בתפישתי האישית, ההורית, חינוכית, ניהולית, אני מוטה לגישת ה'חבל של טרזן'. להמשיך לקרוא החבל של טרזן
חיפוש משמעות
'חיפוש משמעות' קיבל רייטינג רציני. ערכי, אינטלקטואלי.
באמא'שכם 'חיפוש משמעות' במובן הכבד, החיצוני, המאורגן, הצמא לספוח ערכים מסוכנים זרים הוא:
'נקודת המפגש, התווך, בו אנשים עם אישיות נידפת מחפשים אחיזה,
אצל מי שיוצרים תשובות נחרצות המקדמות את עצמם, בתקווה שלתווך הנוצר יתכנסו מספיק אישיויות מטמיעות ליצירת סוציולוגיה מאובחנת המתגמלת את שני הצדדים.'
- 'ו-מה אתה עושה?' יציקו המעיקים.
- 'מבהיר לעצמי מציאות ותפישות.'
- שואף לייצר תפישות אוניברסליות שתקפותן אינן תלויה בזמן ומיקום שחלות אישיות.
- תפישות אלה הן "לצריכה עצמית".
ככאלה לא ממש, כלומר ממש לא, דחוף לי שאיש יאמץ את ביאושי תוצריי.
רגישות
ראיתי, חוויתי, אנשים רגישים.
ראיתי כאלה שמעידים על עצמם שהם 'רגישים'.
לראשונה נחשפתי ב- 1981 להיבט הרגישות המסוים כשאמרה לי מישהי ש'אינך יודע מה אתה מפסיד'.
כבר אז התחבטתי, איך להצטער על מה שאינני יודע שמפסיד,
ובכל זאת, מדי פעם ולא מעט, חיפשתי את הממד הנסתר אצל הרגישים.
אלה שמעידים על עצמם כ'רגישים', בדרך כלל [לניסיוני, לחווייתי] בעדותם זו הם מחצינים דואליות, את אבחנתם על עצמם:
- ביטוי של קושי,
- התפעלות מממד אישי, מנטלי, הכרתי, (לרובם אף מיסטי) שיש להם. ולאחרים אין.
מינורי באופטימיות
היום נחשפתי לאחת האמירות האופטימיות ביותר ששמעתי, מעודי.
ידידי, בן גילי, פחות או יותר, עבר ליד מלצרית בת עשרים ואולי קצת, ששירתה אותו בכמה ארוחות.
"רואה אותה?" סח לי בטון שואייל ושאינו ממתין למענה – "אם הייתה מסכימה, הייתי מתחתן איתה. וזהו, יותר לא צריך כלום." להמשיך לקרוא מינורי באופטימיות
עוד על אהבה

במוסף לחג של ידיעות אחרונות 24/7/2014, פורשת אילנית לוי את משנתה:
לא בוחרים במי להתאהב.
די!
היה שווה להגיע עד הלום:
אנחנו לא שולטים על טעמינו, נטיותנו, התניותנו.
ההתייחסות בה מישהו 'נופל לאהבה' לאחר ובוחר לחיות איתו פרק זמן משמעותי, להיות שותף למפעל הגדול של חייו- הולדת ילדים משותפים, הוא מקרי, נטול שליטה? להמשיך לקרוא עוד על אהבה
מינורי בתספורת
יושב בקפה. מ 1998. אם הייתי סופר כמה פעמים, מונה כמה שעות – בטח היה מביך אותי.
אמי הייתה אומרת 'אני לא יושבת בבתי קפה.'
אם היא הייתה יודעת כמה אני יושב- בטח הייתה מתהפכת.
לא סופר. להמשיך לקרוא מינורי בתספורת
טכנולוגיה מאיצת שינוי
תיקון: המשתמש בטכנולוגיה מאיץ שינוי
בדה מרקר, ממלכה ווירטואלית: מדיה חברתית משנה את סעודיה מתוארת תופעת שימוש רווח בטכנולוגיה מחוללות שינוי בחברה שמרנית – סעודיה.
ברקע, רווחת תפישה, שהאנושות הופכת אמונית, לאומית יותר.
לא מסכים.
פעמיים:
- האנושות מתקדמת, לומדת, מנתצת פרדיגמות אמוניות, משתחררת ממסורות מכנסות הזדהות קולקטיבית לטובת חופש פרט, שיוויון ורציונליות, גם אם בשנים האחרונות, ישנה ריאקציה זמנית, מקומית.
- טכנולוגיה כממד הזמן – אצילה; אלה אינם ניתנים למתיחה, כיווץ או שינוי במהותם, אלא ליישם היבטיהם. טכנולוגיה אינה משפיעה על התפתחות חברתית, אלא המשתמש בה משפיעה על שינוי חברתי.
