוכה – לסידורציות. בעודי תר למי להציק, מבחין לימיני בקטנוען עם ארגז מטען, שהפריזר שמותקן לי על האופנוע כקוביית שש בש ייחשב לעומת הפריג’ידר שלו. על רגלו השמאלית אני מבחין בכיתוב לא ברור. לי.

Share

מינורי בהתגרות

אתמול התקדמתי על קינג ג’ורג’ לכיוון הים. אווירית, אם הייתי ממשיך, הייתי מגיע למחוז חפצי. מכיוון שאני לא מלאך, לא שרף, אולי רחפן אך נע באופנוע יבשתי, עזר הניווט מחווה לפנות שמאלה לאלנבי ולבצע קפנדריה שגרפית על המפה נראית מבאסת.

Share

מינורי בסתלבט

צוחק מי שצוחק אחורון אתמול בגראז’, שמונָה הסתלבטו עלי – הבעלים, המנהל, המזכירה, שלושה מכונאים, אקספרט ולקוח אחד. הבאתי ת’אופנוע מפני שכשמותנע, לא מזיק טחורים, כלומר לא מחזיק טורים; כבה ונכבה. לאחר תנני תננה, האקספרטים המכניסטים הגיעו למסקנה שאין מנוס, יש לנקות את האינג’קטוריאדה. עניין די יקר, שבקמצנותי ניסיתי להימנע ממנו.

Share

מינורי בהשמה תעסוקתית

לא פוליטיקלי קורקט ב- 2007, נסענו ידידי הנערץ אלי דבוש, סימון שקורי וידידי האמן אריק אלבו לבקר את ברק גזית שעבד במנילה, פיליפינים. לעיני הבלתי מיומנות, תאילנד היא השניה לפיליפינים לקיימות מנעד שני הקטבים נקבה — זכר – יסלחו לי, או לא, מי שצורמת להם השמת מנעד בין שני קטבים אלה. מספר האנשים שלא הייתי […]

Share

מינורי בהשתלבות

חמור במרחב רכבנו למנזר סנט ג’ורג’, ואדי קלט, ה’, חברתו ואני. בפתח המנזר אוטובוסים פורקים צליינים מהז’אנר האורתודוקסי; יוונים, רומנים, רוסים, סרבים. בדואים בפתח המנזר ממתינים לפשוט את עורם – מטפורית – בהלבשתם כפייות, השקייתם במיץ תפוזים או רימונים, ושיווק אגרסיבי של פאצ’פקעס תיירותיים במחיר מופקע, בדרכם מטה ל, או חזרה מהמנזר החבוי בערוץ.

Share

מינורי בספונטניות

רוכב על בן יהודה שטראסה דרום, בנתיב התחבורה הציבורית. חולף על פני חנות הדגים בה רכשתי שנים ארבעה מושטים לגריל אחת לכמה ימי שישי. שנה ומשהו עברו מאז הרכש האחרון. אמרתי לאלי ועזרא, מפרקי הדגים, שבעל הבית דומה לגאידמק. הבחינו בדמיון. צחקו. בעל הבית, זועף, כעוס ומאוס, לא אהב. לא ברור לי בדיוק את מה. […]

Share

מינורי בחוסר

“מה התכונה הכי חשובה לגנרלים שלך? מזל” כך אבי סיפר לי, היתה תשובת נפוליאון לשאלה. אני, אין לי גנרלים. בגאנה מוצמד אלי נהג. ג’והן. במצב רוח טוב, בדרך כלל. נקי, משתדל, מרָצֶה ללא התבטלות. אני לא מבין את רוב מה שהוא אומר לי, שילוב של האנגלית החלשה, שמיעה מתקהה, ומלים שמלעלע במונוטוניות. יש לו שפמפם. והוא […]

Share

מינורי בפשטנות

אני, בין ריבוא חסרונותיי, מייחס לאישיות אחר פשטנות שמאפשרת לפענחה, בעוד שלאישיותי הפרטית שלי, מורכבוּת שמונעת מאחר להבינה. אז זהו, שציון, אותו פגשתי באקרה, מייחס לאישיותו פשטות – מה רואים, זה מה שיש. פשוט, פאשוט, פאשיסט. המיר אדיקות דתית בבליל של אדיקות פטריוטית מבולבלת ונחרצת. ואוהב אותו. אם היה לי לב בר נגיעה הייתי אומר […]

Share

מינורי בחלום

לפי חוקי מקום עבודתי, הנהג צמוד למכונית שצמודה לאקספאט. הרכב שצמוד אלי – טנדר מיצובישי מסוקס, נשלח למוסך לטיפול תקופתי. הנהג שעובד אתי נותק ממכוניתו, שניתקה ממני. סמואל, נהג מכונית סדן של אשת אקספאט צוּוָת אלי. ‘פוסיקאר’, או ‘פות מוביל’, סליחה על השפה הלא-פוליטקלי קורקט.

