גוגלציה כלכלית

הערכת דקות קריאה: 4 דקות, בערך 🙂

דיקמן ריקשה היפוך מגמה כלכליתuber עושה סוציאליזציה של התנועה-
כל באלעגולע השתדרג לנהג מונית, מסיע נוסעים בשכר.

airbnb מנגישה את האירוח-
כל מאורן- בעל מאורה, נהייה מלונאי.

גוגל אולי לא הייתה הראשונה, ועם זאת היא הפנים הנתפשות של המגמה: מה שעשתה למידע.

  • הוזילה את השימוש,
  • על ידי העצמת הנגישות למכלול הידע האנושי נצבר,
  • הקטנת הרווח מספקיו,
  • ופוטנציאל רווח עצום מהמכפלות לספק הגובה על שימוש התשתיות המאפשרות.

להמשיך לקרוא גוגלציה כלכלית

Share

בחירות בין פרקטיקה לאידיאולוגיה

הערכת דקות קריאה: 5 דקות, בערך 🙂

תזה [פרדוקס(?)]

דיקמן חלוקה מפלגתית
חלוקה על פי מפלגות תפישה מול מפלגות אג'נדה

הקרבה בין מפלגות אידיאולגיות נוגדות, קרוב יותר אחת לשניה מאשר של מפלגות נישה, נושא, מגזר במכניקת תפישתן.

מפלגות אידיאולגית נמצאות בתמונת ראי, האחת מול השניה, כשבתווך ישנן מפלגות אג'נדה.

מפלגות אג'נדה הן תוצר פרקטי של תפישה מאובחנת מסורתית. ייתכן,
שמרנית, רפובליקנית, סוציאלית, ליברלית.

מפלגות נישה, התארגנויות אג'נדה יחידנית, הצעה אלקטורלית לפתרון קונקרטי היא תוצר של אכסניית-אם תפישתית אופיינית, שחדלה להיות רלוונטית – מסיבות אפשריות מגוונות – למקימי האכסניה החדשה, ותכליתה המעודכנת:

  • כינוס כוח אלקטורלי לאג'נדה קונקרטית,
  • חיבור לגורמים ייצוגיים שאינם מהווים חלק מהאכסניה הפוליטית המקדמית.

לתפישתי, קיים דמיון רב יותר בין מפלגות תפישתיות אידיאולוגיות, אפילו מנוגדות, במכניקת המחשבה וציר הזמן המתמשך. ככאלה הן קרובות יותר תפישתית אחת לשניה, בהשוואה להתחברות אלקטורלית מעשית, אד-הוק, עם אג'נדה פרקטית שאינן קשורות ישירות האחת לשניה.

כך, בין בוחרי הבית היהודי ומרץ, בהנחה שהם בוחרים בגופים אלה מסיבות אידיאולגיות, יש מהמשותף התפישתי רב יותר בתצורת מחשבתם הפוליטית, מאשר כל אחת מהן לבוחרי יש עתיד.
לבוחרי יש עתיד, כמגזר מאובחן ונטול זהות תפישתית, יש מין המשותף והדומה התפישתי יותר לבוחרי ש"ס מאשר לבוחרי עבודה או ליכוד.

חלוקה

דיקמן צ'רצ'ילבשיטות ממשל עם ריבוי מפלגות ישנה הבחירה הראשונית בין נציגי בוחרים שמייצגים פתרונות קונקרטיים לבין תפישות עולם.