אמונה אינה יכולה להתפעפע לכיוון טכנולוגיה, נטולת האנשה.
אכן, טכנולוגיה יכולה להוות פלטפורמה להפצת וקידום האמונה;
תוצרי דפוס, הפצת התנ"ך והברית החדשה, כהתפתחות טכנולוגית החלו מאמצע המאה החמש עשרה קידמו את התפשטות האמונה הנוצרית באירופה.
האם הדפוס הפך אנשים למאמינים יותר?
לא!
ולא יכול להפריך את התזה שלא,
כפי שהגורסים שכן אינם יכולים להוכיח.
הדפוס תיעל אישיויות אמוניות לתכנים מסויימים יותר מאשר לאחרים.
הרדיו היה התפתחות טכנולוגית דרמטית בשנות ה-30, עת המכשיר היה בריבוי בתים. יחד עם המדיה המודפסת איפשר לתנועות פופוליסטיות כפאשיזם, והנאציזם להתפשט בגרמניה ואיטליה, ובאותה עת, בספרד הייתה תנועה הפוכה של הרפובליקנים, ובצרפת ואבאנגליה תפישות פופוליסטיות לא זכו לפופולריות כאצל מדינות הציר.
אנשים עם נטייה לרמת אמוניות גבוהה, המאפיין את מרבית האירופאים באותה עת, צרכו תכנים מודפסים, כשמאות שנים קודם אמוניות תועלה באופן שונה, וחמש מאות שנה מאוחר יותר – בעת הזו, מאפייני האמוניות דומים, גם אם נישאים על פלטפרמות שונות, כלומר יש דינמיות בתכני אמוניות על ציר זמן, ולא במידת ההטיה האמונית.
בחלקם הגדול של מי שנחשפו לנצרות במתכונתה המודפסת, קבלו על עצמם את עקרונותיה, מי וולנטארית ומי בשכנוע כזה או אחר בסיוע סוכני הדת, האנושיים נשמעים, והאובייקטים הנקראים על ידי המאמינים הצורכים.
בה במידה ניתן לומר שריבוי ערוצי התקשורת בעת הנוכחית תרמו להעצמת / החלשת אמוניות. לְמָה בעצם?
ההתפתחות הטכנולוגית היוותה מצע לתקשורת מתפתחת;
הפצת ידע, העלתה בעבר ובהמשך בהאיצה את קצב העלאת רמת החיים האנושית הנתפשת – עם המחירים הרגשיים של מי שלא מתואם לקצב השינויים או הפך קורבנם, את הנוחות הפיזית, את המיומנות ההולכת ומתמרכבת של הבנת קונספטים וירטואליים מסייעים.
אלה, להבנתי הנחרצת אך הלא מוכחת 😥 מצמצמים, לאט
[בהשוואה למה? אולי מהר יחסית להליך ההזדקפות ההומו ארקטוס(ית)?]
אך בנחישות בלתי נתנת לעצירה, ממדים אמוניים תפישתיים.
בישראל, קהילות דתיות אדוקות קבלו את איסורי מנהיגיהן לשימוש בטלפון סלולרי מעבר לתפקודיו הבסיסיים ביותר, עוד טרם היות רשתות חברתיות זמניות בו.
אניח שמנהיגי קהילות דתיות היו מנסחים אחרת את הנכתב כאן.
עם זאת, אניח שהאיסור הרגולטורי על שימוש בטכנולוגיה נועד לחסום את אפשרות הפעפוע.
והרי תחזית(י) ועיקרה תחילה:
תופעות כפְרָצי אמוניות ולאומנות, רווחות ככל שתהיינה, משמעותיות ככל שנתפשות, הן ריאקציות מקומיות, זמניות, חולפות, לתהליך גדול ומובנה מהן.
כך, להערכתי
האנושות נעה, באופן הולך ומואץ, בלתי נמנע,
לכיוון אינדיבידואליזם רציונלי מצמצם אמונה, הנסמך על מבנים חברתיים בהךיכי דה פרגמנטציה, מתרופפים – חופשניים, ומתבססים על טעמי פרטיהם.
כך, לפני 30,000 שנה רמות האמוניות והלאומית היו די הומוגניות, עד זהות.
לפני 3,000, שנה, רמת הזהות פחתה,
ההטרוגניות עלתה עוד יותר לפני 300,
התעצמה לפני 30,
ומניח שעוד 300 שנה רמת השונות בין מכלול הפרטים ברמת האמוניות והלאומיות תגדל אף יותר.
המאפיי – תנועת ליבת מיצוע רמת אמוניות ולאומיות המאמינים תנוע לכיוון החלשת עד אובדן האמונה והזהות הלאומית.
