סנהדרין ק"ה ב
אני כותב למחייתי, בני לפרנסתו
עליו
בן חמש־עשרה אמר שירצה לכתוב ולהתפרנס מכך. יפה. מגשים.
הוא כותב טוב ממני, בריבוי ממדים:
סנהדרין ק"ה ב
בן חמש־עשרה אמר שירצה לכתוב ולהתפרנס מכך. יפה. מגשים.
הוא כותב טוב ממני, בריבוי ממדים:
כדי לממש יוזמות, רעיונות באשר הם, בדגש על כלכליים, פוליטיים, שמערבים ריבוי אנשים מצריכים ארבעה נדבכים בסדר חשיבות יורד: להמשיך לקרוא אבולוציית יישום רעיון
'התקדמות אנושית' טומנת בחובה אינספור תהליכים אנושיים, פיזיים, רעיוניים, מטפיזיים, שחלקם נתפשים בתודעה אנושית בשלבים של שונים של התרחשותם, ברמות שונות של השפעה, ויחד מהווים 'חיים' נתפשים תודעתית.
מסיבות שונות המוח האנושי נוטה לבודד מרכיבים דרמטיים משני מסלול משפיעים דרמטית, שטיפול בהן משנה מציאות. להמשיך לקרוא התפתחות פוליטית
לאורך רבע המאה האחרונה, ההתרחשויות הפוליטיות בישראל מהוות פרומו לפוליטיקה המערבית, ובמובהק לזו שבארה”ב; שרשרת טלטלות והתכנסויות, שבסופן השלטון שואב אליו כוחות מנוגדים וממיס אותם אל תוכו.
הן בישראל והן בארצות הברית, השלטון נמצא כעת בידי מי שמקצין את תחושת הכאוטיות המפחידה, במטרה להכפיף ולגייס תמיכה בקרב מי שמחפשים מקלט מפני התחושה האסונית. העוצמה המגנטית של המשילות המגוננת מפני הסערה שבחוץ, מתיכה אל תוכה גם את מי שתפישותיהם שונות זו מזו באופן מוחלט – זהו עידן המסת התפישות. להמשיך לקרוא פוליטיקה לאן
יולי תמיר במאמר מ- 25-3-2020, רואה בקורונה הוכחה לנחיצות קיום מדינות לאום.
עם הערכה והכבוד הרב שאני רוחש לפרופסור תמיר, ואני רוחש לה תועפות כבוד והערכה, רואה את הדברים להיפך.
בעודי
וכמעט מסיק, שאכן, להמשיך לקרוא דווקא המגפה העולמית החזירה לחיים שחקנית נשכחת: מדינת הלאום
בטבלה המכילה טקסט, המשתנה בכמותו בכל תא, מציע לכוון את תשומת לב הבוחן להשוואה בין טורי הטבלה בכל שורה בנפרד, עצמאית.
פתרון לשלושה ארבעה טורים המכילים טקסט, כאשר טור אחד הוא נושא ההשוואה ושאר השניים-שלושה הם התייחסות להשוואה על כל אחד מהמשתתפים בהשוואה שהם כותרות הטורים. להמשיך לקרוא טבלאת דיקמן
סִפָּרתי לאחר,
במעט יותר אריכות מהפירוט כאן,
ששלישי, שאני מעריך את דעתו,
סובר,
שעוד כשבוע,
עקומת ההִדבקות בקורונה תתיישר, והכלכלה תחל לחזור לחיים וש…

Cringe: תעוקינג' –
תעוקה לנוכח מבוכה חברתית-מצבית, בלתי מודעת של אחר, כסוגה של הנאה.
תוכניות מצלמה נסתרת, 'בואו לאכול איתי'.
ההבדל בין התייחסות נתניהו לבגרותם הדמוקרטית של תומכיו לשלי:
בעוד לגביי הם אמוניים, לאומניים, נאיבים,
נתניהו מתייחס אליהם כאל אידיוטים עם רגשי נחיתות, ומעורר, אצלי, את הקרינג'יאדה.
https://www.haaretz.co.il/sport/israel-soccer/1.8564761
דני עמוס מתרעם על קריאות הומופוביות במגרשי הכדורגל. כלפיו.