הבחירה הראשונית נעשית בהפרדה בין מפלגות המייצגות תפישות עולם לבין נישתיות, וזאת לפי

הטייה ל

מפלגות נישתיותמפלגות תפישה
פתרון בעיות ספורות קונקרטיות עדכניותתפישת עולם מוצקה כוללת
התייחסות מיידית, לטווח הקצרהתייחסות לטווח ארוך
חשיבות למועמד העיקרי ולדמויות המשנה
ייחוס חשיבות רבה לאטרקטיביות המוביל כפלטפורמה להעברת המסר.
הפרסונה העיקרית ודמויות המשנה זמניות
הדמויות משרתות רעיונות גדולים מהן.
הזדהות בוחר עם קולקטיב, מגזר מאובחן, בדרך כלל על בסיס אמונה אתניות, או גיאוגרפיה, עם תפישה עצמית של מידור וקיפוח מפלגות מרכז של כוכבים חיצוניים למערכת הפוליטית או פורשי מפלגות מסורתיות שמציעים את אישיותם הפותרנית לטיפול בבעיה יחידנית.הזדהות בוחר עם תפישות עולם עיקריות ומאובחנות של מפלגות ותיקות, מסורתיות, או שהבוחר מאתר נציגים השותפים לאג'נדה פרקטית של חלוקת משאבי שלטון שתומכות ברעיונות ובתפישות בהם תומכים.
מפלגות עם אג'נדה יחידניתמפלגות המטפלות במכלולי חיים לפי מאפיינים תפישתיים מאובחנים.

החלוקה תתאפשר בשיטות ממשל הנסמכות על ריבוי מפלגות, ובכל מקרה מפלגות אג'נדה או מגזריות, על ציר זמן, הן מפלגות שוליות.

אג'נדה מפלגתית

החלוקה למפלגות אד-הוק לעומת מפלגות עם תפישה קיימת בהתפלגות

אחריתן

מפלגת אג'נדהמפלגת תפישת עולם
אם יממשו את האג'נדה יתמוססו או יטמעו לגופים אחרים.נחלקות למפלגות רפובליקניות שמרניות ולסוציאליות ליברליות על הטיותיהן
אם לא יממשו את האג'נדה יעלמו.החיים השלמים בהנחיית תפישת עולם, תמיד רלוונטי.
אם מייצגות מגזר מאובחן, אפקטיבית, ישרדו לאורך זמן יחסי ארוך.אם המגזר הצליח לאחוז בעמדת כוח בתוך התפישה האידיאולוגית יסנכרן ויתמוך באידיאולוגיה שמיטיבה עימו.
דמויות ראשיות אטרקטיביות כמייצגות נטמעות בגופים אחרים או נעלמות.דמויות שלא נבחרו על ידי מפלגתן למקומות מייצגים הראויים להם על פי הערכתן, הרואות עצמן כאטרקטיביות למגזרים מסוימים, פורשות לחלוטין מהזירה, פורשות ממחנה האם לטובת מחנה אחר, מנסות לפרוש עם דמויות נוספות ולהקים מבנה פוליטי אלטרנטיבי, ובכל מקרה ממעטות לעבור למבנה אידיאולוגי אחר, שכן הוא רחוק מדי, תפישתית.
Share

הטייה פוליטית בהצבעה

הערכת דקות קריאה: 4 דקות, בערך 🙂

בחירות פוליטיות, מעצם הווייתן מהוות מקרה מסוים, צר, של אופן תפישת מצב ואופן טיפול בו.

הייחוד של בחירות פוליטיות בדמוקרטיה ייצוגית הוא שהבוחר לא 'פותר' מצב קונקרטי מיידי, אלא בוחר בנציגים שינהלו מטעמו סוגיות קולקטיביות עם פתרונות מתגלגלים לסדרי זמן ארוכים של ניהול חברה. להמשיך לקרוא הטייה פוליטית בהצבעה

Share

פגוש פוגייש פגשתי – מפצ'פצ'י סנטימנט כביטוי לדאגה

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

מוקדש* לטיפול** בסנטימנט*** של אחר**** ולא בצורך*****

טיפול ישיר בתחושת אחר,
לא במציאות – יקר ומסובך יותר, ששינוי בה יגרום לשינוי אורגני בתחושת אובייקט אחר.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מפצ'פצ'י סנטימנט כביטוי לדאגה