גופים רדיקליים מנסים להאיץ את התהליך,
גופים שמרנים- להאיטו.
הקצב הוא סינתזת הכוחות המקומיים בנ'ודת זמן מסויימת – לא ידוע.
הכיוון [די] ברור [לי].
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י"א', אישית
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א', פתיח
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב', שכנוע
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ג', סיבות קיום אמונה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ד', משמעות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ה', אבחנה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ו', תרבות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ז', התמרה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ח', החטא הקדמון
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ט', אמונה מסייעת
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י', הסתייגות
אישית
מעניינת אותי הרציונליזציה, המכניקה האי-רציונלית (אוקסימורן?):
- מאלו סיבות יש הטוענים, מצ'רג'רים, ממדים רציונליים לאמונות,
- איך בוחרים תכנים אלה,
- מהי ברירת המחדל המחשבתית- אֱמוניות-רציונליות, באילו מקרים ותנאים,
- איך נקלעו למצב אמוני אי-רציונלי,
- איך מיישמים,
- גילויים של ערבובי רציונליות באי היותה,
- האם יש שינוי בהעצמת החלשת ממד האי-רציונליות?
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י', הסתייגות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א', פתיח
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב', שכנוע
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ג', סיבות קיום אמונה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ד', משמעות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ה', אבחנה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ו', תרבות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ז', התמרה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ח', החטא הקדמון
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ט', אמונה מסייעת
הערה מסתייגת
שיח בין חתירה לרציונליות לבין מאמין, מיותר.
יש יכולת של העברת מישהו על דתו. לא על דעתו.
אנשים נבדלים, בין היתר, במידת הרציונליות האופיינית- נטשו אמונה רציונלית אחת, יש להניח שיצרכו אחרת.
בגבולות הרציונליות המוצבים להם. להמשיך לקרוא טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י', הסתייגות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ט', אמונה מסייעת
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א', פתיח
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב', שכנוע
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ג', סיבות קיום אמונה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ד', משמעות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ה', אבחנה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ו', תרבות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ז', התמרה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ח', הח' הקדמון
כל עכבה לטובה
איזה מין משפט מזה?
מה טוב בעיכוב?
בעולם של תפישת סבל וייסורים חלק מההקלות,
קיימת נחמה, הקלה, מוכנה מעורבבת, מוכנה לשימוש על המדף,
שאם בממד הראשון הנתפש, העכבה נתפשת כגורם שלילי,
הרי בממד השני, העמוק יותר, הנחשב יותר,
ישנה הקלה שהעכבה מתקיימת כדי לשרת ערך עליון יותר, אם גם נסתר. להמשיך לקרוא טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ט', אמונה מסייעת
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ח', החטא הקדמון
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א', פתיח
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב', שכנוע
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ג', סיבות קיום אמונה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ד', משמעות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ה', אבחנה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ו', תרבות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ז', התמרה
החטא הקדמון
ההפרדה הראשונית קדמונית, בין
- מחשבה ימנית שמרנית,
- לבין תפישה שאינה כזו*
נעוצה בתפישה האינטואיטיבית, המוטמעת**
איך על חברה להתנהל: להמשיך לקרוא טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ח', החטא הקדמון
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ז', התמרה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א', פתיח
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב', שכנוע
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ג', סיבות קיום אמונה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ד', משמעות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ה', אבחנה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ו', תרבות
התמרה
אבולוציונית, עם התפתחות הרציונליות, עם נכזבות האלוהות,
רבים התמירו בריבוי מובנים את אמונותם ביישויות וירטואליות, הזויות, עם ייחוסים לכישורי ארגון וסדר רבי כוח,
ביישות מטפיזית עם קיימות נתפשת- מדינה, שהוכחת קיומה היא מוחשית ביותר.
הציפיות מיישות תפישתית כמבנה מדיני המונח על מצע נתפש חושית,
תועלו ליעדים פרקטיים נגישים יותר מאשר האמורפיות האלוהית,
ועדיין ממד הייחול האנושי לגורם מסדר ומארגן גולש למחוזות אבסטרקטיים כאלוהות. להמשיך לקרוא טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ז', התמרה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ו', תרבות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א', פתיח
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב', שכנוע
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ג', סיבות קיום אמונה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ד', משמעות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ה', אבחנה
החריץ התרבותי
במרווח בין ההוכחה לקיום האל לבין אי יכולת שלילתו, נוצרה תרבות שלמה.
תועלו לשם (גם) הוגים, פילוסופים, אמנים, ציירים, סופרים, משוררים. חלקם בעלי עומק וגאונות בתחומם. זה יופי. אלה חיוויים אסתטיים יותר או פחות.