קריעות מכוערות ומיותרות.
לטעמי, מותרות.
לתפישתי
יש להותיר כל קריאות, במנותק מתוכנן. להמשיך לקרוא קריאות הומופוביות מיותרעות
אזהרה: לא PC
מזרחי
מסורתי
מדוכאלכלי
ביביסט.
אחאנא"ר פריבילג שכך יקטלג יתוייג כ'גזען מתנשא'. להמשיך לקרוא ישראל ה-2
כשאני רואה מי שניכר עליהם שהם תיירים*,
לוכד את מבטם,
ומודה להם –
.Thank you for being in Israel
אותי זה מצחיק, להמשיך לקרוא מודעות, בקטע פתטי

בעת כתיבת הפוסט אני צופה באדיקות בתוכניות 'גאולה ולונדון'.
את ירון לונדון אני כמעט מעריץ. יכולותיו עושות לי את זה. רוצה גם להיות עם רהיטות, שפתיות, חדות, עומק, יצירתיות, פעילות תקשורתית מולטי־מדיה, חן מצונן, כתיבה ויכולת טיפול בטקסטים באשר הם, בקריאת חומר מודפס. (אני) לא שם. גם הזיכרון שלי, ההולך ונחלש, הרץ ונקלש, רחוק מלאצור את מה שהוא זוכר. יכולת הפניה שלו לזיכרון, דליית המידע, קישורו לסוגיה על הפרק, ניסוחי ההתייחסות, מפילים אותי בַּרצפה!
גלריה הארץ 27/12/2019
| "ב-15 בספטמבר נייק ייצרה נעלי כדורסל חדשות מהפכניות. ב-18 באוקטובר ה-NBA זרקו אותם מהמשחק. למרבה המזל, ה-NBA לא יכולה למנוע מכם לנעול אותם." אייר ג'ורדן, נייק. | "On September 15th, Nike created a revolutionary new basketball shoe. .Air Jordans from Nike |
הטכנולוגיה והתקשורת הזמינה, שיטחו את ההיררכיה בריבוי תחומי חיים.
עיתונאות – חשיפת תכנים והפצתם בערוצי תקשורת מתואמים לעניין ציבור מובחן.
ישנן סוגות עיתונאיות, פלטפורמות, סוגות תוכן ועניין וכן סגנונות הגשה מגוונים.
לבעלי סמארטפונים יש תקשורת רציפה, מצלמה, ומכאן את האפשרות להביא לידיעה רחבה את 'ידיעותיהם'; העיתונאות נכנסה לעממיות פופוליסטית.
בישראל 'עיתונאים ימניים', משתמשים בעיתונות באלמנט ה'הפצה' שבה, כאשר עניינם הוא שירות תפישה לאומנית אֱמונית שלטונית, ובכך
מזה שנים ישנה סוגת תקשורת, חושפת שחיתויות, ועוולות.
בישראל, אורי אבנרי בהעולם הזה, היה החלוץ הבועט ומחפש עוולות ושחיתויות.
רפי גינת, כלבוטק, העלה את הז'אנר למסך, לפסים צרכניים, המוניים, והוסיף את הרובד הנוסף – לא רק מדברים שחיתות, עוולה, אלא מוסיפים נדבך של התממשקות עיתונאי חושף עוולה–נוכל.
רובין הוד; זה לא רק הטיפול בבעיה, אלא גם האיך.
כעת, עידן ההמון, רובד ההתממשקות עם הנוכלים התעצם. חלק אינגרלי מחשיפה זה לראות את העיתונאי מתעמת עם הפושע (לכאורה) הנמלט.
אדוה דדון, אורלי וילנאי וגיא מרוז, אילה חסון, אלמז מנגיסטו, מתן חודורוב, רודפים אחרי פושעים עם מצלממה, טוענים נגדם, באים בטענות למה עשו, ולמה מתחמקים, ובעצם שופטים אותם ציבורית.
אף אם בשם חופש הדיבור אינני רוצה למנוע את זה,
וגם בסבירות שרוב רדיפותיהם, אשער בלא בדיקה, מוצדקות מבחינת מעשי הנרדפים,
זהו ז'אנר מאד בעייתי.
נמוך. לי.