Share

מג'דרה

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

מצרכים

כמויות

עדשים ירוקותכוס
אורזכוס
בצלים גדולים קצוצים2
כפות שטוחות כמון2
שיני שום פרוסות3
כפית סוכרכפית
 כורכוםכפית
 מלח פלפל
שמן לטיגון

פעולות

  • להשרות במים, 20 דקות,
  • לטגן בצל
  • להוסיף אורז ועדשים מסונן
  • לתבל
  • להוסיף 3 כוסות מים
  • להרתיח להנמיך, אחרי 45 לכבות
  • אחרי 45 דקות לכבות, להשאיר סיר מכוסה עד קירור.
Share

טִיוס אקס מכינה

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

בכתבה במוסף הארץ ' ומה אם נוותר על הטייס? פול מרקס, 14.08.2014, נכתב על ההתפתחות של ייתור הטייסים האנושיים מהמטוסים.

נראה לי שהאבולוציה הטכנולוגית תייתר את הטייס משינוע אנשים באוויר בעתיד הנראה לעין. להמשיך לקרוא טִיוס אקס מכינה

Share

היכן טועה

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

היכן, מתי, אני צודק –
לא מעניין. סוג של ברירת מחדל,
מתבקש. מצ'עמם.

כן מעניין היכן טועה; מפיח אנרגיה,
מצית, מצחיק, לומד. מתנשא. להמשיך לקרוא היכן טועה

Share

עניין של חיים

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

החלטה

היום החלטתי, מהרגע להרגע, לחתוך בצקים ומתוקים.

96 ק"ג.
כבר ראיתי מאה על המחוג.

ככה פשוט.

למה?

לא כדי להיות בריא בעתיד, או להיות יפה.
עכשיו.
כמו שאוכלים גלידה- לעניין ומיידיות הרגע. להמשיך לקרוא עניין של חיים

Share

מינורי בניהול תשומות

הערכת דקות קריאה: 5 דקות, בערך 🙂
מדבר עם יו"ר ישבני הקפה, דמות עמלנית ממוקדת, רכונה על מחשב קטן, לבן, מדיף ניחוחות טיים פסיבי הננשף עליו ואת צבע הזפת הנירק לכיוונו.
נפעם מרמת האדיקות והעמלנות שמקדישה לעולמה האקדמי, וכן לניגוד העומק, החכמה או התבונה שהייתי מצפה.
מז'אנר- החיים זה לא פיקניק, לא באנו ליהנות פה. ואני בעדה. להמשיך לקרוא מינורי בניהול תשומות
Share

משפט האיום

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

סמלים מחכים שיטעינו אותם במשמעות.

מתחרה על המשפט הכי מופרך ששמעתי בחיי.

Share

סוף כחלק מ

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

אזרחים, חיילים, מעורבים, וכאלה שלא, נהרגים בצוק איתן.
בשני הצדדים.

הצד שלי, קרוב אלי יותר;
ההיכרות, הפנים, השמות, המראות, השפה, האינטרסים המשותפים.

עצוב ההרג, הפגיעה בנפש, באדם, ברכוש, בטובין הרעיוני, הערכי, המוסרי, התודעתי.

הממשקים, על ציר זמן מתמשך, לא נושקים, הם פוצעים, מרובי רבדים.

מתסכל חוסר התוחלת, לא נראה סוף קונקרטי אליו ניתן לייחל.

מניח, ש-

הבעיה האזורית לא תיפתר כשלעצמה
אלא
תתכנס לבעיה חובקת בקונטקסט רחב יותר המכיל את הבעיה הראשונית.