Share

מינורי במניקור פדיקור

במסגרת עבודתי נסעתי ליישוב נידח Aburi, צפונית לאקרה. אולי לא כל כך נידח – 40 קילומטר צפונית לבירה, ויש שם גן בוטני חשוב שנוסעים במיוחד אליו. עד כדי כך. בשפעת האטרקציות של גאנה, נהייתי בוטניקאי חובב. נידחות היישוב מתבטאת בכך שהבנק – לקוח שלנו, משתמש בתקשורת לווינית. תקשורת אחרת יקרה מדיי. אנחנו מנסים להטמיע מוצר […]

Share

מינורי ברֶזורֶקְשֶן

מי שיהרוג אותי באפריקה, אלה לא השחורים. אם, יהיו אלה הלבנים. אולי, חוץ מג’וזף. בגאנה, אני חי בקהילה, בקפסולה, למגורים הם קוראים ‘קיבוץ’. מבחינתי אולי ‘צוללת’, ‘חללית’; מרחב חיים של משאבים מוגבלים, מוסדרים, קבועים, כמו בקיבוץ, צוללת…, שיוצרת סוציולוגיה מעמדית לפי סממני שררה, מותאמים לאופי המקום. במקרה זה תפקיד, וותק, ומהם נגזרים סוג הרכב וגילו, […]

Share

מינורי בצידוק — רציונל

אני שונא דימויים בחיי בגאנה, צוותתי לדירת שותפים, סלון, מטבח, שלושה חדרי שינה עם שירותים לכל חדר. חובר למי שנמצא שם כבר לפני, שנה לערך, לא חשוב מאיזו עדה.

Share

מינורי בשפע, או מחסור

שותפיי לדירה ואני מגיעים לארוחת הצהריים. יחד. שאלתי אחד מהם – “איך אתה חושב שססיליה – המבשלת – מעדיפה, שנגיע ביחד או בנפרד?” “מה זה מעניין אותי?”, הוא עונה, “אותי שואלים מה אני מעדיף, שיהיה איכפת לי מה היא מעדיפה?”

Share

מינורי בהתנשאות בלתי מתפשרת

שבירת שיאי נוסע עם הנהג וצַבָּע בן 22. הניח את הסולם ב ב SUV המעאפן, נוסעים דרך Nima, הפאבלה של אקרה – מזהירים מלהכנס לשכונה. משום מה אין לי את החשש, את הידיעה המחמיאה, שעם היכנסי יהיה מי שריצפטורי ההרחה לו יאויימו, ויתקיף אותי שם, רק בשל ריח נשימתי הבאוש – לרכוש צבע לבן ומברשת. you […]

Share

מינורי בוֶתֶק

יושב עם השותף לדירתי בפאב מקומי באקרה, גאנה. רוסי. כלומר יוצא חבר העמים – אוקראינה, 25 שנים בארץ, ו’רוסי’, לא יודע אם ברמ”חיו ובשס”היו, כן בערכיו, בהעדפותיו, בתרבותו, בהתנהלותיו.

Share

מינורי בסיבוביזציה

מגזר שלישי להלן קודקודי הסיבוב: ר’, ר’ישל’ה, בתפקיד מֶצֶנָט, אוליגרך סיני אנונימי, גיסו, שגילה את ההזדמנות, רתם חמלה וייצר את הממשק הסיבובי, ה’, בתפקיד אמן.

Share

מינורי בגזענות

יושב בנחמה וחצי, עם המחשב. האגף המזרחי. המקום מבחינתי, באמת, אין דברים כאלה. ילד מוכָּר כבן 13, מוכר מוצרי סידקית ושמאטעס נוספים, נוגע בי במגע רך, ספוגי, מיומן, שמעלה בי זכרונות מריו דה ז’ניירו מלפני 30 שנה, של רוכלי בוטנים בני שש, ומלפני עשור בהודו, ספק שואל ספק מבקש “תקנה ממני משהו” על התפר בין בקשת נדבה […]

