האזנתי לראיון עם אוצר תערוכה שהתייחס למשתנה של מרסל דושאן.
אמר שבעבר להציג חפץ, להוציא מהקשרו, זו אמנות.
ואז –
"היום החפצים שולטים בנו."
רמת השמחה מהתממשות ערכים חשובים לפרט, בעת בחינתם.
אושר הוא מושג מורכב מרובה ממדים, שמתבטא בעיקר בחתירה אליו, במימושים זמניים.
הזדהות פרט עם שיוך ביולוגי, אבסטרקטי, לקולקטיב,-
מגדר, גזע, דת, עם, לאום, אתניות, מיקום, אהדה ספורטיבית,
ליצירת מקור גאווה לספיחת ערך אישי,
להבנתי,
מעידה על אישיות נידפת, רגשי נחיתות אישיים, מוטמעים.
אתמול ידידי האמן אמר לי ש-
"גאווה זו שמחה מבדלת."
אהבתי.
14/10/2013
רתימת אינסטרומנט עם הקשרים תודעתיים לדיסציפלינה אחת
לדיסציפלינה אחרת
תוך הדרתו מייעודו המקורי לטובת סט הקשרים חדש.
מרוב עלים לא רואים את השלכת,
ומפיצ'פוץ' מולקולרי הנוסחה מתנדפת.
אוסף ערכים אסתטיים
שנוסחו בעבר, תויגו חיובית,
ונותרו כסגנון מובחן.
ייצוג מציאות באמצעות אובייקט או פעולה
שנוצר על ידי כוונת יוצר הסמל
ליצור שינוי תודעתי של תפישת אובייקט
של הנחשף לסימול
מהווייתו הראשונית להווייה אחרת. להמשיך לקרוא סמל
זיהוי סובייקט שברשות זולת מסוים, אחר, ערך חיובי –
♦ רוחני נתפש,
♦ [או] גשמי,
שהיה רוצה לייחס לעצמו.
ייחוס בעלות הטובין לאחר מפיק מהסובייקט התייחסות שלילית עויינת כלפי אותו זולת.
בין תחביביי, יכול למנות מגוון.
נעתי, ועדיין, בין כמה.
אפילו לקחתי כמה מהם לכיוון המקצוענות, במובן ששלמו לי על מימושם. להמשיך לקרוא תחביביי
לפני כמה עשרות שנים עלה הצורך להסביר איך מי שנתפשו כמוכשרים, והתפישות מגובות במדידות iq, Intelligent Quotient לא הגשימו את הפוטנציאל שתלו בהם.
נוסח מדד- eq, Emotional Quotient. יכולת גיוס אחרים להנעה לפעולה במישורים רגשיים מעבר לתמריץ רציונלי ישיר.
להמשיך לקרוא RCQ
מסורת:
להמשיך לקרוא מסורת – אחיזה תודעתית
להמשיך לקרוא האמת באמצע- ציפה בין שוליים, שאחד מהם, לפחות, מופרך
שאלה, סוגיה, שמעידה על היות המתייחס אליה נמנה על תצורת מחשבה מסויימת.
כנראה פגעתי, כלומר אנשים הפחיתו לעצמם ערך בעקבות שיח אתי.
זה קרה הרבה יותר ממה שהייתי רוצה שיקרה.
כן, באחריות המלאה.
להלן כמה התייחסויות לכך: להמשיך לקרוא תצוקות והפחתות ערך
פרוטוקול ההדדיות ביחסים בינאישיים מעניין אותי בריבוי ממדים;
להמשיך לקרוא הדדיות, ערש הנורמטיביות
הכרזה על אובייקט, רעיוני או גשמי, כבעל ערך עליון מוחלט.
הכרזה על אובייקט כקדוש, היא מאבני היסוד של דת.
חתירה לרציונליות היא התנערות מערכים קדושים.
הקצאת ערך לאובייקט, כשלעצמו. תוך בחינה מתמדת.
אובייקט הוא קדוש, אם סובייקט מקצה לו ערך כלשהו,
מסיבות וולונטאריות בהחלטה מודעת,
כשהערך מוחלט,
לא יחסי,
לערכי אובייקטים אחרים.
פחד – מצב בו התודעה מתייחסת לאלמנט שמאיים על תפישת ביטחון הסובייקט.