Share

גישות לפתרון הסכסוך

הערכת דקות קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

צוק איתן, המלחמה הארורה שגבתה מחיר בנפש ובגוף אדם, בכלכלה, שבעצם היוותה נזק טהור ללא תועלת, הייתה מעניינת גם מהבחינה שזה אירוע שובר קונספטים, ועדיין, כל מי שאחז תפישה מקדמית לפניה דבק בקונספט הפרלימינרי אחריה, כאשר סך האירועים מהווה אישוש לפרדיגמות תפישתיות של מי שבוחן את המלחמה, גם כשהאירועים נדרשים תפישות הפוכות אחת לשנייה. מרהיב. להמשיך לקרוא גישות לפתרון הסכסוך

Share

פער בין מחוות לבין פתרון

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

ישנם מי שמביאים ליחסים מחוות, תשומות נדיבות של זמן, משאבים, אנרגיה, כסף.

לעיתים הם מתאכזבים בכך שלא מקבלים כ'גמולם';
מבקשים משהו שנראה להם פחות ממה שנתנו, ולא מקבלים.

זה קורה,
לא תמיד ולא בכל מקרה כמובן,
מפני שהם נותנים את מה שנוח להם לתת בעת שמתאים להם להעניק, באופן שתואם את הטייתם הערכית והתנייתם האישיותית,

אך,

כשהם רוצים, תובעים, לעתים, מתאכזבים למענה, לפתרון קונקרטי שלא נעים, מתאים, משתלם לתת להם.

רפלקציה של דיזוננס ערכי:
הנדיב שנתן, המבקש כעת, נתפש על ידי המוטב שלו בנתינה כחלק מכייף לא הכרחי,
ובעת הבקשה הלא ממולאת כחלק מבעיה ולא רואה בו כחלק מפתרון.

Share

הכרה ויישום

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

ההכרה ש'הכל נגמר' היא לא נעימה,
שכן יש בה ערכיות שלילית,
ועם זאת, היא עניינית, כלומר- לא בלתי נכונה.

אין לי כוונות להגיע לגיל 60

להמשיך לקרוא הכרה ויישום

Share

(היעדר) סימטריה, קיצוניות פוליטית

הערכת דקות קריאה: 6 דקות, בערך 🙂

right-left

שולי קונצנזוס

משפט כ-

קיצוניים הם בעייתיים מכל כיוון.

מקורו בגישה החותרת להתנהגות נורמטיבית
והוטמעה אפקטיבית באמצעות סוכני החינוך- מחנכים, גננות, מורים, הורחבה לתפישות עולם.

תפישת עולם לא ממוקמת על מנעד נורמטיבי.

מידתיות רתומה למה שהנורמה רואה כנורמטיבי.
אלה מתכונים לחיים נורמטיביים,
ואינם קשורים לתפישות וערכים כ'אמת', 'נכון', 'יושר', 'רציונליות', 'מדע', 'תפישת עולם', 'ליברליות'.

להמשיך לקרוא (היעדר) סימטריה, קיצוניות פוליטית

Share

אל תעשו היום מה שאפשר לדחות למחר

הערכת דקות קריאה: 6 דקות, בערך 🙂

הארץ 21.7.2014

אל תעשו היום מה שאפשר לדחות למחר

מחקר חדש מעלה כי אנשים שעסוקים תמיד בסימון וי על מטלות אין־סופיות מצליחים להשתלט על משימותיהם – אבל לא מבצעים משימות חשובות

  • מאט ריכטל, ניו יורק טיימס
  • 21.07.2014
מאז המצאת הדד־ליין זוכים דחיינים – אנשים המעדיפים לעשות מחר את מה שאפשר לבצע היום – לגינוי קולקטיבי מצד החברה. אך מחקר שהתפרסם באחרונה ועוסק ב"מקדימנים" – אנשים שמסיימים את משימותיהם מוקדם מכפי שנחוץ – מעורר שאלות באשר ליעילות שבביצוע מיידי של משימות.