Share

מינורי בקטנה

עומד בתור למשרד הפנים. שוב אבדה לי תעודת הזהות. מניח שאמצא אותה איפשהו. לְפנָי עומד טרחן שנהנה שאני מראיין אותו. עף על עצמו [- לי נוח יותר עם ‘מתפעל’ מעצמו.] משורר על בנותיו והצלחותיו וכאלה, ונותן עצות של פרוצדורת הוצאת ת”זים ודרכונים. וסתם עצות. ואני, יש לי 30 דקות חיכיון, עט, ממקד מתשאל, ושואייל ‘מה […]

Share

מינורי בנוסטלגיה, המשך לעדכון

ג’נטריפיקציה ניו יורקית חזרה אז יש המשך להתרחשות. http://www.cnbc.com/2016/08/09/self-proclaimed-genius-combs-profits-from-beard-boom.html מודיע לבריסטה עם הפירסינג, נזם אף – לא נחשפתי למי’ שלטעמי’ התוסף מחמיא לה, אולי בגלל זה אני דר ביוחנן הורקנוס ולא בבדפורד – שאלך לכמה דקות ואותיר את המחשב. מאשים את עצמי ב’דעות קדומות’ בכך שאני מופתע לשֶמע אמירתה הוולונטארית, רכה ומנומסת, ועם זו הנחרצת […]

Share

מינורי בנוסטלגיה, עדכון

ג’נטריפיקציה ניו יורקית Bedford בשהייתי בניו יורק, 1984-94, עברתי, אולי העברתי ג’וב לשכונה בברוקלין. לא יעד שהייתי מגיע אליו וולונטרית, מתעכב בו. כעת כן.

Share

מינורי בנוסטלגיה

ג’נטריפיקציה ניו יורקית ב- 2016, גילינו את הבייגל ה’נכון’, לי – Pick A Bagel, על השניה בין רחובות 76 ל77. פמפרניקל עם סְפְּרֶד לקס. ואמריקנו גדול. ואם לא מתכנן לאכול בקרוב, אז גם ברין מאפין. לא כי רעב, כי טעים! קיבינמט. ביום ראשון אחד חצינו את הפארק, עצרנו ב- 72 בין קולומבוס לאמסטרדם ונכנסנו ל-בייגל […]

Share

מינורי בשטֵעייטֶל

עולם כמנהגו נוהג בניו יורק, קבעתי עם חבר מקומי, יו נואו, להגיד שלום, להתנשק. כבר בראשית שיחתנו, הזמין אותי לבוא איתו ועם ילדיו לבר מצווה בברוקלין, שם יישא את הנאום המרכזי, מייד אחרי הרב, יהיה הכוכב שם, אוכל לצפות בו, וכן אוכל בלי סוף אוכל יהודי נפלא עד שאפליץ מה- grits – גרעיני תירס גרוסים ואז […]

Share

מינורי בפניה בין מינית

יושב בקפה, שולחן קומוניסטי – שולחן גדול משותף לישבני קפה, ברובם ממוחשבים. לצד הסתמיים, המתווך המלוקק, ההומו המשורג ישובה [ייצוג של] בוצ’ה אגרסיבית, בעשרימים, תוקפנית זועמת, לא ברור לי לטעמה האסתטי של מי היא מכוונת. בעיקר רואה איזה סוג של מבוכה מתמדת, קיומית, מותמרת לאגרסיביות.

Share

מינורי בטפשות שפתית

ולדימיר מקלחונים, רוסי שמוצא את מחייתו בהתקנת מקלחונים על פי מידה והזמנה. אהבתי שהזמנים בינינו התנהל הדוקות; זה לא שהוא הגיע הזמן לכל מה שקבענו הוא לא. כשהוא הופיעה עם השפם הצר צר צר, סוף סוף סוף זה היה אחרי שבכל שאר הפעמים בהן הוא לא, הוא הודיע שהוא מבטל או מתעכב. יפה.

Share

מינורי בגזענות פריבילֶגית

במהלך השבוע צפיתי בסדרה המעולה על או.ג’י. סימפסון ESPN, Made in America. מת על דברים כאלה; לאו דווקא על הנראטיב המוצג בה, אלא על צבר הדוקומנטים המצולמים המתעדים התרחשויות בחצי הראשון של שנות ה-90; סוציולוגיה, מתח בין גזעי, שחור עור שהצליח פרסונלית להיתפש במנותק מגזעו, באמצעות שילוב כישורים מולדים, מתפתחים ומוכוונות.