הפחד מועצם ככל שאיום נתפש כ-
מכליל | מדיר | |
| מכנס (נורמטיביות) | אמונה | רציונליסט (סביר) |
| מניח, חושב, חפץ שהחותר למחשבה רציונלית, עמוק בליבו, בסתר מחשבתו, שותף לווריאציה של אמונת המאמין, רק שמסיבות לא רלוונטיות בוחר להסתיר את אמונתו. חי בתפישה שבעתיד כלשהו האמונה, תיחשף. | תפישה | החותר להבנה לוגית מניח, חושד, שכל אחר לא רציונלי. (לא מבין את הייחוס לאיבר הלב מעבר להיותו אינסטרומנט אורגני לקיום חיים.) מפריד בהנחתו בין היותו מוכוון לאופן מחשבה רציונלי לבין מי שמוכוון אמונתית. |
| הדתי החי בביטחון תשובותיו, כלומר הביטחון במקור כל התשובות, מניח שהחילוני בהדחקה, עושה דווקא ומכעיס. בעתיד כלשהו, מוחשי יותר מעתיד בוא הגאולה, משיח או הנירוונה, חסר האמונה יחטוף את הבומבה המאירה והמשנה, הפעם לתמיד, את התפישה הלאטנטית הקיימת ויכיר ב'צדקת' האמונה. | דת | הרציונליסט לא מייחל לכוח עליון מסדר, ומעריך שעמיתיו ייתפשו בקלקלתם האמונתית בטלטלה התודעתית הבאה. |
| הלאומן משליך את תחושותיו על הרציונליסט. הוא משוכנע שאם לו יש את תחושת ההתעלות משיוך לקולקטיב נשגב ערכית גם האחר לא נעדר רגשות אלה.מבחינת הלאומן, הרציונליסט בחביון רגשי, נאבק ברגשותיו. מתישהו בעתיד, יראה את האור- יחשף לרגשותיו, ילך איתם, ייהנה מהם, וולונטארית שכלתנית. או, שתחושת הלאומיות תכפה עליו בעל כרחו, באמצעות גורם חיצוני עויין שאיומו יוכיח את הצורך הקיומי בשימור זהותו הלאומית. | לאומיות | אין כמיהה לתחושת יחד של קהילה חזקה מפרטיה, המאליהה את קיומה כערך עצמאי ומקודש. במקרים מסוימים היעדר הכמיהה מלווה באי-נוחות או חשש אם מזהה שקידוש ערך הכלל עלול לאיים על פרט כלשהו, ובאסקלציה השלכתית על עצמו. |
| המאוהב גורס שהרציונליסט שואף להירפא מאכזבתו הרומנטית. עוד לא הייתה לו ההתנסות הראוייה. | רומנטיות | ולא למחוות ועזרים רומנטיים שהם מהות היחסים הבינאישיים. |
| הנורמטיב משוכנע שהלא נורמטיבי מנסה להתכנס לכללים שמיטיבים עימו, רק שאינו מצליח. לעיתים הנורמטיבי יגלה חמלה וגמישות לעצם המאמץ, שכן גורס שאם האחר יתאמץ גם יצליח להתקבל לאחווה, יקבל את הטובין- אישור הכלל, שכן בבסיסו הוא שואף לכך. במי שלא מנסה להתכנס, הנורמטיב רואה כסוציופת. מסוכן. | נורמטיביות | התוצר לשאיפה של הכרת הסביבה נחשבת כבונוס מפוקפק, שכן, אם הסביבה תפעל רציונלית, מה שבאופן גורף, כנראה לא יקרה, לתפישת המדיר קיום הכלל יהיה טוב יותר, וכך אין סיבה לשאוף לנורמטיביות, אלא לרציונליות, בתקווה שנורמטיביות תטמע ברציונליות. |
| אמונה, כל אמונה נסמכת על רציונליות. החל מהסיבה למה להאמין, וכלה בהתאמה לתנאי מציאות. אמונה במהותה לא מתיישבת על רציונליות מוחלטת. תמיכת עמיתים לאמונה היא התמיכה האפקטיבית, הזמינה והזולה ביותר. בנטייה האנושית, ביחסים בינאישיים, קיים ממד ההכלה, החיבור, הסליחה – גם אם בשם תפישות אמונתיות נעשו נזקים רבים – ממד הכינוס יחד. | הצעה, למה? | במחשבה רציונלית יש הפרדה בין העדפות, טעמים ורצון שגם לרציונליסט יש אותם – גם אם נתפש כמנוכר, משמים או חסר אותם – לבין תפישת מציאות והכלים להגשמת תאוותיו. בדמוקרטיה, הרוב לא מהווה כלי להוכחה לוגית ל'צודק' ו'נכון', אלא כלי להתנהלות בחברה. החתירה לפירוק, הפרדה, היא בבסיס המחשבה הרציונלית, המלה ביוונית למדע מקורה ב'חיתוך'. ברציונליות אין חתירה לבנייה. |
| נראה שיש יותר חופש בין בחירה באמונה כזו או אחרת מאשר האם להיות רציונלי או לא. נתקלתי בין מי שנע בין אמונות, דתות, זהות לאומית ונורמטיביות בתוכן. לא פגשתי במאמין שהפך לרציונליסט. פיתוח אמונות ורציונל התומך בקיומן מצריך אינטליגנציה גבוהה מבסיסית. | בחירה | נראה לי שאין יכולת בחירה האם לחתור לרציונליות. נראה לי יותר שזו תצורת מחשבה.לא נתקלתי בחותר לרציונליות, שהחליט לחדול מחתירתו. המנגנון הבורר האם אדם מוכוון רציונליות או לא, בלתי מאובחן לי. חיות עם אינטליגנציה נמוכה משל אדם, מתנהלות ברציונליות תגובתית מול גירויים. חתירה מובהקת לרציונליזם, בצד היותה משוייכת לניתוק רגשי, מקושרת לאינטליגנציה גבוהה, שכן מחייבת כלים אינטלקטואלים לפירוק מציאות למרכיביה, בכל עת, בהיותה מנועה מהתכנסות לנורמטיביות מנחמת. |
במרחב שמתכוון לספק הזדמנויות שוות לכל מי שנמצא עליו, שימוש בכוח חיצוני שגורם לתוצאה לכוונת המטֶה.
אוסף ערכים אסתטיים