"רבים מעדיפים להקדים ולבצע מטלות", קובע המאמר, שפורסם בגיליון חודש מאי של כתב העת Psychological Science. אנשים הלוקים בתופעה מזדרזים לענות על מיילים חסרי חשיבות ולשלם חשבונות הרבה לפני מועדם. "זו התנהגות לא רציונלית", מציינים כותבי המאמר, אבל לטענתם היא מעידה על השיטות שאנשים נוקטים כדי לא להרגיש שהם מוצפים במטלות.

במאמר מפורט ניסוי שנערך באוניברסיטת פנסילבניה אשר בדק את הדרך שבה אנשים מקבלים החלטות הקשורות למאמץ גופני. הנבדקים שהשתתפו בניסוי התבקשו לשאת דלי פלסטיק לאורך סמטה, כאשר עליהם להחליט אם ברצונם ליטול לידיהם את הדלי בתחילת הסמטה ולשאתו עד לסופה, או ליטול לידיהם דלי אחר שהונח סמוך לסוף הסמטה, לצעוד כמה מטרים ולהניח אותו.

הארנב הלבן מ"אליס בארץ הפלאות". תמיד מאחר
הארנב הלבן מ"אליס בארץ הפלאות". תמיד מאחר. צילום: ג'טי אימג'ס

כדי לאשש את ממצאי הניסוי ולהיטיב להבין את ההתנהגות המוזרה, המנוגדת להיגיון לכאורה, ביצעו החוקרים עוד שמונה ניסויים שבחלקם מולאו הדליים במטבעות. להפתעתם, על אף כובדם של הדליים, גם הפעם העדיפו הנבדקים ליטול את הדלי הקרוב אליהם ביותר ולסחוב אותו לאורך הסמטה – תוך מאמץ מיותר.

ההשערה שאליה הגיעו החוקרים בניסויים השונים היא שבני האדם מעדיפים להשקיע מאמץ פיזי משמעותי כדי להימנע ממעמסה נפשית ומחשבתית. ד"ר רוזנבאום ציין במיוחד את המאמץ שאנשים משקיעים בניסיון להימנע מלהעמיס על "זיכרון העבודה". זיכרון העבודה הוא יכולת מנטלית חיונית אך מוגבלת, המשמשת בני אדם לביצוע מטלות מיידיות. הנבדקים שהקדימו ליטול לידיהם את הדלי נמנעו מהצורך לזכור לעשות זאת בהמשך. בכך הם פינו את מוחותיהם כדי שיוכלו להתמקד במטלות אחרות.

המחקר עוזר להבין בין היתר את סוד קסמם של יועצים וקואצ'רים, המעודדים אנשים לרוקן את תיבות המייל שלהם ולסיים לבצע כל מטלה ברגע שהיא צצה, טריוויאלית ככל שתהיה.

לביצוע מיידי של מטלות יש חסרונות בולטים אשר באים לידי ביטוי במיוחד בעידן הדיגיטלי, כך סבור אלן קסטל, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה. טלפונים סלולריים, מחשבים ומכשירים דומים מאפשרים לבעליהם לבצע זרם מטלות בלתי פוסק, וקשה להתעלם מהם בגלל הדחף רב העוצמה להשלים את ביצוע המטלות מיד.

"יש פיתוי תמידי לענות מיד לאי־מיילים ולשיחות טלפון", אומר קסטל. לדבריו, "אנשים שעסוקים תמיד בסימון וי על מטלות ברשימות אין־סופיות אכן מצליחים להשתלט על משימותיהם – אבל הם לא מבצעים את המשימות החשובות". לפי המחקר מאוניברסיטת פנסילבניה, ברור כי המאמץ המושקע בביצוע מיידי של "מטלות קטנות" עלול לגרום לבזבוז זמן יקר וכוחות לא מבוטלים.

אישית

אני נמנה על אלה.

רואה בכך סוג של עצלות מבורכת.