Share

מינורי בזכרון ובשכחה

על בריאה ובריאות הזכרון עברתי ליד בית אוכל בקרבת ביתי. לא, זה לא מסעדה. הבחנתי במישהי מתחרייזת רחל בצבע חום, נכנסת אף היא למוסד הוותיק. מכיר בי את המצב הזה שבו בוחן אחר באופן שמישהו מהצד שלי היה גוער בי; בעיצומי השלושימים, מראה שאינו מושך תשומת לב סטנדרטי. מבחינתי רואה בה את ממד ה’חמלה’.

Share

swag

ירדתי עם סְטֶלָה לטיול. אתמול לא הרגישה טוב, היום מאוששת. הלכנו בשכונה אנה ואנה, בשונה מהמסלול הרגיל; כשאני מטייל איתה היא המובילה, נותן לה לנווט בין כמה נתיבים. בקצב שלה, אני נשרך אחריה. לא מכיר בן אנוש המחלץ ממני רגשות אשם כפי שהיא. אולי בשל כך שכלי ההסבר לא עובד עליה, מציעה איריס.

Share

Yamaha MT-09

מסע רכש יום ששי – התגלות פחות משבוע קודם לרכישת האופנוע, הלכתי לראות דירה. יוסף קארו, ליד שדרות יהודית, שכונת מונטיפיורי. בית אחרון, צמוד להמולת פיח איילון. בעל הבית טרם הגיע, נכנסתי לחנייה. רואה Yamaha MT-09 נחבא אל העמודים. בוחן אותו בעיון, חיבה, ערגה.

Share

מינורי בטיפ

אתמול נפגשתי עם ציפורה*. שנים לא נפגשנו. רחשתי לה חיבה; הערכתי את החן, ההומור, הכריזמה המצחיקוּת, הכאילו מודעות עצמית, הקוליות. הסתקרנתי עד התבעתתי מחוסר הסבירות, מהפלירטוט עם הפסיכיות, המאניה דפרסיביות, הדיכאון, אנורקטיות. גרגרנית שהרעיבה עצמה, מיצקה את רכותה, הסבירה רציונלית אי סבירות. בנחרצות. אלה עמעמו את אהדתי.

Share

מינורי ברומנטיקה אורבנית

ישבתי עם ידידי הצעיר, ה’, בקפה. לא בקליניקה, בפלוצריאדה אחרת. בעודו מספר לי על קורותיו, עוברות שתיים מבחני כניסה למוסד – נשאלות היכן לשבת. המובילה, המבוגרת יותר, פונה לידידי בסוג של אינטימיות שלא פונות אלי, בכלל, כשבסיטואציה המסוימת הזו, אני בכלל מצטנייף בנחרצות באנונימיותי, אז לא פונים אלי בכלל.

Share

מינורי במעשר רומנטי

שאלתי רומנטיקן רדפן אהבה חד פעמית עצומה, מצאן אהבהות רבות, ספציאליסטן מתמחה בתקשורת בין מינית – כך רואה עצמו, מכמה מהספקיות שהציעו לו מרכולתן העסקית בארגון בו שימש כמנהל, רדה מרכולת רומנטית, או – ראו לו ‘תתקרה. ‘לא יותר מעשרה אחוז’, העריך בצנעה. או שהצטנע בהערכה.

Share

מינורי בדמוקרטיה

נסענו לסיור בשומרון בחסות מחסום watch. בחציית יישוב שערי תקווה לעבר נקודת העוולה בקצהו המזרחי, המדריכה חזתה שיופיע מקומי ‘משוגע’ שיפריע לה לספר לנו את: “הוא מתצפת, רואה אותנו מגיעים ומייד יבוא להפריע” חזתה את אשר ארע.

Share

מינורי באזכרה החברתית

אתמול, כמדי ראשית ספטמבר, כארבעה תריסרים מתאספים בבית קברות של ישוב וותיק בשרון לאזכרה לחלל צה”ל, אח של חבר. האזכרה, נשאת על דינמיקה שנטבעה במשך 31 שנים ומוכוונת על ידי האם, תמהיל תכנים תומכים, המשקפת את התמודדותה עם האסון.

Share

מינורי בשמחת היום

פגשתי את אמנון בקפה. מבוגר ממני ב- 5 שנים. נראה צעיר ב- 10. קבל אותי לעבודה. לא אהב אותי. מניח שייחס לי אמירה, פעולה, התייחסות מסויימת, שעד היום אינני יודע מהי. די חיבבתי איתו, היה לו רצון טוב, פדנטיות, תבונה. חשתי אסירות תודה על שקיבל אותי; גם אם ייחסתי לו התנהלות של איש מכירות משומן, חשקן, […]

Share