אז מה? מה לזה ולהוכחת קיום מושא אמונה אמונה? להמשיך לקרוא טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ו', תרבות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ה', הבחנה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א', פתיח
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב', שכנוע
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ג', סיבות קיום אמונה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ד', משמעות
אבחנה בין אמוניות לרציונליות
עולם שלם ומלא ובעיקר מבולבל.
ישנם אֱמוניים, ודתיים, ואדוקים, ועם האל או בלעדיו, ומסורתיים, ומאמינים שומרי מצוות, ושומרי מצוות שלא ממש מאמינים, ומאמינים שאינם שומרי מצוות את כל המצוות ולא את חלקן, וכאלה ששומרים על מיעוטן, ומי שמקיים מסורת, ורק מסורת אחת, ולמי שיש אמונות (תפלות) ומי שיש לו (כולה רק) אחת, ואגנוסט שאינו בטוח, וזה שבטוח פוזיטיבית שאין אל, וההוא שבכלל תמה 'מהו הדיון על הביטחון באין אל, האם יש מי שידון על אינו-יותו של דרקון, סנטה קלאוס או פיית השיניים'?
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ד' – משמעות
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א' – פתיח
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב' – שכנוע
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ג' – סיבות קיום אמונה
משמעות
חתירה לרציונליות אינה מחפשת או חותרת למציאת משמעות קיומית ערכית.
חיים 'טובים', ממקסמים 'טוב' על פי סולם ערכי הבוחן אותם.
(הצעתי ל) תכלית קיום, חיי, אורגניזם, באשר הוא, לאו דווקא אנושי:
במכלול אירועי חייו,
לתפישת האורגניזם – הסובייקט,
מתומללת או אינסטינקטיבית,
שאיפתו היא למיקסום מיטב מצרפי,
של סיפוק צרכיו הפיזיולוגיים, רצונותיו וטעמיו,
באמצעות פעולות המוכוונות לכינוס המאורעות אֱלֵי תפישתו את הטוב המצרפי,
וזאת על פי סולם צרכיו, טעמיו, רצונותיו וערכיו,
המבוקרים על פי הטיותיו בעת בחינתם.
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ג' – סיבות קיום אמונה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א' – פתיח
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב' – שכנוע
סיבות אפשריות לקיום אמונה
הרציונל להתפתחות אמונה –
השאיפה לרתום את הבלתי ידוע נשלט לכוח-על מארגן.
איומים קיומיים
חוסר יכולת, חשש, להתמודד עם איומים קיומיים. להמשיך לקרוא טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ג' – סיבות קיום אמונה
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב' – שכנוע
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א' – פתיח
שכנוע באמונה
חלק מהותי באמונה הוא תחזוקתה:
כפירה | מיסיונריות |
| שימור פנימה, אינטרינזית, מגננה, רגולציה, אנאליות, הפחדה. | התרחבות החוצה, אקסטרינזית, תקיפה, השתלטות, אוראליות, הבטחה. |
| האשמת מאמינים שמי מעמיתיהם שזונח אמונה במתכונת המסויימת מאיים על הקולקטיב ונתפש כמחליש אותם. | שכנוע בעלי אמונות אחרות להיפרד משלהם ולאמץ סט אמונות של המשכנע. |
מקור המוטיבציה של מאמין לשכנע אחרים בקיום מושא אמונתו
נמצא בחוסר ביטחונו להתמודד עם כאוס, בלבול בסיסי, היעדר שליטה, תליית הפוטנטיות בכוחות עליונים – אל בגרסה אמונית, או ריבון מדינה בגרסה לאומנית. להמשיך לקרוא טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, ב' – שכנוע
טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א' – פתיח
שיח מאמין
שיח הנסוב על אמונה בין מאמין לבין חותר רציונליות, חסר ממשקי בסיס הכרחיים לקיום משמעותי.
שיח בין בעל אמונה לבין חותר לרציונליות הוא ריצוד מתמשך בין הנחות אקסיומטיות לרציונליות היררכית.
ככזה, השיח מהווה ביטוי ל – להמשיך לקרוא טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, א' – פתיח
r u sure?
הי גברת פאר
האם
את
בטוחה
מי
פה
תחמן
את מי? להמשיך לקרוא r u sure?
סמכותיות מטפורית
אם תמונה שווה אלף מלים,
– היא לא,
מטפורה שווה אלף תמונות
– אם כונסת לתפישה תודעתית משותפת.
מטפורה אינה מהווה הוכחה או אישוש לרעיון
כפי שרבים משתמשים בה
במיוחד בהעברת מסרים לא רציונליים, בלתי ניתנים להוכחה כמותית או מדעית*
בהעברתם רעיונות מופשטים או מורכבים. להמשיך לקרוא סמכותיות מטפורית