כלומר, כשהזמן הכי זול עושה את המטלה, וזאת כדי

  • להתפנות לסתלבט, לתחיבת האצבע לישבן,
  • להימנע ממצב שיש מטלה, ופתאום מטלה עליונה עליה היררכית תצטוץ, ואז המטלה לא תיעשה,
  •  ואם להודות על האמת, ביושר אינטלקטואלי-
    מניח שזה מבנה אישיותי ולא באמת התנהלות רציונלית מבחירה.

מסכים

עם המאמר שאכן, לעתים מילוי המטלה התבררה כמיותרת, לעתים כיקרה.

לא מסכים

שההתנהלות הזו לא הצדיקה את עצמה, נראה לי שעזרה לשמור על ניקיון תודעתי ובסך הכל יותר זול מהאלטרנטיבה.

לא ברור לי מאיזה רציונל או מקור נגזרה המסקנה-

אנשים שעסוקים תמיד בסימון וי על מטלות אין־סופיות מצליחים להשתלט על משימותיהם – אבל לא מבצעים משימות חשובות

כך שלא מסכים עם זה.

תוספת

ועם זאת, כאמור, לא בטוח שמישהו בחר לעבוד כך או להיות דחיין. נראה לי כהתנייה אישיותית.

Share

מעבר חצייה

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

החזרת זכות קדימה

כשאני עובר מעבר חצייה,
אני מחזיר את זכות הקדימה למכוניות שנותנות לי את זכות הקדימה לעבור; להמשיך לקרוא מעבר חצייה

Share

מבוכה

הערכת דקות קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

embarrasmentהגדרה

חיווי של חולשה חברתית.

מצב תודעתי, שבו אדם מחווה לעצמו ולסביבתו, שבעקבות קבלת מידע מסוים הוא נתפש בערך שלילי יותר ממה שהיה רוצה להיתפש בעיני עצמו והסובבים אותו.

נושאי המבוכה יכולים להיות קשורים ל

  • ערכים אישיים שאדם לא היה רוצה לייחס לעצמו. המבוכה הוא הגילוי שהוא בעל הערך שאינו רוצה להיות מזוהה איתו.
  • ערכים שהחברה הסובבת אותו שוללת, ומחווה לו על ידי נציגיה בסיטואציה שהאדם מתנהג על פי אחד מהם.

להמשיך לקרוא מבוכה

Share

לוויות, אתוס, חיילים בודדים

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

עשרות חיילים נהרגו, מאות נפצעו בפעולת צוק איתן.

קורע.

שון כרמלי, ג'ורדן בן סימון מקס שטיינברג חיילים בודדים. משפחתם הקרובה בחו"ל. עלו, השתלבו. נהרגו.

יוזמת התארגנות של עמיתים לאהדת קבוצה להשתתף בהלוויה, של חברים, מכרים, זרים.
התכנסות אלפים, שלא הכירו אותם ללות אותם לדרכם האחרונה.

מרגש.

מותם- נסיבות טרגיות, בהשתתפותם בהגנה על המבנה החברתי ששלח אותם. להמשיך לקרוא לוויות, אתוס, חיילים בודדים

Share

סובלנות והעדרה

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

גילויי צוק איתןהטולרנטיות שהפגנתי כלפי חיוויי אמונה והתכנסות הזדהותית היו מעטים, הסבו לי מעט כבוד ועוד פחות אהדה.

ההערכה שהפגנתי למחשבה אמונתית מזערית, ועל ציר זמן במגמת הקטנה.
האמפטיה הלכה ופחתה, הטולרנטיות הצטמצמה ככל שבן השיח, אמוני או מתכנס, גיבה עצמו ברציונליות או בהכחשה שתפישותיו נובעות ממקורות אלה.

כשהזדהות התכנסותית גובתה ברציונליות סלחנית לאמונה, עירבה אמונה ודברה על התועלת, היתרונות, הרגש החיובי, כיף היחד – אבדתי. איבדתי. להמשיך לקרוא סובלנות והעדרה

Share
Share